ישעיהו ליבמן

ישעיהו ליבמן
לידה	20 באוקטובר 1934
פטירה	3 בספטמבר 2003 (בגיל 68)
ענף מדעי	מדע המדינה
מקום מגורים	ישראל, ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות סגולה
מקום לימודים	אוניברסיטת מיאמי (1956); אוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין (1960) ;
תלמידי דוקטורט	אשר כהן, אורית גלילי צוקר, יעקב ידגר
פרסים והוקרה	פרס ישראל (2003)
צאצאים	רבקה לוביץ

ישעיהו (צ'ארלס) ליבמן (20 באוקטובר 1934 – 4 בספטמבר 2003) היה פרופסור למדע המדינה באוניברסיטת בר-אילן. חתן פרס ישראל למדע המדינה (ה'תשס"ג).

ביוגרפיה

ישעיהו ליבמן נולד בארצות הברית, למשפחה ציונית. למד בבית הספר היהודי ישיבה דפלטבוש בברוקלין, ובשנים 1949–1952 הגיע לישראל לבד ולמד בגימנסיה העברית "הרצליה" בתל אביב. סייים תואר ראשון באוניברסיטת מיאמי ותואר שני ודוקטורט באוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין. בשנים 1961–1963 היה מרצה בכיר באוניברסיטת פנסילבניה, ובשנים 1962–1969 היה פרופ' חבר ב'ישיבה יוניברסיטי'.^[1] בשנת 1969 עלה עם משפחתו לישראל ולימד במחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בר-אילן. ליבמן היה למייסד ולרוח המוביל של המחלקה, נערץ על ידי חבריו ונתפס כ"אב המחלקה".^[2] משנת 1975 ואילך היה ליבמן פרופסור אורח באוניברסיטאות שונות ביניהם: ייל, שיקגו, מישיגן, ו־JTS.

ליבמן כחוקר יהדות ארצות הברית

בשנות הקריירה הראשונות שלו חקר ליבמן את יהדות ארצות הברית על זרמיה, כאשר התמה המרכזית שלו היא המתח בין מסורת למודרנה. הוא השתמש בכלים של סוציולוגיה של הדת בעקבות מאקס וובר ופיטר ברגר על מנת לנתח תופעות שבחן בסביבתו בארצות הברית. בשנת 1991 ייחד כתב העת American Jewish History גיליון שלם לניתוח שיטתו, תפיסת עולמו וכתביו של ליבמן. נכתב עליו כי הוא הסוציולוג הנחשב ביותר של יהודים בארצות הברית בשליש האחרון של המאה ה-20. ^[3] ^[4] ^[5]

ליבמן כחוקר דת ופוליטיקה בישראל

אחרי עלייתו לישראל חקר ליבמן, יחד עם חברו פרופ' אליעזר דון יחיא, את הקשרים בין דת ופוליטיקה בישראל, ובחן את השפעתם של מיתוסים וסמלים על החברה הישראלית. מחקר זה הניב את הספר "דת אזרחית בישראל" (1983) Civil Religion in Israel וכן את הספר "דת ופוליטיקה בישראל" (1984) Religion and Politics in Israel. בעקבות עבודתו האקדמית זכה להכרה בינלאומית שהובילה, בין היתר, להזמנתו לסדרה של הרצאות בבית הספר ללימודים אוריינטליים ואפריקניים (SOAS) בלונדון. כמו כן מונה על ידי מרכז יצחק רבין לערוך את הספר "רצח פוליטי: רצח רבין ורציחות פוליטיות במזרח התיכון" (1998).

בשנותיו האחרונות ייחד ליבמן את תשומת לבו ליחסים בין חילוניים לדתיים בישראל. מחקר זה הניב כמה מאמרים ושני ספרים, אחד בהם בעברית, "לחיות ביחד" (1990), בהוצאת "כתר" (ראה אור גם בתרגום אנגלי).

את ספרו האחרון Choosing Survival, על השחיקה של הזהות הדתית של יהודים בישראל ובארצות הברית אל מול תפיסות ליברליות, כתב ליבמן עם חברו, פרופ' ברנרד זיסר. הספר פורסם באנגלית בשנת 1999. הספר תורגם לעברית ונקרא "לבחור בחיים". הוא פורסם בשנת 2004 לאחר מותו של ליבמן והוקדש לזכרו.

לפני מותו הפתאומי עסק, יחד עם תלמידו וחברו יעקב ידגר, בחקר היחסים בין אתניות ללאומיות בקרב יהודים ישראלים המגדירים את עצמם מסורתיים ובבחינת השלכתו של הנושא על סוגיית חקר הדת הפופולרית במקומות אחרים בעולם.

בשנת 2003 קיבל את פרס ישראל, וב־4 בספטמבר באותה שנה הלך לעולמו, בגיל 69.

בעת הלווייתו של ליבמן מנעו אנשי החברה קדישא בבית העלמין "סגולה" בפתח תקווה מבתו של ליבמן, הטוענת הרבנית רבקה לוביץ, מלומר דברי הספד על אביה בטענה שנשים אינן מספידות.^[6] לוביץ עתרה לבג"ץ יחד עם עו"ד אסף בר ובני משפחותיהם באמצעות עו"ד אביעד הכהן.

חתנו הוא הרב רונן לוביץ.

פרסים ואותות הוקרה

1970 – פרס ע"ש צבי לוריא מטעם הסוכנות היהודית
1998 – פרס על תרומה לתרבות היהודית של הקרן הלאומית (אמריקנית) לתרבות היהודית
2000 – פרס ע"ש מרשאל סקלייר למחקרים ביהדות ארצות הברית
2003 – פרס ישראל בתחום מדע המדינה

מספריו

פרופ' ישעיהו ליבמן פרסם כמאה מאמרים בתחומי מחקריו בכתבי עת מדעיים בישראל ובחוץ לארץ, כתב וערך 14 ספרים, ובהם:

The Ambivalent American Jew: Politics, Religion, and Family in American Jewish Life, Jewish Publication Society, 1973
Pressure Without Sanctions: The Influence of World Jewry in Shaping Israel`s Public Policy, Fairleigh Dickenson Press and Associated University Presses, 1977
Civil Religion in Israel: Traditional Judaism and Political Culture in the the Jewish State, With Eliezer Don-Yehiya, University of California Press, 1983
Two Worlds of Judaism: The Jewish Experience in Israel and the United States, With Steven M. Cohen, Yale University Press, 1990
The Jewishness of Israelis: Responses to the Guttman Report, With Elihu Katz, SUNY Press, 1997.

לקריאה נוספת

יעקב ידגר, "ישעיהו ליבמן: המסורתים בישראל – זהות יהודית, חילון ומודרניות", בתוך: דב שוורץ (עורך), אוניברסיטת בר-אילן – מרעיון למעש, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ו, כרך ב, עמ' 225–237.

קישורים חיצוניים

פרופ' ישעיהו ליבמן, באתר פרס ישראל
מאגר מאמרים של ליבמן באנגלית באתר של Berman Jewish Policy Archive
גיליון של כתב העת American Jewish History, Summer 1991, Vol. 80, 4 יוחד לשיטתו, גישתו וניתוח כתביו של ליבמן כסוציולוג של יהדות ארצות הברית
רונן לוביץ, "חוקר מעורב ומחויב - לזכר פרופ' ישעיהו (צ'ארלס) ליבמן ז"ל, שנפטר בפתאומיות באלול תשס"ג", דעות 17, כסלו תשס"ד דצמבר 2003
ישעיהו ליבמן, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ פרופ' ישעיהו ליבמן באתר פרס ישראל
^ מייסדי המחלקה, פרופ' ישעיהו (צ'ארלס) ליבמן ז"ל, באתר בר-אילן
^ Steve M. Cohen, Charles Liebman Shed Light on Jewish Culture, Forward, ‏September 12, 2003
^ Chaim Waxman, An Ambivalent American Jewish Sociologist: The Perspectives of Charles S. Liebman, American Jewish History
^ Lawrence Grossman, Charles S. Liebman, the Scholar and the Man, American Jewish History
^ קובי נחשוני, בג"ץ: גם לנשים מותר להספיד, באתר ynet, 17 באפריל 2007

[1] פרופ' ישעיהו ליבמן באתר פרס ישראל

[2] מייסדי המחלקה, פרופ' ישעיהו (צ'ארלס) ליבמן ז"ל, באתר בר-אילן

[3] Steve M. Cohen, Charles Liebman Shed Light on Jewish Culture, Forward, ‏September 12, 2003

[4] Chaim Waxman, An Ambivalent American Jewish Sociologist: The Perspectives of Charles S. Liebman, American Jewish History

[5] Lawrence Grossman, Charles S. Liebman, the Scholar and the Man, American Jewish History

[6] קובי נחשוני, בג"ץ: גם לנשים מותר להספיד, באתר ynet, 17 באפריל 2007

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]