רפאל פנחסי
רפאל פנחסי (נולד ב-1 בינואר 1940) הוא איש ציבור ופוליטיקאי חרדי-ספרדי, ממייסדי תנועת ש"ס, מטעמה שימש כחבר הכנסת, שר וסגן שר. בשנת 1997 הורשע בגין העברת כספים שלא כדין, ונגזרו עליו 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס[1].
לידה |
1940 (בן 84 בערך) קאבול | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
מדינה | ישראל | ||||||
תאריך עלייה | 1950 | ||||||
מפלגה | מפלגת ש"ס | ||||||
סיעה | ש"ס | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
ביוגרפיה
עריכהפנחסי נולד בקאבול באפגניסטן לאברהם ושפרה פנחסי (במקור זרקיוף), שהיגרו מבוכרה לאפגניסטן בשנות ה-30. בשנת 1952 הוריו עלו לארץ וקבעו את מושבם בבני ברק[2]. הוא למד בתלמוד תורה רבי עקיבא בבני ברק, בישיבת היכל התלמוד בתל אביב ובכולל חזון איש בבני ברק[2].
שירת בצה"ל כסמל דת במחנה צריפין, עד שהשתחרר בדרגת סמל[2].
פנחסי ניהל חברה לעיבוד יהלומים והיה מקורב לרב חיים שאול גריינימן. בבחירות למועצת עיריית בני ברק בשנת 1973 הוא התמודד במקום השני ברשימת "נאמני תורה - עדות המזרח" שזכתה בשני מנדטים מתוך 15 במועצה[3]. בבחירות למועצת עיריית בני ברק בשנת 1978 הוא רץ במשותף עם אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל ברשימת "למען בני ברק התורתית", הוצב במקום הרביעי, ונבחר לכהן במועצת העיר[4]. לקראת הבחירות בשנת 1983 הוא התמודד בראש רשימת "נאמני תורה - עדות המזרח" שקיבלה שלושה מנדטים מתוך 21 מקומות במועצה וכיהן כסגן ראש העיר[5].
בשנת 1984 היה פנחסי בין מייסדי מפלגת ש"ס, שהוקמה לקראת הבחירות לכנסת האחת עשרה, כאיחוד בין רשימת "נאמני תורה - עדות המזרח" בבני ברק לרשימת ש"ס שכבר רצה בבחירות לעיריית ירושלים שנה קודם, פנחסי הוצב במקום השני ברשימה[6]. ש"ס קיבלה ארבעה מנדטים ופנחסי נכנס לראשונה לכנסת. ש"ס נכנסה לקואליציה בראשות שמעון פרס ופנחסי כיהן חבר בוועדת הכספים[7]. בנובמבר 1985 מונה לסגן שר משרד העבודה והרווחה, תחת השר משה קצב[8]. לקראת הבחירות לכנסת השתים עשרה הוצב שוב במקום השני ברשימה[9].
באפריל 1987 התפרסמה כתבה בעיתון מעריב לפיה פנחסי נטל לעצמו כספים של עיריית בני ברק, שהיו מיועדים לנזקקים. לטענתו נטל את הכסף בגלל חוב גדול יותר שחבה לו סיעתו בעירייה[10].
בכנסת ה-12 היה סגן יו"ר הכנסת ובכנסת ה-14 כיהן כיו"ר ועדת הכנסת וסיעת ש"ס. בממשלות ה-21 וה-22 כיהן כסגן שר העבודה והרווחה, בממשלה ה-23 היה סגן שר הפנים, בממשלה ה-24 היה שר התקשורת ובממשלת יצחק רבין כיהן תחילה כסגן שר האוצר ואחר כך כסגן שר הדתות.
כשר התקשורת עורר סערה שניסה למנות את עקיבא אטון, בנו של חבר מועצת החכמים של ש"ס שבתי אטון לתפקיד יושב ראש חברת התקשורת הממשלתית "בזק". המינוי עורר תרעומת והיועץ המשפטי, יוסף חריש, סירב לאשרו. השופט בדימוס, שאול אלוני, נקרא לעמוד בראש ועדה שתבחן את מינויו של אטון מחדש וזו פסלה את מינויו עקב חוסר התאמה לתפקיד[11].
הרשעתו בפלילים
עריכהבמהלך 1990 ערכה מבקרת המדינה, מרים בן פורת, ביקורת על השימוש של מפלגות בכספי חוק מימון מפלגות, בשנתיים שקדמו לביקורת. במפלגת ש"ס חשפה אי-סדרים חמורים כולל צ'קים בסך כולל של מיליון שקל שנפדו במזומן ושימוש בכספים לצורך מימון קניית מכוניות פרטיות[12]. הכספים ניתנו למפלגה לקראת מערכת הבחירות לכנסת ה-12 שהתקיימו בנובמבר 1988 ובבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו בפברואר 1989. פנחסי שימש באותה עת כגזבר ש"ס ויו"ר ועדת הכספים שלה. באוקטובר 1990 נחקר פנחסי לראשונה בפרשה[13]. בדצמבר 1990 נחקר במשטרה גם בחשד לשימוש בכספי הקצאות של משרד הפנים כשוחד בחירות[14].
ב-26 בדצמבר 1990 מבקרת המדינה הגישה ליו״ר הכנסת דו״ח חמור על השימוש של ש"ס בכספי מימון המפלגות, בו עלה חשדות פליליים חמורים נגד בכירי תנועת ש״ס, ובעיקר נגד פנחסי. על פי הדו"ח סיעת ש״ס הטעתה, תוך שימוש בהצהרות כוזבות, את מבקרת המדינה, והסתירה פעילות כספית אסורה בהיקפים גדולים[15]. עם מסירת הדו"ח אמרה: זהו הדו״ח החמור ביותר שהגשתי בכל תקופת כהונתי כמבקרת המדינה[16]. בעקבות הדו"ח המליצה המשטרה להעמיד לדין את פנחסי בעבירות של מירמה, זיוף והפרת אמונים[17].
בתחילת 1993 פנה היועץ המשפטי לממשלה, יוסף חריש, לכנסת בבקשה להסיר את חסינותו של פנחסי. הכנסת קיבלה את הבקשה ביום 17 במרץ[18], אך פנחסי עתר לבג"ץ והביא לביטול ההחלטה, שכן לא הוצג בפני חברי הכנסת במליאת הכנסת כתב האישום המפורט, וכן לא הוצגו בפניהם פרוטוקול הדיונים בוועדת הכנסת בנוסף ופרוטוקול הדיונים במליאה, ורבים מהמצביעים במליאה לא היו נוכחים בכל מהלך הדיון בנושא שנערך בה[19]. לכן נקבע שיש לחזור על הדיון במליאה ועל ההצבעה בה[20].
ב-29 ביולי 1993 דנה הכנסת פעם נוספת בנושא והחליטה לא ליטול את חסינותו. עתירות נגד ההחלטה נדחו, אך עתירה להפסקת תפקידו כסגן שר התקבלה ב-8 בספטמבר[21] (יחד עם עתירה דומה נגד אריה דרעי, שיצרו את הלכת דרעי-פנחסי). פנחסי התפטר מתפקידו כסגן שר ב-14 בספטמבר, עם פרישת ש"ס מהממשלה.
ב-29 באוקטובר 1996 החליטה ועדת הכנסת להסיר את חסינותו של פנחסי, על פי בקשתו, כדי לאפשר ליועץ המשפטי לממשלה להעמיד אותו לדין, זאת לאחר שבג"ץ דחה שבוע קודם את עתירתו של פנחסי, אשר טען, כי הוועדה איננה מוסמכת לחזור ולדון בהסרת החסינות, בעקבות ההחלטה בכנסת הקודמת שלא להסיר את חסינותו[22].
בדצמבר 1997 הרשיע בית משפט השלום, במסגרת עסקת טיעון את פנחסי בגין העברת כספים שלא כדין, וגזר עליו 12 חודשי מאסר על-תנאי וקנס של 20 אלף שקל[23].
ב-20 באוקטובר 1998, דחה בג"ץ את עתירת התנועה למען איכות השלטון בישראל כנגד היועץ המשפטי לממשלה, אשר ביקשה להעביר את פנחסי מכהונתו כיו"ר ועדת הכנסת, עקב הרשעתו של פנחסי בעבירות שיש עימן קלון. הרכב של 7 שופטים הסכים פה אחד, כי על פי החוק, פנחסי כשיר להמשיך ולכהן כחבר כנסת וכיו"ר ועדת הכנסת. בג"ץ קבע, כי החוק בעניין זה ברור, וכי הפסקת כהונתו של חבר כנסת יכולה להיעשות רק אם הוטל עליו מאסר בפועל בשל עבירות שיש עימן קלון[24].
בינואר 2013 הורשע בעבירות תכנון ובנייה, על שימוש בבניין ללא היתר. פנחסי הודה בעבירה בהסדר טיעון, שבמסגרתו נמחקה מכתב האישום עבירה של בנייה ללא היתר[25]. נגד פנחסי גם הוגשה תביעה אזרחית, על סך 1.3 מיליון שקל, על שהקים את ביתו, תוך חריגות בנייה, ובנה אולם שמחות ללא רישיונות בלב בני ברק[26].
חיים אישיים
עריכהלפנחסי תשעה אחים, מהם הרב בצלאל פנחסי - ראש ישיבת ברכת אפרים, הרב ישראל פנחסי - כיהן כראש כולל האר"י בבני ברק ומרבני הקהילה הבוכרית (נפטר בתשפ"א), והרב לוי פנחסי, ראש ישיבת אור אברהם.
מתגורר בבני ברק.
קישורים חיצוניים
עריכה- רפאל פנחסי, באתר הכנסת
- רפאל פנחסי, באתר כנסת פתוחה
הערות שוליים
עריכה- ^ שלילת כהונה של חבר כנסת כתוצאה מאישום בפלילים - parliaments, באתר www.idi.org.il
- ^ 1 2 3 אריה דיין, המעיין המתגבר : סיפורה של תנועת ש"ס, כתר הוצאה לאור, 1999, עמוד 90
- ^ ילקוט הפרסומים 1987, 3 בפברואר 1974, עמוד 809
- ^ ילקוט הפרסומים, 1 בדצמבר 1978, עמוד 303
- ^ ילקוט הפרסומים, 29 בנובמבר 1983, עמוד 586
- ^ אריה דיין, מורה נבוכים, כותרת ראשית, 11 ביולי 1984
- ^ מדד "חדשות" בוועדת הכספים, חדשות, 21 בדצמבר 1984
- ^ אמנון לוי, מתקדמים בחיים, חדשות, 28 בנובמבר 1985
יהושע ביצור, אנשי אגו"י רותחים על ש"ס: "הרצחתם וגם ירשתם", מעריב, 3 בדצמבר 1985 - ^ אמנון לוי, סוכמו שלושת המקומות הראשונים ברשימת ש״ס, חדשות, 30 באוגוסט 1988
- ^ גדעון מרון, חבר מועצת עיריית בני ברק נטל כסף שיועד לעניים לפסח, מעריב, 12 באפריל 1987
- ^ שוקי לבנון, דניאל אביב, חריש מעכב מינוי בנו של אחד מחכמי ש״ס ליו" ר בזק, חדשות, 1 במאי 1991
- ^ טל שחף, כספי מימון מפלגות של ש"ס שימשו לקניית מכוניות פרטיות, מעריב, 12 בספטמבר 1990
- ^ השר פנחסי ייחקר, חדשות, 5 באוקטובר 1990
- ^ דורון מאירי, בכירים בש״ס ובמשרד הפנים נחקרו בחשד לשוחד בחירות, חדשות, 4 בדצמבר 1990
בוקי נאה, השר פנחסי ייחקר, החשד: ש"ס לקחה מכספי עמותות, חדשות, 5 באוקטובר 1990
מיכל קדם, ארבע פרשות ש׳ס, חדשות, 31 בדצמבר 1990 - ^ בוקי נאה, 50 חוקרים מנסים לברר לאן נעלמו המיליונים, חדשות, 27 בדצמבר 1990
- ^ משה פרל, בן פורת: הדו"ח על ש״ס – החמור ביותר שהגשתי, חדשות, 27 בדצמבר 1990
- ^ יוסי לוי וברוך מאירי, המשטרה: השר פנחסי - לדין, מעריב, 28 בדצמבר 1990
- ^ אמנון לוי, רפאל פנחסי נשלח לעמוד בפני בית משפט של גויים, חדשות, 18 במרץ 1993
- ^ רותי זוטא, בג״ץ ביטל את הסרת חסינותו של פנחסי:: ההליכים היו פגומים, חדשות, 19 ביולי 1993
- ^ אמנון לוי, פנחסי הרוויח מקסימום שבועיים, חדשות, 19 ביולי 1993
- ^ בג"ץ 4287/93 אמיתי - אזרחים למען מינהל תקין וטוהר המידות נ' יצחק רבין, ראש ממשלת ישראל, פ"ד מז (5), ניתן ב-8 בספטמבר 1993
- ^ צבי לביא, ועדת הכנסת הסירה את חסינותו של רפאל פנחסי על פי בקשתו, באתר גלובס, 29 באוקטובר 1996
- ^ יצחק דנון, אושרה עיסקת הטיעון: מאסר על תנאי וקנס של 20 אלף שקל הוטלו על ח"כ רפאל פנחסי, באתר גלובס, 17 בדצמבר 1997
יצחק דנון, רפאל פנחסי ויחזקאל אסחייק מש"ס הורשעו בהצהרה כוזבת על פי חוק מימון מפלגות, באתר גלובס, 11 בדצמבר 1997 - ^ שמואל דקלו, 7 שופטי בג"ץ: ח"כ פנחסי יכול להמשיך לכהן כיו"ר ועדת הכנסת, באתר גלובס, 20 באוקטובר 1998
- ^ יובל יועז, רפאל פנחסי מסתבך שוב: הורשע בעבירות תכנון ובנייה, באתר גלובס, 3 בפברואר 2013
- ^ עתי"ם, תובעים את פנחסי ב־1.3 מיליון, חדשות, 3 במאי 1991
מעריב, בני זוג מבני-ברק תובעים מח"כ פנחסי יותר ממיליון שקל, באתר גלובס, 15 בדצמבר 1996
רפאל פנחסי - תבניות ניווט | |
---|---|
|