עזרא יכין

עזרא "אלנקם" יכין (נולד ב-11 ביוני 1928) הוא סופר ישראלי, מלוחמי תנועת הלח"י ומנחיל מורשת קרב על פעילותו במחתרת ובמלחמת העצמאות. בשנת 2011 הצטרף למילואים ברבנות והחל להעביר הרצאות, מורשת קרב ושיעורים ביחידת המרצים של החיל, שמטרתה לחזק את רוח הלחימה של החיילים.

עזרא יכין

עזרא יכין בהרצאה בפני תלמידים בשנת 2009
לידה	11 ביוני 1928 (בן 96) יפו, פלשתינה (א"י)
לאום	יהודי
תחום יצירה	ספרות עברית
פרסים והוקרה	יקיר ירושלים (2021) מדליק משואה (2024)

ב-2023, במלחמת חרבות ברזל, התגייס למילואים בגיל 95 והפך למשרת המילואים המבוגר בתולדות מדינת ישראל.

ביוגרפיה

יכין נולד ביפו לאב יליד ירושלים ממוצא חלבי ואם ילידת משפחה אמידה מאלכסנדריה שבמצרים שעלתה לארץ ישראל אחרי נישואיה. יכין הוא הבן הרביעי משישה ילדים שנולדו למשפחה.

הוריו של יכין עברו לאחר חתונתם מאלכסנדריה לעיר העתיקה של ירושלים, והמשיכה לשכונת "ימין משה". בשיא מאורעות תרפ"ט, המון ערבי מקטמון התאסף מול הבית, שהיה בקצה הדרומי של השכונה, ועמד לפרוץ אליו. משפחת יכין התחבאה באחד החדרים וניסתה להשתיק את עזרא, בן השנה וחצי, אך הוא פרץ בבכי. הפורעים, ששמעו את הבכי, החלו לפרוץ את הדלת, אך בדיוק אז, אחד הפורעים זרק אבן גדולה לחלון בקומה השנייה. האבן החטיאה ופגעה בקיר, חזרה אליו בעוצמה, ופצעה אותו אנושות. ההמון נתקף בהלה, פינה את הפצוע, והתפזר. בהמשך, ההמון שב בתוספת נשים וזקנים שבאו לשדוד רכוש, ושוב עמדו לפרוץ לבית ולרצוח את המשפחה. רגע לפני הפריצה, אחת הנשים הערביות צעקה על ההמון שהוא מבזבז זמן על שכונה של עניים חסרי רכוש רב ערך, ושכדאי להם לעקוב אחריה לשכונת רחביה, שם מתגוררים יהודים עשירים. ההמון עזב את הבית ופנה לרחביה, וכך ניצלה המשפחה.

לאחר מכן התגוררה המשפחה בשכונת מחנה יהודה, בדירה שקיבלו בירושה. בנעוריו החליט יכין לאמץ אורח חיים דתי.

יכין התחיל את פעילותו בלח"י בגיל 15 כמדביק של עיתון המחתרת המעש על קירות מבנים בירושלים, ובניסיון להשיג ידיעות מודיעיניות בבית הדואר בירושלים, שם עבד חמש שנים. תחילה כינויו היה "דתן", ולאחר שהבריטים חשפו בית מסתור של המחתרת שהכיל פנקסים עם חלק מהשמות המחתרתיים, שונה כינויו ל"אלחנן" מטעמי סודיות. יכין כינה את עצמו "אלנקם" לאחר החטיפה, החקירה והרצח של חברו הטוב אלכסנדר רובוביץ בידי הבריטים, לאחר שנעצר בערב 6 במאי 1947.

יכין השתתף במלחמת העצמאות בקרבות רבים, כגון פיצוץ ארבעה בתים בכפר ליפתא, הקרב בבית מזמיל, והמפורסמים שבהם הם טבח דיר יאסין, ההשתלטות הראשונית על מנזר נוטרדאם וניסיון הפריצה לעיר העתיקה ב-17 ביולי 1948. קרב זה נקרא קרב 'גג המוות' ובו נהרגו ארבעה לוחמי לח"י. תחילה, כאשר התקרבה קבוצת הלוחמים ובתוכה עזרא אל חומות העיר העתיקה, החלה הפגזה מאסיבית של פצמ"רים ואש תותחים לכיוונם. כאשר הסתתרו הלוחמים מאחורי קיר אבן, התפוצץ פגז במרחק אפסי מהלוחמים, ממנו נפגע עזרא בעינו הימנית. כאשר לוחמים אחרים החישו אותו על אלונקה לקבלת טיפול ראשוני, התפוצץ פגז נוסף. הלוחמים לא נפגעו, אך ראשו של עזרא, שפנה לכיוון הפיצוץ, ספג רסיס שחדר חלקית את כיפת הגולגולת. הפציעות מנעו מעזרא להשתתף בקרב לכיבוש העיר העתיקה, קרב שהופסק זמן קצר לאחר מכן בהוראה מהפיקוד הגבוה, וזאת על אף שהחומה נפרצה על ידי מוקש הקונוס שהכינו לוחמי אצ"ל.

יכין הובהל לבית החולים שערי צדק, שם נותח בידי ד"ר בלר, מנתח מוח. הניתוח נמשך כמעט יום שלם, ובדו"ח הרפואי ציין בלר שלכל אורכו דלף נוזל המוח והשדרה מהפגיעה בראשו של יכין, שהייתה בגודל 2×1 ס"מ, אך הוא שרד את הניתוח והחלים לחלוטין, מלבד עינו הימנית שהתעוורה עקב שטפי דם.

יכין היה ממייסדיו של בית השבעה (בית בו מתגוררות משפחות יהודיות בכפר בית חנינא), בו הוא מתגורר . ב-1988 הוצב במקום ה-15 ברשימת מפלגת מולדת לקראת הבחירות לכנסת השתים עשרה, וב-1992 הוצב במקום ה-110 ברשימה.

כיום יכין עוסק בעיקר בהרצאות. אחד מקהלי היעד העיקריים שלו הם חיילי צה"ל, וצה"ל מחשיב את ההרצאות כשירות מילואים. בשנת 2002 הושעו הרצאותיו בצה"ל בעקבות פנייה של חברת הכנסת נעמי חזן, שהאשימה אותו ב"סירוס ההיסטוריה" על הקרב בדיר יאסין. יכין ענה לה:

לחמתי בדיר יאסין בפלוגת לח"י בירושלים. הייתי אז בן 19. אני מספר לחיילי צה"ל על הקרב שניהלנו שם. איך עברנו מבית לבית. אפילו נשים ירו בנו. נכון שנהרגו נשים וילדים, אבל לא היה מכך מנוס. היינו צריכים להילחם על חיינו, ומעבר לזה לא היה טבח... כנראה שיש במר"צ (מפלגתה של חזן) אנשים שהאמת ההיסטורית לא מוצאת חן בעיניהם.

כעבור זמן קצר, צה"ל שב להזמין אותו להרצות, והוא ממשיך במלאכה עד היום. בכתבה בעיתון במחנה, בשנת 2014, שעסקה במשרתי המילואים – יכין הוצג שם כמשרת המילואים הוותיק ביותר בצה"ל (בגיל 86). על פי רישומי צה"ל, מאז 1973 ערך אלפי הרצאות בפני חיילים ותלמידי מכינות קדם צבאיות.

ב-28 בנובמבר 2018 הוענקה לעזרא דרגת רס"ר אישית על ידי הרב הצבאי הראשי כאות הוקרה והערכה על שירותו ארוך השנים בהרצאות לחיילים.

בטקס מצטייני הרבנות הצבאית בשנת 2024 הוענקה לו דרגת רנ"ג.

ב-2021 הוכר כיקיר ירושלים לשנת תשפ"א.

במאי 2024 נבחר להשיא משואה ביום העצמאות ה-76 למדינת ישראל.

משפחה

אשתו הראשונה של יכין הייתה חיה צין, ולזוג נולדו שלושה בנים ובת. בשנת תשנ"א חיה נפטרה, ויכין נישא בשנית לחנה וינברג. אחיו הם הצייר אברהם יכין, לוחם אצ"ל לשעבר דוד יכין, ולוחם לח"י לשעבר יהושע יכין.

ספריו

• אלנקם – סיפורו של לוחם חרות ישראל, הוצאת יאיר, תל אביב (מהדורה י"ז – תשע"ה)
• הסוד הגדול של אלי פאצ'ה, הוצאת בית עלים
• שירת השולמית – סיפורה של מרגלת ציונית, הוצאת שונים
• עם ישראל – עם הספר
• מוות בכבלים, סיפורם של חברי מחתרות שנהרגו בידי הבריטים ללא משפט
• האויב
• ארץ הברית – הגות במצוות ירושת ארץ-ישראל. פירוש וביאור לחמישה חומשי תורה בדגש על מצוות יישוב הארץ
• ייבנה! – סיפורו של "דני בית המקדש" לוחם חירות ישראל, הוצאת ירון גולן, 1996
• בחזון ובחזית – אסופת מאמרים ודברי הגות, עריכה: אסתר שניאורסון גרי, הוצאה עצמית, 2011
• צלקות – המעפיל שעלה מן המדבר, הוצאת יאיר

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא עזרא יכין בוויקישיתוף

• עזרא יכין, ברשת החברתית פייסבוק
• עזרא יכין, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• רשימת הפרסומים של עזרא יכין, בקטלוג הספרייה הלאומית
• עזרא יכין, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• עזרא יכין, ברשת החברתית פייסבוק
• הספרים של עזרא יכין, באתר "סימניה"
• יכין עזרא – "אלנקם", אתר העמותה למורשת לוחמי חירות ישראל
• ספריו של עזרא יכין בספריה הדיגיטלית של אתר העמותה למורשת לוחמי חירות ישראל
• עזרא יכין, ‏ספורי המחתרות טרום המדינה, באתר "ערוץ מאיר", י"ד בתמוז תשס"ו, 2006

• סיפורו של לוחם חירות ישראל, באתר "ישיבה", ד אייר תשע"ט, 2019
• עזרא יכין, דור השפלה, מקור ראשון, מוסף "שבת", 30 ביוני 2011, גיליון 725
• הרצאה של יכין בפני תנועת אם תרצו באוניברסיטת חיפה., סרטון באתר יוטיוב (אורך: 2:10:37), 6 בינו׳ 2014
• קרני אלדד, ‏בגיל 90: האקדוחן של הלח"י ממשיך להילחם על ירושלים, בעיתון מקור ראשון, 7 בינואר 2019
• עזרא יכין – יקיר ירושלים באתר עיריית ירושלים
• טקס הדלקת המשואות 2024: משואת ניצחון הרוח, באתר מערך הדיגיטל הלאומי