קייט מרסדן
קייט מרדסן (Kate Marsden; 13 במאי 1859, לונדון – 26 במאי 1931, לונדון) הייתה אחות רחמניה בריטית, מגלה ארצות וסופרת. ב-1890 נסעה לרוסיה בחיפוש תרופה למחלת הצרעת ובסיביריה ייסדה מרכז לטיפול במצורעים. מרסדן נמנתה עם הנשים הראשונות שנבחרו ב-1892 כעמיתות החברה הגאוגרפית המלכותית.
 | |
| לידה |
13 במאי 1859 אדמונטון, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
26 במאי 1931 (בגיל 72) לונדון, הממלכה המאוחדת |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| שפות היצירה |
אנגלית |
| נושאי כתיבה | מסעות בסיביריה |
| פרסים והוקרה | עמיתת החברה הגאוגרפית המלכותית, 1892 |
| חתימה |
 |
  | |
קורות חייה ופועלה
עריכהקייט מרסדן הייתה הבת הצעירה בשמונה אחאים. אביה היה עורך דין. כמנהג תקופתה חונכה בביתה, פרט לשהות קצרה בפנימייה במרגייט (אנ'). במותו ללא עת של אביה ב-1873 הידרדרה המשפחה למחסור שמנע את המשך לימודיה. ובגיל 16 התקבלה לעבודה כחניכה לאחות רחמניה בבית החולים בעירהּ. ב-1877 הצטרפה לקבוצת אחיות מתנדבות שנסעו לבולגריה לטפל בחיילים רוסים שנפצעו במלחמה הרוסית-עות'מאנית. בנסיבות אלה נתקלה לראשונה במוכי צרעת, נושא שישפיע על חייה בעתיד. בהמשך הועסקה במוסדות רפואה אחדים, ובנובמבר 1884 נסעה לניו זילנד לסעוד את אחותה שגססה משחפת. היא עבדה כמפקחת בבית חולים בוולינגטון ומסיבות שלא הובהרו עד תום נאלצה לעזוב את המקום.
מרסדן החליטה להקדיש את חייה לחולי צרעת. נודע לה על צמח מרפא למחלה הגדֵל בסיביריה, ובשובה לאנגליה ב-1889 חתרה להגיע לשם. היא ניצלה את אות ההוקרה שהעניק לה ארגון הצלב האדום על פועלה בבולגריה, ומשהוצגה בחצר המלכה ויקטוריה, השיגה מכתב המלצה מאלכסנדרה, הנסיכה מוויילס לאחותה הצארינה הרוסית מריה פיודורובנה. בהגיעה לרוסיה הסתייעה בהמלצות אלה כדי להשיג הרשאות מתאימות למסע מזרחה. בפברואר 1891, בעיצומו של החורף, יצאה ממוסקבה לסיביריה יחד עם חברתה דוברת הרוסית עדה פילד (Ada Field). פילד פרשה מהמסע באומסק, ומרסדן המשיכה בו לבדה דרך קרסנויארסק עד לאירקוטסק. ליקוטסק הגיעה בדוברת נהר, וביוני המשיכה לוויליויסק (Vilyuysk) שביקוטיה, שם רוכזו מצורעים רבים. את הדרך הארוכה והקשה, על פני יערות וביצות, עשתה בחודשי החורף ברכבות, בכרכרות, במזחלות וגם ברכיבה על סוסים.[1] את צמח המרפא האגדי לא מצאה, אך הצליחה לקדֵם הקמת בית מחסה ומרפא למצורעים בסוסנובקה (Sosnovka) הסמוכה לוויליויסק, שנחנך ב-1897.[2]
מסעהּ זיכה אותה בתהילה. ב-1892 נמנתה עם הנשים הראשונות שהתקבלו כעמיתות בחברה הגאוגרפית המלכותית הבריטית.[3] ב-1893 פרסמה מרסדן את ספרהּ "במזחלת ועל גבי סוסים אל המצורעים המנודים בסיביריה",[4] שבו תיארה את מסעה הקשה ברוסיה. באותה השנה הוזמנה להשתתף בקונגרס הנשים הבין-לאומי (אנ') שהתקיים במסגרת התערוכה העולמית בשיקגו.[5] בין לבין הרבתה לשאת הרצאות על מסעה.
ב-1894 חל מפנה בגורלה. נפתחה נגדה מערכה ציבורית שבה הוטחו בה השמצות על אי-סדרים כספיים. היא כונתה "פילנתרופית מקצועית" המתקיימת על תרומות שאספה למטרות נעלות. כמו כן נשמעו רמזים הומופוביים על "התנהגות בלתי הולמת", ואף פקפוקים באמיתות סיפור מסעה. דבר מכל אלה לא נתברר ולא הוכח, אבל שמהּ הטוב נשחת. הגדילה לעשות העיתונאית האמריקאית איזבל הפגוד (אנ') שרדפה בעיקשות את מרדסן, ככל הנראה משום שראתה בה מתחרה על מעמד הבכורה של מומחית לרוסיה בזמנן. מרסדן ניסתה להגן על עצמה בעיתונות, אבל ויתרה על תביעת דיבה מהעדר מימון ואולי מחשש מחקירה צולבת בבית המשפט שעוד תעצים את השמועות. ב-1895 פעלה לייסוד אגודה לביעור הצרעת,[6] אבל נמנעה מלעמוד בראשהּ כדי לא לפגוע בה. באותה שנה פורסמה ביוגרפיה אוהדת על אודותיה, ככל הנראה ביוזמתה,[7] ובכל זאת תדמיתה באנגליה נפגעה ללא תקנה. למרות זאת מרסדן זכתה ב-1906 להצגה נוספת בפני המלכה, וב-1916 קיבלה מעמד של עמיתת כבוד בחברה הגאוגרפית המלכותית הבריטית.[דרוש מקור] ב-1921 ראה אור ספרהּ, "שליחות בסיביריה: אישוש".[8]
מרסדן מתה בלונדון ב-26 במרץ 1931, נכה, ערירית וענייה, אבל זכר תרומתה לחולים בסיביריה הרחוקה לא נשתכח. ב-2014 נפתח בסוסנובקה מוזיאון שהוקדש למרסדן ונחנכה במקום אנדרטה לזכרה.[9][10][6] ב-1991, במלאת מאה שנים למסעה בסיביר, נקרא לכבודה יהלום גדול (55.6 קרט) שנמצא ביקוטיה ("אחות החסד קייט מרסדן"). במחלקה לאנגלית של אוניברסיטת יקוטיה (אנ') מוענקת על שמה מלגת לימודים מדי שנה לתלמיד המצטיין.[9] ב-2019, ביוזמת רפובליקת סאחה-יקוטיה, הוקמה מצבה נאותה על קברה הזנוח בלונדון, ועליה נחרתו דברי הוקרה בשלוש שפות: יקוטית, אנגלית ורוסית.[6]
כתביה
עריכה- Kate Marsden, On Sledge and Horseback to Outcast. https://archive.org/details/b24866568, London: Record Press, 1893
- Kate Marsden: "The Leper", In: Mary Kavanaugh Oldham Eagle (ed.), The Congress of Women: Held in the Woman's Building, World's Columbian Exposition, Chicago, U. S. A., 1893, Chicago: Monarch Book Company, 1894, pp. 213–216
- Kate Marsden, My Mission in Siberia: A Vindication, London: Edward Stanford, 1921
קישורים חיצוניים
עריכה
- קייט מרסדן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- Dorothy Middleton, "Some Victorian Lady Travellers", The Geographical Journal 139 (1), 1973, pp. 65–75
- Hilary Chapman, "The New Zealand Campaign against Kate Marsden, Traveller to Siberia", New Zealand Slavonic Journal, 2000, pp. 123-140
- Dorothy Middleton, "Marsden, Kate (1859–1931)", Oxford Dictionary of National Biography, 23 Sept 2004
- Felicity Aston, "Searching for a Miracle", Geographical, February 2008
- Nikolai Tatarinov, "Miss Mercy", Yakutia Today, April 25, 2012
- Elizabeth Baigent, "Travelling bodies, texts and reputations: the gendered life and afterlife of Kate Marsden and her mission to Siberian lepers in the 1890s ", Studies in Travel Writing 18 (1), 2014, pp. 34–56
הערות שוליים
עריכה- ^ נתיב מסעה של מרסדן ממוסקבה ליקוטסק (מוצג בקווי אוויר בין יעדים)
- ^ המוסד נסגר סופית ב-1962
- ^ ב-1892 צורפו כעמיתות 15 נשים, ובשנה שאחריה נבחרו שש נוספות, אבל החברה נמנעה מקבלת נשים לשורותיה עד שנת 1913
- ^ On Sledge and Horseback to Outcast Lepers in Siberia, London: Record Press, 1893
- ^ Mary Kavanaugh Oldham Eagle (ed.), The Congress of Women held in the Woman's Building, World's Columbian Exposition, Chicago, U.S.A., 1893, Chicago: Monarch Book Company, 1894
- ^ 1 2 3 Saint Francis Leprosy Guild: History
- ^ Henry Johnson, The life of Kate Marsden, 1895
- ^ Mission in Siberia: a Vindication
- ^ 1 2 Nikolai Tatarinov, "Miss Mercy", Yakutia Today, April 25, 2012
- ^ The Kate Marsden Museum in Vilyuisk