ערב פסח
ערב פסח הוא היממה שלפני ליל הסדר, שבמהלכה מתקיימים מצוות ומנהגים רבים של חג הפסח. תאריך ערב פסח הוא י"ד בניסן. ביום זה עורכים בדיקת חמץ, ביעור חמץ, תענית בכורות וכן הקרבת קורבן הפסח בצהרי היום, כאשר בית המקדש היה קיים. כמו כן, במהלך היום נכנסים לתוקף איסורי אכילת חמץ. בנוסף, מתקיימים כל המנהגים הכלליים הנהוגים בערב חג.
לפי הכלל לא בד"ו פסח, ערב פסח אינו חל בימים ראשון, שלישי וחמישי, כלומר הוא יכול לחול רק בימים שני, רביעי, שישי ושבת.
קורבן פסח
עריכה
ערך מורחב – קורבן פסח
בי"ד בניסן, יום לפני יציאת מצרים, שחטו בני ישראל את קורבן הפסח, ונתנו מדמו על משקופי הבתים[1], כדי שיפסח[2] ה' על בתיהם והם לא ימותו במכת בכורות:
שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן שָׁנָה יִהְיֶה לָכֶם מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים תִּקָּחוּ. וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם. וְלָקְחוּ מִן הַדָּם וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם.
בזמן שבית המקדש היה קיים, היו מקריבים את קורבן הפסח ביום זה מדי שנה. בגלל מצווה זו, ישנה לערב פסח קדושה מיוחדת, יותר מערב יום טוב רגיל, ויש מנהגים המיוחדים לכך. יום זה נקרא 'היום הראשון' של פסח[3] ומופיע בלוח השנה במגילות קומראן כתחילתו של חג הפסח ללא הבחנה ביניהם. גם בברית החדשה נקרא יום הקרבת הפסח 'הראשון של חג המצות'.[4]
מצוות
עריכהאף שחג הפסח מתחיל רק ביום ט"ו בניסן, איסורי החמץ חלים כבר בערב פסח. בארבע השעות הזמניות הראשונות של היום מותר לאכול חמץ (עד השעה 10:00 לערך[5]), החל מתחילת השעה החמישית, אסור לאכול חמץ מדרבנן, אך מותר ליהנות מהחמץ, מתחילת שעה שישית נאסר החמץ גם בהנאה. עד סוף השעה החמישית יש גם להקפיד לסיים את ביעור החמץ וביטולו.
- בלילה שלפני ערב פסח, נהוג לעשות בדיקת חמץ - לבדוק ברחבי הבית שלא נותר עוד חמץ.
- בבוקר, מבצעים ביעור חמץ - שרפה של כל החמץ, וביטול של כל שאר החמץ שנותר.
- לאחר חצות היום חל איסור מהתורה לאכול חמץ, שנאמר: "לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ"[6], כלומר כבר מהזמן שבו מקריבים קורבן פסח אסור לאכול חמץ. חז"ל הקדימו זמן זה בשעתיים, מחשש שמא יעברו על איסור תורה.
- מדרבנן אסור לאכול מצה ביום זה, כדי שבליל הסדר המצה תיאכל בתיאבון. יש הנוהגים גם שלא לאכול מרור, אולם, רבי יוסף קארו בספרו בית יוסף כתב שאין טעם למנהג זה[7].
- חל איסור עשיית מלאכה ביום זה, משום שהקרבת קורבן הפסח הופכת אותו למעין יום טוב; במקומות שאין מנהג אחר, איסור זה נוהג רק אחרי חצות[8]. האיסור תקף למלאכות גמורות, אך מותר לעשות דברים לצורך החג, וכן מלאכות קלות. למעשה, האיסורים דומים לאיסורי חול המועד, אך קלים יותר. כ"כ אסור להתספר לאחר חצות היום, (אך גילוח וסיפור עצמי מותר מאחר שהיא מלאכת הדיוט)[9].
מנהגים
עריכה- באותו יום ישנה גם תענית בכורות - תענית שמתענים הבכורים. המנהג הרווח הוא לא לצום, ובמקום זאת להשתתף בסעודת מצווה, כגון סיום מסכת, וכך מותר לאכול גם בהמשך היום[10].
- האשכנזים נוהגים שלא להגיד את פרק התהלים "מזמור לתודה" בפסוקי דזמרא, משום שמזמור זה נאמר כנגד קורבן תודה, וביום זה לא היו מקריבים אותו (מאחר שהוא מכיל חמץ, ואוכלים אותו באותו היום ובלילה שאחרי ההקרבה, כך שאם היה מביא היום, היה ממעט את זמן אכילתו). כמו כן, לא אומרים 'למנצח' ביום זה (תחנון לא אומרים כבר מתחילת חודש ניסן), ואם חל ביום ב' גם לא אומרים אל ארך אפים.
- יש הנוהגים לומר ביום זה את "סדר קורבן פסח" הכולל פסוקים על הקורבן ואת סדר הקרבתו[9]. ואמרו חכמים שמי שאומר סדר הקרבת הקורבן נחשב לו כהקרבתו[11].
ערב פסח שחל בשבת
עריכה- ערך מורחב – ערב פסח שחל בשבת
כאשר חל ערב פסח בשבת[12], מקצת הדינים הנוהגים בערב פסח משתנים. בדיקת חמץ וביעור חמץ מוקדמים ליום שישי, אך משאירים מספיק חמץ בשביל לחם משנה לשתי הסעודות. בסעודה שלישית נוהגים לאכול מצה עשירה או פירות בלבד.
את כל ההכנות לפסח יש לעשות מיום שישי, ובשבת עצמה אין להכין כלום. תענית בכורות מוקדמת ליום חמישי. שבת הגדול חלה בשבת זו, ואומרים בה את הפיוטים לשבת הגדול, אך נוהגים להקדים את דרשת הרב לשבת קודם, כי בשבת זו רוב ההכנות לפסח כבר הושלמו.
קישורים חיצוניים
עריכה- הערך "ערב פסח", באנציקלופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
הערות שוליים
עריכה- ^ בעברית המודרנית כל המסגרת של הדלת נקראת "משקוף". בעברית המקראית המשקוף היה הקורה העליונה של המסגרת, ושתי הקורות העומדות כונו "מזוזות". בני ישראל מרחו את הדם עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף
- ^ על משמעות המילה ראו בערך פסח.
- ^ ספר שמות, פרק י"ב, פסוק ט"ו. תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ה', עמוד א'.
- ^ הבשורה על-פי מרקוס, פרק י"ד, פסוק 12. הבשורה על-פי מתי, פרק כ"ו, פסוק 17.
- ^ השעה המדויקת לכל מקום מתפרסמת בלוחות השנה המקומיים
- ^ ספר דברים, פרק ט"ז, פסוק ג'
- ^ להרחבה על מנהג זה, ראו: הרב ישראל דנדרוביץ, מנהג הקדמונים שאין אוכלים מרור בערב פסח, בתוך: אור ישראל (מונסי), גיליון מז, ניו יורק, ניסן תשס"ז, עמ' קפט-רי
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף נ'.
- ^ 1 2 הלכות ומנהגי ערב פסח באתר ישיבה
- ^ הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, ערוך השולחן, אורח חיים, סימן ת"ע, סעיף ה'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ל"א, עמוד ב'
- ^ כ-11.5% מכלל השנים.