קובץ:Tel-Qazir.jpg
Tel-Qazir.jpg (403 × 267 פיקסלים, גודל הקובץ: 24 ק"ב, סוג MIME: image/jpeg)
תקציר
עריכהתיאור | תל קציר - חגיגות העליה על הקרקע. שמות הרוקדים החל מהרקדן הימני בכיוון השעון: מרדכי פרָס (פרסי), דבורה (דולי) פיפר, עוזי מיכאלי, בלה אלמוג, חבר נוסף נסתר מאחוריה, בנימין שֹׁהַם, רחל בילסקי, חבר נוסף, נעמי ים-שחור. היחס בין סוריה לישראל התבטא במילות השיר שלימדה דולי, שיר בשני קולות: "בוא שלום הבא מרגוע, כי עייפנו כבר מדם, בוא שלום רפא את רוע, יֶצֶר לב האדם". ברקע נראית הכינרת, משמאל דגניה א' ויציאת הירדן מהכינרת, קבוצת כינרת, הקבוצה בה נולדה נעמי שמר, מי שכתבה את השיר "חורשת האקליפטוס" ובו היא ציינה את המילים הבאות: "מעבר לירדן רעמו התותחים, והשלום חזר בסוף הקיץ, וכל התינוקות היו לאנשים, ושוב על הגבעה הקימו בית". מאחורי הקהל בתמונה מופיע מבנה, שקירותיו נפלו זה על גבי זה, מה שהיה מבנה המפקדה הסורית בגבעת תל אל קאסר. ביום העליה, עלו שני קשישים מדגניה א' במדרון הגבעה, בין סלעי הבזלת, אחוזים יד ביד וצמוד אליהם עלה אלי ברץ, בן דגניה א' ובנו של יוסף ברץ ממקימי דגניה א'. כל עלייתו איתם נועדה לסייע להם, שמא יפלו מאחת האבנים, אם חלילה יתקלו בהן. בני שהם מציין כי המראה הזה היה מסקרן ועל כן הוא עלה אחריהם. שני הקשישים הגיעו אל מבנה הבטון ההרוס, ושם הם חיבקו אחד את השני ראש נשען על כתף והדמעות זולגות על הלחי. כאשר נשאל אלי ברץ לפשר המחזה הנוגע ללב, השיב: "האם אינך יודע שהגבעה הזו הייתה מוצב תותחים סורי. מגבעה זו הם ירו לכיוון דגניה ואחד הפגזים פגע בדגניה והרג את בנם - דני שיפריס. | ||
---|---|---|---|
מקור | אליהו שהם | ||
תאריך יצירה | 29/11/1949 | ||
יוצר הקובץ | אליהו שהם | ||
אישורים והיתרים |
|
היסטוריית הקובץ
ניתן ללחוץ על תאריך/שעה כדי לראות את הקובץ כפי שנראה באותו זמן.
תאריך/שעה | תמונה ממוזערת | ממדים | משתמש | הערה | |
---|---|---|---|---|---|
נוכחית | 20:39, 16 במרץ 2011 | 267 × 403 (24 ק"ב) | דרך (שיחה | תרומות) | ||
20:25, 16 במרץ 2011 | 1,275 × 1,755 (115 ק"ב) | Nashbell (שיחה | תרומות) | == תקציר == {{מידע |תיאור=תל קציר חגיגות העליה על הקרקע |מקור=אליהו שהם |תאריך יצירה=29/11/1949 |יוצר=אליהו שהם |אישורים והיתרים={{ס:תמונה חשודה|אין לי � |
אין באפשרותך לדרוס את הקובץ הזה.