טומי לנג
טומי לנג (נולד ב-13 ביולי 1946) הוא במאי קולנוע, סופר, תסריטאי, צלם ומפיק ישראלי. לפני כן היה מפיק טלוויזיה ואיש עסקים.
 | |
| טומי לנג מצלם | |
| לידה |
13 ביולי 1946 (בן 78) בוקרשט, רומניה   |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת תל אביב |
| מספר צאצאים |
2 |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
קורות חיים
עריכהטומי לנג נולד וגדל בבוקרשט, רומניה. בגיל 19, ב-1965, עלה לישראל והתיישב בקיבוץ שם למד עברית, מאוחר יותר עבר לירושלים ועשה תואר ראשון בתולדות האמנות והיסטוריה באוניברסיטה העברית.
לנג התגייס לצה"ל ב-1967, בגיל 21, מבלי שסיים את התואר, הוא שירת בחיל השריון ולקח חלק במלחמת ששת הימים, במלחמת ההתשה ובכל הפעולות עד 1970. ביום השחרור נסע מהבקו"ם ישר לקפה כסית, מקום שבזמנו ישבו כל אנשי תעשיית הקולנוע, לנג הציג את עצמו ליושבים כמפקד טנק בחטיבה שבע לשעבר ומשם הגיע לרם רון, מפיק סרטים, שהיה קודם לכן מפקד חטיבה גם כן. רון התרשם משירותו של לנג ושכר אותו. במשך שנה שלמה לנג שיחק, צילם, ביים, הפיק והיה לנהגו הפרטי של רון, כל זאת על-מנת ללמוד ממנו את המקצוע. כעבור שנה נהפך לעצמאי.
בשנים 1970–1984 לנג הפך לאחד מהמפיקים הבכירים בישראל. הוא היה שותף בחברת "טלפילם" שהפיקה סרטי תדמית, סרטים תיעודיים וסרטים וסדרות עלילתיים. בשנים 1974–1975 היה מפיק בערוץ הראשון בטלוויזיה. הפיק שידורי הטלוויזיה של ספורט, פסטיבל שירי ילדים, את הסדרה הראשונה בערבית ועוד תוכניות רבות. במשך חמש שנים עבד עם הטלוויזיה הגרמנית והפיק עבורה סרטים דוקומנטריים רבים וגם סרט מוזיקלי באורך מלא "מגילה", עם מוזיקה של דובי זלצר על-פי איציק מאנגר.
ב-1979 לנג סיים תואר ראשון בקולנוע באוניברסיטת תל אביב.
לנג היה נשוי לד"ר רותי לנג, רופאה פנימית שהקימה את מחלקת המחלות הזיהומיות במרכז רפואי מאיר ולהם שני ילדים, רון ואורי.
רותי לנג היא בתה של לאה פלטשר, הכוהנת הגדולה של ההליכות הנאות של הדיפלומטים והדוגמניות בישראל. ב-1984 רותי נסעה להתמחות בבוסטון ולנג עם הילדים הצטרפו אליה. שם החליט ללמוד ניהול והקמת קניונים. בינתיים, בארץ, דוד עזריאלי הקים את קניון איילון וחיפש ישראלים לניהולו. ב-1986, שמע על לנג ומינה אותו למנהל השיווק של הקניון. בעקבות ההצלחה הגדולה של קניון איילון, לנג הפך ליועץ עצמאי לקניונים שונים. בתפקידו האחרון היה מנכ"ל "קריית רמלה" מטעם חברת נצבא, פרויקט המשלב קריית ממשלה עם תחנה מרכזית וקניון. במשך 16 שנים לנג הקים וניהל פרויקטים שונים בישראל ומחוצה לה.
ב-1995 אשתו חלתה בסרטן, בשנת 2001 התפטר מהפרויקט האחרון שלו כדי להיות עם אשתו, במשך שנה שלמה לא עבד עד שהיא נפטרה בסוף 2001. ב-2003 פגש את בת זוגו הנוכחית, היא דחפה אותו לחזור ללמוד וכך בגיל שישים עשה את התואר השני שלו בקולנוע וטלוויזיה. כפרויקט גמר החליט לעשות סרט עלילתי באורך מלא בשם "טייארה". הסרט הוקרן מספר חודשים בסינמטקים בהצלחה רבה. בעקבות ההצלחה של הסרט, לנג התחיל לקבל הצעות לעשות סרטים אישיים, מאנשים שונים. הוא מקרין את סרטיו בבתים פרטיים ובבתי קפה, בשילוב הרצאה ושיחה עם הקהל.
ב-2022 השתתף בתוכנית "סליחה על השאלה", בפרק שעסק באלמנים ואלמנות.
מקרין את סרטיו בבתי קולנוע מסחריים, סינמטקים, טלוויזיה, בתים פרטיים ועוד.
ספרים
עריכה- סיפורים קצפת - 2019
- מריונטה - 2019
- יום של ים - 2018
- להשתין לתוך עשן – 2017
- בוא הנה, חסה! – 2017
- המפעל שלא קיים – 2017
סרטים
עריכהכל סרטיו של לנג עוסקים בסיפורים אישיים של אנשים, כשבדרך-כלל אין המדובר באנשים חשובים. את כל סרטיו לנג מצלם מהיד, כמו בסרט תיעודי ולא מחצובה. השחקנים לא לומדים טקסט בעל פה אלא יודעים את הנושא ומדברים בחופשיות הוא אינו מצלם יותר משלושה טייקים ובדרך-כלל משתמש רק בטייק הראשון או השני.
- טייארה (2011) – סרט עלילתי 98 דקות - הסרט הראשון שביים, הסרט היה מועמד לפרס אופיר 2012 בקטגוריית הפרינג'.
- זוג או פרד" (2012) – עלילתי, 94 דקות - סרט המשך ל"טייארה". זהו סרט פרידה מהילדים שעוזבים את הבית. הוא מספר על האלמן עם שני בניו, שעובר לגור עם גרושה שמתגוררת עם בתה ואביה.
- הולכת שבעה (2016) – עלילתי, 94 דקות - השחקנית אלה אדלר, וחברתה הטובה תמי, כבר מזמן תכננו לעשות את שביל ישראל. בבוקר המסע תמי נכלאת במעלית שמתנתקת מכבליה וצונחת למטה. אלה המומה. בתור החברה הטובה, נדרש ממנה לתמוך באלמן הטרי ולפרסם מודעות אבל, אך היא מתעקשת לצאת למסע שלהן בשביל. בסרט מככבים מיקי קם ורוברט הניג. לנג הוא התסריטאי, המפיק והבמאי.
- פטר השלישי (2016) – עלילתי, 81 דקות - "זהו סיפורו של פטר, אלמן בן 66, שחקן תיאטרון שמעולם לא קיבל את התפקיד הראשי, פטר מחליט לרוץ לכנסת על מנת לקבל פנסיה כחבר כנסת בעזרתה של אלונה, מלצרית בת 28, כותבת בלוגים מוכשרת, השניים מקימים את מפלגת האלמנים והאלמנות ויוצאים למסע בו שניהם יוצאים מבדידותם ונפתחים לעולמות חדשים הגורמים להם להשתחרר מהעבר."
- מריונטה" (2019) – עלילתי, 94 דקות - דרמה-קומית אנושית שבמרכזה מיכל נבון, כתבת צבאית, החוקרת בעקשנות את תעלומת היעלמותו של חייל בלבנון. במקביל לקשיים המונעים ממנה להתקדם, הסוכנת המפולפלת שלה "בולי" יוצאת בהפקת פרויקט טלווזיוני חדש – "הלוויה ברקיע" תוכנית ריאליטי שמגשימה למנצח את חלומו הגדול – ההלוויה!
- "גזוז" (2023) - סרט עלילתי בהשתתפות רוברט הניג, ענת מנדלסון ושירי לוטן.
- HELEN'S LEGACY - סרט דוקומנטרי של 40 דקות על הלן גולדקין, ניצולת שואה שיושבת במוזיאון השואה בוושינגטון, שם יש לה שולחן ומספרת לכל מי שמעוניין לשמוע את הסיפור שלה מאושוויץ. הסרט צולם בוושינגטון. טומי לנג הוא התסריטאי, הצלם, והבמאי. טומי לנג – תסריט, צילום, בימוי. העורכת היא סיגלית אבישר.
- רס"ן ז'נט (2012) – סרט תיעודי, 70 דקות - סרט דוקומנטרי של 70 דקות. סרט אהבה של גיא, אלמן טרי, סגן-אלוף בצה"ל, לאשתו ז'נט, רס"ן בצה"ל. בתום שנה למותה, גיא שכר את אולם הקולנוע של גלובוס בנתניה, הזמין כמה מאות אנשים והקרין את הסרט.
טומי לנג הוא התסריטאי, הצלם, והבמאי.
- 17 כרטיסים (2010) – סרט תיעודי, 44 דקות
- השבעה (2009) – סרט עלילתי, 15 דקות
- חלום אדום (2008) – סרט עלילתי, 35 דקות
- מביימים שלום (2005) - עוסק בשתי קבוצות ילדים בגילאי 13–14: ערבים ויהודים. לנג ליווה אותם במשך שנה כשהם עורכים חזרות להצגה ופגש אותם שוב אחרי ארבע שנים, כדי לראות מה נשאר במערכות היחסים שלהם. הסרט עוסק בטרגדיה של שני העמים., מול ההתנהגות האווילית של המנהיגים משני הצדדים. טומי לנג הוא התסריטאי, המפיק, הצלם, והבמאי. העורכת היא סיגלית אבישר.
- המגילה 83" (1983) – סרט עלילתי, 84 דקות. מחזמר המבוסס על המגילה של איציק מאנגר, עבור ערוץ הטלוויזיה הגרמנית Z.D.F - הפקה והשתתפות בכתיבת התסריט
- הקונצרט האחרון של ארתור רובינשטיין (1982)
- נתן החכם (1980) – 60 דקות, הטלוויזיה הגרמנית – הערוץ הראשון WDR
- אורנה פורת (1980) – דוקו-דרמה, 60 דקות, עבור הטלוויזיה הגרמנית – הערוץ הראשון WDR
- האוניברסיטה הפתוחה (1980) – סרט תיעודי, 25 דקות
- קלצ'קין (1976) – 50 דקות, עבור הערוץ הראשון ישראל
- ילדי הצל (1974) – 60 דקות, עבור הערוץ הראשון ישראל
- שבטי ישראל (1972) – סדרה תיעודית בת 13 פרקים של 30 דקות עבור הערוץ הראשון ישראל
- הפסטיגל (1971) – סרט תיעודי, 80 דקות
- 42 סרטי הדרכה עבור צה"ל 1970 - 30 דקות
- שוק הפשפשים – תוכנית בידור עבור הערוץ הראשון ישראל – 60 דקות
- 72 תוכניות ספורט (1973–1974) – עבור הערוץ הראשון ישראל
- שושנת יריחו – סדרה בערבית בת 13 פרקים עבור הטלוויזיה הישראלית
לקריאה נוספת
עריכה- מאיר שניצר, "קולנוע ישראלי עצמאי: חיים קרועים בתמונות", מעריב המגזין, 3 ביוני 2009.
- לילי עבודי, "הסיפור המלא, בסרט", צומת השרון.
- סמדר סלטון, "חי בסרט", החיים הטובים, מאי 2011, עמ' 18–21.
- בילי בסרגליק, "חי בסרט", קול הרצליה, גיליון 751, 24 ביולי 2009, עמ' 34–35.
- גל עברי, "מעיף הטייארות", ישראל פוסט, 1 בפברואר 2011, עמ' 16.
- צפורה רומן, "לא קברתי את האהבה", לאשה, 1 ביוני 2009.
קישורים חיצוניים
עריכה
טומי לנג, ברשת החברתית פייסבוק
טומי לנג, סרטונים בערוץ היוטיוב- טומי לנג, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
טומי לנג, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- טומי לנג, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- טומי לנג, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- נחום מוכיח, תעשיית קולנוע של איש אחד, באתר הבמה, 17 בינואר 2011
- יאירה יסמין, "טייארה"- סרט אופטימי, אפוק טיימס, 21 בינואר 2011
- שמוליק דובדבני, על המשוטט והמעופף, באתר ynet, 26 בינואר 2011
- מרט פרחומובסקי, החסך הגדול: על "מי אתה בשבילי" ועל "טיארה", באתר וואלה, 18 בפברואר 2011
- מיה אבידן, "זוגיות היא מקצוע לכל דבר", באתר מוטק'ה, 24 בנובמבר 2015
- יעקב בר-און, הבמאי שיוצא כנגד האקדמיה: "זיבול אחד גדול, הזלזול מצביע על הרמה", באתר מעריב אונליין, 1 בנובמבר 2017
מכתביו
- להתחיל מחדש: בגיל 70 מצא טומי איך לא לפגוש רופא, באתר ynet, 6 ביולי 2016