קיריבטי
הרפובליקה של קיריבטי או קיריבס (בגילברטית: Ribaberiki Kiribati) היא מדינת איים באוקיינוס השקט, משני עברי קו המשווה. השוכנת במרכז האוקיינוס השקט הטרופי. 33 האטולים של המדינה מפוזרים על פני 3,500,000 קמ"ר. המדינה כוללת את איי גילברט, ליין, פניקס ובנבה.
| |||||||||||||||||
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |||||||||||||||||
| מוטו לאומי | בריאות, שלום, ועושר | ||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| המנון לאומי |
עמדי קיריבטי | ||||||||||||||||
| ממשל | |||||||||||||||||
| משטר | רפובליקה | ||||||||||||||||
| ראש המדינה |
נשיא קיריבטי  | ||||||||||||||||
| ראש הרשות המבצעת |
נשיא קיריבטי | ||||||||||||||||
| נשיא קיריבטי |
טאנטי מאמאו | ||||||||||||||||
| שפה רשמית | גילברטית ואנגלית | ||||||||||||||||
| עיר בירה |
דרום טאראווה 1°19′N 172°58′E / 1.317°N 172.967°E (והעיר הגדולה ביותר) | ||||||||||||||||
| רשות מחוקקת |
בית האספה של קיריבטי | ||||||||||||||||
| גאוגרפיה | |||||||||||||||||
| יבשת | אוקיאניה | ||||||||||||||||
| שטח יבשתי[1] | 811 קמ"ר (190 בעולם) | ||||||||||||||||
| אחוז שטח המים | זניח | ||||||||||||||||
| אזור זמן | UTC +12 עד +14 | ||||||||||||||||
| היסטוריה | |||||||||||||||||
| הקמה | |||||||||||||||||
| עצמאות מבריטניה | 12 ביולי 1979 | ||||||||||||||||
| ישות קודמת |
 האימפריה הבריטית | ||||||||||||||||
| דמוגרפיה | |||||||||||||||||
|
אוכלוסייה[2] (הערכה 1 בדצמבר 2024) | 135,340 נפש (194 בעולם) | ||||||||||||||||
| צפיפות | 166.88 נפש לקמ"ר (79 בעולם) | ||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
| כלכלה | |||||||||||||||||
| תמ"ג[4] (2023) | 279 מיליון $ (211 בעולם) | ||||||||||||||||
| תמ"ג לנפש | 2,062$ (168 בעולם) | ||||||||||||||||
|
מדד הפיתוח האנושי[5] (2022) | 0.628 (137 בעולם) | ||||||||||||||||
| מדד ג'יני |
27.8 (נכון ל־2019) | ||||||||||||||||
| מטבע | דולר אוסטרלי (AUD) | ||||||||||||||||
| בנק מרכזי |
בנק קיריבטי | ||||||||||||||||
| שונות | |||||||||||||||||
| סיומת אינטרנט | ki | ||||||||||||||||
| קידומת בין־לאומית | 686 | ||||||||||||||||
|
www | |||||||||||||||||
|
(למפת קיריבטי רגילה) | |||||||||||||||||
  | |||||||||||||||||
מקור שמה של המדינה
עריכהבפי תושביה נקראת המדינה "קיריבס", מפני שעל פי כללי הכתיב המקומיים, הצירוף ti נהגה s. השם "קיריבס" הוא דרך ההגייה המקומית של השם "גילברט" (ר' להלן: היסטוריה).
היסטוריה
עריכה
ערך מורחב – היסטוריה של קיריבטי
קיריבטי הייתה מיושבת על ידי קבוצה אתנית מיקרונזית אחת, שדיברה את אותה שפה אוקיאנית ב-2,000 השנים שקדמו למגע עם המתיישבים האירופים.
בשנת 1820 ניתן לאיים השם איי גילברט על ידי האדמירל הרוסי, אדם יוהאן פון קרוסנסטרן, ורב החובל הצרפתי לואי דופרי. האיים נקראו על שם רב החובל הבריטי תומאס גילברט אשר חצה את האיים בשנת 1788.
בשנת 1892 הפכו האיים לפרוטקטורט בריטי, ולמושבה בשנת 1916. איי גילברט היו חלק מן המושבה שנקראה איי גילברטואליס וב-1937 צורפו למושב איי פיניקס.
במהלך מלחמת העולם השנייה נכבשו האיים והוחזקו על ידי יפן בין השנים 1941–1943. בנובמבר 1943 כבשו האמריקאים את אטול טאראווה במה שנודע כקרב טאראווה. ניסויים גרעיניים נערכו באזור סביב אחד האטולים, קריטימטי (אי חג המולד), על ידי בריטניה בסוף שנות החמישים, ועל ידי ארצות הברית בשנת 1962.
בשנת 1971 קיבלו האיים אוטונומיה. איי אליס הופרדו מהמושבה ב-1975 והיו ב-1978 למדינה העצמאית טובולו. ובשנת 1979 הפכו למדינה עצמאית, וצורפו אליה איי ליין כלל האי קיריטימני (קריסמס).
פוליטיקה
עריכהפרלמנט קיריבטי שנקרא "מאנבה ני מאונגאטאבו" נבחר אחת לארבע שנים ובו 42 נציגים. הנשיא משמש כראש המדינה וכראש הפרלמנט. למעט ישראל מ-1996 עד 2001, קיריבטי היא המדינה היחידה שבה ראש הרשות המבצעת נבחר בבחירות ישירות והרשות המבצעת תלויה בפרלמנט. הרשות השופטת, שהיא בלתי תלויה, כוללת בית משפט לערעורים ובית משפט גבוה וכן בית משפט השלום בכל אי מיושב. סמכות שיפוט בתי משפט השלום אינה מוגבלת בענייני מקרקעין אך מוגבלת בתיקים פליליים ואזרחיים.[6]
לכל אחד מ-21 האיים המיושבים יש מועצה מקומית (לאי טאראווה יש שלוש מועצות מקומיות: בטיו, דרום טאראווה וצפון טאראווה).
כלכלה
עריכהפרט לאי בנבה, חקלאות ודיג הם מקורות קיומם של האיים. מגדלים בעיקר: דקלי קוקוס, עץ הלחם, בטטה, טרו, ירקות ופירות. קיריבטי ידועה כיצרנית קופרה.
תחבורה
עריכה665 ק"מ דרכים, מהן 483 ק"מ כבישי אספלט. שתי אוניות בנפח כולל של 3,250 טון, משמשות לתחבורה בין האיים.
גאוגרפיה
עריכהאקלים
עריכההאקלים משווני, חם ולח בכל חודשי השנה. הטמפרטורות הממוצעות של החודש החם ביותר ושל החודש הקר ביותר: 28, 27. כמות המשקעים השנתית 1,250-1,900 מ"מ. סערות טייפון קשות פוגעות לעיתים באיים.
המדינה נחשבת למקום המסוכן ביותר עקב עליית מפלס מי האוקיינוסים כתוצאה מההתחממות הגלובלית. על פי ההשערות, האיים, שרובם מגיעים לגובה של 2.5 מטרים בלבד מעל פני הים, ייעלמו עד ל-2050. למקרה שתוצף, קיריבטי קנתה שטח אדמה בגודל 20 קמ"ר בפיג'י כדי להעביר את תושביה לשם.[7]
אזורי זמן
עריכהעד 1994 חצה קו התאריך הבינלאומי את המדינה. ב-1 בינואר 1995 הוזז קו התאריך באזור מזרחה, וכיום אזורי הזמן בקיריבטי הם 12+UTC עד 14+UTC.
דמוגרפיה
עריכהנכון לשנת 2010, גרו במדינה כ-103,000 תושבים. רוב האזרחים הם בני שבטים מיקרונזים. בחלק מן האיים יושבים פולינזים. אמנם רוב האוכלוסייה היא כפרית, אך בשנים האחרונות חל תהליך עיור.
הנצרות היא הדת המרכזית בקיריבטי, לאחר שהובאה על ידי מיסיונרים במאה ה-19. 53% מהתושבים קתולים, 40% פרוטסטנטים ו-6% מורמונים.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של קיריבטי (באנגלית)- Kiribati: The world's next Atlantis?, באתר CNN, דצמבר 2014 (באנגלית)
מייק אייווס, הניו יורק טיימס, המדינה שנערכת לשקיעתה, באתר הארץ, 5 ביולי 2016- קיריבטי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
- ^ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: UN_PPP2024_Output_PopTot.xlsx, שם החוצץ: Median - מתוך אתר האו"ם
- ^ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: WPP2024_POP_F01_1_POPULATION _SINGLE_AGE_BOTH_SEXES.xlsx, שם החוצץ: Medium variant - מתוך אתר האו"ם, הערכה 1 ביולי 2024
- ^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-2 באוגוסט 2023
- ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2022 בדו"ח שפורסם ב-2024 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
- ^ New World Encyclopedia, Kiribati
- ^ הישרדות איי מרשל: האיים שיטבעו בגלל האקלים, באתר ynet, 13 בדצמבר 2015