טיסת מבנה

טיסת מבנה או מבנה הוא תיאור של קבוצת מטוסים הטסים יחד תחת פיקודו של אחד הטייסים. השימוש העיקרי בטיסת המבנה הוא צבאי, ומטרתו לארגן את המטוסים ולסדרם לפי תורת הלחימה המתאימה. טיסת מבנה משמשת גם למטסים, טיסות ראווה ואווירובטיקה, בה הטייסים מדגימים כישורי טיסה תוך כדי הימצאות במבנה צמוד מאוד, לעיתים במרחק של פחות ממטר אחד זה מזה.

רביעיית מטוסי F-18 הורנט מקבוצת הראווה של הצי האמריקאי "המלאכים הכחולים" טסים במבנה יהלום.

מאפיינים

המחשות של סוגי מבנים דוגמה של מבנה מקבילי דוגמה של מבנה וי דוגמה של מבנה דלתא דוגמה של מבנה אלכסון דוגמה של מבנה יהלום דוגמה של מבנה טור דוגמה של מבנה ארבע אצבעות דוגמה של מבנה חסר ישנן 8 תמונות בגלריה. ניתן להקיש על תמונה להגדלתה

רביעיית מטוסי F-15 מבצעת מטס בטיסת מבנה בטקס הזיכרון ה-64 למתקפה על פרל הארבור. מטוס מספר שלוש במבנה עוזב את מקומו כסמל לנופלים במתקפה, החסרים

סוגי מבנים עיקריים

• מבנה מקבילי (באנגלית: Line Abrest) - טיסה במקביל, אחד לצד השני. בלוחמה מודרנית משמש בעיקר לסריקה רחבה של שטח אווירי גדול על ידי מכ"מים של מטוסים מאותו המבנה.
• מבנה וי (באנגלית: Vic Formation) - בצורת ראש חץ. משמש בעיקר לטיסות ראווה אך היה בשימוש נרחב במלחמת העולם הראשונה ובין מלחמות העולם במגוון חילות אוויר שכן הוא אפשר תקשורת ויזואלית בין חברי המבנה במטוסים שלא היו בהם מכשירי קשר. כמו כן סוג מבנה זה היה בשימוש בשנות ה-1970 במבנה הדוק שאפשר לפוד שיבוש או מטוס שיבוש להגן על מבנה שלם ממערכות נ"מ.
• מבנה דלתא (באנגלית: Delta formation) - דומה למבנה וי אך כולל מטוסים שסוגרים את השורה האחרונה.
• מבנה יהלום (באנגלית: Diamond Formation) - מטוס מוביל, מאחוריו זוג מטוסים מאחוריהם מטוס מאסף היוצרים יחד צורת מעוין, משמש בעיקר לטיסות ראווה.
• מבנה אלכסון או מבנה סולם או מדרג (באנגלית: Echelon) - מבנה זה משמש בעיקר לטיסות ראווה אך גם מאפשר למספר מטוסים לחמוק מגילוי על ידי מכ"ם על ידי הסתתרות מאחורי מטוס אחר.
• מבנה טור (באנגלית: Trail Formation) - מבנה פשוט שמאפשר למספר מטוסים לתקוף מטרה אחת, אחד אחרי השני.
• מבנה "ארבע אצבעות" (באנגלית: Finger Four) - שני זוגות מטוסים אשר טסים במרחק אחד מהשני. במבנה זה, המטוס שטס מאחור יכול היה להגן על זנבו של המטוס המוביל מבלי לפגוע בתפקודו כשותף פעיל בקרב האוויר.
• מבנה חסר (באנגלית: Missing Man Formation) - משמש לטקסי זיכרון כהצדעה לנופלים בדומה למטח כבוד. במבנה זה אחד המטוסים שנמצא במקום בולט יחסית עוזב את המבנה (בדרך כלל על ידי נסיקה ופנייה) לפני החליפה מעל אזור הטקס כדי לסמל את הנופלים החסרים. בדרך כלל המבנה בשימוש הוא ארבע אצבעות, כאשר המטוס החסר הוא הראשון מימין למוביל (מיקום של מספר שלוש).

המבנה הקרבי וערכת התקיפה

מבנה קרבי מורכב משני מטוסים לפחות. מפקד המבנה נקרא "מוביל" או "מספר 1", בן זוגו נקרא "מספר 2". גודל המבנה הנפוץ ביותר במשימות צבאיות הוא הרביעייה, הכוללת שני מבני זוגות, כאשר זוג אחד כולל את מוביל המבנה, והזוג השני כפוף לו ואותו מוביל "מספר 3". זה נובע מצורת חלוקת אותות הקריאה בקשר, לדוגמה: במבנה כידון 1, המוביל במבנה יהיה כידון 1-1(אחד-אחד), מספר 2 יהיה כידון 1-2(אחד-שתיים) וכן הלאה. אופן הטיסה במבנה מושפעת ישירות מתורת הלחימה אשר מנצלת יתרונות כגון הגנה הדדית - המוביל והמוּבל מחפים זה על זה בכיסוי נקודות מתות.

ערכת תקיפה היא טקטיקה שפותחה במלחמת וייטנאם. הלוחמה המתמשכת באזורים מוכי טילים הצריכה שילוב מבנים של סוגי מטוסים שונים, עם משימות שונות, אשר יחד מבצעים משימה משותפת, כגון מטוסי ויילד ויזל לדיכוי ההגנה אווירית, מטוסים לשליטה ובקרה ועוד. בשל כך, כל משימה כללה מספר רב של מטוסי תמיכה במה שכונה ערכת תקיפה. מטוסי התקיפה מנו רק בין 20 ל-40 אחוז מהכוח הכולל.

היסטוריה

מלחמת העולם הראשונה

ציור של קרב אוויר בין שתי שלשות של מטוסים בריטים וגרמנים

ערך מורחב – לוחמה אווירית במלחמת העולם הראשונה

בתחילת מלחמת העולם הראשונה מטוסי תצפית משני הצדדים היו חולפים אחד על פני השני ללא נקיטת אמצעים אלימים אחד נגד השני, אך המצב לא נשאר כך לאורך זמן ופעולות עוינות חייבו נשיאת רובים ובהמשך גם התקנת מקלעים על גבי מטוסי התצפית, מאוחר יותר החל ייצור של מטוסים המיועדים להפלת מטוסי התצפית של האויב מה שהביא לקרבות האוויר הראשונים. מטוסי תצפית היו לרוב כבדים, פחות זריזים ומדויקים הרבה פחות בחימושם ההגנתי. עד מהרה מטוסי קרב החלו ללוות את מטוסי התצפית, בגלל הגנה זאת מטוסי הקרב של האויב היו משתמשים בטקטיקות בשביל להביא לנזק מרבי ולאבדות מרביות של האויב. אחת השיטות היעילות ביותר בקרבות אוויר בתקופה מוקדמת זאת הייתה לוחמה בזוגות, כאשר מטוס הקרב של האויב מתרכז בלחימה מול מטוס אחד חברו למבנה יכול להיכנס לאזורים המתים בשדה הראייה של האויב ולהפתיע אותו, זאת הייתה הולדת המבנה הקרבי בו שניים או יותר כלי טיס משתפים פעולה לטובת השגת מטרה אחת תוך ניצול היתרון המספרי ושמירה זה על זה.

עם המשך המלחמה המבנים הקרביים של שני הצדדים נהיו ליותר ויותר גדולים, כאשר לעיתים קרובות קרבות האוויר התקיימו בין עשרות של מטוסים במה שכונה כדור פרווה (Fur-ball) בשל נתיבי הטיסה הרבים המתפתלים והמצטלבים שנראו בשמיים באזור הקרב. מטוסי הפצצה מוקדמים מצאו שטיסה במבנה אפשרה בנוסף להטלת יותר חימוש על מטרה במשימה אחת, גם הגנה יעילה יותר נגד מטוסי האויב. המבנה שהועדף בתקופה זאת היה מבנה וי מכונס. מבנה זה אפשר תקשורת ויזואלית בין המוביל לשאר חברי המבנה על ידי סימני ידיים, ניווט קל יותר גם בתנאי ראות קשים יחסית, ארגון קל יותר של המבנה שאחרת נטה להתפזר בעת היתקלות באש נ"מ והגנה מיטבית בין חברי המבנה שבשיטה זאת יכלו לירות יחד על מטוסי אויב המגיחים בגזרה האחורית של המבנה.

בתקופה זאת מבנים החוזרים לנחיתה היו חולפים מעל לשדה במבנה מכונס, אם היו אבדות במהלך המשימה המקומות של המטוסים שאבדו היו נשארים ריקים, בשביל לסמן את האבדות. מנהג זה הפך לאחר מלחמת העולם הראשונה למבנה החסר כדרך לכבד ולהצדיע לנופלים.

בין מלחמות עולם

מטס בתהלוכה בגרמניה הנאצית, 1937.

בתום מלחמת העולם הראשונה הקרקסים האוויריים החלו לכלול טיסות מבנה צמודות כחלק מטיסות הראווה והלהטוטנות האווירית והחלו להופיע ראשוני הצוותים האווירובטיים. טיסות המבנה בטקסים ותהלוכות צבאיות הפכו לסמל של עוצמה. בשנת 1936 בהלווייתו של המלך ג'ורג' החמישי התבצעה הצדעה המתועדת הראשונה בטיסה במבנה חסר, ב-1938 המנהג הוטמע גם בארצות הברית ובהלווייתו של מפקד הגיס האווירי של צבא ארצות הברית התבצע מטס כבוד במבנה של 50 כלי טיס עם טור חסר.

מבחינת השימוש הצבאי במבנים ברוב צבאות העולם נשאר השימוש בעיקר במבנה וי מכונס. בשל הניסיון במלחמת האזרחים הספרדית טייסי לגיון הקונדור ובעקבותיו גם הלופטוואפה שינו את המבנה הקרבי של מטוסי הקרב למבנה ארבע אצבעות (Schwarm), כאשר המבנה מחולק לשני זוגות (Rotten), הזוגות טסו במבנה פזור יותר ובטווח גבהים שונה אחד מהשני, ככה שהם יכלו לראות את האזורים המתים של שאר חברי המבנה גם מול השמש. כמו כן במהלך קרב האוויר הזוגות יכלו לפעול עצמאית, מה שהקנה להם גמישות.

מלחמת העולם השנייה

המטס הגדול בהיסטוריה במפרץ טוקיו בעת החתימה על כניעתה של יפן.

ערך מורחב – לוחמה אווירית במלחמת העולם השנייה

בפרוץ מלחמת העולם השנייה כאמור מרבית חילות האוויר נשענו על טקטיקות ומבנים מיושנים בהפעלה של מטוסי קרב, אך במהלך הקרב על בריטניה חיל האוויר המלכותי הבריטי העתיקו והתאימו את הטקטיקה של מבני זוגות ורביעיות מהגרמנים. למעשה מרבית חילות האוויר אימצו שיטה זאת והיא הפכה למבנה הבסיסי של מטוסי קרב.

מבחינת מטוסי הפצצה מבנה וי נשאר המבנה הבסיסי בשימוש, אך משימות ההפצצה כללו לעיתים עשרות ואף מאות מטוסים ולכן סידור המבנה היה צריך להשתנות. בארצות הברית למשל, בתחילת המלחמה היה נהוג לטוס במבנים פזורים אך לאחר מספר מפגשים עם מטוסי הקרב של האויב הם חזרו למבנים הצמודים ופותח במבנה "קופסת קרב" שפיזר מספר מבנים של שלשות במספר מיקומים וגבהים ועל ידי כך אפשר חשיפה מרבית של מטוסי האויב לאש מכלי הנשק ההגנתיים.

לעומת המבנים הענקיים של מטוסי ההפצצה ומטוסי הקרב המלווים האמריקנים טייסים גרמנים פיתחו מבני ענק של כ-50 מטוסים שהסתדרו בשורות ובצורת ריבוע, היו מגיחים תוקפים באש מסיביים מתותחיהם בשביל להפיל מספר מטוסים ולחמוק במהירות האפשרית, אך המבנה היה מסובך מאוד לארגון ודרש מטוסים ממספר טייסות, מרבית המבנים הללו נכנסו לקרבות אוויר עם מטוסי קרב אמריקאיים לפני שהם היו מספיקים להתארגן.

בסוף מלחמת העולם השנייה בעת כניעת יפן התקיים המטס הגדול בהיסטוריה של מאות מטוסים כאמצעי להפגנת כוחה של ארצות הברית.

עידן הסילון והלוחמה האווירית המודרנית

ערכת תקיפה של הצי האמריקאי בעת תדלוק אווירי במהלך מבצע סופה במדבר, ניתן לראות כאן מספר מטוסי F-14 ששימשו ככל הנראה לליווי מטוסי הF-18 הנושאים פצצות, כמו כן ניתן לראות שני מטוסי EA-6B המשמשים ללוחמה אלקטרונית.

עם תום מלחמת העולם השנייה הטכנולוגיה המשיכה להתפתח ובנוסף למנועי סילון פותחו עוד לא מעט תחומים, דוגמת אוויוניקה, מערכות שליטה ובקרה, מערכות נ"מ וכדומה. בשל העלייה במורכבות המערכות, מורכבות המשימות עלתה גם. עתה אי אפשר היה לשלוח מטוסי תקיפה ללא ליווי של מטוסי קרב, וגם אז זיהוי מוקדם ויירוט מכוון על ידי בקרה אווירית יכלו להביא את מטוסי האויב קרוב ולעמדת יתרון או להפילם בעזרת טילי נ"מ . אי לכך נדרש ביצוע של מגוון גדול יותר של משימות בשביל לאפשר לתקיפות להתקיים. במלחמת וייטנאם חיל האוויר האמריקאי נאלץ להקצות מספר רב של מטוסים שישתתפו בתקיפה אבל יבצעו משימות אחרות כגון דיכוי הגנה אווירית על ידי תקיפת קורנים (משימות ויילד ויזל), ניקוי השטח האווירי על ידי מטוסי קרב טרם התקיפה (Fighter Sweep), ליווי מטוסי התקיפה, מטוסים הנושאים אמצעי שיבוש אלקטרוניים, מטוסי צילום לאיסוף מודיעין לבחינת תוצאות התקיפה ומטוסי תדלוק ייעודיים. בכל הכוח הכלול במשימה מטוסי התקיפה מנו לעיתים קרובות רק כ-40-20 אחוז מכלל המטוסים, משימות של מספר מבנים כאלה מכונות ערכות תקיפה (Strike Package).

ראו גם

• קרב אוויר
• אווירובטיקה

לקריאה נוספת

• .2005 ,Military Aircraft, Origins to 1918: An Illustrated History of Their Impact, by Justin D. Murphy

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא טיסת מבנה בוויקישיתוף

• High Honor, The origins of the missing man formation.
• Formations
• military flight training, 1907-1945 by Rebecca Hancock Cameron
• טיסת מבנה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)