לסטר סיטי

לסטר סיטי
Leicester City F.C.
מידע כללי
שם מלא	מועדון הכדורגל לסטר סיטי
כינוי	השועלים
תאריך ייסוד	1884
אצטדיון	אצטדיון קינג פאוור, לסטר ; (תכולה: 32,312)
בעלים	קינג פאוור
יו"ר	Aiyawatt Srivaddhanaprabha
מאמן	סטיב קופר
ליגה	פרמייר ליג
	www.lcfc.com
תלבושת

מועדון הכדורגל לסטר סיטי (באנגלית: Leicester City Football Club) הוא מועדון הכדורגל הבכיר של העיר לסטר שבאנגליה. קבוצת הכדורגל משחקת בפרמייר ליג, לאחר שעלתה מהצ'מפיונשיפ בעונת 2023/2024, ומארחת את משחקיה הביתיים באצטדיון קינג פאוור, המכיל כ-32,312 מקומות. במרכז סמל הקבוצה נמצא שועל, וכינויה הוא "השועלים". זאת, בעקבות ציד השועלים המפורסם של לסטרשייר, מסורת שאפיינה את האזור במשך מאות שנים.^[1]

מדיה המסורתיים כוללים חולצה כחולה ומכנסיים לבנים. לסטר סיטי זכתה באליפות אחת (2016) בשלושה גביעי הפוטבול ליג (1964, 1997, 2000) ובגביע ה-FA אחד (2021).

תולדות המועדון

הקבוצה נוסדה בשנת 1884 תחת השם "לסטר פוס" (Leicester Fosse), עקב קרבתו של המגרש שבו שיחקה לדרך פוס(אנ').

לסטר הספיקה לשחק בחמישה מגרשים שונים לפני שעברה לאצטדיון פילברט סטריס בשנת 1891. ב-1890 הצטרפה לסטר להתאחדות הכדורגל האנגלית. ב-1894 נבחרה לשחק בליגת המשנה של הפוטבול ליג. משחק הליגה הראשון בתולדותיה הסתיים בהפסד 3–4 לגרימסבי טאון. ב-1908 סיימה לסטר פוס במקום השני בטבלה וכך העפילה לראשונה בתולדותיה לליגה האנגלית הבכירה. לרוע מזלה, היא ירדה בעונה הבאה.

לסטר פוס חדלה להתקיים בשנת 1919 בעקבות משבר כלכלי חמור. על חורבותיה צמח מועדון הכדורגל לסטר סיטי.

לאורך המאה ה-20, ולמעשה עד שנת 1995, המועדון דילג בין שתי הליגות הבכירות מבלי לצבור הישגים משמעותיים. השועלים העפילו לגמר גביע ה-FA ארבע פעמים, וזכו בגביע הליגה האנגלית בשנת 1964.

עונת 1990/1991 הייתה ככל הנראה הגרועה בתולדותיה של לסטר סיטי. המאמן דייוויד פליט פוטר שעה שהמועדון דשדש בתחתית טבלת ליגת המשנה. גורדון לי הוזעק כדי להדריך את הקבוצה עד לסוף העונה. ניצחון במחזור האחרון הציל את השועלים מירידה לליגה השלישית.

בריאן ליטל, אשר העלה את דרלינגטון מליגת החובבים (חמישית) לליגה השלישית, התמנה למאמן לסטר בעונה הבאה. ליטל הוביל את לסטר למשחקי ההצלבה בסוף העונה, כאשר, למרות ניצחון 1–6 על קיימברידג' יונייטד בסיכום שני המפגשים, הקבוצה נוצחה בסופו של דבר על ידי בלקברן רוברס בגמר הפלייאוף 0–1, כתוצאה מפנדל מפוקפק שכבש שחקן לסטר לשעבר מייק ניוול.

לסטר העפילה לגמר הפלייאוף גם בעונה הבאה, 1992/1993, מול סווינדון טאון. סוונידון הובילה 0–3 במחצית, אך לסטר התעוררה בהמשך והישוותה את התוצאה. בסופו של דבר, בעיטת עונשין לזכותה של סווינדון הכריעה את המשחק לטובתה.

לסטר סיטי העפילה לליגה הבכירה במתכונתה המחודשת כפרמייר ליג בסוף עונת 1993/1994. היה זה לאחר שניצחה את יריבתה המקומית מאיסט מידלנדס, דרבי קאונטי, בתוצאה 1–2 בגמר הפלייאוף. לראשונה מזה שבע שנים שבו השועלים לליגה הבכירה. אלא שהתפטרותו של בריאן ליטל בנובמבר 1994 לטובת אימון אסטון וילה, והחלפתו במארק מקגי, פגעו ביכולתה של הקבוצה, והיא ירדה לצ'מפיונשיפ כאשר סיימה במקום הלפני אחרון בפרמייר ליג לעונת 1994/95, עם שישה ניצחונות בלבד מ-42 משחקי ליגה.

עונת 1995/1996 נפתחה היטב עבור לסטר, והיא ניצבה בחלקה העליון של הטבלה שעה שבריאן מקגי הודיע על התפטרותו בדצמבר 1995 לטובת אימון וולבס. הוא הוחלף על ידי מאמנה הצפון אירי של נוריץ' סיטי, מרטין אוניל, שרשם לזכותו הישג משמעותי כאשר העלה את וייקומב וונדררס מהליגה החמישית לשלישית.

תחת ניצוחו של אוניל העפילה לסטר לגמר הפלייאוף בעונת 1995/1996, וניצחה את קריסטל פאלאס 2-1 משער שהובקע בדקות הסיום על ידי סטיב קלדריג'. הניצחון הבטיח לה חזרה מהירה מאוד לפרמייר ליג לקראת עונת 1996/1997.

בשנים הבאות ביסס מרטין אוניל את מעמדה של לסטר סיטי כקבוצת פרמייר ליג ראויה. אף שהייתה מועמדת ודאית לירידה, הקבוצה סיימה את ארבע העונות הבאות בחלקה העליון של הטבלה וזכתה פעמיים בגביע הליגה. אוניל עצמו הוכיח כי הוא נמנה עם המובילים שבמאמני הכדורגל בבריטניה, מה שהביא את מועדון הפאר הסקוטי סלטיק להחתימו ביוני 2000. פיטר טיילור, מאמן הנבחרת האולימפית של אנגליה, מונה במקומו.

לסטר נחשבה למועמדת רצינית להעפלה לגביע אופ"א משך רוב עונת 2000/2001, אלא שהפסד מביך בשלב רבע גמר גביע ה-FA מול וייקומב מהליגה השלישית, ותשעה הפסדי ליגה בעשרת המחזורים האחרונים של העונה, דרדרו אותה למקום ה-13 והמאכזב. פתיחת עונה איומה בשנה שלאחר מכן הביאה לפיטוריו של טיילור ולהחלפתו בדייב באסט, אשר כשל במשימתו למנוע הידרדרות נוספת של המועדון. באסט התפטר זמן קצר לפני שהירידה מהפרמייר ליג התממשה לראשונה מזה חמש שנים. עוזרו של באסט ומאמן ברייטון אנד הוב אלביון לשעבר, מיקי אדמס, מונה במקומו. משחקה האחרון של לסטר בעונת 2001/2002 היה גם האחרון ששיחקה בפילברט סטריט, אצטדיון אותו עזבה בסיום העונה. אף שניצחה במשחק זה את טוטנהאם הוטספר, היה זה רק הניצחון החמישי במספר שהשיגה במהלך העונה הזו.

לסטר עברה לאצטדיון ווקרס החדיש לקראת פתיחת עונת 2002/2003, אבל אובדן ההכנסות כתוצאה מהירידה, כמו גם עלויות הבנייה של האצטדיון, הכניסו את לסטר סיטי להליך של פירוק עם חובות של 30,000,000 ליש"ט. רכישת שחקנים חדשים נאסרה למשך רוב העונה, עד שמשקיעים חדשים הצילו את הקבוצה מקריסה. למרות הקשיים הללו, אדמס הצליח לסיים את העונה במקום השני בליגת המשנה עם יותר מתשעים נקודות, וכתוצאה עליית הקבוצה לפרמייר ליג אחרי עונה אחת בלבד. כיום, נוהגת הנהלת הפוטבול ליג להעניש קבוצות הנכנסות להליך של פירוק במהלך העונה ומחסירה 10 נקודות ממאזנן.

לסטר נאבקה משך רוב עונת 2003/04 בפרמייר ליג, ובסיומה צברה 33 נקודות בלבד, מה שלא הספיק לה להינצל מירידה. יחד איתה ירדו לידס יונייטד ווולברהמפטון וונדררס.

אדמס התפטר מתפקידו כמאמן באוקטובר 2004, ודייב באסט החל תקופת כהונה שנייה (וזמנית) כמאמן. בסוף החודש מונה מאמן קבע, קרייג לווין, אשר אימן עד לא מכבר את הארט אוף מידלות'יאן הסקוטית.

פתיחת העונה האיומה של לסטר בקיץ 2005 ומיקומה בחלק התחתון של הטבלה, גרמה לרבים לבקש את התפטרותו של לוויין.

במחזור האחרון של עונת 2007/2008 יצאה הקבוצה למשחק חוץ נגד סטוק סיטי. לסטר הייתה חייבת ניצחון כדי להישאר בליגה השנייה ולהימנע מירידה לליגה השלישית. מנגד סטוק הייתה חייבת נקודה אחת בלבד כדי לחזור לפריימר ליג אחרי היעדרות ארוכת שנים. המשחק הסתיים בתוצאה 0-0 ולסטר נשרה בפעם הראשונה בתולדותיה לליגה השלישית. הקבוצה חזרה לליגת המשנה בחלוף עונה אחת אחרי שסיימה במקום הראשון את הליגה הסדירה ושברה שיאים רבים הקשורים בה.

באוגוסט 2010 רכשה קבוצת "קינג פאוור", בראשותו של איש העסקים התאילנדי ויצ'אי סריואדהאנהפראבה, את לסטר סיטי.

בעונת 2013/14, שישה מחזורים לפני סיום העונה, הבטיחה לסטר את חזרתה לפרמייר ליג אחרי 10 שנות היעדרות.

בעונת 2014/2015 מוקמה לסטר במקום האחרון במרבית מחזורי העונה, אולם הצליחה להישאר בפרמייר ליג בסיום העונה, לאחר שניצחה ב־7 מ־9 משחקיה האחרונים.

לקראת עונת 2015/2016 מונה קלאודיו ראניירי למאמן הקבוצה. בדצמבר 2015 עלתה לסטר לראש טבלת הליגה, ובאפריל 2016 הבטיחה את השתתפותה בליגת האלופות, לראשונה בתולדותיה. ב-2 במאי 2016 הבטיחה הקבוצה את זכייתה באליפות הפרמייר ליג לראשונה בתולדותיה.^[2]^[3] אליפות זו נחשבת לאחת האליפויות המפתיעות בתולדות הכדורגל, במיוחד לאור העובדה שהסיכויים של השועלים לזכות בתואר בתחילת העונה היו 1–5000, לפי הערכות.^[4]

בעונת 2016/17 לא הצליחה לסטר לשחזר את יכולתה מהעונה הקודמת, וב-23 בפברואר באותה עונה פוטר המאמן קלאודיו ראניירי לאחר שהקבוצה דורגה במקום ה-17 בליגה. החליף אותו עוזר המאמן קרייג שייקספיר, אשר ב-12 במרץ מונה למאמן ראשי של הקבוצה עד תום העונה. שייקספיר סייע לקבוצה להינצל מנשירה לליגת המשנה. מאידך, זכתה הקבוצה להצלחה בליגת האלופות. היא סיימה את שלב הבתים במקום הראשון בבית ז'. בשלב שמינית הגמר הדיחה את סביליה הספרדית, כשהיא מפסידה בחוץ 1–2 ומנצחת בביתה 0–2. בשלב רבע הגמר הודחה הקבוצה בידי אתלטיקו מדריד, לאחר שהפסידה בחוץ 0–1 וסיימה את משחקה הביתי בתיקו 1-1.

ב-27 באוקטובר 2018 נערך משחק ליגה בין לסטר לווסטהאם יונייטד, באצטדיון קינג פאוור. לאחר המשחק המריא בעלי לסטר, ויצ'אי סריואדהאנהפראבה, במסוקו הפרטי. דקות לאחר ההמראה התרסק המסוק בסמוך לאצטדיון, דבר שהביא למותו של בעלי הקבוצה.^[5]

באוגוסט 2019 מכרה לסטר את בלמה הארי מגווייר למנצ'סטר יונייטד, בסכום שיא לשחקן הגנה של 87 מיליון אירו.

ב-25 באוקטובר 2019 השוותה לסטר את שיא השערים במשחק בליגה האנגלית (שהיה שייך למנצ'סטר יונייטד), כשניצחה 0–9 את סאות'המפטון. ברוב שלבי עונה זו, עונת 2019/2020, הייתה הקבוצה באחד משלושת המקומות הראשונים בליגה המובילים לליגת האלופות, אך במחזורי הסיום איבדה את מקומה וסיימה במקום החמישי, והעפילה לליגה האירופית בלבד. גם בעונת 2020/2021 הייתה לסטר במרבית העונה באחד מארבעת המקומות הראשונים המובילים לליגת האלופות, אולם לאחר מעידה במחזור האחרון, בהפסד 2–4 לטוטנהאם הוטספר, היא סיימה במקום החמישי בלבד. עם זאת, לסטר סיטי זכתה בעונה זו לראשונה בגביע האנגלי לאחר ניצחון 0–1 על צ'לסי במשחק הגמר.

הקבוצה השתתפה בעונת 2021/2022 בליגה האירופית והוגרלה בשלב הבתים עם נאפולי, ספרטק מוסקבה ולגיה ורשה. לסטר סיימה במקום השלישי, הודחה מהמפעל וירדה לשחק בקונפרנס ליג. בקונפרנס ליג הדיחה לסטר את סטאד רן ואת פ.ס.וו. איינדהובן, הגיעה עד לשלב חצי הגמר שם הודחה על ידי רומא. בליגה סיימה הקבוצה במקום התשיעי.

את עונת 2022/2023, לאחר שכמעט ולא רכשה שחקני חיזוק בחלון ההעברות, ומכרה חלק מכוכביה, פתחה הקבוצה בצורה רעה, כשהשיגה רק נקודה אחת מתוך 21 אפשריות. במהלך העונה פוטר המאמן ברנדן רוג'רס, ובסיום העונה ירדה הקבוצה לליגת המשנה.

בתום עונה אחת חזרה לפרמייר ליג לאחר שסיימה במקום הראשון בליגת המשנה.

סגל שחקנים

נכון ל-2 בספטמבר 2024^[6]

מס'		עמדה	שם
1	ויילס	שוער	דני וורד
2	אנגליה	מגן	ג'יימס ג'סטין
3	בלגיה	הגנה	ואוט פאאס
4	אנגליה	בלם	קונור קודי
5	איטליה	בלם	קיילב אוקולי
6	ניגריה	קשר	וילפרד אנדידי
7	גאנה	חלוץ	עבדול פאטאו איסאהאקו
8	אנגליה	קשר	הארי וינקס
9	אנגליה	חלוץ	ג'יימי ורדי (קפטן)
10	אנגליה	חלוץ	סטפי מבידידי
11	מרוקו	קשר	בילאל אל-ח'נוס
14	ג'מייקה	חלוץ	בובי דה קורדובה-רייד
16	דנמרק	מגן	ויקטור כריסטיאנסן
17	אנגליה	קשר	המזה צ'ודהורי
18	גאנה	חלוץ	ג'ורדן איו

מס'		עמדה	שם
20	זמביה	חלוץ	פאטסון דאקה
21	פורטוגל	מגן	ריקרדו פריירה
22	אנגליה	קשר	אוליבר סקיפ
23	דנמרק	בלם	יאניק וסטרגארד
24	צרפת	קשר	בובאקרי סומארה
27	צרפת	חלוץ	אודסון אדוארד (בהשאלה מקריסטל פאלאס)
30	דנמרק	שוער	מאדס הרמנסן
31	דנמרק	שוער	דניאל איברסן
33	אנגליה	מגן	לוק תומאס
34	אנגליה	קשר	מייקל גולדינג
34	אירלנד	חלוץ	קייסי מקאטיר
37	אנגליה	קשר	ויל אלבש
40	ארגנטינה	קשר	פקונדו בונאנוטה (בהשאלה מברייטון)
41	פולין	שוער	יקוב סטולרצ'יק