כביש הנפט
כביש הנפט (באנגלית: Petroleum Road, מכונה גם ציר הנפט) הוא כביש אספלט אורכי משובש ברמת הגולן בבעלות פרטית באורך של 47 ק"מ, הנמשך מהגבול הסורי סמוך להר פרס במזרח הגולן המרכזי, ועד גבול לבנון בצפונו של הגולן, סמוך לע'ג'ר. שמו של הכביש נגזר מקו צינור הנפט "טראנס־אראביאן פייפליין" (Trans-Arabian Pipeline Company, "צינור הנפט הטרנס־ערבי") שלאורכו הוקם. כביש זה הוא חלק קטן מציר רצוף המלווה את צינור הנפט לכל אורכו.
מראה לאורך כביש הנפט | |
מידע כללי | |
---|---|
ציר | כביש אורך |
אורך | 45 ק"מ |
מיקום | |
נקודת התחלה | צומת אורחה |
נקודת סיום | ע'ג'ר |
קואורדינטות | 33°00′55″N 35°45′57″E / 33.01521389°N 35.76581944°E |
צינור הנפט הטרנס־ערבי
עריכה- ערך מורחב – צינור הנפט הטרנס-ערבי
צינור הנפט הטרנס־ערבי הוקם במסגרת יוזמה משותפת של מספר חברות אמריקאיות, והוא נמתח לאורך 1,214 ק"מ מקייסוימה שבערב הסעודית ועד נמל צידון בלבנון. במלחמת ששת הימים השתלטה ישראל על קטע באורך של 47 ק"מ מהצינור, אך אפשרה את המשך פעולתו. עם זאת, בשל בעיות שונות הצינור יצא מכלל שימוש.
במאי 1969 חדרו מחבלים מלבנון ופוצצו את הצינור באזור הכפר ע'ג'ר. 8,000 טון נפט נשפכו לוואדי עסל ומשם זרמו דרך הבניאס והירדן לכנרת[1]. בעקבות זאת נסללה וגודרה דרך העפר שלאורך הצינור. בספטמבר 1969 פגע טרקטור של מקורות בצינור באזור קיבוץ שמיר[2].
ב־1976 הופסקה הפעלתו של הצינור ברמת הגולן. כיום נעשה שימוש בצינור כדי להעביר מים מקידוחים שונים בגולן.
הכביש
עריכהכביש הנפט נסלל ככביש שירות לאורכו של הצינור. אורכו של הכביש המלווה את צינור הנפט בתחומי ישראל הוא 45 ק"מ. 2 הק"מ בקצהו הדרומי נהרסו בהקמת מערכת הקו הראשון בגבול עם סוריה. בנוסף, קטע בן 4 ק"מ בקצהו הצפוני של הכביש אינו נחשב בדרך כלל כחלק מ"כביש הנפט", והוא מוכר כחלק מכביש 999 (כביש הר דב). מאחר שציר הנפט הוא כביש פרטי שאינו מתוחזק על ידי החברה הלאומית לדרכים בישראל, לא הוצמד לו מספר.
במפת הקוד רענן של צה"ל, אשר שימשה במלחמת יום הכיפורים, נקרא הכביש "ציר מחזה".
הקטע שבין צומת קשת וצומת רוויה עובר בשטח אש ולכן יש לתאם עם רשויות הצבא טרם הנסיעה בו.
בשנת 2015 הסתיימו עבודות שיפוץ הכביש[3] על ידי רשות הטבע והגנים. קטע הכביש שבין צומת רוויה לצומת בניאס שופץ והוא היה בטוח לנסיעה לכל סוגי הרכבים. במסגרת העבודות הוקמו ארבעה מצפורים לאורך הקטע. כמו כן הוסרו גדרות בחלק מן התוואי כדי לפתוח מסדרון אקולוגי לאורך הגולן.
צמתים לאורך הכביש
עריכהקילומטרים | שם | סוג | מיקום | דרכים מצטלבות |
---|---|---|---|---|
כביש הנפט (מדרום לצפון) | ||||
0 | צומת אורחה | יונתן | כביש 98 | |
8 | צומת קשת | קשת | כביש 87 | |
17 | צומת נפח | אורטל | כביש 91 | |
26 | צומת רוויה | קלע אלון | כביש 959 | |
41 | צומת בניאס | בניאס | כביש 99 | |
45 | גבול לבנון | ע'ג'ר | גבול לבנון |
אתרים לאורך הכביש
עריכה- גבעת אורחה
- חורבת פרג
- בית ספר שדה קשת יהונתן
- אנדרטת חטיבה 188
- מחנה נפח
- נחל עורבים
- מצפה גולני (תל פאחר) – לזכר קרב תל פאחר שנהלה חטיבת גולני לכיבוש התל.
- בניאס
גלריה
עריכה-
כביש הנפט מדרום למחנה נפח
-
שלט במצפור חלונות שמיר בקטע הכביש הצפוני המשוקם
-
מבנה המכיל מגוף של צינור הנפט, בצד הכביש ובסמוך לחצייה של ערוץ נחל זוויתן
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- TAPLINE
- שלמה מן, סיור מודרך בציר הנפט בבלוג "נעמוש"
- שלמה מן, פוסט עדכני על מצבו של כביש הנפט, אוקטובר 2022, בבלוג "נעמוש"
- צינור נפט של החברה האמריקאית טפליין פוצץ על גבול לבנון, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
הערות שוליים
עריכה- ^ יעקב ארז, נחסם צינור־הנפט של חב' "טפליין" – אחר שפוצץ על־ידי חבלנים בשטח ישראל; נפט חדר לכינרת, מעריב, 1 ביוני 1969
- ^ נפגע צנור טפליין – ברמה, דבר, 30 בספטמבר 1969
- ^ הגולן מתחדש- עבודות לשיקום ציר הנפט, שישי בגולן, 13 במרץ 2015