פורלן
פורלן (ⓘⒾ או Lenghe furlane - "שפת פורלן"; איטלקית Friulano; סלובנית Furlanščina) היא שפה רומאנית המדוברת בפי כ-800,000 איש במחוז פריולי-ונציה ג'וליה בצפון איטליה, שרובם דוברים גם איטלקית. פורלן אינה ניב איטלקי וכמו רומאנש והלדינית היא שייכת לענף השפות הראטיות.
 | |
| מדינות | צפון מזרח איטליה |
|---|---|
| אזורים | מחוז פריולי-ונציה ג'וליה |
| דוברים | 794,000 (2000)[1] |
| שפת אם | ? |
| כתב | אלפבית לטיני |
| משפחה |
|
| לאום | איטליה (מאז 1999) |
| מוסד |
הרשות האזורית לשפה ולתרבות פורלן Osservatori Regjonâl de Lenghe e de Culture Furlanis |
| קוד שפה |
fur  |
| קוד ISO 639-2 |
fur |
| קוד ISO 639-3 |
fur |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
  | |
היסטוריה ושיוך
עריכהבטרם בוא הרומאים לפריולי במאה ה-2 לפנה"ס, היה האזור מיושב בקרנים, בני עם קלטי אשר דיבר שפה קלטית. מעט מאוד מילים קלטיות השתמרו בפורלן אולם השפעה קלטית ניכרת בשמות מקומות. החוקרים מאמינים כי הפורלן החלה להתגבש בשנת 1000 לערך, והמסמכים המוקדמים ביותר בפורלן הם מהמאה ה-11 בעוד שהשירה המוקדמת ביותר היא מראשית המאה ה-14. מעוזה של השפה היה בצ'יווידלה (איטלקית Cividale del Friuli; פורלן Cividât) אך כמעט שלא נעשה בה שימוש רשמי, שכן זה נעשה תחילה בלטינית, אחר כך בונטית ולבסוף באיטלקית.
קרבת פורלן אל שכנותיה - הרומאנש והלאדינית (אינה קשורה ללאדינו) - הועלתה לראשונה ב-1871 על ידי הבלשן גרציאדו איסאיה אסקולי. אסקולי שכינה את התאוריה שלו בשם "השאלה הלאדינית" (La questione ladina), טען כי שלוש השפות שייכות למשפחת שפות אחת שדוברה בעבר משווייץ בצפון ועד לחופי הים האדריאטי ואיסטריה בדרום. רוב החוקרים מסכימים שפורלן, רומאנש ולאדינית הן שפות נפרדות. מסיבות היסטוריות הושפעה פורלן על ידי הגרמנית פחות מאשר שתי השפות האחרות, ויכול שזו גם הסיבה לכך שתפוצתה עולה פי כמה על זו של האחרות, המדוברות כל אחת בפי כמה עשרות אלפי דוברים.
עם תחילת המאה ה-20 זכתה השפה לתחיה הנמשכת גם בהווה, וב-1919 נוסדה בגוריציה החברה הפילולוגית לשפת פורלן (Societât filologjiche furlane) הפעילה בקידומה של השפה עד היום. תרומה מיוחדת להתפתחותה המודרנית של פורלן מצויה בעבודותיו של פייר פאולו פאזוליני (1922-1975), אשר הקים ב-1945 את האקדמיה לשפת פורלן (Academiuta di lenga furlana). ב-1996 קבע חוק אזורי סטנדרט אחיד לכתיבת השפה המבוסס על הניב המרכזי של השפה, וב-1999 הוכרה פורלן כשפה רשמית באיטליה. בכ-40% מהײשובים בנפת אודינה מוצב שילוט בפורלן לצד איטלקית, וכל ישוב בפריולי שומר על שם פורלני לצד שמו האיטלקי.
תפוצה גאוגרפית
עריכה כיום מדוברת פורלן בארבעה ניבים בנפות אודינה, פורדנונה וגוריציה במחוז פריולי-ונציה ג'וליה, ובחלקה המזרחי של נפת ונציה במחוז ונטו. בעבר דיברו פורלן גם בטריאסטה, והניב המקומי כונה טרג'סטינו (Tergestino). טרג'סטינו הייתה מדוברת בפי רוב אוכלוסיית האזור עד סוף המאה ה-17. בתחילת המאה ה-18, עם עליית חשיבותה של העיר וגדילת אוכלוסייתה בעיקר בדרך הגירה אליה, החלה נסיגה מהירה במעמדו של הטרג'סטינו, שפינה את מקומו לטריאסטינו (Triestino), ניב ונטי. אף כי משפחות האצולה בטריאסטה המשיכו לדבר טרג'סטינו עד אמצע המאה ה-18, הניב נכחד בסופו של דבר. אוכלוסיית מהגרים מפריולי בכל רחבי העולם מנסות לשמר את השפה ואת מסורת ארץ אבותיהם באמצעות אגודות המכונות "פוגולאר פורלן" (Fogolâr Furlan).
