זאגרב
זאגרב (בקרואטית: Zagreb, "מאחורי הצוק") היא עיר הבירה של קרואטיה והעיר הגדולה ביותר בה. זהו המרכז התרבותי, המדעי, הכלכלי והממשלתי במדינה, עם כ-790,017 תושבים, נכון לשנת 2011, וכ-1,107,623 תושבים במטרופולין זאגרב, הכולל את הערים סאמובור, וליקה גוריצה וזאפרשיץ'. העיר שוכנת בין מדרונותיו הדרומיים של הר מדבדניצה וגדתו הצפונית של נהר סאווה.
| |||
 | |||
| פוטומונטאז' של זאגרב | |||
| מדינה |
 קרואטיה | ||
|---|---|---|---|
| ראש העיר | Tomislav Tomašević | ||
| בירת העיר |
זאגרב  | ||
| שפה רשמית |
קרואטית | ||
| תאריך ייסוד |
1094 | ||
| שטח | 641.2 קמ"ר | ||
| גובה | 127 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 767,131 (31 באוגוסט 2021) | ||
| ‑ במטרופולין | 1,110,510 (2008) | ||
| ‑ צפיפות | 1,203.9 נפש לקמ"ר | ||
| קואורדינטות | 45°48′47″N 15°58′38″E / 45.813055555556°N 15.977222222222°E | ||
| אזור זמן | UTC+1 | ||
| https://www.zagreb.hr/ | |||
  | |||
העיר נמצאת בחלקו הדרום-מערבי של האגן הפאנוני, שמתרחב עד לאלפים הדינריים, הים האדריאטי והמישור הפאנוני ומקשר היטב בין מרכז אירופה לים האדריאטי מבחינה תחבורתית.
היסטוריה
עריכהזאגרב המוקדמת
עריכהזאגרב הוקמה ככל הנראה בשנת 1094, כאשר המלך ההונגרי לדיסלאוס הקים את בישופות זאגרב, אולם לפני כן הייתה במקום עיר רומית בשם אנדאטוניה. ההתיישבות קאפטול, שכיום היא רובע בזאגרב, התפתחה סביב קתדרלת זאגרב, כמו גם היישוב המבוצר הסמוך גראדץ, שגם הוא כיום רובע בזאגרב. כיום גורני גראד, העיר העילית שבלב זאגרב, היא אחד הגרעינים העירוניים השמורים בקרואטיה. ב-1242 ההתיישבויות הללו הותקפו בידי הטטרים.
המאות ה-17 וה-18
עריכהב-1621 בחר הבאן של קרואטיה, ניקולה פרנקופן, בזאגרב כמקום מושבו. בהזמנתו של הפרלמנט הקרואטי הגיעו הישועים לזאגרב ובנו את בית הספר היסודי הראשון ואת הכנסייה והמנזר של סנט קתרין. ב-1669 הקימו הישועים גם אקדמיה שבה לימדו פילוסופיה ותאולוגיה, וכיום זוהי האוניברסיטה של זאגרב.
במהלך המאות ה-17 וה-18 ניזוקה זאגרב קשות מאש וממגפות. ב-1756 הועברה בירת קרואטיה לוואראז'דין, אך בעקבות אש שפרצה בעיר ב-1776, הוחזרה הבירה לעיר זאגרב.
המאות ה-19 וה-20
עריכהבמאה ה-19 הפכה זאגרב למרכזה של התנועה האילירית, וב-1850 נבחר ינקו קמאוף להיות ראש העיר הראשון.
ב-1862 נחנכה מסילת ברזל שחיברה את זאגרב עם סיסאק. שנה לאחר מכן נפתח מפעל הגז הראשון בזאגרב, וב-1878 נפתח בעיר גם מפעל מים. לאחר רעידת האדמה ב-1880 ועד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה פרחה העיר וקיבלה את המאפיינים שיש לה היום. ב-1891 נפתחה בעיר החשמלית הראשונה שרתומה לסוסים. העיר זאגרב הסואנת הזמינה מבנים מפוארים רבים, פארקים ומונומנטים, וגם תיאטראות, בתי קולנוע ומוזיאונים רבים, ובשנת 1907 נבנתה בעיר גם תחנת כוח.
לפני מלחמת העולם הראשונה הורחבה העיר באופן משמעותי ונבנו בה שכונות. בשנות ה-20 של המאה ה-20 גדלה אוכלוסיית זאגרב בשיעור של 70%. ב-1926 החלה תחנת הרדיו הראשונה בזאגרב לשדר, וב-1947 נפתח היריד של זאגרב. במהלך מלחמת העולם השנייה הייתה העיר לבירת המדינה העצמאית של קרואטיה ובסופה השתלטו עליה הפרטיזנים של צבא השחרור העממי של יוגוסלביה.
זאגרב המודרנית
עריכההאזור שבין הכביש המהיר ונהר סאווה שוקם במהירות לאחר מלחמת העולם השנייה. באמצע שנות ה-50 נבנו אזורי מגורים חדשים בדרום העיר ליד הנהר, באזור שנקרא "נובי זאגרב" (זאגרב החדשה), והעיר הורחבה גם במזרחה ובמערבה. מדרום לנהר נבנה נמל התעופה הבינלאומי זאגרב. העיר אירחה בשנת 1987 את האוניברסיאדה.
ב-1991 הפכה זאגרב לבירת המדינה שהתפצלה באותה שנה מיוגוסלביה. במאי 1995, במהלך מלחמת העצמאות של קרואטיה, הותקפה העיר בידי ארטילריה רקטית וכתוצאה מכך נהרגו שבעה אנשים.
גאוגרפיה
עריכהזאגרב שוכנת בצפון-מערב קרואטיה, במורדות הר מדבדיצה על גדת נהר סאווה, בגובה של 120 מטרים מעל פני הים.
שכונות העיר
עריכהשכונות העיר (אוכלוסייה)[1]:
- ברזוויקה (10,884)
- רנומרק (38,762)
- סוניה דוברובה (35,944)
- דוניו גרד (45,108)
- גרמניה דוברובה (61,388)
- מקסימיר (49,750)
- ססבטה (59,212)
- סטניבק (41,257)
- טרניה (45,267)
דמוגרפיה
עריכהזאגרב היא העיר הגדולה ביותר בקרואטיה והיחידה שבאזור המטרופוליני שלה יש כ-1.2 מיליון תושבים. ב-2001 נמנו במפקד 804,200 תושבים. 91.94% מאוכלוסיית העיר הם קרואטים (2001). באותו מפקד נמנו 40,066 בני מיעוטים אתניים כמו: סרבים (18,811), בוסנים (6,204), מוסלמים[2] (4,030), אלבנים (3,389), סלובנים (3,225), בני רומה (1,946) ומונטנגרים (1,131).
הקהילה היהודית
עריכה
ערך מורחב – יהדות זאגרב
יהודים התגוררו בזאגרב מהמחצית השנייה של המאה ה-14 ועד לגירושם מהעיר ב-1526 על ידי פרדיננד הראשון מלך הונגריה, בוהמיה וקרואטיה. בראשית המאה ה-18 שבו סוחרים ורוכלים יהודים לאזור וייסדו קהילות קטנות בכפרים ובעיירות שסבבו את זאגרב. כתב הסובלנות שהוציא יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה הוביל לראשית ההתיישבות היהודית בעיר. ב-1806 נוסדה רשמית הקהילה היהודית בזאגרב. לאחר הקרע ביהדות הונגריה התפצלו יהודי זאגרב לשתי קהילות קהילה נאולוגית גדולה וקהילה אורתודוקסית קטנה. לאחר כינון האימפריה האוסטרו-הונגרית זכו יהודי זאגרב לשוויון זכויות. ב-1867 הוקם בית הכנסת בזאגרב. ב-1910 מנתה הקהילה 4,233 נפשות וב-1931 נמנו בזאגרב 8,702 יהודים שנחלקו לשלושה קהלים: קהל נאולוגי, קהל ספרדי שמנה 625 נפשות וקהל אורתודוקסי שמנה 160 נפשות.
לאחר האנשלוס וחלוקת צ'כוסלובקיה ערב מלחמת העולם השנייה הגיעו לעיר מאות פליטים יהודים. ב-1940 הגיעה הקהילה לשיא גודלה, מנתה 12,000 נפשות והייתה השנייה בגודלה בקרב קהילות יהדות יוגוסלביה לאחר קהילת בלגרד.[3] במהלך מלחמת העולם השנייה נכלל אזור זאגרב בשטחי מדינת קרואטיה העצמאית תחת ממשלת הבובות של האוסטאשה. החל מיוני 1941 ביצעו שלטונות האוסטאשה אקציות בעיר, עצרו אלפים מיהודי העיר וגירשו אותם למחנות מעצר זמניים ולמחנות ריכוז שונים בהם טבחו באלפים מהם. הנותרים גורשו למחנה ההשמדה יאסנובאץ. באוגוסט 1942 ובמרץ 1943 בוצעו שתי האקציות המרכזיות האחרונות בזאגרב בפיקוד ישיר של הגסטאפו. העצורים באקציות אלו שולחו בטרנספורטים ישירות לאושוויץ ולדכאו.
לאחר סיום המלחמה וכינון הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה שבה שארית הפליטה לעיר וחידשה את הפעילות הקהילתית. ב-1947 התגוררו בזאגרב 2,214 יהודים וכמחצית מהם עלו למדינת ישראל לאחר הקמתה או היגרו לארצות הברית. לאחר הקמת קרואטיה מונה שוב רב ראשי, והוקמו מוסדות חינוך ותרבות עם צביון יהודי מובלט. ב-2008 חל פילוג בקרב יהודי העיר, והם נחלקו לשתי קהילות: קהילת "בית ישראל", והקהילה היהודית המרכזית. ב-2022 התגוררו בזאגרב 1,400 יהודים. כמו כן פועל בעיר בית חב"ד.
שלטון מקומי
עריכהלעיר ראש עיר ומועצת עיר נבחרת בה 41 נציגים.
מוזיאונים
עריכהבעיר זאגרב כ-30 מוזיאונים וגלריות.
תחבורה
עריכהכבישים מהירים
עריכהבזאגרב עוברים ארבעה כבישים מהירים חשובים במדינה. הראשון הוא הכביש המהיר A6 מזאגרב לרייקה שאורכו 146.5 ק"מ. הכביש המהיר השני שקצהו בזאגרב הוא כביש A4, שמוביל מזאגרב לגבול ההונגרי ועובר מעל נהר מורה דרך ואראז'דין, ומעבר לגבול הופך לכביש ההונגרי M7 שמוביל לבודפשט הבירה ומסמל את הכביש הראשון שמוביל מרייקה לבודפשט. הכביש המהיר A3 הוא הכביש המהיר הישן ביותר בקרואטיה, שמתחיל במעבר הגבול ברגנה עם סלובניה, עוקף את זאגרב, ממשיך לאורך נהר סאווה, עובר בסלאבוניה ומסתיים במעבר הגבול בייקובו. הכביש הזה הוא גם אחד הכבישים העמוסים ביותר במדינה. כביש A1 הוא הכביש הישיר מזאגרב לספליט שעובר דרך קרלובץ, שיבניק וזאדאר ולאחר מכן ממשיך לדוברובניק.
תחבורה ציבורית
עריכהבזאגרב רוב התחבורה הציבורית היא חשמליות ואוטובוסים. לחשמליות יש 15 קווים ביום ו-4 קווים בלילה. בחלק העתיק של העיר יש גם פוניקולר.
השכלה גבוהה
עריכהאוניברסיטת זאגרב נוסדה בשנת 1669, ובנייניה פזורים על פני כל העיר. האוניברסיטה הוגדרה כאחת מ-500 האוניברסיטאות הטובות בעולם.
ספורט
עריכהמועדוני הכדורגל הפופולריים ביותר בזאגרב הם מועדון דינמו זאגרב, שאצטדיון הבית שלו, אצטדיון מקסימיר, נמצא בשכונת מקסימיר, ומועדון HNK זאגרב, שאצטדיון הבית שלו נמצא בסילביה סטרהימיר.
קבוצת הכדורסל ציבונה זאגרב היא קבוצה מובילה בקרואטיה ובאירופה, ומשורותיה צמח השחקן הנודע דראז'ן פטרוביץ', שהגיע עד ליגת ה-NBA וזכה להערצה אדירה בקרואטיה.
קבוצת הכדוריד זאגרב זכתה 24 פעמים ברציפות באליפות קרואטיה.
ביוני 2007 נערכה בה תחרות אליפות אירופה בג'ודו.
גלריה
עריכה-
בית האומנויות בזאגרב. -
פסלו של המלך טומיסלב. ברקע בית האומנויות. -
כנסיית מרכוס המבשר. -
פסלו של באן ילצ'יץ'. -
ארמון הבישוף. -
הכניסה לבית הקברות מירוגוי. -
מגדל לוטרשאק (Lotrščak). -
הקתדרלה של זאגרב. -
חנת הרכבת קולוד (Glavni Kolod)
ערים תאומות
עריכה
בולוניה, איטליה (מ־1963)
מיינץ, גרמניה (מ־1967)
סנקט פטרבורג, רוסיה (מ־1968)
טרומסה, נורווגיה (מ־1971)
קיוטו, יפן (מ־1972)
בואנוס איירס, ארגנטינה (מ־1972)
קרקוב, פולין (מ־1975)
ליסבון, פורטוגל (מ־1977)
פיטסבורג, ארצות הברית, פנסילבניה (מ־1980)
שאנגחאי, הרפובליקה העממית של סין (מ־1980)
בודפשט, הונגריה (מ־1994)
וינה, אוסטריה (מ־1994)
לה פאס, בוליביה (מ־2000)
סרייבו, בוסניה והרצגובינה (מ־2001)
ליובליאנה, סלובניה (מ־2001)
פודגוריצה, מונטנגרו (מ־2006)
לונדון, הממלכה המאוחדת (מ־2009)
פריזרן, קוסובו (מ־2010)
טירנה, אלבניה (לא ידוע תאריך)
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של זאגרב- זאגרב
- זאגרב על בולים(הקישור אינו פעיל, 5 במרץ 2022)
- ירידים בזאגרב
- לירון מילשטיין, זולה ומהממת: כל מה שאתם צריכים לדעת על הבירה הקרואטית, באתר מאקו, 15 באפריל 2015
- תמירה צדקיהו חסון, סיור בזאגרב בירת קרואטיה, באתר GoTravel
- רוני ברנדל, סיור בעקבות יהודי זאגרב, באתר GoTravel
- שירי הדר, MUST: המקומות שחובה לראות בזאגרב, באתר ynet, 16 בדצמבר 2016
- זאגרב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
זגרב (קרואטיה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה