פיקוד ההדרכה
פיקוד ההדרכה היה אחד מארבעה פיקודים ייעודיים שפעלו בצה"ל.
  | |
| סמל ודגל של פיקוד ההדרכה | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 צבא הגנה לישראל |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1951–1977 (כ־26 שנים) |
| פיקוד | |
| יחידת אם | המטה הכללי |
| דרגת המפקד |
 אלוף-משנה |
| מפקדים | מפקדי הפיקוד |
הפיקוד הוקם ב-1951, היה תחת אחריותה של מחלקת ההדרכה ושימש כזרוע הביצוע שלה. הפיקוד שימש מסגרת ארגונית לבסיסי ההדרכה מכוחות היבשה של צה"ל ומאגפים נוספים במטכ"ל, היה אחראי על ביצוע הקורסים, אימון המדריכים, אספקת עזרי ההדרכה ושילוב חיילי הבסיסים במערך הביטחון השוטף.
בסה"כ הפיקוד היה אחראי על 16 בסיסי הדרכה, מלבד זאת היה אחראי הפיקוד בין השאר על צעדות העלייה לרגל לירושלים שהיו עד 1979 באחריות צה"ל, כמו כן על תחום אליפויות ספורט וקליעה מבצעית.
הפיקוד פורק ב-1977 והפך ליש"ל (יחידת שירותים להדרכה).
מפקדי הפיקוד
עריכה- אל"ם מאיר עמית 1951-1952
- אל"ם יששכר שדמי 1952-1953
- אל"ם דוד ניב
- אל"ם יעקב פרי
- אל"ם רם רון 1959-1961
- אל"ם יהודה הררי 1961-1962
- אל"ם יעקב חפץ 1962-1964
- אל"ם שלמה אמבר 1964-1967
- אל"ם נתן גרוסמן 1967-1970
- אל"ם גרשון פלד 1970-1972
- אל"ם צבי לבנון 1972-1975
- אל"ם זאב עופר 1975-1977
- סא"ל יעקב זילברשטיין
-
שגריר קולומביה מגיע לבית הנשיא, 1970, משמר כבוד עם דגל פיקוד ההדרכה. -
שגרירת פיליפינים מגיעה לבית הנשיא, 1971, משמר כבוד עם דגל פיקוד ההדרכה.
