רשות מבצעת

זרוע הניהול ואכיפת החוקים במדינה
(הופנה מהדף הרשות המבצעת)

במדע המדינה, הרשות המבצעת היא זרוע הממשל אשר לה הסמכות והאחראיות הבלעדית על הניהול האדמיניסטרטיבי היום-יומי של הבירוקרטיה במדינה. על פי עקרון הפרדת הרשויות, כוחה של המדינה מתחלק לזרועות נפרדות כשתפקידה של הרשות המבצעת הוא ליישם, לתמוך ולאכוף את החוקים אשר נחקקו על ידי הרשות המחוקקת.

במדינות רבות הרשות המבצעת היא הממשלה, אך הדבר נכון במדינות דמוקרטיות, ואילו בדיקטטורות ובמונרכיות אבסולוטיות, גם כשיש ממשלה, כוח כל הרשויות נתון בידי העריץ. במדינות בהן יש דמוקרטיה נשיאותית תפקיד ראש המדינה ממולא על ידי ראש הרשות המבצעת, בעוד במדינות בהן יש דמוקרטיה פרלמנטרית, כמו בישראל, נשיא המדינה אינו חלק מהרשות המבצעת[1].

דמוקרטיה פרלמנטרית

עריכה

בדמוקרטיה פרלמנטרית, ממשלה שממונה באמון הפרלמנט היא הרשות המבצעת. לדוגמה בישראל, בהתאם לחוק יסוד: הממשלה – "הממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה" ו"הממשלה מכהנת מכוח אמון הכנסת"[2]. סמכויות הממשלה מוגדרות בחוק יסוד הממשלה ובחוקים אחרים, אך בנוסף יש לה סמכות שיורית, כלומר כל הסמכויות שלא נמסרו לגוף אחר[3]. לממשלת ישראל יש גם סמכויות חקיקה, כמו הסמכות לקבוע תקנות, מתן צווים והתקנת תקנות לשעת חירום.

דמוקרטיה נשיאותית

עריכה

בדמוקרטיה נשיאותית כוחה של הרשות המבצעת נתון בידי הנשיא. למשל בארצות הברית, סמכות הממשל הפדרלי נתונה לנשיא ארצות הברית[4] אך כוח מואצל לעיתים קרובות לחברי הקבינט ולנושאי תפקיד רשמי אחרים[5]. הנשיא וסגן הנשיא נבחרים במשותף על ידי נציגי חבר האלקטורים אשר נשלחים על ידי כל מדינה ועל ידי מחוז קולומביה בהתאם לגודלן היחסי בקונגרס. מזכיר המדינה של ארצות הברית הוא החבר הבכיר ביותר בקבינט.

דמוקרטיה נשיאותית למחצה

עריכה

בדמוקרטיה נשיאותית למחצה, הסמכויות של הרשות המבצעת מחולקות בין הנשיא לראש הממשלה. למשל בצרפת הנשיא נבחר על ידי העם וממנה את ראש הממשלה ואת השרים. אך בעוד שהנשיא מוסמך לפטר את שרי הממשלה, פיטורי ראש הממשלה טעונים את אישור הקונגרס. הנשיא הצרפתי משמש המפקד העליון של הצבא ובסמכותו לפזר את הפרלמנט, בעוד שראש הממשלה אחראי על מדיניות פנים, על תקציב המדינה ויכול לחוקק חוקים כל עוד הפרלמנט לא בוחר לפסול אותם.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה