כפר קדום
כפר קַדּ֫וּם (בערבית: كفر قدّوم) היא עיירה פלסטינית בשומרון, במרחק 13 ק"מ משכם ו-17 ק"מ מקלקיליה השייכת לנפת קלקיליה. נכון לשנת 2016 חיו בעיירה כ-3,621 תושבים, כולם מוסלמים[1]. שטחה של העיירה הוא 19 קמ"ר, מתוכם 8 קמ"ר בשטח הרשות הפלסטינית, והיתר תחת שליטה ישראלית. העיירה עצמה בנויה על שטח של כחצי קמ"ר, ויתר האדמה משמשת לחקלאות – 80% ממנה בשימוש לגידול עצי זית.
 | |
| כפר קדום | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | קלקיליה |
| שטח | 18.9 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 3,621[1] (2016) |
| קואורדינטות | 32°10′35″N 35°03′34″E / 32.176483°N 35.059564°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
היסטוריה
עריכהלפי עדויות ארכאולוגיות הכפר היה מיושב כבר מתקופת הברונזה הקדומה. בגבעה שמדרום לכפר ממוקם האתר הארכאולוגי חורבת עספה (עצפה) שהיה חלק מיישוב אחד שהתפרש על מספר גבעות באזור. בשנת 1979, נערכה באתר חפירה ארכאולוגית והתגלו שרידים מתקופת הברונזה, תקופת הברזל בארץ ישראל והתקופה הפרסית, התקופה ההלניסטית בארץ ישראל[2]. שרידים מהתקופה הרומית בארץ ישראל כללו, בין השאר, מבנים וקבר-כוכים. במאה השנייה נבנה במקום יישוב שומרוני גדול שהתקיים מאות שנים. עיקרו היה בתי-מגורים בנויים אבן-גזית, על-פי מסורת הבנייה הרומית. בני היישוב עסקו בחקלאות, בעיקר בגידול זיתים לשמן. באזור הכפר נתגלו שלושה בתי-בד עתיקים. במספר מבנים מסוף המאה החמישית נמצאה שכבת חורבן, הקשורה, ככל הנראה, למרידות השומרונים[3]. היישוב במקום הוסיף לשגשג עד לתקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל, ונראה שתושביו השומרונים אולצו להתאסלם, ובחלקו שרד היישוב ברציפות מאז[4].
בתקופה העות'מאנית
עריכההכפר הופיע בשנת 1596 ברישומי גביית מיסים של האימפריה העות'מאנית. לפי רישומים אלה גרו בכפר 19 משפחות ושני רווקים. בשנת 1858 צוין הכפר על ידי חוקר המקרא אדוארד רובינסון במסעו באזור. בסקר משנת 1882 תואר הכפר: ”כפר גדול בעמק, עם בארות וזיתים, יש לו מגדל שעון במעלה גבעת גיר המתנשאת ממזרח לו. מקבל מים מבארות; הבתים בנויים מאבן”[5].
בתקופת המנדט הבריטי
עריכהבתקופת המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת שכם.
במפקד 1922, שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, הייתה בכפר קדום אוכלוסייה של 874 נפש, כולם מוסלמים[6]. במפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל היו בכפר 234 בתים מאוכלסים, בהם התגוררו 963 תושבים, כולם מוסלמים[7]. בתקופת המרד הערבי הגדול נשדד הכפר על ידי כנופיה שפעלה באזור[8], וביולי 1938 נערך בכפר קרב קצר בין כנופיה לצבא הבריטי[9].
בסקר הכפרים בשנת 1945 האוכלוסייה בכפר הייתה 1,240 מוסלמים[10], ושטח הקרקע הכולל של הכפר היה 18,931 דונם, שמתוכם הוקצו 2,945 לחקלאות שלחין, ו-7,184 לגידולי דגנים[11].
לפי תוכנית החלוקה, שהתקבלה ברוב קולות בעצרת הכללית של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947, היישוב נכלל בשטח המדינה הערבית, ולאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות ב-1949, עבר משליטה בריטית לירדנית. בתקופת שלטון ירדן הוקם מחנה צבאי קטן ליד הכפר בשם "מחנה קדום".
לאחר 1967
עריכהלאחר מלחמת ששת הימים ב-1967 עבר כפר קדום משליטת ממלכת ירדן לישראל.
לאחר שפעילי גוש אמונים יזמו ניסיונות רבים להתנחל בשומרון, הגיעה בסופו של דבר הממשלה לפשרה איתם, באוגוסט 1975. על פי הפשרה הותר לקבוצה של 30 מתנחלים לעבור באופן זמני ל"מחנה קדום", שאותו החזיק צה"ל[12][13]. בינואר 1976 החלו בהכשרת 200 דונם להקמת מחנה למתנחלים[14][15]. במרץ 1976 הציבו המתנחלים 20 קרוונים כ-300 מטר מדרום למחנה[16][17], במאי 1976 החליטה הממשלה שאין להקים במקום יישוב קבוע[18]. המתנחלים סירבו להתפנות[19]. שנה אחר כך, ב-19 במאי 1977, יומיים לאחר שהליכוד ניצח בבחירות לכנסת, הכריז מנהיגו, מנחם בגין, בעת שביקר את "גרעין אלון מורה" במחנה קדום, ש'בקרוב יהיו הרבה אלוני מורה'. בהמשך אישרה ממשלת בגין להקים בסמוך את ההתנחלות קדומים.
בהסכם אוסלו ב' סווג השטח הבנוי של הכפר כשטח B.
עד לאינתיפאדה השנייה עבדו 50% מתושבי העיירה בישראל. בעקבות האינתיפאדה וכתוצאה מהפקעת 4,000 דונם אדמה והגבלת הכניסה ל-11,000 דונם נוספים, הורעו תנאי המחיה של התושבים ורבים מהם מובטלים: בשנת 2007 היו 280 משפחות מתוך 640 בכפר תלויות בסיוע חוץ למחייתן. המצב הכלכלי הקשה הביא להגירה מהכפר ובין השנים 2005 ל-2007 עזבה 10%–15% מאוכלוסייתו[20]. בשנת 2009 חובר הכפר לרשת החשמל.
ראש המועצה המקומית הוא סמיר שתיווי.
מאבק על פתיחת הציר לשכם
עריכה
בשנת 2003 חסם צה"ל את הדרך המוליכה מהכפר לעיר שכם, זאת בשל התרחבות היישוב קדומים, וחשש ביטחוני מחיכוך לאורך הציר[21]. עקב החסימה התארכה הדרך מהכפר לשכם בכ-14 ק"מ. החל מיולי 2011 החלו בכפר הפגנות שבועיות בתביעה לפתיחת הדרך. ההפגנות יוצאות ממרכז הכפר לכיוון קדומים וכדי למנוע זאת משתמש הצבא באמצעים לפיזור הפגנות לפזר את המפגינים[22].
תמונות
עריכה-
הפגנה נגד סגירת הכביש מקדום לשכם, מרץ 2012 -
מפגינים בכפר קדום -
מסגד עומר בן אל-ח'טאב, כפר קדום -
כפר קדום -
חיילים מול מפגינים במחאה על סגירת כביש בכפר קדום, אוגוסט 2022 -
תהלוכת מחאה נגד חסימת הכביש לשכם, אוגוסט 2022
קישורים חיצוניים
עריכה
- Kafr Qaddum, ISM
- Kufr Qaddum, IWPS
- Welcome To Kafr Qaddum
- Survey of Western Palestine, Map 11: IAA, Wikimedia commons
- KAfr Qaddum Village (Fact Sheet), המכון למחקר יישומי - ירושלים (ARIJ)
- Kafr Qaddum Village Profile, ARIJ
- Kafr Qaddum, aerial photo, ARIJ
- Development Priorities and Needs in Kafr Qaddum, ARIJ
- New Colonial Activity in Kafr Qadoom Village – Qalqilyia District, March 14, 2000, POICA
- Violations during the olive picking season are continuing 21, October, 2009,
- ניר יהב ויהושע בריינר, נוהל שכן: בין הכפר קדום להתנחלות קדומים, באתר וואלה, 24 באפריל 2012
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
- ^ אפרים שטרן, יצחק מגן, מכלול של כלי-חרס מן התקופה הפרסית מקדום שבשומרון, בתוך "ארץ-ישראל - מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה", 1982, ספר ט"ז, עמודים 182-197
- ^ יצחק מגן, קדום - אתר שומרוני מן התקופה הרומית-ביזאנטית, קדמוניות, טז, 62-63, 1984
- ^ שמעון דר, עדויות ארכאולוגיות למרידות השומרונים בתקופה הביזנטית בתוך "ספר השומרונים", עורכים:אפרים שטרן וחנן אשל, יד יצחק בן-צבי, רשות העתיקות, 2002, עמ' 431
- ^ Conder, Claude Reignier; Kitchener, H. H, The survey of western Palestine : memoirs of the topography, orography, hydrography, and archaeology, p. 163
- ^ Barron, 1923, Table IX, Sub-district of Nablus, p. 24
- ^ Mills, 1932, p. 63
- ^ התקפות כנופיות על כפרים ערבים, הארץ, 2 במאי 1938
- ^ קרב עם כנופיה בשומרון, הארץ, 6 ביולי 1938
- ^ Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 18
- ^ Government of Palestine, Department of Statistics. Village Statistics, April, 1945. Quoted in Hadawi, 1970, p. 106
- ^ יוסף ולטר, במיצעד ססגוני עמדו לעבור מתנחלי סבסטיה למחנה צה"ל, מעריב, 9 בדצמבר 1975
- ^ יוסף ולטר, "שלום לך סבטסטיה"..."המטרה הושגה ־ אמרו המתנחלים שעברו למחנה קדום, מעריב, 10 בדצמבר 1975
- ^ יוסף ולטר, נכבדי כפר קדום הוזהרו מפני הסתה למהומות, מעריב, 5 בינואר 1976
- ^ יוסף ולטר, "מוקד": נצא,מקדום' כשיצא "גוש־אמונים", מעריב, 18 בינואר 1976
- ^ מתנתלי קדום - לקרוונים, דבר, 23 במרץ 1976
- ^ אברהם תירוש, קו "קדום" חוצה את כל המפלגות, מעריב, 30 באפריל 1976
- ^ דניאל בלוך, הממשלה ברוב מכריע: לא יהיה ישוב בקדום, דבר, 10 במאי 1976
- ^ דניאל בלוך, שנה לקדום - שטר שלא נפרע, דבר, 15 בדצמבר 1976
- ^ Land confiscated for military road in Kafr Qaddum village
- ^ PROTECTION OF CIVILIANS WEEKLY REPORT 2 – 15 NOVEMBER 2011
- ^ חדשות 2 |, תיעוד: כלב צבאי נושך פלסטיני, באתר מאקו, 16 במרץ 2012
