קרים קרימוב

קרים קרימוב (באזרית: Kərim Abbas Əli oğlu Kərimov, ברוסית: Керим Алиевич Керимов; ‏14 בנובמבר 1917 - 29 במרץ 2003), מדען טילים סובייטי, ממייסדי תעשיית החלל הסובייטית ובמשך שנים איש מרכזי בתוכנית החלל הסובייטית. חרף תפקידו החשוב, זהותו נשמרה בסוד מפני הציבור במשך רוב הקריירה שלו. הוא היה אחד מאדריכלי שרשרת ההצלחות הסובייטיות שהדהימו את העולם מתחילת שנות השישים של המאה ה-20 - משיגור האדם הראשון לחלל, יורי גגארין, ועד לתחנת החלל מיר ששוגרה ב-1986.

קרים קרימוב
Kərim Abbasəli oğlu Kərimov

לידה	14 בנובמבר 1917 באקו, הקומיסריאט של עבר הקווקז
פטירה	29 במרץ 2003 (בגיל 85) מוסקבה, רוסיה
ענף מדעי	חקר החלל
מקום קבורה	בית העלמין וגנקובסקויה
מקום לימודים	אוניברסיטת אזרבייג'ן לנפט ותעשייה האקדמיה הצבאית של כוחות הטילים האסטרטגיים
מוסדות	TsNIIMash
פרסים והוקרה	פרס ברית המועצות מדליה להנצחת 40 שנים לניצחון במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941־1945 מדליה לציון 30 שנים לייסוד צבא היבשה והצי של ברית המועצות מדליה להנצחת 30 שנים לניצחון במלחמת המולדתה הגדולה 1941–1945 מדליה להנצחת 20 שנים לניצחון במלחמת המולדתה הגדולה 1941–1945 מדליה להנצחת 100 שנים להולדתו של לנין מדליה להנצחת 40 שנים לכוחות המזוינים של ברית המועצות מדליה לציון 60 שנים לכוחות המזוינים של ברית המועצות מדליה להנצחת 50 שנים לכוחות המזוינים של ברית המועצות עיטור לנין מדליה להנצחת 70 שנה לכוחות המזוינים של ברית המועצות מדליית השירות המצוין, דרגה 1 מסדר התהילה של אזרבייג'ן מדליית וטרן הכוחות המזוינים של ברית המועצות גיבור העמל הסוציאליסטי עיטור ההצטיינות למען המולדת דרגה רביעית עיטור לנין מדליית הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945 פרס לנין עיטור הדגל האדום של העמל מדליה על ההצטיינות בקרב עיטור הכוכב האדום מדליה להנצחת 50 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945 מדליית ותיק העמל פרס סטאלין, דרגה 3
צאצאים	Surija Tatevjan
תרומות עיקריות
חתימה

ביוגרפיה

קרים קרימוב נולד למשפחה של מהנדס-טכנולוג בבאקו שבאזרבייג'ן. לאחר שסיים את לימודיו ב-1942 במכון התעשייתי אזרבייג'ן, המשיך קרימוב את לימודיו באקדמית חיל התותחנים דזרזינסקי, שם תכנן ופיתח מערכות טילים.

כמומחה בטכנולוגיית טילים, עבד קרימוב במלחמת העולם השנייה בבדיקת ובקבלת משגרי טילי הקטיושה המפורסמים. על עבודתו זכה באות הכוכב האדום. קרים קרימוב היה מעורב באירונאוטיקה הסובייטית מראשיתה. לאחר מלחמת העולם השנייה עבד קרימוב על תוכנית סובייטית לפיתוח טיל בליסטי בין יבשתי, וב-1960 הועלה לתפקיד ראש הדירקטוריון השלישי של הדירקטוריון המרכזי של טילים (GURVO) של משרד ההגנה הסובייטי שפיקח על שיגורי ניסוי סודיים. ביחד עם מומחי טילים נוספים, נשלח קרימוב לגרמניה ב-1946 במטרה לאסוף מידע אודות הטיל הגרמני V-2.

ב-1964 הפך קרימוב לראש הדירקטוריון המרכזי של כוחות החלל (TsUKOS) של משרד ההגנה ההגנה הסובייטי. בעקבות מותו של סרגיי קורוליוב ב-1966 מונה קרימוב ליושב ראש הסמכת המדינה על טיסות מאוישות ועמד בראש רשות זו במשך 25 שנה (1966–1991). הוא פיקח על כל שלב בפיתוח ובהפעלה של חלליות מאוישות וחלליות מחקר בלתי מאוישות.

כדוגמת חלוצי חלל סובייטים אחרים, סירבו הרשויות הסובייטיות במשך שנים לחשוף את זהותו של קרימוב לציבור. בשיגורי חלל ששודרו בטלוויזיה התמקדו המצלמות תמיד בקוסמונאוטים ולא באיש שלו דיווחו הקוסמונאוטים על נכונותם לבצע את המשימה. היות שקרימוב היה "גנרל עלום", הוא תמיד נחבא מצילומי המצלמות, ורק קולו שודר. שמו נותר חשאי עד תקופת ה"גלאסנוסט" בברית המועצות, וב-1987 הוא נזכר לראשונה בעיתון פראבדה.

לאחר פרישתו ב-1991 היה קרימוב יועץ עבור מרכז הבקרה הראשי של טיסות לחלל של סוכנות החלל הרוסית, וכתב את ההיסטוריה של תוכנית החלל הסובייטית ב"הדרך לחלל".

על תרומותיו לקידום התוכנית החלל הוא זכה פעמיים בפרס ברית המועצות ובפרס לנין

קרימוב מת ב-29 במרץ 2003 במוסקבה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קרים קרימוב בוויקישיתוף