רובע הדאחייה
הדאחִיֶיה (בערבית: الضاحية, הפרוור; ובשמו המלא: הפרוור הדרומי, בערבית: الضاحية الجنوبية, בתעתיק מדויק: אלצ'אחיה אלג'נוביה) הוא פרוור שיעי מדרום-מזרח למרכז ביירות, בירת לבנון. בשוליו המזרחיים של הפרוור, בשכונות חארת חריכ, א-שיאח ובורג' אל-בראג'נה, מתגוררים גם נוצרים מרונים. הפרוור ממוקם צפונית לנמל התעופה הבינלאומי על שם רפיק אל-חרירי, והכביש המוביל לשדה התעופה חוצה אותו. הפרוור משמש למגורים ולמסחר במרכזי קניות וחנויות. הוא גם מעוזו של הארגון השיעי חזבאללה, שהחזיק באודיטוריום גדול בשכונת חארת חריכ שם היו מתנהלים כינוסי תומכי הארגון באירועים מיוחדים, אירועים שבהם השתתף באופן תדיר מנהיג הארגון חסן נסראללה.
| מידע | |
|---|---|
| עיר | ביירות |
| קואורדינטות | 33°51′12″N 35°30′32″E / 33.853346°N 35.508993°E |
  | |
היסטוריה
עריכהמלחמת לבנון השנייה
עריכה
ערך מורחב – מלחמת לבנון השנייה
לאחר שמסקנות תרגיל "שילוב זרועות" שקיים צה"ל קבעו כי יכולת הפגיעה של צה"ל במשגרי הרקטות קצרות הטווח מוגבלת, הוביל ראש אגף המבצעים של צה"ל, גדי איזנקוט, תפיסה לפגיעה במרכז העצבים של ארגון חזבאללה בדאחייה בביירות כמרכיב מרכזי ליצירת הרתעה אל מול חזבאללה[1]. במהלך מלחמת לבנון השנייה, ב-13 ביולי 2006, מטוסי חיל האוויר הישראלי הנחיתו כרוזים ברחבי הדאחייה, בהם הזהירו את התושבים להתפנות מבתיהם לפני תחילת סדרה של הפצצות סדרתיות שהחריבו את הרובע, אך לא עלה בידי כל התושבים לעזוב, ומלבד תושבים שהפכו ל"פליטים" בצפון העיר, רבים נשארו בבתיהם והיו עדים להפצצות[2].
הרובע שימש מטרה קבועה עבור המטוסים והספינות של צה"ל לאורך כל תקופת הלחימה. האודיטוריום של חזבאללה נהרס, וכן מפקדותיו שהיו ממוקמות ברובע, זאת על פי מקורות ערביים ובין-לאומיים. תחנת הטלוויזיה אל-מנאר אף היא הייתה יעד לתקיפה: בהפצצות נפגעו אולפני התחנה בפרוור הדרומי של ביירות מספר פעמים, דבר שהביא להפסקת השידורים לכשתי דקות בלבד ולא פגע ביכולת התחנה להמשיך לשדר, ככל הנראה מאולפנים חלופיים.
מספר שעות לאחר הפסקת האש ב-14 באוגוסט 2006, חזבאללה התחייב לשקם את בתיהם של תושבי הרובע, ובאותו זמן העביר לתושבים דמי שכירות לתקופת הביניים עד שייבנו בתיהם. ב-22 בספטמבר 2006 מנהיג חזבאללה ערך כנס ענק בדאחייה, בו הכריז על "ניצחון אלוהי" מול ישראל. נסראללה ציין כי בידי ארגונו 20,000 רקטות, ומתח ביקורת על ממשלת לבנון על כך שעליה לקבל אחריות ולהרכיב ממשלת אחדות. על פי ארגון "ג'יהאד אל-בינאא" ("ג'יהאד הבנייה"), האחראי על השיקום, העבודות בפרוור החלו ב-25 במאי 2007, יום השנה ליציאת כוחות צה"ל מלבנון.
נראה כי תקיפת הדאחייה היוותה נדבך חשוב בפעולות ההתקפיות של צה"ל במערכה, והשפיעה עמוקות על חזבאללה[3].
מלחמת חרבות ברזל
עריכהב-2 בינואר 2024, כחלק ממלחמת חרבות ברזל, חוסל בדאחייה סגן מנהיג חמאס סאלח אל-עארורי ועוד מספר בכירי חמאס באמצעות כטמ"ם חמוש. החיסול יוחס לישראל אך זו לא לקחה, באופן רשמי, אחריות על הפעולה.
ב-30 ביולי 2024, לראשונה מאז מלחמת לבנון השנייה ב־2006 אירע פיצוץ עז ברובע הדאחייה בביירות, זמן קצר מיד לאחר מכן התברר כי מקור הפיצוץ הוא תקיפה של צה"ל בלב רובע הדאחייה, בתקיפה חוסלו רמטכ"ל חזבאללה בפועל פואד שוכר ובכיר ממשמרות המהפכה האיראניים. בנוסף נהרגו בתקיפה גם ילדים, נשים ואזרחים ונפצעו למעלה מ־78 בני אדם. נסראללה איים בתגובה לתקיפה וטען כי התקיפה מהווה חציית כל הקווים האדומים[4][5].
ב-20 בספטמבר 2024 תקף צה"ל שוב ברובע הדאחייה בביירות. פיצוצים עזים אירעו בבירה הלבנונית כאשר חיל האוויר הפגיז באמצעות 4 טילים בניין מגורים ברובע הדאחייה וחיסל את ראש מערך המבצעים של חזבאללה, אבראהים עקיל, ובנוסף אליו גם את צמרת הפיקוד של כוח רדואן. בתקיפה נהרגו גם אזרחים וילדים ונפצעו עשרות נוספים.
דמוגרפיה
עריכה| קבוצה אתנית | שיעים | מרונים | סונים | אחרים |
|---|---|---|---|---|
| % באוכלוסייה | 85% | 10% | 4% | 1% |
הדאחייה היא מקום מושבה של אחת הקהילות הצפופות ביותר בלבנון, ומתגוררים בה 450,000 אנשים לערך. בדאחייה ישנו גם מחנה פליטים פלסטינים גדול. כאשר מכלילים גם את התושבים במחנות, מגיעים ל-700,000 אנשים המתגוררים בדאחייה. מחנות הפליטים הללו חוו עלייה משמעותית באוכלוסייה מאז תחילת מלחמת האזרחים הסורית, מאז מספר הקבוצות האתניות במחנה הפליטים גדל ונוספו סורים וכורדים.
רוב האנשים המתגוררים בדאחייה הם לבנונים מדרום לבנון שמצאו ברובע מקלט בתקופה בה החזיקה ישראל ברצועת הביטחון. מספר השיעים שנולדו בדאחייה עומד על כ-30,000, באופן ניכר פחות ממספר השיעים הכללי בדאחייה שעומד על 400,000. למעשה ישנם יותר נוצרים מרונים ילידים בדאחייה מאשר שיעים ילידים.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
ניקולא מוטראן, דו"ח מהדאחייה, באתר "ידיעות אחרונות", 18 במאי 2017
הערות שוליים
עריכה- ^ עמוס הראל ואבי יששכרוף, קורי עכביש, הוצאת ידיעות אחרונות, 2008, עמוד 137.
- ^ גדי איזנקוט, השתנות האיום? המענה בזירה הצפונית, המכון למחקרי ביטחון לאומי, צבא ואסטרטגיה, כרך 2, גיליון 1, יוני 2010, עמוד 29.
- ^ גיורא איילנד, מלחמת לבנון השנייה — לקחים ברמה האסטרטגית, המכון למחקרי ביטחון לאומי, צבא ואסטרטגיה, כרך 1, גיליון 2, אוקטובר 2009, עמוד 18.
- ^ 7 הרוגים ו-78 פצועים בתקיפה ברובע הדאחייה בביירות
- ^ נסראללה מכריז על שלב חדש במלחמה: "הישראלים - אתם הולכים לבכות הרבה"