ישראל כרמי
ישראל כרמי (14 בדצמבר 1915 – 20 בינואר 2008) היה איש צבא ישראלי. מפקד ב"הגנה", בפלגות הלילה המיוחדות, בבריגדה היהודית, בפלמ"ח ובצה"ל, קצין המשטרה הצבאית הראשי (הקַמצָ"ר) התשיעי (1962–1971).
 | |
| לידה |
1917 רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
20 בינואר 2008 (בגיל 91 בערך) |
| תאריך עלייה | 1934 |
| מדינה |
ישראל |
| השתייכות |
ההגנה פלגות הלילה המיוחדות הבריגדה היהודית הפלמ"ח  צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1935–1971 (כ־36 שנים) |
| דרגה |
 אלוף-משנה |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
|
המרד הערבי מלחמת העולם השנייה  מלחמת העצמאות מבצע קדש | |
| עיטורים | |
| המדליה המשטרתית הקולוניאלית על אומץ לב | |
  | |
ראשית דרכו
עריכהישראל כרמי נולד בשנת 1915 בלודז' שבפולין וגדל בדנציג. בשנת 1934 עלה לארץ ישראל. התיישב בקיבוץ גבעת השלושה והצטרף ל"הגנה". בשנים 1935–1938 שירת במסגרת משטרת המנדט כסמל נוטרים. היה מפקד פלוגות השדה, הפו"ש, בגוש דן. ב־21 במרץ 1938 השתתף באבטחת העלייה לחניתה ולאחר מכן נתמנה למפקד בפלגות הלילה המיוחדות (SNS) שהקים קפטן אורד צ'ארלס וינגייט ("הידיד"). במסגרת זו היה משומרי צינור הנפט כירכוכ–חיפה. זכה ב"מדליה המשטרתית הקולוניאלית על אומץ לב" על "שהציל חייו של הקצין הממונה על פלוגות הלילה", וינגייט, בקרב ליד הכפר דבורייה.
במלחמת העולם השנייה
עריכהבשנת 1940, לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, התנדב כרמי לצבא הבריטי ליחידת חיל הרגלים ה"באפס", והיה סמל מחלקתי בפלוגה ששמרה על שדה התעופה של חיפה, על מחסני נשק ותחמושת בסביבת חיפה ועל הנמל ושובר הגלים. למראה הנשק הרב, החליט להעביר חלק ממנו להגנה. לימים סיפר: "אם כי ידעתי, שתחמושת זו מיועדת לחזית, למלחמה בנאצים, הלא הייתה כאן, לנגד עיניי, כמות עצומה כל כך של תחמושת, עד שלא יכולתי להימנע מהרהורים על ניסיון 'ללוות' משהו, למען צורכי ההגנה הדוחקים." כרמי סיפר על כך ליצחק שדה, ולאחר הרבה מאמצי שכנוע, קיבל אור ירוק. בקיץ 1941, הוביל כרמי כעשרים אנשי "הגנה" אל מצבורי נשק קל, והשלל היה עשרים ארגזי תחמושת. בעקבות הצלחה ראשונה זאת, באו רכישות נוספות.
בהמשך היה רב־סמל פלוגתי בקבוצת החקירה המיוחדת SIG שהורכבה מ־38 חיילים יהודים, רובם מארץ ישראל, דוברי השפה הגרמנית ופעלה במדבר לוב וביצעה פשיטות נועזות מעבר לקווי האויב הגרמני.
כרמי המשיך בפעילות רכש נשק לארגון "ההגנה" ממצרים ומהמדבר המערבי, בזמן המלחמה. בפברואר 1943, הקימה "ההגנה" מרכז רכש בקהיר, בפיקודו של לוי אברהמי, ראש הש"י בחיפה, שהגיע, בעזרתו של ישראל כרמי, למצרים מחופש כסרג'נט בצבא הבריטי. במסגרת פעולות רכש אלו הוכנה בסדנת יחידתו של כרמי משאית שלל גרמנית (מאלו ששימשו את יחידות הקומנדו להעברת חילים מחופשים במדים גרמניים לביצוע מבצעים מאחורי קווי האויב), עליה הועמסו חמישה טון תחמושת ונשק, כולל מקלעים ותת־מקלעים. כרמי יצא עם משאית זו, כשבידו מסמכים המעידים כביכול שהנשק נשלח לשם בדיקה במשרדי המודיעין הבריטי בארץ ישראל, דרך המדבר המערבי, עד שהגיע עמה בשלום לקיבוצו גבעת השלושה, שם נפרק הנשק ונשלח למחסני "ההגנה".
בבריגדה, בנוקמים ובבריחה
עריכהבשנת 1944 עבר לשרת בבריגדה היהודית שלחמה בחזית איטליה. לאחר תום המלחמה נמנה עם קבוצת הנוקמים, קבוצה שביצעה מעשי נקם בפושעי מלחמה נאצים, לצדם של חיים לסקוב, מאיר זורע, שמעון אבידן ואחרים. בתום המלחמה חזר לגבעת השלושה, אך שב לאירופה כדי לקחת חלק בפעולות תנועת הבריחה, שהעבירה ניצולי שואה ממזרח וממרכז אירופה לנמלי איטליה, משם העפילו לארץ ישראל.
במלחמת העצמאות
עריכהבשלבים הראשונים של מלחמת העצמאות סייע כרמי לפליקס באטוס בהקמת הקורס הראשון ב"הגנה" למפקדי שריון. לאחר מכן הוצב כרמי לשירות המשוריינים (שמ"ש) של "ההגנה" שעל בסיסו הוקם לאחר מכן חיל השריון.
מיד לאחר הכרזת העצמאות הוקמו שתי פלוגות ג'יפים שנשלחו לנגב וכרמי נתמנה לפקד על אחת מהן. על בסיס פלוגות אלו הוקם הגדוד התשיעי של הפלמ"ח שהיה גדוד פשיטה ממונע במסגרת חטיבת הנגב וישראל כרמי מונה למפקדו. הגדוד פשט על שדה התעופה של עזה ופוצץ את גשר דאהרייה.
בעת ההתקפה על קיבוץ נגבה, ביוני 1948, היה הכוח של כרמי בדרכו דרומה וחטיבת גבעתי שלחה אותו לעזרת נגבה. ישראל כרמי סיפר לימים:
שוהים היינו במחנה חצור כשמפקד גבעתי, שמעון אבידן, פנה אלי וביקשני, מחמת המצב הקשה ביותר שנוצר כרגע בנגבה המותקפת קשות על ידי המצרים, לשלוח יחידת ג'יפים ולהטיל עליה לחדור מיד לאגפו של האויב ובכך לשבש את קצב התקפתו הנמרצת על נגבה. הוריתי לפלוגת הג'יפים שלנו, 'חיות הנגב', לנוע אל מצפון לנגבה, להגיע עד למרחק מתאים מן האויב התוקף את הנקודה, להטיח בו מכת-אש עזה ולהסתלק מיד – כדי להופיע כעבור מספר דקות במקום אחר, לחזור ולהטיח בו מכת אש ולשוב ולהסתלק ולעבור למקום שלישי ואחר-כך למקום רביעי וכיוצא בזה. כשהגיעו הג'יפים, מצד גבעות ג'וליס, לאגף המצרים, שעמדו על הכביש ליד נגבה, כמה מאות מטרים מהטנקים שלהם, נפרסו כמניפה ופתחו עליהם במכת אש. הפעם הגיבו המצרים בזריזות והזעיקו לעזרתם מטוסים. עד מהרה הופיעו מטוסי קרב מצריים והמקלעים שלהם פתחו באש על פלוגת הג'יפים שלנו, אבל הפלוגה הייתה כבר ערוכה במעגל וקידמה את שני המטוסים באש מכל הכלים שברשותה. יעילות ההתקפה המצרית לא הייתה רבה. היא גרמה לנו מספר פצועים, אבל כל כלי הרכב יצאו שלמים.
מיד לאחר נסיגתם של הטנקים המצרים מגדרות נגבה, נסוגו ממנה שאר כלי-הרכב המשוריינים ואנשי חיל הרגלים המצרי. תוך כדי כך סבלו אנשי החי"ר המצרים אבדות כבדות מאש מגיני נגבה.
ביוני 1948, בעת ההפוגה הראשונה, והטבעת אלטלנה נערך כרמי להתקפה על מצודת זאב, משכן הצה"ר ובית"ר שברחוב המלך ג'ורג', אולם ההוראה לביצוע ההתקפה בוטלה ברגע האחרון.
הגדוד התשיעי השתתף בהדיפת ההתקפה על קיבוץ בארות יצחק ולחם בהתקפה השנייה על משטרת עיראק סווידאן, בכיבוש באר שבע ועוד. בסוף 1948 החליף חיים בר לב את כרמי בפיקוד על הגדוד, וכרמי עבר לחטיבה 7 עד לתום המלחמה
לאחר המלחמה
עריכהישראל כרמי חזר לזמן מה לקיבוצו, גבעת השלושה, בטרם שב וחזר לשרת בצה"ל. בשנת 1952 התמנה כמפקד גדוד הסיור של פיקוד הדרום. בשנת 1954 מונה למפקד עוצבת בני חיל. במלחמת סיני, בשנת 1956, היה סגנו של דוד אלעזר בפיקוד על חטיבת הנגב, חטיבת חיל רגלים במילואים שלחמה ברצועת עזה. לאחר המלחמה שירת כמפקד חטיבה 27. בשנת 1962 נתמנה לתפקיד קצין המשטרה הצבאית הראשי (הקַמצָ"ר), ואותו מילא עד לפרישתו מצה"ל בשנת 1971. את זיכרונותיו מזירות הקרב הרבות שהשתתף בהן העלה על הכתב בספרו "בדרך לוחמים" שיצא לאור בשנת 1960.
ישראל כרמי נפטר בשנת 2008, בגיל 92.
ספריו
עריכה- בדרך לוחמים; נערך על ידי גרשון ריבלין; ציורים: יהודה הררי, תל אביב: מערכות, תש"ך 1960 (הופיע במהדורות נוספות, בהן מהדורת כיס במסגרת ספריית תרמיל, תשכ"ז)
- בנתיבי ההעפלה והקליטה: 1938–1950, תל אביב: י. כרמי, תשנ"ב 1992
לקריאה נוספת
עריכה- משה גבעתי, בדרך המדבר והאש - תולדות גדוד 9, תל אביב: הוצאת 'מערכות' ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשנ"ד – 1994, עמ' 11–242.
קישורים חיצוניים
עריכה- אורי דרומי, הלוחם הנצחי, באתר הארץ, 30 בינואר 2008, כתבה על ישראל כרמי לאחר פטירתו.
- תמונתו של כרמי בתפקיד הקמצ"ר, התפקיד האחרון שמילא בצה"ל, באתר הצנחנים בעשור הראשון
- ישראל כרמי, באתר הפלמ"ח
- אל"מ ישראל כרמי פורש מצה"ל, דבר, 12 בספטמבר 1971
ישראל כרמי (1915-2008), דף שער בספרייה הלאומית
