למידת בריחה
למידת בריחה היא מושג פסיכולוגי המתאר התנהגות שמתרחשת על מנת להפסיק גירוי בלתי נעים.
למידת בריחה שונה מלמידת הימנעות: בריחה נועדה להפסיק גירוי בלתי נעים המתרחש בהווה (ללא חשיבה לטווח ארוך), בעוד הימנעות נועדה למנוע כליל את המגע עם הגירוי הבלתי נעים, לפני שהוא מתרחש, בהנחה שהוא אכן עומד להתרחש בעתיד.
ניתן להדגים למידת בריחה בתהליך הביהביוריסטי של התניה אופרנטית, על פי הניסוי הנודע של תיבת סקינר: התיבה חולקה לשני חלקים המופרדים במחיצה נמוכה. חולדה נמצאת בחלק אחד של התיבה ומקבלת זרם חשמלי (עונש). החולדה מגיבה בצורות שונות כמו ריצה או קפיצה, אך הזרם החשמלי נמשך, עד שהיא קופצת במקרה לצידה השני של התיבה. לאחר מספר ניסיונות, החולדה לומדת לקפוץ מיד לצד השני של התיבה בכל פעם שהיא חשה בזרם חשמלי, כדי להפסיק את המגע עמו (בהמשך עשויה החולדה ללמוד למידת הימנעות של קפיצה לצד השני עוד לפני שהזרם החשמלי הופיע, למשל אם למדה שגירוי כמו הפעלת נורה מקושר לזרם חשמלי שמגיע מיד אחריו, אז תקפוץ מיד כשתופעל הנורה).
