כנופיית קהיר
כנופיית קהיר, הידועה גם כקבוצת קהיר, הייתה קבוצה של 18 סוכנים מהאליטה של המודיעין הבריטי, אשר נשלחו לדבלין במהלך מלחמת העצמאות האירית. רוב הסוכנים נרצחו ב-21 בנובמבר 1920, במהלך מתוכנן בקפידה של התנקשויות סימולטניות, שארגן מייקל קולינס.
קיימות שתי סברות מרכזיות לכינוי שניתן לקבוצה. האחת גורסת כי הקבוצה כונתה "כנופיית קהיר" מאחר שרוב הסוכנים בה רכשו את ניסיונם המודיעיני במזרח התיכון. סברה שנייה גורסת, כי שם הקבוצה ניתן לה כיוון שחלק מחבריה נפגשו בבית קפה בדבלין ששמו היה "Cairo Cafe". [1]
רקע
עריכהב-1920, הצבא האירי הרפובליקני (IRA), ובמיוחד מחלקת המודיעין שלו תחת פיקודו של מייקל קולינס, הגיעו להישגים ניכרים. הדבר גרם לדאגה בטירת דבלין, שהייתה אז המפקדה של האדמיניסטרציה הבריטית באירלנד.
אלוף-משנה סר אורמונד וינטר (Ormonde Winter) פיקד על הקבוצה. הצלחתו חסרת התקדים של ה-IRA הובילה את הממשלה הבריטית לדרוש פעילות לסילוקו של גורם זה. זו הייתה אף הסיבה לגיבושה של כנופיית קהיר.
חברי הכנופיה שוכנו בבתי הארחה ברחבי דבלין, שם חיו בחשאי בזמן שהכינו רשימת יעדים לפגיעה (hit list) של רפובליקנים אירים ידועים. עם זאת, מחלקת המודיעין של הצבא האירי הרפובליקני (IRAID) הקדימה אותם צעד אחד בעזרת סרג'נט מאניקס, מקור במשטרת דבלין (Dublin Metropolitan Police). מאניקס סיפק למחלקת המודיעין של ה-IRA רשימה מקיפה הכוללת שמות וכתובות של כל חברי כנופיית קהיר.
מרגע שנמסר המידע ל-IRAID, נמצאו כל חברי הכנופיה תחת מעקב למשך מספר שבועות, ונאסף עליהם מידע. חטיבת ה-IRA בדבלין יחד עם מחלקת המודיעין ליכדו את כוחותיהן כדי ליצור "רשימת חיסול" משלהן הכוללת את החשודים בחברות בכנופיה זו. הם קבעו את סדרת ההתנקשויות ל-21 בנובמבר 1920, בשעה 9:00 בבוקר.
ההתנקשויות
עריכהמבצע ההתנקשויות תוכנן על ידי מספר חברי IRA בכירים, ביניהם מייקל קולינס, דיק מקיי, ליאם טובין, פרנק תורנטון ואחרים. הרציחות תוכננו דווקא ליום זה, כדי לחפוף למשחק כדורגל גאלי, משחק כדורגל שנהוג לשחק בעיקר באירלנד. היה זה משחק חשוב בין מחוז דבלין למחוז טיפררי, שאמור היה להביא קהל רב מסביב לדבלין, דבר שאיפשר ניעות גדולה יותר וצמצום חשיפה לחוליה של קולינס, שביצעה את ההתנקשויות.
המבצע החל בשעה 9:00 כאשר חברי החוליה המבצעת נכנסו לרחוב פמברוק מספר 28. הסוכנים הבריטים הראשונים שנרצחו היו רב-סרן דואלינג וקפטן לאונרד פרייס. אנדי קוני, רפובליקן אירי וחבר בחטיבה של ה-IRA בדבלין, סילק מסמכים מחדרם של הנרצחים, לפני ששלושה "חברי כנופיה" נוספים - קפטן קינליסייד, אלוף-משנה וודקוק ואלוף-משנה מונטגומרי, נרצחו אף הם באותו בית. בעת שעמדו להתנקש בחייו של קינליסייד, התפתח מאבק בין אשתו לבין מיק או'הנלון, מי שהיה מפקד חוליית החיסול. מיק פלאנגן שהגיע לחדר, דחף את אשתו של קינליסייד וירה בבעלה.
בבית בדרך מורהאמפטון 119 שבדוניברוק, בדבלין, לא רחוק מזירת האירוע של ההתנקשויות הראשונות, נמצאו עוד כמה מחברי כנופיית קהיר: סגן דונלד לואיס מקלין, יחד עם מודיע המוכר בשם T.H. Smith וגיסו, ג'ון קלדואו, נלקחו לפרוזדור הבית מתוך מטרה לירות בהם שם, אך לבקשת מקלין שלא לירות בו מול אשתו הם נלקחו לגג הבית ושם נורו. קלדואו ניצל מהירי ונמלט לביתו בסקוטלנד.
זירת ההתרחשות הבאה הייתה ברחוב לוואר באגוט 92 (Lower Baggot). שם חבר כנופיה נוסף, סרן ניוברי ואשתו שמעו את ריסוק דלת הבית, וביצרו עצמם בחדר השינה שלהם. ניוברי רץ לחלון כדי לנסות לברוח, ואז נורה על ידי ביל סטפלטון וג'ו לאונרד בעת שטיפס החוצה לאחר שאלה הצליחו לבסוף לשבור את הדלת. גופתו של ניוברי נשארה תלויה על החלון במשך מספר שעות מאחר שאנשי בלאק אנד טאנס, חששו להורידה שמא היא ממולכדת.
שני חברי מפתח נוספים של הכנופיה, אלוף-משנה פיטר אשמונט איימס וסרן ג'ורג' בנט נורו למוות לאחר שהמתנקשים קיבלו סיוע מעוזרת להיכנס לבית במאונט סטריט 38. איימס ובנט נורו בחדריהם לאחר קרב יריות קצר.
סרן פיצג'רלד, הידוע גם בכינוי פיצפטריק, נורה למוות ברחוב ארלספורט טרסה 28. הוא היה בנו של איש מטיפררי, ואף שרד ניסיון התנקשות קודם כאשר הכדור שיועד אליו רק שרט את ראשו. אך בניסיון התנקשות זה מזלו לא שפר עליו, והוא נורה פעמיים בראשו. המסמכים שנמצאו בביתו, פירטו את תנועותיהם של חברי IRA בכירים.
באותו זמן, נכנסה יחידה של ה-IRA לרחוב לואר מאונט 22 כדי להתנקש בחיי סגן אנגליסס, ששמו המקורי היה מקמהון, ובסגן פיל, שני מומחי ביון בכנופיית קהיר. מקמהון ופיל הוחזרו מרוסיה כדי לארגן את המודיעין הבריטי באזור דרום דבלין. מקמהון ניצל מניסיון התנקשות קודם באולם ביליארד. פיל, אשר שמע את היריות לעבר מקמהון, הצליח לחסום את דלת חדר השינה שלו וניצל למרות שיותר מתריסר כדורים נורו לעבר החדר. כאשר חברי Fianna Éireann (קבוצה שהורכבה ממספר תנועות נוער איריות רפובליקניות) שהיו בתצפית דיווחו כי Auxiliary Division (כוח סיוע צבאי בריטי במלחמה האירית לעצמאות, שנוצר, בדומה לבלאק אנד טאנס, כתגובה ל-IRA) מתקרב אל הבית, התפצלה יחידה זו (שמנתה 11 איש) לשתי קבוצות. האחת, עזבה מהדלת הראשית והשנייה מאחור.
ברחוב באגוט 119, סרן בגולי, מי שהיה חבר בבית דין צבאי ששפט חברי IRA רבים למוות, נהרג על ידי יחידת IRA שמנתה שלושה אנשים. אחד מהם, שון למאס, לימים היה חבר בפיאנה פול, המפלגה הרפובליקנית של אירלנד, שהפכה למפלגת שלטון מובילה בממשלה האירית.
כמה מחברי הכנופיה האמינו כי יהיו בטוחים יותר אם יתגוררו בבית מלון. סרן מקורמק וסרן וילד התגוררו במלון גרישהם (Gresham Hotel). חוליית IRA הצליחה להיכנס לחדריהם על ידי כך שחבריה העמידו פני חיילים בריטים, שבידיהם שדרים דחופים. כאשר מקורמק ווילד פתחו את דלת חדרם, הם נורו למוות.
סרן קרופורד ניצל בקושי מניסיון ההתנקשות של ה-IRA בבית ההארחה בו שהה, ברובע פיצוויליאם, בעת שחיפשו אחר רב-סרן קאלאהאן. מכיוון שלא מצאו את מטרתם (קאלאהאן), פרץ ויכוח בין אנשי ה-IRA האם לירות בקרופורד. אך מאחר שהוא לא היה ברשימת החיסול, אנשי ה-IRA החליטו שלא לירות בקרופורד, ובמקום זה הם נתנו לו 24 שעות לעזוב את אירלנד, וזאת הוא ביצע במהירות.
גם אלוף-משנה ג'נינגס, שדר במלון איסטווד, נמלט מהתנקשות ה-IRA. זאת בדומה לקאלאהאן, היות ששניהם בילו את הלילה בבית בושת מקומי.
במהלך ההתנקשויות, נהרגו גם שניים מחברי ה-Auxiliary Division ושלושה נפצעו כשחברי אחת מחוליות ההתנקשות נמלטה. לפי תכנונו של מייקל קולינס, היו אמורים להיהרג כ-50 קציני מודיעין בריטיים, אך לא כל ההתנקשויות צלחו. רק אחד מחברי החוליות נתפס, אך הוא הצליח לברוח במהירות מכלאו.
תוצאות
עריכהחברי הכנופיה שניצלו מן ההתנקשות, יחד עם סוכנים חשאיים רבים אחרים, נמלטו לטירת דבלין או לאנגליה, מחשש מפני "רשימת חיסול" נוספת של ה-IRA. ההתנקשויות בחברי כנופיית קהיר הנחיתו מכה קשה על הביון הבריטי באירלנד, ממנה לא התאושש עד אחרי המלחמה.
ה-Auxiliaries נקמו באוכלוסייה המקומית, ופתחו באש לעבר הקהל במהלך משחק כדורגל בין דבלין לטיפררי, אירוע שכונה לאחר מכן "יום ראשון העקוב מדם". בפעולת נקם זו נספו 31 איש.
לבסוף, קבוצה אחרת של פעילי מודיעין, בראשם השוטר הראשי יוג'ין אייגו ממחוז מאיו נטלו את המשך המאבק ב-IRA. כנופיית אייגו הורכבה מצוות של ה-RIC שהוצאו מחלקים שונים באירלנד וסיירו ברחובות דבלין בבגדים אזרחיים, תוך חיפוש אחר מבוקשים. כנופיית אייגו המשיכה במטרה לסלק כמה מחבריה הבולטים של התנועה הרפובליקנית, ואף עלתה בביצועיה על כנופיית קהיר במלחמתה נגד השין פיין.
ראו גם
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ Heather A. Barnes,Historical dictionary of the British empire, Greenwood Publishing Group, 1996, Volume 1, Page: 233.
Tim Pat Coogan, Michael Collins: The Man Who Made Ireland, Palgrave Macmillan, 2002, page: 157.
Paul McMahon, British spies and Irish rebels - British intelligence and Ireland, 1916-1945, Boydell Press, 2008, Page: 33.