טרייסי צ'פמן

זמרת אמריקאית

טרייסי צ'פמןאנגלית: Tracy Chapman, נולדה ב-30 במרץ 1964) היא זמרת-יוצרת אמריקנית, הידועה בייחוד בשל השירים: "Fast Car", "Talkin' 'bout a Revolution", "Baby Can I Hold You" ו-"Give Me One Reason", זוכת פרסי גראמי.

טרייסי צ'פמן
Tracy Chapman
טרייסי צ'פמן בהופעה חיה, 2009
טרייסי צ'פמן בהופעה חיה, 2009
לידה 30 במרץ 1964 (בת 60)
קליבלנד, אוהיו, ארצות הברית
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1988
מקום לימודים אוניברסיטת טאפטס עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק זמרת וכותבת שירים
סוגה פולק, רוק
סוג קול קונטרה אלט עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית אמריקאית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה
חברת תקליטים Elektra Records
פרסים והוקרה
  • פרס גראמי לתגלית השנה (1989)
  • היכל התהילה של נשות אוהיו (1989)
  • פרס המוזיקה הבריטית לאמנית סולו בין-לאומית (1989)
  • מסדר ידידי אוליבר טמבו (2023) עריכת הנתון בוויקינתונים
http://www.tracychapman.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

טרייסי צ'פמן נולדה בקליבלנד שבאוהיו. היא החלה לנגן בגיטרה ולכתוב שירים כשהייתה ילדה. צ'פמן התקבלה לבית ספר המעודד קבלה והזדהות בקרב תלמידים מוכשרים, ומשם המשיכה בלימודיה באוניברסיטה.

במאי 2004 הוענק לצ'פמן תואר כבוד על פעילותה האומנותית והיצירתית, נוסף על תרומתה החברתית כאמנית. לעיתים הופיעה בקמפיינים נגד מחלת האיידס בניסיון לקידום תרומות, העלאת הנושא בקרב הציבור ולמציאת תרופות מונעות למחלה.

צ'פמן נמנעת מלדבר על חייה הפרטיים. בראיון שנערך בשנת 2006 דיברה חברתה לחיים, אליס ווקר, ופירטה אודות החברות בין השתיים משנות ה-90 ועד היום.

קריירה

עריכה

בתקופת לימודיה באוניברסיטה ביצעה צ'פמן הופעות רחוב ונגינה בגיטרה בבתי קפה בקיימברידג', מסצ'וסטס. לאחר שסיימה את לימודיה, חתמה צ'פמן על חוזה הקלטות עם חברת Elektra Records והוציאה דרכה את אלבומה הראשון "Tracy Chapman" ב-1988. הביקורות שיבחו את צ'פמן והיא החלה בסיבובי הופעות ובבנייה של קהל מעריצים. זמן קצר לאחר ההצלחה הגדולה של אלבומה הראשון, הופיעה במופע הצדעה לכבוד יום הולדתו ה-70 של נלסון מנדלה שנערך ביולי, 1988. השיר "Fast Car" הגיע במהרה לדירוגים גבוהים ושהה זמן רב מאוד במצעדי השירים בארצות הברית, ולבסוף הגיע לפסגת עשרת שירי הפופ במצעדי "Billboard Hot 100" הנחשבים.

"Talkin' 'Bout A Revolution", הסינגל שיצא לאחר מכן, הגיע למקום 75, ולאחר מכן הסינגל השלישי "Baby Can I Hold You" הגיע למקום ה-48. האלבום נמכר בצורה מעולה, הפך למולטי-פלטינום וזכה בארבעה פרסי גראמי, נוסף על זכייתה של צ'פמן לאמנית המתחילה הטובה ביותר. מאוחר יותר בשנת 1988 הציגה צ'פמן הופעות כלל עולמיות בהופעות הומניטריות, ה"!Human- Rights Now".

האלבום הבא שיצא לאור נקרא "Crossroads", וזכה לפחות הצלחה מקודמו. צ'פמן המשיכה לשיר בהופעות וקונצרטים של קהל מסור ואוהד. למרות זאת, הפתעה הייתה כאשר יצא אלבומה הרביעי ("New Beginning") בשנת 1995 שנמכר ביותר משלושה מיליון עותקים רק בארצות הברית. האלבום כלל את הסינגל "Give Me One Reason", שזכה בגראמי בשנת 1997 בקטגוריית שיר הרוק הטוב ביותר, והפך ללהיט של צ'פמן עד היום. האלבום שהגיע לאחר מכן ויצא בשנת 2000 ושמו "Telling Stories", אשר הציג יותר סגנון רוק מאשר פולק. בשנת 2005 יצא לאור האלבום " Where You Live". לאחר מכן נסעה צ'פמן לסיבוב הופעות עולמי שהתמקד באירופה ובמזרח ארצות הברית.

האלבום האחרון שהוציאה טרייסי צ'פמן נקרא " Our Bright Future" ויצא לאור בנובמבר 2008.

בשנת 2023 הקליט לוק קומבס גרסת כיסוי בסגנון קאנטרי לשירה "Fast Car". ביולי 2023 הגיע השיר בביצועו למקום הראשון במצעד הקאנטרי איירפליי, ובכך הפכה צ'פמן לאשה השחורה הראשונה שחיברה לבדה שיר במקום ראשון במצעד קאנטרי. בעקבות זאת ביצעו צ'פמן וקומבס את השיר יחד בטקס פרסי גראמי ה-66.

דיסקוגרפיה

עריכה
  • Tracy Chapman‏ (1988)
  • Crossroads‏ (1989)
  • Matters of the Heart‏ (1992)
  • New Beginning‏ (1995)
  • Telling Stories‏ (2000)
  • Collection‏ (2001)
  • Let It Rain‏ (2002)
  • Where You Live‏ (2005)
  • Our Bright Future ‏ (2008)

קישורים חיצוניים

עריכה