יעקב אורלנד

יעקב אורלנד
	יעקב אורלנד לבוש מדים, בקפה מאור בתל אביב, קיץ 1948
לידה	14 ביולי 1914; טטייב, אוקראינה
פטירה	5 במרץ 2002 (בגיל 87); חיפה, ישראל
מדינה	ישראל
מקום קבורה	מתחם בתי הקברות בחיפה
שפות היצירה	עברית
תקופת הפעילות	1930–2002 (כ־72 שנים)
צאצאים	שמרית אור
פרסים והוקרה	פרס ביאליק (1996); פרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש (1982); פרס ניומן (1998); פרס טשרניחובסקי; פרס אקו"ם ;

יעקב אוֹרְלַנְד (14 ביולי^[1] 1914 – 5 במרץ 2002) היה משורר, מתרגם, מחזאי, עיתונאי ועורך ישראלי, חתן פרס ישראל לזמר עברי (1994) ופרס ביאליק לספרות יפה (1996). כונה "מאחרוני דור הנפילים של התרבות העברית".^[2] בין פזמוניו: "היו לילות", "עץ הרימון", "שני שושנים", "אנחנו שרים לך, מולדת ואמא".

יעקב אורלנד עם חברים בבית קפה בחוף תל אביב בראשית שנות הארבעים

תולדות חייו

יעקב אורלנד נולד בעיירה טטייב שבאוקראינה. כשהיה בן שש ניצל מפוגרום בעיירתו, שבו נרצחו לנגד עיניו שמונה מבני משפחתו על ידי פורעים. בגיל שבע עלה לארץ ישראל עם הוריו, והמשפחה התיישבה בפלוגת מגדל של גדוד העבודה. מאוחר יותר עברה המשפחה לירושלים, לשכונת הבוכרים, ויעקב למד ב"תחכמוני" ובגימנסיה העברית רחביה. הצטרף לפלוגות הנוטרים, הגן על העיר במלחמת העצמאות, ושירת במהלכה כקצין החינוך של גדוד "מצדה" של הגדנ"ע.^[3] סיים לימודי פילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ונסע ללמוד תיאטרון בבריטניה.

כשחזר התיישב בתל אביב. על המעבר מירושלים לתל אביב סיפר: "אחרי מלחמת השחרור לא יכולתי לגור יותר בירושלים. אחרי 28 שנות מגורים בירושלים העיקה עלי העובדה, שלא יכולתי לעבור את החומה, לעלות להר הצופים ולרדת לים המלח."^[4] בתל אביב הכיר את אשתו בת-אל (עליה כתב את השיר "שיר אלייך"). התיידד עם משוררים מ"חבורת כסית" כמו נתן אלתרמן, אברהם שלונסקי ואלכסנדר פן. ב-1954 עבר לחיפה במסגרת פרויקט "מגורי אומנים".

קריירה

אורלנד, שכתב את שירו הראשון בגיל 16, עסק בכתיבת שירה, ובנוסף עסק בתרגום ובכתיבת מחזות.

בחודשים ספטמבר-דצמבר 1943 פרסם טור מחורז סאטירי, בשם העט "אורי", בעיתון "הארץ".^[5]

בימי היישוב ובשנות ה-50 וה-60 פרסם גם פזמונים שהפכו לפופולריים עד ימינו, ובהם "עץ הרימון", "שני שושנים", "היו לילות", "הטנדר נוסע", "זכריה בן עזרא", "אני נושא עמי", "שלכת" ("עמוק העצב בעיניים"), "שיר שמח" ("אם גם ראשנו שח") ועוד. פזמונים רבים פרי עטו הולחנו על ידי חברו הטוב, מרדכי זעירא^[6]. את הפזמונים כתב ללהקת הבריגדה "מעין זה", לתיאטרון "המטאטא" ולאירועים שונים. הזמרת שושנה דמארי ביצעה רבים משיריו.

בנוסף לחיבור שירים ופזמונים, נתן אורלנד ידו גם בתרגום: הוא תרגם יצירות ספרותיות רבות, ובהן של ויליאם שייקספיר ושל ג'ורג' ברנרד שו, וגם תרגם עשרות מחזות, שהוצגו ב"אהל" ובתיאטרון חיפה.

אורלנד עסק גם בכתיבת מחזות. מחזהו "העיר הזאת" הועלה בשנת 1953 בתיאטרון "אהל".^[7] בשנת 1967, לקראת העלאה נוספת של המחזה, הורה בית המשפט להסיר מהמחזה קטעים אחדים, שעסקו בתוכנית של בחורי ישיבה להיכנע ללגיון הערבי במלחמת העצמאות.^[8]

מעורבות אידאולוגית

לאחר מלחמת ששת הימים היה ממייסדי "התנועה למען ארץ ישראל השלמה".

חיים אישיים

יעקב אורלנד נפטר לאחר מחלה ב-5 במרץ 2002 בחיפה, בגיל 87, ונקבר בבית הקברות שדה יהושע בחיפה.^[9] הותיר את שני ילדיו – שמרית אור, פזמונאית, ורעואל, וטרינר – וארבעה נכדים.

פרסים והוקרה

1963 (תשכ"ג) – פרס למדן לספרות ילדים ונוער, מטעם עיריית רמת גן, על הספר "בית הצעצועים" (1963).^[10]
1977 (תשל"ו–תשל"ז) – פרס ז'בוטינסקי לספרות ולמחקר, על הבלדה "יום תל-פאחר" (1976).^[11]^[12]
פרס אקו"ם.
1983 – פרס ורטהיים לשירה עברית, מטעם אוניברסיטת בר-אילן, על ספר שיריו "עיר האובות" (1978).^[13]
1983 – פרס פינסקי לתיאטרון, מטעם עיריית חיפה, על המחזה "הלשכה השחורה" (נכתב בשנות ה-50 ולא הופיע בהוצאה מסודרת).^[14]
1984 – פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת.
1984 - יקיר העיר חיפה.^[15]
1987 – פרס אלתרמן, מטעם ההסתדרות, על הספר "סמטת החבשים" (1986).^[16]
1993 – פרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש.
1994 – פרס ישראל לזמר עברי.
1996 (תשנ"ו) – פרס ביאליק לספרות יפה, מטעם עיריית תל אביב, על מפעל חייו בשירה העברית.
1998 (תשנ"ח) – פרס ניומן, מטעם אוניברסיטת בר-אילן, על מפעל חייו בשירה ובזמר העבריים.
2000 – פרס יצחק עקביהו, מטעם אוניברסיטת בר-אילן, על מפעל חייו בשירה העברית.

הנצחה

על שמו נקראו רחובות בכמה ערים בארץ.

ארכיונו שמור באוניברסיטת בר-אילן.^[17]
ב-30 בדצמבר 2014 נערך כנס בבר-אילן על ידי הפקולטה למדעי היהדות במלאת 100 שנים להולדתו^[18]^[19]

כתביו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. להשלים את המחזות שכתב.

אילן ברוח: שירים, תל אביב: גזית, תרצ"ט 1939.
שירים על עיט ועל יונה, ירושלים: אחיאסף, 1946.
העיר הזאת: מחזה בשלש מערכות ופרולוג, תל אביב: תיאטרון אהל, 1952.^[20]
מחזה התקומה, חיפה, 1958. (מחזה המוני, לרגל חגיגות העשור למדינת ישראל)^[21]
שירים מארץ עוץ, תל אביב: מחברות לספרות, תשכ"ג 1963.
בית הצעצועים; ציורים ועטיפה: צבי מאירוביץ, חיפה: מגילות, תשכ"ג.^[22] (הספר זיכה אותו בפרס למדן לספרות ילדים ונוער)
הרשלי מאוסטרופולי (מחזה), תיאטרון חיפה, 1966.^[23]
נגן עוגב: קובץ שירים נבחרים; בעריכת שלמה קפלן, תל אביב: ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל – מרכז לתרבות ולחינוך (ספריה מוסיקלית על שם נִסימוב), 1968. (תווים)
יום תל-פאחר: בלדה עם ואריאציות על נושאים קיומיים; עטיפה ואיורים: יורם רוזוב, תל אביב: מערכות, תשל"ו. (בעקבות קרב תל-פאחר) (הבלדה זיכתה אותו בפרס ז'בוטינסקי לספרות ולמחקר)
עיר האובות: שירים, תַּרשוּמים, תל אביב: עקד; בסיוע קרן תל אביב לספרות ולאמנות; מפעל סופרי חיפה, בשיתוף עיריית חיפה ומועצת פועלי חיפה, תשל"ח 1978. (הספר זיכה אותו בפרס ורטהיים לשירה עברית)
היו לילות: שירי הזמר של יעקב אורלנד; עיצוב: טרטקובר, תל אביב: תמוז, 1985. (תווים)
נתן היה אומר: כז שירים, ציורים: יוסל ברגנר, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשמ"ה 1985.
סמטת החבשים: מקאמה ירושלמית; ציורים: נחום גוטמן, ירושלים: כתר, 1986. (הספר זיכה אותו בפרס אלתרמן)
קִיֶּב: פואמה; ושתי טיוטות-שיר לזיכרון טטיב; איורים: גני דורין, ירושלים: כרמל, תשנ"ב 1991 (תרגום לרוסית על ידי ברוך אבני. ירושלים: כרמל, 1992).
מבחר כתבים; עריכה ואחרית דבר: דן מירון, 3 כרכים, ירושלים: מוסד ביאליק, תשנ"ז 1997. (כרך א: אילן ברוח, שירים על עיט ועל יונה, שירים מארץ עוץ, שירי זמר (שנות ה-40/30); כרך ב: עיר האובות, יום תל-פאחר; כרך ב: נתן היה אומר, סמטת החבשים, קיב, שירים בודדים, שירי זמר (שנות ה-50 ואילך))

תרגומיו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

אוסקר ויילד, ספר האגדות; תרגמוֹ מאנגלית: יעקב אורלנד; ציירה אותו: בינה גוירץ), ירושלים: עבר, תש"ז. (הדפסה נוספת: ירושלים: ש' זק, תשי"ח)
אלמר רייס, בפַרוָרי ניו-יורק: מחזה בשלוש מערכות; עברית: יעקב אורלנד, תל אביב: תיאטרון אהל, 1947.
אוסקר ויילד, הבלדה מכלא רדינג; מאנגלית: יעקב אורלנד, תל אביב 1977.
פרסי ביש שלי, אדוניס: אלגיה על מותו של ג’ון קיטס; מאנגלית: יעקב אורלנד, תל אביב, 1976.
רבקה קויאטקובסקי-פנחסיק, אחרונים שהיו, ראשונים להיות: שירים ופואמות; מיידיש: יעקב אורלנד, תל אביב, 1984.
א.א. מילן, אנחנו שנינו; עברית: יעקב אורלנד; צייר: א"ה שפארד, תל אביב, 1957.
יהודה אלברג, בלב ים: רומן; מיידיש: יעקב אורלנד, תל אביב: עקד, תשל"ט 1979.
שפרה ורבר, דמעתו של איציק; מיידיש: י' אורלנד, תל אביב, 1963.
ג'ורג' ברנרד שו, יוהנה הקדושה - ז'אן ד'ארק; מאנגלית: יעקב אורלנד, תל אביב: נ. טברסקי, 1953.
שמעון הלקין, בר כוכבא; תרגם ועיבד: יעקב אורלנד, תיאטרון לנוער ליד תיאטרון חיפה, 1964.^[24]
איציק מאנגר, משירי טַוָּס הזהב; בתרגומו של יעקב אורלנד; איורים: אודרי ברגנר, ירושלים: כרמל, תשנ"ו 1995.
סטיוארט קלוטי, אופנים עלי דרך: רומן; עברית: יעקב אורלנד; ספר ראשון, תל אביב: טברסקי, תש"ח 1948.
עומר כיאם, רֻבַּעְיָאת; עברית: יעקב אורלנד; תל אביב: עקד, 1976.
הרז'ה, שרביטו של אוטוקר, מאנגלית: יעקב אורלנד, 1964

לקריאה נוספת

תמר וולף-מונזון, בהיר וגבוה כזֶמֶר – יעקב אורלנד: פואטיקה, היסטוריה, תרבות, קריית שדה בוקר: מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות – אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשע"ו 2016.
תמר וולף-מונזון, "הטקסט שמאחרי הטקסט: 'כז שירים נתן היה אומר' ליעקב אורלנד — בין נוסח הספר לנוסח כתב היד", דפים למחקר בספרות, 17/16, תשס"ח-תשס"ט. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
יעקב אגמון, שאלות אישיות - מבחר ראיונות - ריאיון עם יעקב אורלנד בתאריך 10 באוקטובר 1981, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1994, עמ' 28–38
אבידב ליפסקר, 'והקול קול יעקב: היבטים חדשים וישנים בשירת יעקב אורלנד', צפון 3 אגודת הסופרים בחיפה, עמ' 133–150.
אבידב ליפסקר, 'ארץ ישראל בשירת יעקב אורלנד' בתוך: מולדת הרימון, מוזיאון תפן תערוכת שמואל בונה ויעקב אורלנד, תשנ"ט
דן מירון, אחרית דבר למבחר לכתבי יעקב אורלנד בשלושה כרכים, מוסד ביאליק 1997
דב סדן, 'אילן ורוחותיו - על יעקב אורלנד ', חדשים גם ישנים: כרך א: בספרות העברית ואגפיה, תל אביב: עם עובד, 1987, עמ' 61–67.

קישורים חיצוניים

כתבי יעקב אורלנד בפרויקט בן-יהודה
רשימת מאמרים על יעקב אורלנד באתר רמב"י
רשימת הפרסומים של יעקב אורלנד, בקטלוג הספרייה הלאומית
יעקב אורלנד, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
יעקב אורלנד, באתר זמרשת
יעקב אורלנד, באתר שירונט
יעקב אורלנד, באתר MusicBrainz (באנגלית)
יעקב אורלנד, באתר Discogs (באנגלית)
יעקב אורלנד, דף שער בספרייה הלאומית
יעקב אורלנד, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
יעקב אורלנד, בארכיון הבימה

יעקב אורלנד, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
יעקב אורלנד, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
דוד תדהר (עורך), "יעקב אורלנד (אורי)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2270
יעקב אורלנד, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
יעקב אורלנד, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
הספרים של יעקב אורלנד, באתר "סימניה"
יעקב אורלנד, דבר, 5 במרץ 1948
ש. ש., המשורר והמאמין, דבר, 24 באוגוסט 1965
יעקב אורלנד, אמת המידה היא הכאב, דבר, 14 בינואר 1966 (רשימה אוטוביוגרפית)
אריאלה ראובני, משורר ומטיף בשער, דבר, 4 בנובמבר 1983
שלמה שבא, טרובאדור ישראלי, דבר, 2 בדצמבר 1983 (רשימה ביוגרפית, במלאת לו 70 שנה ולרגל יובל 50 לשירו המושר הראשון, "הורה טוב" ("סובביני להט אש בוערת"), שהלחין מרדכי זעירא)
דליה רביקוביץ', רדיו וטלוויזיה | מה זה להיות בוהמי, מעריב, 20 בספטמבר 1985
שירי לב ארי, מת המשורר יעקב אורלנד בגיל 87, באתר הארץ, 4 במרץ 2002
מירב יודילוביץ', נפטר המשורר יעקב אורלנד, באתר ynet, 6 במרץ 2002
רוחמה אלבג, בני אדם נולדו לשתוק ולחייך, באתר הארץ, 6 באפריל 2004
יעקב בר-און, ‏מפוגרום באוקראינה לפרס ישראל: קווים לדמותו של המשורר יעקב אורלנד, באתר מעריב אונליין, 29 בדצמבר 2014
יעקב בר-און, ‏טראומת ילדות באוקראינה, רומן בלונדון: חייו של יעקב אורלנד, באתר מעריב אונליין, 1 באוגוסט 2016
עופרה עופר אורן, משורר או פיזמונאי, בבלוג "סופרת ספרים", 16 באוגוסט 2016

הערות שוליים

^ 100 שנה להולדת יעקב אורלנד
^ מירב יודילוביץ', נפטר המשורר יעקב אורלנד, באתר ynet, 6 במרץ 2002
^ אהוד אמיר, גדנ"ע ירושלים בתש"ח, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2003, עמ' 77.
^ יעקב אורלנד, אמת המידה היא הכאב, דבר, 14 בינואר 1966.
^
דוגמאות:
- אורי, "שיר השירים" מודרני, הארץ, 17 בספטמבר 1943
- אורי, ניגונו של רבי יוסי, הארץ, 24 בספטמבר 1943
- אורי, אורות ירושלים, הארץ, 31 בדצמבר 1943
^ תמר וולף-מונזון, "זעירא נגע בשיר מגע גימור והפיח בו חיים של משמעות", בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 1 באוגוסט 2022
^ י. מ. ניימן, "העיר הזאת" ב"אהל", דבר, 3 באפריל 1953.
^ הותרה הצגת "העיר הזאת" לאחר הוצאת קטעים, מעריב, 9 במאי 1967; י. אורלנד מתנגד להוצאת קטעים ממחזהו "העיר הזאת", מעריב, 10 במאי 1967.
^ יעקב אורלנד באתר חברה קדישא חיפה
^ פרס למדן – לשלשה, מעריב, 12 בספטמבר 1963; חיפאים ברמת-גן, מעריב, טור 1, 13 בספטמבר 1963.
^ פרס ז'בוטינסקי יוענק לי. אורלנד ולעוזי נרקיס, מעריב, 8 באוקטובר 1976.
^ ראו: יום תל פאחר של אורלנד, בבלוג נעמוש / הרמה הסורית / מלחמת ששת הימים, 25 בינואר 2022.
^ יעקב אורלנד – חתן פרס ורטהיים, דבר, 27 במאי 1983.
^ אריאלה ראובני, משורר ומטיף בשער, דבר, 4 בנובמבר 1983.
^ אמציה פלד, רחוב יעקב אורלנד, בתוך "מדריך רחובות חיפה", באתר האינטרנט של עיריית חיפה
^ פרס אלתרמן ליעקב אורלנד ולסביון ליברכט, מעריב, 23 בינואר 1987; געגועים הביתה, מעריב, 6 בפברואר 1987.
^ ארכיון המשורר יעקב אורלנד, המחלקה לספרות עם ישראל, אוניברסיטת בר-אילן.
^ 'בהיר וגבוה כזמר' – כנס לציון 100 שנה להולדת המשורר יעקב אורלנד, אוניברסיטת בר-אילן, ח' בטבת תשע"ה (30 בדצמבר 2014) | המחלקה לספרות עם ישראל, באתר hebrew-literature.biu.ac.il
^ כנס לציון 100 שנים להולדת המשורר יעקב אורלנד - YouTube, באתר www.youtube.com
^ אש"א, גבורת העורף הירושלמי – במחזה, מעריב, 22 ביולי 1949.
^ ר. בן-צבי, תולדות היישוב – במחזה ענק, מעריב, 23 באפריל 1958; דן בן אמוץ, מה נשמע | חזיון ראווה, מעריב, טור 1, 25 באפריל 1958.
^ ש. שחורי, "מגילות", דבר, 8 בנובמבר 1962.
^ הרשלי מאוסטרופולי, ארכיון התיאטרון העירוני חיפה, אתר ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה; טלילה בן-זכאי, מסך ומסכה | "הרשלי מאוסטרופולי" – מחזמר מקורי, מעריב, 7 בדצמבר 1965; טלילה בן-זכאי, מסך ומסכה | הרשלי – "לץ" בעל שליחות, מעריב, 9 בינואר 1966; רפאל בשן, הרשלי מאוסטרופולי [...], מעריב, 14 בינואר 1966 (ראיון).
^ נחמן בן-עמי, ביצוע בוגר – בהצגה לצעירים, מעריב, 2 ביוני 1964.

הקודם: מאיר ויזלטיר, חנוך לוין	פרס ביאליק לספרות יפה במשותף עם יהודית הנדל 1996	הבא: יהושע קנז

[1] 100 שנה להולדת יעקב אורלנד

[2] מירב יודילוביץ', נפטר המשורר יעקב אורלנד, באתר ynet, 6 במרץ 2002

[3] אהוד אמיר, גדנ"ע ירושלים בתש"ח, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2003, עמ' 77.

[4] יעקב אורלנד, אמת המידה היא הכאב, דבר, 14 בינואר 1966.

[5] דוגמאות:
אורי, "שיר השירים" מודרני, הארץ, 17 בספטמבר 1943

אורי, ניגונו של רבי יוסי, הארץ, 24 בספטמבר 1943

אורי, אורות ירושלים, הארץ, 31 בדצמבר 1943

[6] אורי, "שיר השירים" מודרני, הארץ, 17 בספטמבר 1943

[7] אורי, ניגונו של רבי יוסי, הארץ, 24 בספטמבר 1943

[8] אורי, אורות ירושלים, הארץ, 31 בדצמבר 1943

[6] תמר וולף-מונזון, "זעירא נגע בשיר מגע גימור והפיח בו חיים של משמעות", בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 1 באוגוסט 2022

[7] י. מ. ניימן, "העיר הזאת" ב"אהל", דבר, 3 באפריל 1953.

[8] הותרה הצגת "העיר הזאת" לאחר הוצאת קטעים, מעריב, 9 במאי 1967; י. אורלנד מתנגד להוצאת קטעים ממחזהו "העיר הזאת", מעריב, 10 במאי 1967.

[9] יעקב אורלנד באתר חברה קדישא חיפה

[10] פרס למדן – לשלשה, מעריב, 12 בספטמבר 1963; חיפאים ברמת-גן, מעריב, טור 1, 13 בספטמבר 1963.

[11] פרס ז'בוטינסקי יוענק לי. אורלנד ולעוזי נרקיס, מעריב, 8 באוקטובר 1976.

[12] ראו: יום תל פאחר של אורלנד, בבלוג נעמוש / הרמה הסורית / מלחמת ששת הימים, 25 בינואר 2022.

[13] יעקב אורלנד – חתן פרס ורטהיים, דבר, 27 במאי 1983.

[14] אריאלה ראובני, משורר ומטיף בשער, דבר, 4 בנובמבר 1983.

[15] אמציה פלד, רחוב יעקב אורלנד, בתוך "מדריך רחובות חיפה", באתר האינטרנט של עיריית חיפה

[16] פרס אלתרמן ליעקב אורלנד ולסביון ליברכט, מעריב, 23 בינואר 1987; געגועים הביתה, מעריב, 6 בפברואר 1987.

[17] ארכיון המשורר יעקב אורלנד, המחלקה לספרות עם ישראל, אוניברסיטת בר-אילן.

[18] 'בהיר וגבוה כזמר' – כנס לציון 100 שנה להולדת המשורר יעקב אורלנד, אוניברסיטת בר-אילן, ח' בטבת תשע"ה (30 בדצמבר 2014) | המחלקה לספרות עם ישראל, באתר hebrew-literature.biu.ac.il

[19] כנס לציון 100 שנים להולדת המשורר יעקב אורלנד - YouTube, באתר www.youtube.com

[20] אש"א, גבורת העורף הירושלמי – במחזה, מעריב, 22 ביולי 1949.

[21] ר. בן-צבי, תולדות היישוב – במחזה ענק, מעריב, 23 באפריל 1958; דן בן אמוץ, מה נשמע | חזיון ראווה, מעריב, טור 1, 25 באפריל 1958.

[22] ש. שחורי, "מגילות", דבר, 8 בנובמבר 1962.

[23] הרשלי מאוסטרופולי, ארכיון התיאטרון העירוני חיפה, אתר ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה; טלילה בן-זכאי, מסך ומסכה | "הרשלי מאוסטרופולי" – מחזמר מקורי, מעריב, 7 בדצמבר 1965; טלילה בן-זכאי, מסך ומסכה | הרשלי – "לץ" בעל שליחות, מעריב, 9 בינואר 1966; רפאל בשן, הרשלי מאוסטרופולי [...], מעריב, 14 בינואר 1966 (ראיון).

[24] נחמן בן-עמי, ביצוע בוגר – בהצגה לצעירים, מעריב, 2 ביוני 1964.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]


יעקב אורלנד לבוש מדים, בקפה מאור בתל אביב, קיץ 1948
לידה	14 ביולי 1914 טטייב, אוקראינה
פטירה	5 במרץ 2002 (בגיל 87) חיפה, ישראל
מדינה	ישראל
מקום קבורה	מתחם בתי הקברות בחיפה
שפות היצירה	עברית
תקופת הפעילות	1930–2002 (כ־72 שנים)
צאצאים	שמרית אור
פרסים והוקרה	פרס ביאליק (1996) פרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש (1982) פרס ניומן (1998) פרס טשרניחובסקי פרס אקו"ם

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: יעקב אורלנד
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יעקב אורלנד