יצחק פונדק

קצין צה"ל דיפלומט ישראלי

יצחק פונדק (פונדיק) (13 ביוני 1913[1]27 באוגוסט 2017) היה מפקד בחזית הדרום במלחמת העצמאות, מפקד הנח"ל ומפקד גייסות השריון.

יצחק פונדק
יצחק פונדק, 1973
יצחק פונדק, 1973
לידה 13 ביוני 1913
סמיאטיץ', רוסיהרוסיה האימפריה הרוסית
פטירה 27 באוגוסט 2017 (בגיל 104)
ישראלישראל ישראל
תאריך עלייה 1933
מדינה האימפריה האוסטרו-הונגרית, פלשתינה (א"י), ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ההגנה
צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19361948 (ההגנה)
1948–1959 (צה"ל)
19711973 (צה"ל)
דרגה אלוף  אלוף (דרגת ייצוג)
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
עיטורים
תפקידים אזרחיים
ראש צוות הקמת העיר ערד וראש המועצה המקומית
שגריר ישראל בטנזניה ובזנזיבר
שגריר ישראל בגואטמלה ובאל סלוודור
מתאם פעולות הממשלה בגליל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לאחר שחרורו מצה"ל שימש כראש צוות הקמת העיר ערד וכראש המועצה המקומית הראשון ושגריר ישראל בטנזניה, בזנזיבר, בגואטמלה ובאל סלוודור. בשנת 1971 שב מפרישתו לצה"ל ושימש כמושל רצועת עזה וצפון סיני עד 1973.

קורות חייו

עריכה

שנותיו המוקדמות

עריכה

פונדק נולד בסמיאטיץ' שבפולין, בנם של אסתר ושלמה פונדיק. בילדותו גדל בכפר נוז'ץ. עלה לארץ ישראל באפריל 1933 במסגרת החלוץ, בספינה האיטלקית "מרתה וושינגטון". באותה שנה הצטרף לארגון "ההגנה" במגדיאל וב-1936 השתלב במנגנון הקבע של הארגון. ב-1939 עבר קורס מפקדי מחלקות ביבנאל. הוא מונה לסגן מפקד גדנ"ע בתל אביב. היה מדריך ראשי במחוז המרכז ב-1944 ומפקד נפת "גרשון" בדרום בשנים 1945–1947.

מלחמת העצמאות

עריכה

בנובמבר 1947 מונה למפקד גדוד 53 של החי"ש שבמלחמת העצמאות היה מגדודי חטיבת גבעתי. הקרב הראשון עליו פיקד כמג"ד היה פשיטה על הכפר פלוג'ה, במהלכה פוצץ הגדוד מספר בתים והרג כחמישים מאנשי הכנופיות.[2] הוא פיקד על גזרת ניצנים נגד הפלישה המצרית.[3] במחצית השנייה של המלחמה, החל מאוגוסט 1948, פיקד על חטיבה 9 (עודד) במבצע יואב, לפריצת הדרך לנגב, ובמבצע חירם לשחרור הגליל.[4] ואחר כך מונה למפקד חטיבת עציוני.

שירות לאחר מלחמת העצמאות

עריכה

לאחר תום המלחמה הקים את הנח"ל. הוא עבר השתלמות קציני שריון בכירים בצרפת וב-1953 מונה למפקד הראשון של גייסות השריון שהורכבו מחטיבה 7 וחטיבה 27. הוא היה חבר בוועדת חקירה שמינה ראש הממשלה משה שרת לחקירת אסון מעגן. בשנת 1954 הבטיח לו הרמטכ"ל משה דיין להעלותו מדרגת אלוף-משנה לדרגת אלוף, אך הבטחה זו לא קוימה על ידי דיין ומחליפו חיים לסקוב. ב-1956 פונדק סיים לימודי תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת קולומביה בארצות הברית, ובמקביל שימש יועץ למשלחת הרכש של משרד הביטחון בארצות הברית. בשובו לישראל פרש מצה"ל.

תפקידים בשרות הציבורי

עריכה

לאחר שחרורו ב-1959 מונה למשנה למנכ"ל משרד העבודה. ב-1962 מונה למנהל חבל ערד וב-1965 נבחר לראש המועצה הראשון.[5] הוא שליווה ופיתח את היישוב בשנותיו הראשונות. בשעתו שיתף פונדק פעולה עם האדריכל יונה פיטלסון בתכנון ובפתוח העיר, שהפכה תוך זמן קצר לדוגמה המובהקת ביותר להתיישבות עירונית בישראל הצעירה ולתכנון עירוני חדשני. עם פרישתו מתפקיד זה, נתמנה ב-1965 לשגריר ישראל בטנזניה ובזנזיבר. בשנת 1971 הוחזר לצה"ל על ידי שר הביטחון משה דיין, ועל אף התנגדותו של הרמטכ"ל חיים בר-לב, הוא מונה למושל רצועת עזה וצפון סיני בדרגת תת-אלוף. באפריל 1971 הופרד המנהל האזרחי מהממשל הצבאי והאחריות על הרצועה פוצלה בין מפקדה צבאית בראשות דוד מימון והמנהל האזרחי בראשות פונדק. במהלך כהונתו בראשות המינהל האזרחי היו לו עימותים רבים עם הפיקוד הצבאי ועם אלוף פיקוד הדרום אריאל שרון על דרכי הטיפול ברצועה.[6] כיהן בתפקיד עד תחילת 1973 ומונה לשגריר ישראל בגואטמלה ובאל סלוודור תפקיד בו כיהן במשך כשנתיים. ב-1976 שימש מתאם פעולות הממשלה בגליל ולאחר מכן היה במשך שלוש שנים בשליחות מטעם הסוכנות היהודית בארגנטינה.

לאחר הפרישה

עריכה
 
אל"ם יצחק פונדק, מפקד גייסות השריון משמאל עם ראש הממשלה ושר הביטחון, דוד בן-גוריון, ורחבעם זאבי בתרגיל שריון "פלט", מאי 1956

פונדק היה חסיד תוכניות ליישוב פליטי 48 בצפון סיני. מאז האינתיפאדה הראשונה תמך בפינוי חד צדדי של רצועת עזה. באשר למניעת ירי הטילים מעזה המליץ להשיב בירי תותחים ולגרום להרג של מאות.[7]

ב-1991 ביקש מחילה מהיישוב ניצנים על שלא הגן עליו מספיק. מאיר פעיל טען שהוא לא היה צריך לבקש סליחה ושהוא אינו מבין את מה שקרה. בשנת 2003 נסע במיוחד לארצות הברית על מנת לבקש סליחה ממפקד פלוגה שהדיח שלא בצדק.

בשנת 1996 הוענק לו התואר יקיר העיר תל אביב-יפו.

מתיאורים שונים של חייליו, אוסף של יוצאי שכונות עוני, יוצאי האצ"ל, המגינים על יישובי השומר הצעיר, ועולים חדשים שטרם למדו את השפה העברית, מתקבל רושם של מפקד שהיו מוכנים ללכת אחריו באש ובמים. ואכן חלק מחייליו שמרו על קשר איתו במשך שנים רבות.[8][9]

בשנת 2000 יצא לאור ספר זיכרונותיו הראשון, "חמש משימות", ובשנת 2005 יצא לאור ספרו השני, "אדם לכל עת".

באוגוסט 2013 העניק הרמטכ"ל בני גנץ לפונדק דרגת ייצוג של אלוף, בעקבות הבטחה שקיבל ממשה דיין בשנת 1954, הרמטכ"ל באותה עת, ואשר לא קוימה מאז.[10] דרגת האלוף הוענקה לפונדק באופן רשמי ב-20 באוגוסט 2013 בקריה בתל אביב, במעמד שר הביטחון משה (בוגי) יעלון ומשפחתו של פונדק.[11]

נפטר ב-27 באוגוסט 2017, בגיל 104, ונטמן לבקשתו בבית הקברות של קיבוץ ניצנים, לצד רעייתו, מאשה, וסמוך לקברי הלוחמים שנפלו במלחמת העצמאות. הותיר אחריו שלושה ילדים.

גלריה

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • אברהם אילון, חטיבת גבעתי במלחמת הקוממיות, הוצאת מערכות, 1959
  • אברהם אילון, חטיבת גבעתי מול הפולש המצרי, הוצאת מערכות, 1963
  • אריה חשביה, עד הלום סיפורו של גדוד 53 מחטיבת גבעתי תש"ח, הוצאת מערכות, 2005
  • יצחק פונדק, חמש משימות, הוצאת ירון גולן, 2000
  • יצחק פונדק, אדם לכל עת, הוצאת ירון גולן, 2005
  • יצחק פונדק, גדוד 53 (הפרברים) בחטיבת גבעתי, מלחמת העצמאות - תש"ח, הוצאת ירון גולן, 2006
  • אביתר אורן, במחנה, "בעל המאה", 6 ביוני 2013
  • אביחי ברג, ודרך אין אחרת, סלע מאיר, תל אביב, 2021

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא יצחק פונדק בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מנשה ענבר, ‏חברי העמותה שהגיעו לגבורות, שריון 27, דצמבר 2007, עמ' 31, באתר "יד לשריון"
  2. ^ יעל ליבנת, פונדק יצחק, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 30 במאי 2013
  3. ^ אביחי בקר, באתי לבקש סליחה, באתר הארץ, 20 באפריל 2004
  4. ^ ניר מן, סיפורו של תת אלוף יצחק פונדק, באתר הארץ, 20 במאי 2011
  5. ^ נצחון לרשימת פונדק בבחירות הראשונות בערד, מעריב, 5 בינואר 1965
  6. ^ דוד מימון, הטרור שנוצח, הוצאת סטימצקי, 1993, עמ' 16–17
  7. ^ האלוף פונדק: 500 הרוגים בעזה והם ירגעו, באתר ערוץ 7, 21 באוגוסט 2013
  8. ^ חשביה, אריה. עד הלום - סיפורו של גדוד 53 של חטיבת גבעתי בתש"ח. משרד הביטחון – ההוצאה לאור. 2006
  9. ^ עד הלום- בלוג זכרונות גדוד 53
  10. ^ הענקה היסטורית: יצחק פונדק הועלה לדרגת אלוף בגיל 100, באתר צה"ל, 20 באוגוסט 2013
  11. ^ יואב זיתון, אלוף בן 100 בצה"ל: "ריפאתם פצע בן 60", באתר ynet, 20 באוגוסט 2013