קוקטייל
קוֹקְטֵייל (בעברית: מִמְזָג[א]) הוא משקה אלכוהולי מעורבב. קוקטייל לרוב מכיל משקה אלכוהולי מזוקק כמו ויסקי, טקילה, ערק וכו', המעורבבים עם סוכר, לעיתים בדמות של סוכר נקי, אך לעיתים סירופ או ליקר, ותוספות נוספות המכונות "מיקסרים", למשל ביטרס ומיצים מירקות ופירות. הקוקטיילים לרוב מוכנים לפי הזמנה תקופה קצרה לפני הגשתם בברים, אך קיימים גם קוקטיילים תעשייתיים הנמכרים מוכנים ומבוקבקים. קיימים מתכונים המוכרים על ידי איגוד הברמנים הבינלאומי הנחשבים מתכונים קלאסיים. לצידם, ברים רבים מגישים קוקטיילים מקוריים משלהם או גרסאות מקומיות או מודרניות של המתכונים הקלאסיים.
היסטוריה
עריכההפעם הראשונה בה אוזכר הקוקטייל בעיתונות הכתובה כמשקה, הייתה ב-1803 בכתב העת The Farmers Cabinet, 3 שנים מאוחר יותר, ב-13 במאי 1806, הוזכר המונח לראשונה במפורש במובן של ממזג אלכוהולי במגזין האמריקאי Balance and Columbian Repository. כך נכתב במגזין (תרגום חופשי): "קוקטייל הוא משקה מעורר המורכב ממשקאות חריפים מכל סוג, סוכר, מים וביטרס".
הפעם הראשונה בה פורסמו מתכוני קוקטיילים במדריך לברמנים הייתה ב-1862.
קוקטיילים קלאסיים
עריכהישנם קוקטיילים שנהיו כה פופולריים עד כי הפכו ללא פחות מוכרים ממותגי המשקאות עצמם. בין קוקטיילים אלה אפשר למנות את הבאים:
סוגי קוקטיילים
עריכהישנם כמה אפשרויות לסיווג קוקטיילים. אפשרות אחת היא לסווגם לפי המשקה העיקרי אותו הם מכילים, אך שיטה זו אינה יעילה משתי סיבות עיקריות:
- ישנם קוקטיילים המכילים סוגים רבים של משקאות מבלי שיהיה משקה דומיננטי.
- לא תמיד יש מכנה משותף בין קוקטיילים על בסיס משקה אלכוהולי מסוים. דוגמה טובה לכך הם קוקטיילים על בסיס וודקה.
להלן רשימה חלקית אך ממצה של סיווג קוקטיילים לפי מאפיינים משותפים:
- קוקטייל מרטיני - יש גרסאות רבות של הקוקטייל אך רובן מבוססות על ג'ין או וודקה ולרוב מוגשות בכוס מרטיני.
- מרגריטות - גם למרגריטה יש גרסאות רבות, בדרך כלל קפואות בבלנדר.
- סאוורים - קוקטיילים המורכבים משילוב של משקה אלכוהולי, מיץ לימון (מכאן שמם sour - חמוץ) וסוכר.
- פונץ' - שם כולל לקוקטיילים המוגשים בקערות ענק ומורכבים בדרך-כלל מהרבה משקאות אלכוהוליים, הרבה מיצי פירות והרבה קרח.
- קוקטיילי שמנת - קוקטיילים המכילים שמנת מתוקה או חלב. אלה בדרך כלל קוקטיילים עדינים מאוד ולפעמים המרכיב האלכוהולי שבהם הוא לא יותר מליקר.
- קוקטיילים ארוכים (long drinks) - קוקטיילים המוגשים בכוס גבוהה ומכילים כמות רבה של משקה לא אלכוהולי (מיץ, קוקה-קולה, מי סודה וכו') הממתן את טעם המשקה האלכוהולי.
- קוקטיילי שלהבת - קוקטיילים שמציתים לפני ההגשה תוך ניצול אחוז האלכוהול הגבוה שלהם.
- קוקטיילים קפואים - קוקטיילים המכילים כמות ניכרת של קרח כתוש, מה שהופך אותם לעדינים למדי.
קוקטיילים אלה מכילים בדרך-כלל גם הרבה מיץ פירות או תמצית פירות.
- שוטרס - קוקטיילים המוגשים בכוס שוט, בדרך-כלל מכילים משקאות אלכוהוליים בלבד (לפעמים קפואים מהפריזר) ונשתים בלגימה אחת, כך שעוצמתם חזקה יחסית.
- קוקטיילי שכבות - בהם המשקאות מסודרים בכוס זה על גבי זה בשכבות באמצעות הצפה.
- קוקטיילי וירג'ין - קוקטיילים שאינם מכילים אלכוהול אלא תערובת נוזלים, מיצים וסירופים, לדוגמה: שירלי טמפל.
שמות הקוקטיילים
עריכהשמות הקוקטיילים נשמעים לפעמים מסתוריים ומפתים. להלן כמה דוגמאות למקורות שמות הקוקטיילים:
- גרסאות לקוקטיילים קלאסיים בדרך כלל נושאות את שם הקוקטייל הקלאסי למשל מרגריטה פסיפלורה, דאקירי תות וכו'.
- קוקטיילים ששמם מצביע על מרכיביהם למשל ג'ין אנד טוניק, ברנדי אלכסנדר או במקרים מורכבים יותר "Slow Comfortable Screw Against the Wall" שנקרא כך כי הוא מכיל:
- סלו ג'ין ומכאן Slow.
- סאות'רן קומפורט ומכאן Comfortable.
- סקרודרייבר (וודקה עם מיץ תפוזים) ומכאן Screw.
- גליאנו - משווק בבקבוק עם ציור של חומה עליו ומכאן Against the Wall.
- קוקטיילים ששמם מצביע על צבעם למשל "Blue Hawaiian" או "רוסי שחור". לפעמים השם הוא רק אסוסיאציה כמו למשל "גראסהופר" (חרגול) כשם לקוקטייל ירקרק.
- קוקטיילים ששמם מצביע על טעמם כמו למשל הסאוורים.
- קוקטיילים הנקראים על שמו של אדם מסוים כמו למשל "הארווי וולבנגר" שנקרא על שם גולש קליפורני שהיה שותה אותו לשוכרה, ולאחר מכן, כשהיה יוצא מהבר, היה מטיח את גלשן הגלים שלו בקירות.
- קוקטיילים שבשמם מוזכרים מקומות נקראים על שם המקום בו הומצאו, כדוגמת "סן פרנסיסקו", או מצביעים על מרכיב אלכוהולי שמקורו במקום זה למשל "קובה ליברה" המכיל רום וקולה.
- בתקופת היובש בארצות הברית הומצאו קוקטיילים ששמם מנסה להסוות את עובדת היותם אלכוהוליים, כמו למשל "Long Island Iced Tea", שאף קיבל צבע שמזכיר תה קר.
- קוקטיילים בעלי שמות בוטים שנועדו למשוך קהל, למשל "סקס על החוף".
טכניקות הכנה
עריכהבהכנת קוקטיילים נפוצות מספר טכניקות בסיסיות:
- בנייה - הרכבת המרכיבים ישירות לכוס אותה מגישים.
- ערבוב - ערבוב בעזרת כפית ערבוב של חומרי המשקה בשייקר מלא בקרח ולאחר מכן סינון לכוס.
- ניעור - ניעור מרכיבי המשקה (או חלק מהם) בשייקר ולאחר מכן מזיגה או סינון לכוס.
- השלמה - הוספת המרכיב האחרון של הקוקטייל (כמעט תמיד יהיה זה משקה לא אלכוהולי) לכוס, בדרך-כלל ללא ערבוב נוסף.
- הצפה - מזיגת משקה על גב כפית מעל הכוס כך שיימזג בעדינות מעל המשקה הנמצא בכוס ולא יתערבב איתו. כשעובדים בטכניקה זו יש להתייחס למשקל הסגולי של כל מרכיב.
- כתישה - כתישה של מרכיבים שונים בתוך הכוס לפני ערבוב הקוקטייל. לדוגמה - קוביות לימון בהכנת קייפיריניה.
- ערבול - ערבול מרכיבי הקוקטייל בבלנדר. טכניקה זו נפוצה במיוחד בהכנת קוקטיילים קפואים.
קישוט קוקטיילים
עריכה- ערך מורחב – עיטורי קוקטייל
יש הנוהגים לקשט את הקוקטייל, אם כי ישנם גם קוקטיילים שלא נהוג לקשט כלל.
להלן מספר קישוטים אפשריים:
- שימוש במשקאות צבעוניים על מנת לתת לקוקטייל צבע מושך.
- בקוקטיילים בוערים האש היא בעצם אלמנט קישוטי.
- כתר סוכר - מרטיבים את שפת הכוס במים וטובלים בסוכר. התוצאה תהיה כתר סוכר על שפת הכוס. באותה טכניקה משתמשים להכנת כתר מלח על שפת כוס המרגריטה.
- כתר מלח - בקוקטייל סולטי דוג
- פרוסת פרי המוצמדת לשפת הכוס. לרוב תהיה זו פרוסת לימון או תפוז, אבל אם מדובר בקוקטייל על בסיס פרי מסוים כדאי לקשט אותו בפרוסה מאותו פרי.
- פרי בתוך הכוס. הקישוט הכי מוכר הוא הזית שמוסיפים למרטיני. קישוטים מוכרים אחרים הם פלח לימון, רצועת קליפת לימון, דובדבן, גבעול סלרי - המשמש גם לקישוט וגם כמקל ערבוב בקוקטייל "bloody mary" - וכן עלי נענע.
- קישוטים בלתי אכילים - מקל ערבוב המשמש גם לקישוט וגם לערבוב המשקה על ידי הלקוח, קשית ומטריות קש שהן קישוט נוסטלגי ששימש פעם לקישוט קוקטיילים אקזוטיים.
ראו גם
עריכה- משקה אלכוהולי
- אלכוהול
- מסיבת קוקטייל
- רשימת קוקטיילים שיש להם ערך מיוחד בוויקיפדיה העברית
לקריאה נוספת
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- אוסף סרוק של כ-400 ספרי מתכונים לקוקטיילים
- יאיר גת, קיץ חם? הנה כמה קוקטיילים שכדאי לכם לנסות בבית, באתר גלובס, 5 באוגוסט 2012
- קוקטיילים, דף שער בספרייה הלאומית
ביאורים
עריכה- ^ הלשונאי והבלשן יצחק אבינרי הציע תחת המילה קוקטייל את השם התנ"כי מֶרְקָח (שיר השירים, ה', י"ג), המציין במקור סמי בשמים, תערובת של מיני תמרוקים.[1] גם שם עברי זה לא נקלט בציבור.
הערות שוליים
עריכה- ^ יצחק אבינרי, יד הלשון, יזרעאל, 1964, עמ' 326, הפינה פורסמה בט טבת תשי"ז-5 בינואר 1963.