ויקיפדיה

ניצן נוריאל

איש צבא ישראלי

ניצן נוריאל (נולד ב-25 באוגוסט 1959 בחיפה) הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת תת-אלוף, ששירת בעיקר בחטיבת גולני ותפקידי מודיעין ומטה ושימש כראש המטה ללוחמה בטרור במסגרת המועצה לביטחון לאומי שבמשרד ראש הממשלה. בנוסף, שימש כמפקד גדוד 12 ומפקד פלנ"ט גולני. נוריאל מכהן כיו"ר עמותת "הנמר המעופף", הפועלת למען רווחת חיילי ובוגרי סיירת גולני בשילוב הנצחת הנופלים וטיפוח מורשת היחידה.

ניצן נוריאל
ניצן נוריאל, 2016
ניצן נוריאל, 2016
לידה 1959 (בן 65 בערך)
ישראלישראל חיפה, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 1977–2006 (כ־29 שנים)
דרגה תת-אלוף  תת-אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים

מלחמת לבנון  מלחמת לבנון
המערכה ברצועת הביטחון  המערכה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה הראשונה
האינתיפאדה השנייה
מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה
מבצע צוק איתן  מבצע צוק איתן

אות המערכה ברצועת הביטחון בלבנון
עיטורים
לגיון ההצטיינות (קצין) קצין בלגיון ההצטיינות
תפקידים אזרחיים
ראש המטה ללוחמה בטרור, במסגרת המועצה לביטחון לאומי שבמשרד ראש הממשלה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תת-אלוף ניצן נוריאל עם לוטננט גנרל קרייג פרנקלין, מפקד הזרוע האווירית של הפיקוד האירופי בצבא ארצות הברית, אוקטובר 2012

שירותו הצבאי

עריכה

ניצן נוריאל התגייס לצה"ל בספטמבר 1977 ושירת בנח"ל. במסגרת קורס המ"כים השתתף במבצע ליטני. בשנת 1978 יצא לקורס קציני חי"ר ובסיומו נשלח לפקד על מחלקה בגבול הצפון בגזרת מטולה. במלחמת לבנון הראשונה לחם כמפקד פלוגה בחטיבת ביסלמ"ח ונפצע במחנה הפליטים בורג' א-שמאלי.[1] לאחר שהחלים מהפציעה פיקד נוריאל על מחלקה בבה"ד 1 למשך שנה.[2] בהמשך שירותו עבר ניצן לחטיבת גולני, פיקד על פלוגת הנ"ט בלחימה בדרום לבנון. בתום התפקיד יצא לקורס פיקוד ומטה.

בין השנים 1986–1987 שירת כסגן מפקד גדוד 12 של החטיבה.[3] בתפקיד זה נבחר להשיא משואה בטקס יום העצמאות ה-38 למדינת ישראל שנערך בהר הרצל.[4][5]

שנה לאחר מכן השלים נוריאל קורס מפקדי גדודים והתמנה למג"ד 12, אחד התפקידים שעיצבו את אישיותו של ניצן וסימנו אותו כמי שצפוי להתברג בצמרת הצה"לית. במהלך שירותו כמפקד גדוד 12 הועמדו לדין שניים מלוחמי חטיבת גולני, במה שזכה באמצעי התקשורת לכינוי "משפט גולני". שני החיילים הואשמו בגרימת חבלה חמורה לפלסטיני שנעצר בפעילות מבצעית. בתום המשפט זוכו הנאשמים, בין השאר לאחר שבעדויות נשמעה גם הקלטה של כתבת גלי צה"ל כרמלה מנשה ובה התדריך שנתן נוריאל לחייליו לפני היציאה למשימה. התדריך תאם את הנחיות שר הביטחון יצחק רבין בכל הנוגע לנוהל מעצרים וגביית עדויות מזורקי אבנים.[6] לאחר תפקידו כמג"ד פיקד על בא"ח גולני. לאחר ששב משנת לימודים התמנה ניצן לקצין המבצעים של פיקוד הצפון.

בשנת 1992 הועלה ניצן נוריאל לדרגת אל"ם ופיקד על חטיבת עודד ועל בא"פ אליקים. בשנים 1994–1996 פיקד על חטיבת שומרון, במסגרת תפקידו זה פורקה החטיבה אשר מוקמה בלב העיר הערבית שכם כחלק מהסכם השלום עם הפלסטינים. נוריאל לקח חלק פעיל בעיצוב המציאות החדשה באזור השומרון והיה אחרון הנציגים הבכירים הישראליים שפינו את השטח לקראת העברתו לשליטת הרשות הפלסטינית.

לאחר פירוק חטיבת שומרון, יצא נוריאל ללימודים במכללה לביטחון לאומי ובמקביל חזר לפקד בשנית על חטיבת עודד. עם תום הלימודים מונה לסגן מפקד אוגדת עזה ובשנת 1998 מונה לקצין אג"ם של פיקוד הצפון. במהלך שירותו בתפקיד זה אירעה חטיפתם של שלושת החיילים, סמ"ר בני אברהם, סמ"ר עדי אביטן וסמ"ר עומר סוואעד בגזרת הר דב.[7]

בשנת 2001, לאחר רצף של תפקידים מבצעיים, סוכם שנוריאל ייצא יחד עם בני משפחתו לארצות הברית והוא מונה לנספח היבשה.[8] במהלך שהותו בארצות הברית פרצה האינתיפאדה השנייה וכן אירעו פיגועי 11 בספטמבר. בעקבות אירועים אלו עסק נוריאל רבות במתן ייעוץ והחלפת ידע ותורת לחימה עם צבא ארצות הברית ומשרד ההגנה האמריקאי.[9] על מאמציו אלו בסיוע לצבא ארצות הברית הוענק לניצן נוריאל אות לגיון ההצטיינות מטעם הנשיא האמריקני, ג'ורג' בוש הבן.[10]

עם חזרתו מארצות הברית בשנת 2003 מונה נוריאל לראש החטיבה לקשרי חוץ באגף המבצעים והועלה לדרגת תת-אלוף.[11] במלחמת לבנון השנייה שימש כמפקד המרחב העורפי של עוצבת הגליל והיה אחראי על תחום הלוגיסטיקה של האוגדה.[12]

 
ניצן נוריאל משיא משואה בטקס יום העצמאות ה-38 למדינת ישראל

נוריאל הודיע על פרישתו מצה"ל בשנת 2006, בדרגת תת-אלוף ולאחר שירות צבאי פעיל של כ-30 שנה. עם זאת המשיך לעסוק רבות בתחום הצבא וביטחון המדינה. בתחילת שנת 2007 מונה לראש המטה ללוחמה בטרור, במסגרת המועצה לביטחון לאומי שבמשרד ראש הממשלה. לאחר סכסוך על רקע אישי עם תא"ל מיל' דני ארדיטי שכיהן כממלא מקום ראש המל"ל, הוצא נוריאל בהסכמה לחופשה בהתאם להחלטת נציב שרות המדינה. חופשתו הסתיימה כאשר ארדיטי סיים את תפקידו ואת תפקיד ראש המל"ל מילא עוזי ארד, שהורה על החזרתו המיידית של נוריאל לתפקיד.[13]

בפברואר 2012 הגישו התא"לים דני ארדיטי ואלקנה הרנוף מכתב תלונה חריף לראש המועצה לביטחון לאומי יעקב עמידרור ולנציבות שירות המדינה בהקשר לתפקודו של נוריאל וקראו להדחתו. לאחר בדיקה מעמיקה שביצע עמידרור נמסרה תגובת משרד ראש הממשלה לפיה עמידרור לא מצא שום פגם ולו הקל ביותר בעבודתו של נוריאל ואין כל סיבה להעבירו מהתפקיד.[14] במרץ 2012 לאחר השלמת קדנציה של חמש שנים סיים נוריאל את תפקידו ובמקומו מונה איתן בן-דוד.[15]

במקביל לתפקידו כראש המטה למלחמה בטרור שימש נוריאל במשך שנתיים כנציג ישראל לפורום האירופי למחקר ביטחוני ולפיתוח (ESRIF) וכן כנציג ישראל לשיחות הפסגה לביטחון גרעיני בסיאול. בשנת 2015 הוענקה לנוריאל תעודת הערכה מוועדת הטרור של הקונגרס האמריקאי כאות הוקרה על פועלו רב השנים בלחימה בטרור.[16]

בימים אלו משרת ניצן נוריאל במילואים כראש המנהלת לתרגילים בין לאומיים. במסגרת זו מפקד נוריאל על תרגילי ג'וניפר קוברה וג'וניפר פאלקון. תרגילים אלו מתקיימים אחת לשנה, כאשר שנה אחת מוקדש התרגיל לתרגול המפקדות בלבד ובשנה לאחר מכן משתתפים בתרגיל כוחות רבים משני הצבאות. לצד תפקידו זה משרת ניצן כסגן מפקד מפקדת העומק, שיעודה תכנון והובלת מבצעים מיוחדים ורב-זרועיים ארוכי טווח בעומק האסטרטגי של מדינות האויב של ישראל וכן כיו"ר עמותת "הנמר המעופף" ששמה לה למטרה לדאוג לרווחתם של חיילי סיירת גולני, להנצחת הנופלים וטיפוח המורשת היחידתית.[17]

חיים אישיים

עריכה

ניצן נוריאל הוא בעל תואר ראשון במדעי המדינה מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני במדעי המדינה וביטחון לאומי מאוניברסיטת חיפה. ניצן משמש כעמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור במרכז הבין תחומי בהרצליה.[18] משמש כיועץ אסטרטגי ופיתוח עסקי, חבר ועד הנהלה בעמותת ״מרחב נשימה בעמק״ למתן מענה למתמודדים עם חוויות לחימה ובני משפחותיהם,[19] מרצה בארץ ובחו״ל בנושאי ביטחון ואסטרטגיה. נשוי לצלילה ואב לשני ילדים, מתגורר ביישוב הקהילתי גן נר.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ניצן נוריאל בוויקישיתוף

מאמריו;

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ניצן נוריאל, שרון - איש צבא ברמ"ח אבריו, באתר www.israeldefense.co.il
  2. ^ ניצן נוריאל, ההחלטה להאריך את כהונתו של הרמטכ"ל, באתר www.israeldefense.co.il
  3. ^ אהוד ערן, תמצית געגוע - סיפורו של ארז גרשטיין והמלחמה בלבנון, ידיעות ספרים, 2007
  4. ^ "למלחמה הבאה אני הולד בלב שקט", באתר www.jpress.nli.org.il
  5. ^ יום העצמאות | טקס הדלקת המשואות, 1986, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 30 באפריל 1986
  6. ^ אמנון סטרשנוב, צדק תחת אש, ידיעות אחרונות, 1994
  7. ^ דן מרגלית ורונן ברגמן, הבור - הסודות האפלים מאחורי משבר המנהיגות החמור בתולדות צה"ל, כנרת, זמורה-ביתן, 2011
  8. ^ אמיר אורן, רפא"ל, דניאל ונוריאל מתגייסים לעזרת הצבא האמריקאי, הארץ, 11.11.2005, כפי שהועלה באתר פרש.
  9. ^ אמיר אורן, מאנטבה לאבוטבאד, באתר הארץ, 7 במאי 2011
  10. ^ Brig. Gen. (Res.) Nitzan Nuriel, אתר המכון למדיניות נגד טרור
  11. ^ אמיר אורן, "העולם כולו אתנו", הארץ, 18.11.2005.
  12. ^ גל הירש, סיפור מלחמה סיפור אהבה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמוד 331.
  13. ^ אחיקם משה דוד, הנחיה: לנזוף בראש המטה ללוחמה בטרור, באתר nrg, ‏5 בדצמבר 2011
  14. ^ אחיקם משה דוד, מכתב הקצינים: "ראש הלוט"ר - אדם מסוכן", באתר nrg.co.il
  15. ^ ראש חדש למטה ללוט"ר, באתר https://www.israeldefense.co.il/, ‏01/03/2012
  16. ^ US Congress Honors Counter Terrorism Expert and World Patent Marketing Advisory Board Member, General Nitzan Nuriel, During Week of September 11, CISION - PRWeb, ‏10 בספטמבר 2015 (באנגלית)
  17. ^ אודות העמותה - סיירת גולני, באתר סיירת גולני - הנמר המעופף
  18. ^ המרכז להכשרת מנהלים במרכז הבין תחומי, הרצליה
  19. ^ דניאל דדון, חבר הנהלת 'מרחב נשימה' ניצן נוריאל מגן נר: "אנחנו זקוקים לכל תרומה", באתר mynet / העמק, ‏5 בספטמבר 2021


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ניצן_נוריאל&oldid=39951993"