שימפנזה
שִׁימְפַּנְזָה[1] (שם מדעי: Pan) הוא סוג של קוף אדם במשפחת ההומינידיים, הכולל שני מינים: השימפנזה המצוי (Pan troglodytes), והשימפנזה הננסי או "בונובו" (Pan paniscus). שני המינים חיים בעיקר ביערות גשם טרופיים במערב ובמרכז אפריקה, והגבול הטבעי בין אזורי תפוצתם הוא נהר הקונגו ואגן הקונגו. השימפנזה הוא הקרוב ביותר לאדם מכל שאר בעלי החיים בימינו, ומכאן העניין המדעי והציבורי בו[2].
שימפנזה | |
---|---|
משמאל לימין: שימפנזה מצוי ושימפנזה ננסי | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
מחלקה: | יונקים |
סדרה: | פרימטים |
תת־סדרה: | בעלי אף יבש |
משפחה: | הומינידיים |
תת־משפחה: | הומיננאים |
שבט: | הומיניניים |
תת־שבט: | שימפנזים |
סוג: | שימפנזה |
מינים | |
שימפנזה מצוי (Pan troglodytes) | |
שם מדעי | |
Pan אוקן, 1816 | |
תחום תפוצה | |
תפוצת השימפנזה לפי מינים ותת-מינים | |
מקור השם
עריכההמילה "שימפנזה" מקורה במילה "קיבילי-צ'ימפנזה" באחת משפות בנטו המדוברת באנגולה, שמובנה "קוף אדם", וייתכן שפירושה המילולי "איש מחקה". באנגלית המילה מבוטאת "צ'ימפנזי" (chimpanzee) ולעיתים מקוצרת בלשון חיבה ל"צ'ימפ" (chimp).
השם המדעי של הסוג Pan נטבע בשנת 1816 על ידי חוקר הטבע הגרמני לורנץ אוקן (Lorenz Oken; 1779–1851), על שמו של האל פאן המתואר במיתולוגיה היוונית בדמות סאטיר.
במשך שנים רבות נחשב השימפנזה המצוי כמין היחיד בסוג שימפנזה, ולכן גם כיום מילה זו משמשת לעיתים קרובות לתיאור המין שימפנזה מצוי. בשנת 1929 תואר לראשונה המין השני בסוג – שימפנזה ננסי או "בונובו". במינוח מדעי "שימפנזה" הוא שם הסוג, אשר כולל את המינים "שימפנזה מצוי" ו"שימפנזה ננסי".
סיווג
עריכהסוג השימפנזה הוא אחד מתוך ארבעה סוגים החיים כיום במשפחת ההומינידיים. שלושת האחרים הם הגורילה, האורנגאוטן והאדם. בעבר ייחדו משפחת ההומינידיים לאדם ולסוגים נכחדים הקרובים יותר לאדם מאשר לכל קוף אדם אחר, כמו אוסטרלופיתקוס, אך בשנות ה-60 חישובי קרבה על פי רצפי הגנום שלהם הראו לראשונה שקופי האדם הגדולים קרובים מאוד לאדם ואין הצדקה להפרידם למשפחה אחרת.
לאחר שקופי האדם הגדולים הוכנסו למשפחת ההומינידיים התעורר צורך ביחידות טקסונומיות קטנות יותר שיבדילו בין שושלת האדם לשאר קופי האדם. יחידות אלו היו צריכות להתחשב בכך שלפי רצפי הגנום שלהם, סוג השימפנזה קרוב יותר לאדם מאשר לגורילה, והגורילה קרוב יותר לשימפנזה ולאדם מאשר לאורנגאוטן. לצורך זה הוצעו רמות השבט והתת-שבט. סוג השימפנזה מסווג לאותו שבט עם סוג האדם, אך יוחד לו תת-שבט נפרד – הפאנינים (Panina). שם זה נגזר משם הסוג הלטיני של השימפנזה Pan. כאשר מתעלמים מסוגים ומינים נכחדים ומציינים רק את אלו החיים בימינו, סיווג זה נראה כלהלן:
על משפחה: קופי אדם (Hominoidea)
- משפחה: גיבוניים (Hylobatidae)
- משפחה: הומינידיים (Hominidae)
- תת-משפחה: פונגינאים (Ponginae)
- סוג: אורנגאוטן (Pongo)
- תת-משפחה: הומינינאים (Homininae)
- שבט: גוריליניים (Gorilini)
- סוג: גורילה (Gorilla)
- שבט: הומיניניים (Hominini)
- תת-שבט: פאנינים (Panina)
- סוג: שימפנזה (Pan)
- מין: שימפנזה מצוי (Pan troglodytes)
- מין: שימפנזה ננסי (Pan paniscus)
- סוג: שימפנזה (Pan)
- תת-שבט: הומינינים (Hominina)
- תת-שבט: פאנינים (Panina)
- שבט: גוריליניים (Gorilini)
- תת-משפחה: פונגינאים (Ponginae)
לעיתים נשמעות בציבור טענות שגויות שמין השימפנזה הננסי קרוב יותר לאדם מאשר מין השימפנזה המצוי (או לעיתים להפך). מכיוון ששני המינים מסווגים לסוג שימפנזה, קרבתם הגנטית לאדם זהה.
הבדלים בין המינים
עריכהההבדלים האנטומיים בין השימפנזה המצוי לשימפנזה הננסי מועטים. למרות שמו, השימפנזה הננסי אינו קטן בהרבה מן השימפנזה המצוי, אך הוא בעל מבנה גוף קל ועדין יותר. משקלם של שימפנזים מצויים הוא 40 עד 60 ק"ג בזכרים ו-32 עד 47 ק"ג בנקבות. משקל שימפנזים ננסיים הוא בממוצע 39 ק"ג בזכרים ו-31 ק"ג בנקבות.
הבדלים משמעותיים יותר בין שני המינים נמצאו בהתנהגותם החברתית והמינית. בלהקות שימפנזים מצויים הזכרים הם בעלי מעמד שליט על הנקבות, בעוד שבלהקות שימפנזים ננסיים הנקבות בעלות מעמד שליט על הזכרים. נקבות השימפנזים הננסיים דומות לנקבות האדם בכך שהן מסוגלות להזדווג גם מחוץ לתקופת הביוץ שלהן, בעוד שנקבות שימפנזים מצויים, בדומה למרבית שאר נקבות היונקים, מתייחמות ומקיימות פעילות מינית רק בתקופת הביוץ. שימפנזים ננסיים מרבים לקיים יחסי מין ביניהם, הטרוסקסואלים ולעיתים רחוקות הומוסקסואלים, לא רק לצורך התרבות אלא גם לחיזוק קשרים חברתיים, סיום סכסוכים או לצורך הנאה מינית. הם בעלי החיים היחידים מלבד האדם אשר לעיתים קרובות מזדווגים פנים אל פנים.
אורח חיים
עריכההשימפנזים חיים בקבוצות גדולות אך לפעמים יעדיפו קבוצה קטנה כמו בעת חיפוש אחר מזון. לכל חבר בקבוצה יש "מעמד חברתי", ברוב המקרים זכר מוביל בראש והוא אחראי למשל להילחם נגד טורפים. כאשר זר יתקרב יתחילו השימפנזים לקרוא קריאות רמות כדי להרחיק את הזר, השימפנזים מתחלקים במזונם וכשאחד מוצא עץ פרי הוא יקרא על פי רוב לחבריו לבוא ולהצטרף.
שימפנזים חיים עד גיל 40–50 בטבע, אולם בשבי יכולים להגיע אף לגיל 60. השימפנזה המתועד כזקן בעולם היה כוכב הסרט טרזן, צ'יטה, שנפטר ב-2011 בגיל 80.
היריון ולידה
עריכההנקבה יכולה להמליט אחת לחמש או שש שנים ובכל חייה היא תביא בסך הכל עד חמישה ולדות. הקופיף נולד במשקל של כקילוגרם וחצי, ועד גיל ארבע או חמש יישן לידה ויינק מחלבה.
לתינוק השימפנזה ילדות ארוכה מכיוון שהוא צריך ללמוד רבות כיצד להסתדר בכוחות עצמו, כשהשימפנזה נולד הוא בצבע ורוד צהוב ובמשך הזמן הצבע מתכהה.
סרטים
עריכה- גודול מתגעגעת לשימפנזים, נשיונל ג'יאוגרפיק (1963)
- הקופים באים, האמריקאים באים! (1967)
- בין השימפנזים, נשיונל ג'יאוגרפיק, (1984)
- אנשי היער, (1988)
- התרעת שימפנזים, הפקה עצמית, (1990)
- שימפנזים, הם או אנחנו, (1990)
- החיים והאגדה של ג'יין גודול, נשיונל ג'יאוגרפיק, (1990)
- יומן שימפנזים, BBC, (1996).
- ג'יין גודול: מדוע?, נשיונל ג'יאוגרפיק, (2000)
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- דייוויד קאומן, מפעל החיים של ג'ין גודול, נשיונל ג'יאוגרפיק, גיליון 149, אוקטובר 2010
- ג'ושוע פור, כל האמת על השימפנזים, נשיונל ג'יאוגרפיק, גיליון 141, פברואר 2010
קישורים חיצוניים
עריכה- שימפנזה, באתר ITIS (באנגלית)
- שימפנזה, באתר NCBI (באנגלית)
- שימפנזה, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- שימפנזה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- שימפנזה, באתר GBIF (באנגלית)
- ערוץ 7, השימפנזה החכמה ביותר בעולם הלכה לעולמה
הערות שוליים
עריכה- ^ האקדמיה ללשון העברית, מונחים חדשים שאושרו במליאת האקדמיה, באתר האקדמיה ללשון העברית, 2023-05-03
- ^ אסף שטול-טראורינג, הדמיון בין השימפנזה לאדם הקדום גדול משחשבנו, באתר הארץ, 31 באוגוסט 2012