פסיכיאטר
פסיכיאטר (או רופא נפש[1]) הוא רופא מומחה בפסיכיאטריה (בעברית: רפואת נפש).
כל פסיכיאטר הוא רופא. בדומה לכל ההתמחויות ברפואה, ההסמכה בתחום התמחות זה דורשת תקופה שבמהלה עובד הרופא כרופא מתמחה בפסיכיאטריה (לרוב בבית חולים פסיכיאטרי) ובסופו מקבל תעודת מומחה בפסיכיאטריה ורישיון לעסוק בתחום במדינה נתונה; אורך ההתמחות בישראל הוא לפחות ארבע וחצי שנים. בשונה מפסיכולוג, לפסיכיאטר מותר להעניק גם טיפול תרופתי בבעיה (מפאת הסמכתו כרופא).
מטרתו של אבחון מצד פסיכיאטר הוא לסווג ולתאר בעיות נפשיות קשות או מחלות נפש, במטרה לסייע להחלמה מהן, במקרים רבים בעזרת תרופות פסיכיאטריות.
מומחיות
עריכהבישראל
עריכהבישראל ישנן שתי התמחויות בפסיכיאטריה, המקנות תעודת מומחיות ממשרד הבריאות: פסיכיאטר מומחה בילדים ונוער ופסיכיאטר מומחה במבוגרים. פסיכיאטר מומחה בילדים ונוער הוא מי שהשלים את התמחותו ועבר בהצלחה את מבחני ההסמכה של משרד הבריאות. פסיכיאטר זה יוכל לטפל ולאבחן ילדים עד גיל 18. פסיכיאטר מומחה במבוגרים, יכול לטפל ולאבחן כל אדם מעל גיל 18, בהתאם לסוג התמחותו. פסיכיאטרים רבים בוחרים להתמחות בשתי ההתמחויות יחד: פסיכיאטריה של מבוגרים ופסיכיאטריה של ילדים ונוער[דרוש מקור].
מקום העבודה של הפסיכיאטר
עריכהפסיכיאטרים עוסקים בעבודתם בקליניקות פרטיות, במרפאות ציבוריות או מרכזים קהילתיים לבריאות הנפש ובמסגרת בתי חולים: בבתי חולים פסיכיאטרים, ובמחלקה פסיכיאטרית של בית חולים כללי.
דרגות פנים מקצועיות בקרב פסיכיאטרים
עריכהבישראל
עריכהבישראל מונהגות מספר דרגות פנים-מקצועיות בפסיכיאטריה המתבטאות בסמכויות בטיפול ובהערכה פסיכיאטרית, אשר אין להן קשר הכרחי לרקורד האקדמי של הפסיכיאטר והן אלו:
- מתמחה בפסיכיאטריה: רופא העובד כמתמחה במחלקה פסיכיאטרית או במרפאה פסיכיאטרית. המתמחה בפסיכיאטריה רוכש ידע וניסיון במחלקות ובמרפאות פסיכיאטריות בהדרכת פסיכיאטרים ופסיכותראפויטים בכירים, ובהתאם לוותק שלו, עוסק באיבחון וטיפולים פסיכיאטריים, כולל תרופות וטיפולים פסיכו-סוציאליים.
- פסיכיאטר מומחה - פסיכיאטר שסיים את ההתמחות בפסיכיאטריה ועבר בהצלחה את המבחנים הדרושים, שלב א ושלב ב.
- פסיכיאטר מומחה בכיר - פסיכיאטר מומחה בעל ידע וניסיון קליני רב, לפעמים גם בתחום ההוראה והמחקר, שהגיע לתפקידי ניהול במחלקות ובמרפאות בתחום בריאות הנפש
- פסיכיאטר מחוזי: לכל מחוז ממנה משרד הבריאות פסיכיאטר מחוזי, שהוא פסיכיאטר מומחה בכיר ותיק בפסיכיאטריה ציבורית שבידיו נתונה הסמכות להורות על בדיקה פסיכיאטרית כפויה, אשפוז בכפייה או טיפול מרפאתי כפוי של אדם המתמודד עם הפרעה פסיכיאטרית, במקרים בהם לכאורה מתקיימים הקריטריונים הבאים: סכנה לעצמו או לאחרים, מצב פסיכוטי, נגרם סבל נפשי חמור לאדם אחר באופן שפוגע בקיום אורח חיים תקין, היכולת לדאוג לצרכים הבסיסיים פגומה בצורה קשה;
פגיעה חמורה ברכוש, סירוב להיבדק בידי פסיכיאטר.
- ראש האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- חוק הטיפול בחולי נפש - בישראל - 1991
- הערך "יחסי פסיכיאטר-מטופל - נייר עמדה", באתר ויקירפואה
פסיכיאטרים, דף שער בספרייה הלאומית
