סיינה
סיינה (איטלקית: Siena) היא בירתה של נפת סיינה בחבל טוסקנה, איטליה.
| |||||||
 | |||||||
| פיאצה דל קמפו. במרכז פאלאצו פובליקו וטורה דל מנג'ה | |||||||
| מדינה / טריטוריה |
 איטליה | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מחוז |
 טוסקנה | ||||||
| שטח | 118 קמ"ר | ||||||
| גובה | 322 מטרים | ||||||
| אוכלוסייה | | ||||||
| ‑ בעיר | 52,812 (1 בינואר 2023) | ||||||
| ‑ צפיפות | 456.7 נפש לקמ"ר (2007) | ||||||
| קואורדינטות | 43°19′05″N 11°19′56″E / 43.31806°N 11.33222°E | ||||||
| אזור זמן | UTC+1 | ||||||
| http://www.comune.siena.it | |||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||
| |||||||
מרכזה ההיסטורי של סיינה הוכרז כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו. סיינה היא אחד האתרים האטרקטיבים באיטליה עם יותר מ-163 אלף מבקרים (בשנת 2008)[דרוש מקור]. סיינה מפורסמת באוכל, באומנות, במוזיאונים, במרכז העיר בסגנון ימי הביניים ובפאליו, מרוץ סוסים הנערך פעמיים בשנה.
היסטוריה
עריכהבדומה לערים טוסקניות רבות שנמצאות באזור הררי, מיישביה הראשונים של סיינה היו האטרוסקים (900 עד 400 לפנה"ס), ובפרט שבט ה"סאינה". הרומאים הקימו עיר שנקראה סאינה יוליה (Saena Julia) באתר היישוב הקדום בתקופת הקיסר אוגוסטוס. תיעוד ראשון של העיר מתוארך לשנת 70 לספירת הנוצרים.
בין המאה ה-2 לפני הספירה למאה ה-1 לספירה, עבר השלטון מהאטרוסקים לרומאים[1].
סיינה לא שגשגה תחת הרומאים בשל מיקומה המרוחק מהדרכים הראשיות, עד כי גם הנצרות לא חדרה אליה עד המאה הרביעית לספירה, אז השתלטו עליה הלומברדים. העיר החלה לפרוח רק עם קביעת תוואים חדשים לדרכים דרך סיינה בגלל התקפות ביזנטיות על הדרכים העתיקות. עקב כך הפכה סיינה מרכז מסחר בדרך בין צפון איטליה לרומא, ותנועת הצליינים לרומא עברה דרכה והייתה נדבך משמעותי בכלכלתה במהלך ימי הביניים.
במאה ה-12 המשטר האריסטוקרטי בסיינה השתנה בהדרגה למשטר רפובליקני. באותה עת, נבנו מבניה המפורסמים של העיר, כולל הקתדרלה והפיאצה דל קמפו. ב-1203 הוקמה אוניברסיטת סיינה הפועלת עד ימינו אלה. העיר ספגה מכה קשה מן המוות השחור ב-1348.
במהלך ימי הביניים ובתקופת הרנסאנס, סיינה הייתה יריבה פוליטית של שכנתה פירנצה, ואף התחרתה עמה בתחום האמנויות והתרבות. לאחר מאבקים ממושכים ומצור שנמשך כשנה בפיקוד של בלז דה מונלוק, נכנעה סיינה ב-1557 לפירנצה כאשר מ-40 אלף תושבים שרדו רק כ-8 אלפים. היא סופחה לדוכסות הגדולה של טוסקנה אשר תחת שלטונה נשארה עד איחוד איטליה במאה ה-19.
כיום, סיינה עודנה מרכז אקדמאי ותרבותי באיטליה. הודות למבניה ורחובותיה מימי הביניים, העיר מושכת אליה רבבות תיירים מדי שנה, והיא הוכרזה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.
ספורט
עריכהקבוצת הכדורגל של העיר, קאלצ'ו סיינה, נוסדה ב-1904 ומשחקת בסרייה א', הליגה האיטלקית הראשונה. הישג השיא שלה הוא זכייה בודדת בקופה איטליה.
קבוצת הכדורסל מונטפסקי סיינה נוסדה ב-1871 והייתה לקבוצת הכדורסל הראשונה באיטליה כולה. בשנות האלפיים הפכה מונטפסקי למעצמת כדורסל, זכתה מספר פעמים באליפות ובגביע המדינה, ואף העפילה לפיינל פור של היורוליג, אך מעולם לא הגיעה לגמר.
ארכאולוגיה
עריכהבנובמבר 2022 נמצאו מעל 20 פסלי ברונזה ואלפי מטבעות המתוארכים לתקופה בסביבות המאה ה-1 לספירה, ושהשתמרו בבית מרחץ עתיק בעיירה סן קשאנו די באני[1]
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של סיינה (באיטלקית)
https://www.+claudiocalvani.it[2]
- רויטרס, 48 שעות בסיינה, באתר ynet, 13 בדצמבר 2011
- סולו איטליה - אתרים בסיינה
- סיינה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
סיינה (איטליה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 עשרות פסלי ברונזה בני כ-2,000 שנה התגלו בבוץ בטוסקנה, באתר ynet, 9 בנובמבר 2022
- ^ Claudio Calvani, Toscana -Luci e colori dele Stagioni, Milano: Casa EditriceRotalsele. (באיטלקית)
