יולנדה סלדיבר

יולנדה סלדיברספרדית: Yolanda Saldívar; נולדה ב-19 בספטמבר 1960)[1][2] היא אחות מוסמכת לשעבר ונשיאת מועדון מעריצים שהורשעה ברצח זמרת הטחאנו סלינה ב-31 במרץ 1995 בקורפוס כריסטי, טקסס.[3] סלדיבר תהיה זכאית לבקש שחרור מוקדם ב-30 במרץ 2025.

יולנדה סלדיבר
Yolanda Saldívar
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 19 בספטמבר 1960 (בת 64)
סן אנטוניו, טקסס, ארצות הברית
מדינה ארצות הברית
מקום מגורים סן אנטוניו
ידוע בשל רצח סלינה
השכלה האוניברסיטה הבינלאומית A&M בטקסס
מקצוע אחות מוסמכת לשעבר
נשיאת מועדון מעריצים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

במרץ 1991 קיבלה את רישיונה כאחות מוסמכת מטעם מועצת הבוחנים לאחיות בטקסס.[4]

מועדון המעריצים של סלינה

עריכה

אביה ומנהלה של סלינה, אברהם קינטנייה ג'וניור, מינה את יולנדה סלדיבר לנשיאת מועדון המעריצים שלה בשנת 1991 לאחר שסלדיבר ביקשה שוב ושוב שיאשרו לה להקים מועדון כזה.[5] בינואר 1994 הפכה סלדיבר למנהלת הבוטיקים של הזמרת.[6] עד 1993 מועדון המעריצים הגיע ל-1,500 חברים בפחות מארבע שנים, ובסופו של דבר גדל ליותר מ-5,000 חברים. הוא הפך לאחד ממועדוני המעריצים הגדולים ביותר בסן אנטוניו.[5]

רצח סלינה

עריכה
  ערך מורחב – רצח סלינה

בשעה 7:30 בבוקר (CST) יום שישי, 31 במרץ, סלינה יצאה לכיוון המוטל של סלדיבר.[7] במוטל סיפרה סלדיבר לסלינה שנאנסה במקסיקו.[7][8] סלינה לקחה אותה לבית החולים האזורי, שם הבחינו הצוותים הרפואיים כי סלדיבר מראה "תסמינים ברורים של דיכאון קליני".[9] סלדיבר סיפרה לצוות הרפואי שהיא דיממה "מעט".[9] הצוות הרפואי הבחין בסלינה הכועסת, לה סלדיבר סיפרה שדיממה "הרבה", יום קודם לכן.[9] האחות המוסמכת קרלה אנתוני, הודיעה לסלדיבר שהיא צריכה לנסוע לסן אנטוניו כדי לעבור בדיקה גינקולוגית מכיוון שלטענתה, "סלדיבר הייתה תושבת סן אנטוניו, בית החולים היה בקורפוס כריסטי והאונס התרחש מחוץ למדינה".[7][9][10] כשנסעו חזרה למוטל, אמרה סלינה לסלדיבר שטוב יהיה אם הן יישארו בנפרד זמן מה כדי להימנע מתגובתו של אביה, קינטנייה ג'וניור.[7] לדברי ד"ר מרטינז, סלינה ניסתה ליצור איתו קשר באותו הבוקר, אך הוא לא יכול היה לדבר בטלפון מכיוון שהוא ביצע ניתוח.[9] בשעה 10:00 לפנות בוקר (CST), קינטנייה ג'וניור יצר קשר עם פרס כדי לאתר את סלינה, היות שהיא אמורה הייתה להקליט שיר חדש באותו הבוקר ולא הגיעה לאולפן ההקלטות.[7] פרס התקשר לטלפון הנייד של סלינה והזכיר לה שהיא צריכה להקליט שיר חדש. היא אמרה לו ששכחה את זה והיא כרגע "מטפלת בעניין אחרון", תוך שתגיע בקרוב לאולפן ההקלטות.[7] זו הייתה שיחת הטלפון האחרונה שסלינה קיימה והייתה הפעם האחרונה שפרס שוחח עם אשתו.[7]

בחדר המוטל החלו סלינה וסלדיבר להתווכח.[7] אורחי המוטל התלוננו על רעשים חזקים שמגיעים מחדרה של סלדיבר. הם אמרו ששמעו שתי נשים מתווכחות על עניינים עסקיים. סלינה אמרה לסלדיבר שאי אפשר לסמוך עליה יותר,[11] ודרשה מסלדיבר להחזיר את דוחות הבנק.[12] לאחר מכן זרקה סלינה את תיקה של סלדיבר ולאחר מכן, נפלו מתוכו דוחות הבנק והאקדח. בשעה 11:48 (CST) כיוונה אותו סלדיבר לעבר סלינה.[7][12] כשסלינה ניסתה לברוח, סלדיבר ירתה בה פעם אחת בכתף הימנית התחתונה;[7][13] דבר שגרם לניתוק העורק ולאובדן דם רב.[11] טרינידד אספינוזה, איש התחזוקה של המלון, דיווח כי שמע "פיצוץ חזק", שאותו הוא השווה למנוע לא תקין של רכב.[14] סלינה נפצעה אנושות. היא רצה לעבר הלובי והשאירה שובל דם באורך של 392 רגל (119 מטרים).[11] היא נראתה כשהיא אוחזת בבטנה וצועקת: "תעזרו לי! תעזרו לי! ירו בי!"; סלדיבר עדיין רדפה אחריה, כיוונה אליה את האקדח וכינתה אותה "כלבה".[7][9][15] לדברי צוות המוטל, סלדיבר נראתה "רגועה" וחזרה לחדרה לאחר שרדפה אחרי סלינה.[16] לדברי קרלוס מוראלס, שחיכה מחוץ למוטל, הוא שמע צרחות וראה את סלינה רצה לעברו.[17] היא תפסה את מוראלס וצרחה, "הם יירו בי שוב".[17][18] צוות המוטל הבחין בבגדיה ה"ספוגים בדם" כאשר התקרבה ללובי.[18] סלינה התמוטטה על הרצפה בשעה 11:49 בבוקר (CST) כשמנכ"לית המלון ברברה שולץ צלצלה לשירותי החירום. סלינה צרחה לעבר הצוות ואמרה לו, "תנעל את הדלת, היא תירה בי שוב".[9][18] הזמרת זיהתה את סלדיבר כתוקפת ומסרה את מספר החדר בו נורתה.[7][9][19] היא "נפצעה אנושות [ונחרדה] כשזיהתה את סלדיבר", לאחר שאמרה את מילותיה האחרונות "יולנדה... (חדר) 158".[18] שונה וילה ומנהל המכירות של המוטל רובן דליאון ניסו לעצור את זרימת הדם.[7] דליאון הבחין שעיניה של סלינה התהפכו לאחור ושהיא רפויה.[14]

משפט ומאסר

עריכה
  ערך מורחב – משפט יולנדה סלדיבר

תוך עשרים דקות מכניעתה של סלדיבר, היא הובלה לתחנת המשטרה במרכז העיר קורפוס כריסטי והוכנסה לחדר חקירות, שם חקרו אותה פול וריי ריברה.[7] פול ריברה, שחקר מקרי רצח מאז 1978, הודיע לסלדיבר על זכותה לבקש עורך דין, אך זו ויתרה על הזכות.[7] כאשר חוקרי המשטרה הקיפו את הטנדר של סלדיבר, היא צעקה: "אני לא מאמינה שהרגתי את החברה הטובה ביותר שלי".[20] תוך שעות ספורות היא אמרה שהירי היה מקרי.[21] סכום הערבות של סלדיבר נקבע בהתחלה על סך של 100,000 דולר, אך התובע המחוזי קרלוס ולדז שכנע את השופט הנשיא להעלותו ל-500,000 דולר.[7] כאשר הוכרז סכום הערבות, שאלו מעריציה מדוע לא נקבע לה עונש מוות.[9] בית הסוהר של מחוז נואקס הוצף באיומי מוות והיו קריאות פומביות שהצדק ייעשה. בנוסף, דווח כי כנופיות בטקסס אוספים כסף כדי לשלם את הערבות, במטרה לשחרר אותה ולרצוח אותה לאחר מכן.[7] בבית הסוהר, היא עמדה בפני איומי מוות נוספים מטעם האסירים.[7] המאפיה המקסיקנית (אנ') (שהוגדרה ככנופיה הקטלנית והחזקה ביותר במערכת הכלא בקליפורניה)[22] הציעה מחיר על ראשה והפיצה את הידיעה שמי שיצליח לפגוע בה או להביא אותה לידיהם יוכר כ"גיבור".[7]

 
בית הסוהר בו מוחזקת סלדיבר.

על פשעה של סלדיבר, נגזר כי עונשה יהיה עד תשעים ותשע שנות מאסר וקנס של 10,000 דולר.[23] סלדיבר הוחזקה בכלא במחוז נואיס והשמירה עליה הייתה כבדה, עקב החשש שהיא תתאבד לפני משפטה.[24] המדינה התקשתה לארגן סלדיבר סנגור;[25] דובר אמר כי כל עורך דין שיגן על סלדיבר עלול יהיה להתמודד עם איומי מוות.[25] לבסוף, נבחר דאגלס טינקר להיות הסנגור שלה. אשתו של טינקר חששה שהקהילה תתנכל להם וביקשה ממנו לא לקחת את התיק.[9] טינקר בחר בארנולד גרסיה, תובע מחוזי לשעבר, כיועצו המשפטי.[9] ולדז, שהתגורר כמה רחובות ממשפחת קינטנייה, בחר במארק סקורקה כיועצו המשפטי.[9] השופט מייק וסטרגרן עמד בראש התיק, שהועבר לבסוף לבית המשפט של מחוז האריס ביוסטון, טקסס, במטרה להבטיח שחבר המושבעים לא יערב רגשות ודעות אישיות בעת הכרעת הדין.[9] על פי דיווח שפורסם ב-Chicago Tribune, "משפט רצח סלינה התחרה במשפט הרצח של או. ג'יי. סימפסון".[26] וסטרגרן הורה כי לא ישדרו או יקליטו את המשפט והגביל את מספר העיתונאים באולם בית המשפט כדי להימנע מהמאורעות שקרו במשפטו של סימפסון.[26] בנוסף, דווח שם כי הדעות בין הלטינים לאמריקאים הלבנים היו חלוקות. דונה דיקרסון, מוציאה לאור של מגזינים, אמרה ל-Chicago Tribune כי "אין לה שום עניין במשפט בגלל הרקע הלטיני של סלינה" והוסיפה כי "מקסיקנים-אמריקאים לא גילו את אותה התלהבות כשאלביס פרסלי נמצא מת".[26] משפט הרצח כונה "משפט המאה" והמשפט החשוב ביותר לאוכלוסיית הלטינים.[27][28][29][30] המשפט ייצר עניין באירופה, אמריקה הדרומית, אוסטרליה ויפן.[31]

סלדיבר הטילה ספק בגזר הדין ואמרה כי הירי היה מקרי.[26] בהצהרת הפתיחה שלו אמר ולדז כי הוא מאמין שסלדיבר "הרגה את סלינה במכוון". ולדז כינה זאת מעשה "חסר טעם ופחד" מכיוון שסלינה נורתה בגבה.[26] טינקר אמר כי הירי היה מקרי והכחיש שמועות שסלדיבר חשקה בקשר רומנטי עם סלינה.[26] ב-23 באוקטובר 1995 דן חבר המושבעים במשך שעתיים לפני שמצא את סלדיבר אשמה ברצח.[32] לבסוף, היא קיבלה את העונש המרבי; מאסר עולם ללא זכות לשחרור מוקדם במשך 30 שנה.[33] ב-22 בנובמבר 1995 היא הגיעה ליחידת גייטסוויל (כיום: Christina Melton Crain Unit) בגייטסוויל, טקסס.[34] החל משנת 2018 מרצה סלדיבר את עונשה בגייטסוויל ביחידת Mountain View, המופעלת על ידי משרד המשפטים הפלילי בטקסס. היא תהיה זכאית לשחרור מוקדם ב-30 במרץ 2025.[35] בגלל איומי מוות פנימיים מרובים מצד אסירים שמעריצים את סלינה, סלדיבר הוכנסה לבידוד ושוהה במשך עשרים ושלוש שעות ביממה כשהיא לבד בתא שלה.[36]

לאחר ההרשעה

עריכה

האקדח שבאמצעותו רצחה סלדיבר את סלינה נעלם לאחר המשפט. מאוחר יותר, הוא נמצא בארגז ציוד משרדי בבית של כתבת בית המשפט סנדרה אובאל, שאמרה שהיא לא ידעה שהיא מחזיקה בו. בשנת 2002, על פי צו שופט, האקדח ששימש להרוג את סלינה הושמד והחתיכות שנותרו הושלכו למפרץ קורפוס כריסטי.[37][38] מעריציה של סלינה והיסטוריונים לא הסכימו לקבל את ההחלטה להשמיד את האקדח ואמרו שמדובר בחפץ שלקוח מתוך אירוע היסטורי, תוך שטענו כי האקדח היה צריך להיות מוצג במוזיאון.[39]

סלדיבר ביקשה מבית המשפט לערעורים פליליים בטקסס לקבל עתירה לגבי הרשעתה. לטענתה, העתירה הוגשה בשנת 2000 לבית המשפט המחוזי 214, אך מעולם לא נשלחה לבית המשפט העליון. בקשתה התקבלה ב-31 במרץ 2008, יום השנה ה-13 למותה של סלינה.[40]

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Texas Department of Criminal Justice Offender Search, offender.tdcj.texas.gov
  2. ^ David J. Krajicek, Death by Rock ‘n’ Roll: Sex, Drugs and Violence Among America’s Idols, RosettaBooks, 2011-07-19, ISBN 978-0-7953-1916-7. (באנגלית)
  3. ^ CNN - Trial of Selena's accused murderer - Oct. 9, 1995, edition.cnn.com
  4. ^ Texas Board of Nursing, www.bon.texas.gov
  5. ^ 1 2 Patoski, Joe Nick (1997). Selena : como la flor. New York: Berkley Boulevard Books. pp. 132–134. ISBN 978-0425171240.
  6. ^ Verhovek, Sam Howe (1995-04-01). "Grammy-Winning Singer Selena Killed in Shooting at Texas Motel (Published 1995)". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-11-15.
  7. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 Patoski, Joe Nick (1996). Selena: Como La Flor. Boston: Little Brown and Company. ISBN 0-316-69378-2.
  8. ^ Selena, the making of the queen of Tejano, web.archive.org, ‏2007-08-08
  9. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 Arrarás, María Celeste (1997). Selena's Secret: The Revealing Story Behind Her Tragic Death. Simon and Schuster. ISBN 0-684-83193-7.
  10. ^ Karla Anthony testimony, web.archive.org, ‏2007-04-06
  11. ^ 1 2 3 Famous Crime Scene. Season 1. Episode 105. March 12, 2010. 30 minutes in. VH1.
  12. ^ 1 2 Verhovek, Sam Howe (1995-04-01). "Grammy-Winning Singer Selena Killed in Shooting at Texas Motel (Published 1995)". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-11-11.
  13. ^ Doeden, Matt (2012). American Latin Music: Rumba Rhythms, Bossa Nova, and the Salsa Sound. Twenty-First Century Books. ISBN 978-1-4677-0147-1.
  14. ^ 1 2 Erin Brockovich (producer) (2012). "Selena: Death of a Superstar". Reel Crime Reel Story. Season 1. Episode 104. 60 minutes in. Investigation Discovery.
  15. ^ Testimony of Norma Martinez, web.archive.org, ‏2007-07-15
  16. ^ 13 Oct 1995, 1 - The Monitor at Newspapers.com, Newspapers.com (באנגלית)
  17. ^ 1 2 Jen Deselms/Caller-Times, Selena: Loss of a hometown hero, Caller-Times (באנגלית)
  18. ^ 1 2 3 4 15 Oct 1995, Page 11 - The Sydney Morning Herald at Newspapers.com, Newspapers.com (באנגלית)
  19. ^ Testimony of Shawna Vela, web.archive.org, ‏2007-07-10
  20. ^ Deborah Roberts (reporter) (1995). "20/20: Selena's Killer". 20/20. 30 minutes in. CBS.
  21. ^ Times, The New York (1995-10-22). "Star's Death: An Accident Or a Murder? (Published 1995)". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-11-14.
  22. ^ Harris, D. (2004). Gangland: The growing gang epidemic in America's cities. Oakland, TN: Holy Fire Publishing, ISBN 0976111241.
  23. ^ Content no longer available, nl.newsbank.com
  24. ^ Milloy, Ross E. (1995-04-03). "For Slain Singer's Father, Memories and Questions (Published 1995)". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-11-14.
  25. ^ 1 2 Archives | The Dallas Morning News, dallasnews.com, nl.newsbank.com
  26. ^ 1 2 3 4 5 6 Paul de la Garza, Tribune Staff Writer, TRIAL IN SELENA'S KILLING EXPOSES CULTURAL DIVIDE, chicagotribune.com (באנגלית)
  27. ^ Eric Michael Mazur, Kate McCarthy, God in the details : American religion in popular culture, New York : Routledge, 2001, ISBN 978-0-415-92564-8
  28. ^ Sun Journal - חיפוש בארכיונים באמצעות חדשות Google, באתר news.google.com
  29. ^ Orlando Sentinel, LATINOS EAGERLY AWAIT TRIAL OF SELENA'S ACCUSED KILLER, OrlandoSentinel.com (באנגלית)
  30. ^ WebCite query result, www.webcitation.org
  31. ^ Dreaming of Her, Texas Monthly, ‏2013-01-20 (באנגלית)
  32. ^ CNN - Yolanda Saldivar found guilty of Selena's murder - Oct. 23, 1995, edition.cnn.com
  33. ^ CNN - Selena's killer receives life sentence - Oct. 26, 1995, edition.cnn.com
  34. ^ | San Antonio Express-News Archive | expressnews.com, nl.newsbank.com
  35. ^ TDCJ Offender Details, web.archive.org, ‏2015-12-25
  36. ^ Archives | The Dallas Morning News, dallasnews.com, nl.newsbank.com
  37. ^ Press, The Associated (2002-06-08). "National Briefing | Southwest: Texas: Gun That Killed Singer Is To Be Destroyed (Published 2002)". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-11-14.
  38. ^ Items compiled from Tribune news services, Gun used in slaying of Selena destroyed, chicagotribune.com (באנגלית)
  39. ^ WebCite query result, www.webcitation.org
  40. ^ Selena's killer asks court to review writ : Corpus Christi Local | Caller-Times |, web.archive.org, ‏2008-07-26