מכונאי מוטס

מְכוֹנַאי מוּטָס הוא איש צוות עזר אוויר ולוחם חוד, המהווה יחד עם הקברניט וטייס המשנה את צוות המסוק לביצוע כלל משימות הטיסה שכן המכונאי המוטס הוא איש צוות הכרחי לכל גיחה. בחיל האוויר הישראלי, הבסיס להכשרת מכונאי מוטס הוא שירות באחד מהדרגים (א', ב', ד') במערך הטכני של החיל וסיום קורס בבית הספר למכונאים מוטסים.

מכונאים מוטסים עוזרים בהורדת פצועים ממסוק ינשוף במנחת בית החולים רמב"ם בחיפה, במלחמת לבנון השנייה

מכונאי מוטס פוגש את מזכיר ההגנה של ארצות הברית אשטון קרטר בעלייתו למסוק ינשוף בביקורו בישראל, יולי, 2013.

בצבאות דוברי אנגלית התפקיד של מכונאי מוטס נקרא Crew chief.

היסטוריה בחיל האוויר הישראלי

עם קליטת מטוסי נורד^[1] ומסוקי הסיקורסקי S-55 בשנים 1955–1956 נדרשו לתפעלם גם המכונאים המוטסים. בספטמבר 1957 קבע מפקד חיל האוויר עזר ויצמן את מעמד המכונאים המוטסים במטוסי התובלה והמסוקים. אז נקבע שמכונאי מוטס יוכל לשמש כמכונאי בעל ניסיון ניכר בעבודה עצמאית. לא היה הכרחי שיהיה ראש צוות, אך כדי לעורר מוטיבציה בין המכונאים רצוי שיהיה ראש צוות. באותו דיון הובע חשש שאם המקצוע יוגדר כאיש צוות אוויר יאבד הגף הטכני את בכיריו מכיוון שיפסיקו לעבוד בקו המטוסים לאחר הסמכתם כמכונאים מוטסים, ולכן הוחלט שמכונאי מוטס יהווה תפקיד ולא מעמד צוות אוויר. המכונאים המוטסים של אותה תקופה המתינו עוד שלוש שנים וחצי נוספות עד אשר זכו לענוד כנפי מכונאי מוטס ייעודי משלהם.

ב-14 במרץ 1961 הסתיים בבית הספר לטיסה קורס מכונאים מוטסים ראשון. בקורס השתתפו מכונאים מטייסת 103 (תובלה, מטוסי נורד) ושני נציגים מטייסת 124. באותו היום הוחלט על מעמדם של מכונאים מוטסים כאנשי צוות אוויר. קורסים במתכונת זו נמשכו מספר שנים בודדות.

בשנת 1964, עם קליטת מטוסי סטרטוקרוזר בחיל האוויר, צורפו חלק מהמכונאים המוטסים של מטוסי הנורד לקורס מכוננים בן שנתיים, קיבלו כנפי מכונן והפכו למכוננים בצוותים של מטוסי סטרטוקרוזר.^[2]

בשנת 1978 הוגדר מחדש מעמד המכונאי המוטס כאיש צוות עזר אוויר. במהלך השנים שלאחר מכן התבצע קורס המכונאים המטוסים במסגרת עצמאית, בתוך טייסות מסוקי הסער בשיטת OJT. שיטה זו נקראה צֶבֶר הסמכות ולא הייתה בה הגדרה ברורה לסילבוס נדרש, יעדים ומדידת השגתם, וגם לא מועד סיום מוגדר.

בינואר 1996 נפתח קורס מכונאים מוטסים מספר 1 בטייסת 123 שבבסיס חיל האוויר בחצרים בצורה ממוסדת המשולבת קורס אימון מתקדם ומשכו 35 שבועות. ביולי 2015 עברה הטייסת לבסיס פלמחים ועמה גם בית הספר למכונאים מוטסים.

תפקידיו העיקריים של מכונאי מוטס

תפקידיו העיקריים של המכונאי המוטס הם:

תפעול של תא המטען: פינוי וחילוץ פצועים, הטסת לוחמים או נוסעים, גלישה מחבלים, תדלוק אווירי;
הפעלת מערכות משימה כגון מנוף הצלה, מערכות גלישה, נשק, מכשור ומתלה מטען;
תפעול מערכות טיסה בתא הטייס;
זיהוי תקלות וסיווגן במהלך טיסה;
לחימה אווירית וקרקעית במהלך ביצוע משימות או בזמן מילוט או הישרדות.

שלבי ההכשרה

סמל בית הספר למכונאים מוטסים של חיל האוויר

סימני כתף של חניכים בבית הספר למכונאים מוטסים

הקורס בחיל האוויר במתכונתו הנוכחית מכיל ארבע אבני דרך מרכזיות:

שלב טרום מכין - שלב זה כולל את איתור מועמדים, העוברים סדרת בדיקות ביחידת רפואה אווירית (ירפ"א) של חיל האוויר וכן מבחני נייר ועיפרון. לאחר הבדיקות והמבחנים עוברים המועמדים גיבוש, המבוצע בהובלת קורס מכונאים מוטסים ומדור מיונים בחיל האוויר. על אישור המועמדים מחליטה ועדה בראשות ראש מחלקת הסגל בחיל האוויר. שלב זה כולל גם ביצוע סדרת חי"ר להשלמת הסמכתם כרובאי לוחם, האורכת כ־5 שבועות.

שלב מכין (טרום טיסה) - במהלך שלב זה יקבלו החניכים בקורס כלים בסיסיים לתחילת טיסות על מסוקי "הינשוף". המכונאים מבצעים הסבה קרקעית למסוקי הינשוף וכן עוברים לימודי מטאורולוגיה ואווירודינמיקה של כנף סובבת. חניכי הקורס עוברים הסבה קרקעית לביצוע בדיקות למסוק (בדיקות לפני ואחרי טיסה וכן ביצוע בדיקת בין גיחות) וכן סדנאות חוץ המותאמות למכונאי מוטס, ומבוצעות על ידי בית הספר לפיקוד ומנהיגות של צה"ל.

שלב ראשוני - בשלב זה מתחילים החניכים לטוס במסוקי הינשוף ולומדים את יסודות הטיסה. הם מתנסים בתחומים שונים, ובהם עבודת צוות, הכרת מתארי הטיסה, בניית תמונה אווירית, נוהל דיבור בקשר, ועוד, ומכירים את תחומי האחריות שלהם. שלב זה נמשך כ־4 חודשים ומבוצע בשילוב הטייסים הנמצאים במסגרת קורס אימון מתקדם (קא"ם), מיד לאחר סיום קורס הטיס. השלב הראשוני מתחלק לכמה פרקים:

פרק אווירי;
לימוד תורת הלחימה של מערך מסוקי הסער בחיל האוויר;
שבוע אימון יבשתי;
ביקור ביחידות חיל האוויר השונות שעימן יעבדו המכונאים המוטסים במהלך שירותם.

שלב מתקדם - שלב זה מבוצע עפ״י המערכים השונים במערך מסוקי הסער, ונמשך כ־11 שבועות. האימונים בשלב זה משולבים בתוכנית טיסות האימונים של טייסות מסוקי הסער המבצעיות בחיל האוויר. שלב זה נחלק לשני פרקים עיקריים. בפרק הראשון עוברים החניכים הסבה קרקעית למסוקי סער שאותם לא הכירו החניכים עדיין - מסוקי יסעור ועטלף. ההסבה מבוצעת על ידי טייסת מובילה וכן על ידי מאמני טיסה, ונמשכת כשבועיים. בפרק השני מתבצעת התמחות אווירית ספציפית, בנוסף למתארי היסוד אשר נלמדים בשלב הראשוני. בטייסות היסעור מבצע הטכנאי הסמכה לתדלוק אווירי ולהעמסת כלי רכב מיוחדים ובטייסת 193 ("מגיני המערב") מבצע המכונאי המוטס המתלמד הסמכות לתפעול מערכות טיסה וחילוץ מכלי שיט, ועבודה מול חיל הים.

סיכות כנפיים מכונאי מוטס בחיל האוויר הישראלי

הסמל המרכזי בסיכת כנפיים הוא מדחף בעל שלושה להבים.

סיכת מכונאי מוטס שהייתה בשימוש בין השנים 1961 - 1989. בין השנים 1961 – 1978 הוגדר תפקיד המכונאי המוטס כאיש צוות אוויר, ולכן עוצבה הסיכה ככנפיים מלאות ולא ככנף אחת, בדומה לכנפי טיס.
סיכה עם כנף אחת. עוצבה בשנת 1978 כאשר שונה מעמדם של מכונאים מוטסים בחיל האוויר מצוות אוויר לצוות עזר אווירי. בפועל הסיכה לא הייתה בשימוש, ובשטח המשיכו החיילים לענוד את הכנפיים המלאות שעוצבו בשנת 1961.
סיכה באורך 3.5 ס"מ שנקבעה לשימוש בשנת 1994. הסיכה לא נמצאת בשימוש בפועל ולא הוענקה במסדרי כנפיים.
סיכה באורך 7 ס"מ הנמצאת בשימוש כיום, נכון לשנת 2021, ומוענקת במסדרי כנפיים של מכונאים מוטסים הנערכים בבסיס פלמחים.