חיים זליג סלונימסקי

חיים זליג (בן יעקב) סְלוֹנִימְסקי (בכתיב היידי שנהג בזמנו: חיים זעליג סלאָנימסקי; בראשי תיבות: חז"ס או רחז"ס; 31 במרץ 1810, ביאליסטוק, פלך גרודנו, רוסיה – 15 במאי 1904, א' בסיוון ה'תרס"ד, ורשה, פולין הקונגרסאית) היה מוציא לאור עברי, אסטרונום, ממציא, עורך מדעי, מייסדו ועורכו הראשון של עיתון "הצפירה" (השבועון ואחר כך היומון העברי הראשון בפולין), צנזור רשמי מטעם השלטון הצארי בעיר ז'יטומיר וראש בית המדרש הממשלתי לרבנים בז'יטומיר.

חיים זליג סלונימסקי

לידה	31 במרץ 1810 ביאליסטוק, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית
פטירה	15 במאי 1904 (בגיל 94) ורשה, האימפריה הרוסית
מדינה	פולין הקונגרסאית, האימפריה הרוסית
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בוורשה
השקפה דתית	יהדות
פרסים והוקרה	פרס דמידוב (1844)

סלונימסקי בצעירותו. המוזיאון לתולדות יהודי פולין

פרס דמידוב של האקדמיה הקיסרית למדעים של רוסיה (כספי פרס 2500 רובל)

תמונתו של סלונימסקי כפי שמופיעה באנציקלופדיה היהודית של ברוקהאוס ואפרון

תולדות חייו

קברו של חיים זליג סלונימסקי בבית הקברות היהודי בוורשה

סלונימסקי למד בתלמוד תורה ובישיבה, והוגדר על ידי נחום סוקולוב בביוגרפיה שלו "עילוי" ו"חריף". במקביל לחקירתו בתלמוד קרא קריאה ביקורתית ועמוקה בספרי פיזיקה ומתמטיקה בעברית שנקרו על דרכו, בהם "שבילי דרקיע" לאליהו הכים (פראג, 1784) ו"כליל חשבון" לדוד פריזנהאוזן (ברלין, 1797). כמו כן למד גרמנית, פולנית, רוסית וצרפתית.

סלונימסקי שם לו למטרה להאיר את עיני היהודים שידעו לקרוא עברית בלבד בנושאים מדעיים, בלשון פופולרית ומובנת ככל האפשר. בגיל 24 כתב את ספרו הראשון, ספר לימוד אלגברה בשם "מוסדי חכמה: יסודי תורת המספר" (וילנה 1834). שנה לאחר מכן, עקב הופעת שביט האלי, תופעה שעוררה התרגשות עצומה ואמונות טפלות פרסם את הספר "כוכבא דשביט" שעסק בתולדות האסטרונומיה ובפרט בתופעת השביטים, תוך עקירת האמונות הטפלות הקשורות בהם.

בשנת 1838 יצא לאור בוורשה ספרו "תולדות השמיים" ובו מחקר על חישוב הלוח העברי שקומם עליו את רבני ורשה. ספר זה יצא עם תיקונים שלושים שנה מאוחר יותר בשם "יסודי העיבור".

בשנת 1842 נסע לקניגסברג על מנת להציג שם מכונת חישוב, שהייתה למעשה שכלול של מכונת חישוב שהמציא חותנו, אברהם יעקב שטרן. בשנת 1844 הציג את מכונתו בפני אלכסנדר פון הומבולדט, בו ראה את גדול המדענים החיים. הומבולדט וסלונימסקי החלו להתכתב וסלונימסקי אף כתב על הומבולדט ספר בעברית בשם "אות זיכרון לאלכסנדר פאן הומבולדט" (ורשה, תרל"ד), שכמוטו בראשו כתב את הברכה התלמודית "ברוך שחלק מחכמתו לבשר ודם" (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ח, עמוד א'). בשנת 1845 הציג את מכונת החישוב שלו בפי האקדמיה האימפריאלית למדעים של רוסיה בסנקט פטרבורג וזכה למענק כספי. באותה עת התעניין סלונימסקי גם בטלגרף והגה מספר שכלולים כגון שידור הודעות טלגרפיות במקביל בשני גידים ומתיחת כבל תקשורת תת-ימי (רעיון שזיכה אותו בלגלוג, עד שהפך למציאות ב-1857). על מפגשים אלה עם עולם המדע הממוסד העיד סלונימסקי, לפי סוקולוב: "מה יכולתי אני להודיעם ולא ידעו? אבל, ראשית, עשיתי רושם, כיהודי ביאליסטוקי, כלומר בתור קוריוז ושנית, יש אשר הרציתי לפני המומחים ההם איזו פלפלא חריפתא, איזו שאלה קטנה בחשבון – זה היה התלמודי הפקח והלוהט בניצוצי המצאות שבא כאושפיז מעולם אחר, ויפלא את הלבבות.".

בפברואר 1862 ייסד סלונימסקי בוורשה את עיתון "הצפירה". העיתון הקדיש מקום נרחב למדי בשנותיו הראשונות לדיווחים חדשותיים בנושאי מדע וטכנולוגיה. סלונימסקי כתב בו הן בשמו והן בשמות-עט שונים ופרסם מאמרים גם בהמליץ, הכרמל והאסיף. כתב העת נסגר לאחר חצי שנה והופעתו חודשה ב-1874.

ב-1863 עבר סלונימסקי לז'יטומיר, שם שימש כמפקח מטעם השלטונות על בית המדרש לרבנים וכצנזור של הספרות העברית בדרום רוסיה. הוא כיהן בתפקידים אלה 12 שנה.

סדרות המאמרים שפרסם הפכו אותו לשם נרדף למדע פופולרי בעברית, לטוב ולרע. מאמריו היוו זרקור כמעט יחיד בעברית לעולם המשתנה במהירות של המדע הדוהר קדימה עבור קהל רחב שחי בקהילות היהודיות של תחום המושב. דוד פרישמן כותב "היה אז השם ההוא (סלונימסקי) מפורסם כל-כך בין היהודים, עד שהיוּ מסַפּרים בו גם יושבי הקרנות ביחד עם הסוחר ועם החנוני מן השוק." מאידך הואשם על ידי מי שראו עצמם מדענים מעמיקים ממנו כשרלטן, "איש נבוב וריק" שכותב בנושאים שאינו מבין בהם וכל מטרתו לקנות פרסום "אצל ההמון". בין סדרות מאמריו: "חרבות עולם" על גאודזיה, גאולוגיה, בוטניקה, פרה-היסטוריה וכריית תעלת סואץ; "יסוד התמדת הכוחות בטבע היצירה"; "תקופת הקלימים בכדור הארץ"; "זמן מרוצת הכוח העלעקטרי"; "אטמי (אטומי) הגופים" - "נקודות דקות מאד אשר מהם הורכב גוף". מאמריו אלה בהצפירה מבטאים את גישתו שקל יותר לעקוב אחר השינויים והעדכונים במדע באמצעות כתיבה עיתונאית מאשר כתיבת ספרים.

סלונימסקי נפטר בשנת 1904 בביתו ממחלת השפעת, בשיבה טובה. נקבר בהלוויה המונית.

סלונימסקי היה משכיל ששמר על אורח חיים יהודי, אולם שני בניו התנצרו, אחד לכנסייה הקתולית והשני לכנסייה הפרבוסלבית.. נכדיו הם המוזיקאי ניקולס סלונימסקי, הסופר מיכאיל סלונימסקי והמשורר אנטוני סלונימסקי.

במאמר שכתב ב"הצפירה" טען שמה שפך השמן דלק שמונה ימים לא היה נס. דבריו עוררו סערה, ונכתבו ספרים לסתור את טענתו.

כתביו

• ספר מוסדי חכמה, כולל כל חכמת הלמודיות הזכה [ריינע מאטהעמאטיק.], וילנה - הורדנה, תקצ"ד 1834, באתר היברובוקס
• כוכבא דשביט, וילנה, תקצ"ה 1835, באתר היברובוקס. העתקה דיגיטלית בפרויקט בן-יהודה.
• תולדות השמים. ידיעת תכונת השמים וצבאם, חשבונות המהלכים לשמש וירח עם עתותי לקויהם. ורשה, 1838; הדפסה שנייה ז'יטומיר, 1866. העתקה דיגיטלית בפרויקט בן־יהודה.
• יסודי העבור. ורשה, 1852; הדפסה שנייה זי'טומיר, 1865; הדפסה שלישית 1888. העתקה דיגיטלית בפרויקט בן־יהודה.
• אות זיכרון לאלכסנדר פֿאן הומבאלד ביום מלאת לו שמונה ושמונים שנה. בערלין, בהוצאת הגבירים פֿייט ושותפו, התרי"ח. 100 עמ'. העתקה דיגיטלית באתר "מאגרים" של האקדמיה ללשון העברית ובפרויקט בן-יהודה.
• מציאות הנפש וקיומה חוץ לגוף. מבואר על פי ראיות נכוחות הלקוחות מן בחינות הטבע, ורשה, תרי"ח 1858, באתר היברובוקס
• יסודי חכמת השעור. ז'יטומיר, 1865.
• אותות השמים: נפילת כוכבי אש, ירידת אבני אלגביש, שריפת עולם ומלואה. אודסה, 1868.
• רשימת המאמרים שכתבתי בצפירה: מראשית צאתה עד היום ..., הצפירה, 6 במאי 1887
• מאמרי חכמה מלוקטים ממכה"ע הצפירה והכרמל אשר כתב חיים זעליג סלאנימסקי. ורשה, 1891.

לקריאה נוספת

• אלכסנדר גוטרמן, "על משפחה אחת (על משפחת סלונימסקי שאחד מבניה היה מדען ומן העורכים הראשונים של העיתונות העברית ואילו הבנים המירו דתם)", עת־מול, י"ב, 2 (1986), 19–21.
• אברהם אריה עקביא, "חז"ס [חיים זליג סלונימסקי], חיים יחיאל בורנשטיין, פסח שפירא", ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי ה', ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ב, 387–411.
• יעקב שביט ויהודה ריינהרץ, "האל המדעי": מדע פופולרי בעברית במזרח אירופה במחצית השנייה של המאה ה-19, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2011, עמ' 10–12, 113–122.
• ניקולס סלונימסקי, "My grandfather invented the telegraph", קומנטרי, ינואר 1977

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חיים זליג סלונימסקי בוויקישיתוף

• חיים זליג סלונימסקי בפרויקט בן־יהודה
• "סלאנימסקי, חיים זעליג", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ז, עמודים 203–204, באתר היברובוקס
• "חיים זליג סלונימסקי", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
• דוד פרישמן, חַיִּים-זֶלִיג סְלוֹנִימְסְקִי, באתר פרויקט בן-יהודה
• רבי חיים זעליג סלאנימסקי איננו!, הצפירה, 16 במאי 1904 (מאמר מערכת)
• רבי חיים זעליג סלאנימסקי ז"ל (רשימות מתולדותיו), הצפירה, 17 במאי 1904
• הלוית ר' חיים זעליג סלאנימסקי ז"ל, הצפירה, 18 במאי 1904
• נחום סוקולוב, חיים זעליג סלאָנימסקי, הצפירה, 19 במאי 1904, המשך, המשך, המשך, המשך (מאמר נרחב בלווית תמונות; גרסת html בפרויקט בן-יהודה: חַיִּים זֶלִיג סְלוֹנִימְסְקִי)
• נקרולוג, השקפה, 27 במאי 1904
• נחום סוקולוב, חגיגת היובל, הצפירה, 25 במרץ 1884
• מכתבי בוקי בן-יגלי, משכיל צעיר מגלה את קופרניקוס באמצעות סלונימסקי
• מאמרים מאת זרחיה ליכט, באתר "THE SEFORIM BLOG":
  • חז"ס ופולמוס חנוכה, 26 בדצמבר 2016
  • חז"ס ומשפחת דיסקין, חלק א', 10 בדצמבר 2017
  • חז"ס ומשפחת דיסקין, חלק ב', 4 בדצמבר 2018
• חן מלול, המשכיל שיצא להוכיח את קיומה של הנפש בכלים מדעים, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, יוני 2021
• חיים זליג סלונימסקי, באתר הבנק אוצר התיישבות היהודים
• חיים זליג בן יעקב סלונימסקי (1810-1904), דף שער בספרייה הלאומית
• חיים זליג סלונימסקי, בלקסיקון הספרות העברית החדשה