הנרי פורד
הנרי פורד (באנגלית: Henry Ford; 30 ביולי 1863 – 7 באפריל 1947) היה תעשיין רכב אמריקאי ומייסד חברת פורד, אחת משלוש יצרניות הרכב האמריקניות הגדולות (יחד עם ג'נרל מוטורס וקרייזלר)[1]. פורד נודע גם עקב דעותיו הגזעניות והאנטישמיות.
 | |
| פורד, 1919 | |
| לידה |
30 ביולי 1863 Springwells Township, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
7 באפריל 1947 (בגיל 83) דירבורן, ארצות הברית |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| מקום קבורה |
Ford Cemetery |
| מקום מגורים |
Henry Ford Square House |
| פעילות בולטת | |
| השכלה |
|
| תקופת הפעילות |
1891–1945 (כ־54 שנים) |
| מקצוע | מהנדס |
| תפקיד |
|
| בן או בת זוג |
קלרה ג'יין פורד (1888–?) |
| פרסים והוקרה |
|
| חתימה |
 |
  | |
ביוגרפיה
עריכהפורד נולד בפרבר של דטרויט שבמישיגן, ארצות הברית. בנם הבכור של ויליאם ומרי פורד. אביו הוא ממוצא אירי, ואמו נולדה במישיגן אך הוריה היגרו לארצות הברית מבלגיה.
בנעוריו התעניין בשעונים ולמד לתקן שעונים. מאחר שלא הצטיין בלימודיו, החליט בגיל 16 לעזוב את בית הוריו והחל לעבוד בדטרויט כשוליית מכונאי, תוך שהוא ממשיך לעזור להוריו בחוותם ולתקן מנועי קיטור וציוד מכני. בשנת 1888 נישא לקלרה בראיינט, ולפרנסתו פתח מנסרת עצים.
ב-1891 החל לעבוד כמהנדס בחברת אדיסון (אנ') לתאורה, החלטה שעודדה אותו לפנות אל התעשייה. קידומו למהנדס בכיר בשנת 1893 איפשר לו להקדיש זמן וכסף לנושא מנוע הבעירה הפנימית, בו התעניין, עד שב-1896 בנה את הרכב הממונע הראשון שלו, פורד קוואדריסייקל.
פורד השתתף במרוצי מכוניות מ-1901 ועד 1913. בשנת 1902 בנה את פורד 999. הוא נכנס להיכל התהילה של הספורט המנועי של אמריקה ב-1996 ונבחר ב-1999 כאיש העסקים של המאה ה-20 על ידי המגזין "פורצ'ן".
יחד עם שותפים הקים את חברת קדילאק לייצור מכוניות, אולם עזב אותה בגלל סכסוך עם שותפיו. הקים ב-1903 את חברת פורד למכוניות, בשנת 1904 בנה פורד את פורד מודל B. פורד שיכלל את הייצור ההמוני של המכוניות בשיטת הסרט הנע, ושילם לפועליו שכר גבוה מהמקובל באותה עת. פורד האמין כי המכונית היא מוצר צריכה בסיסי, והביא למהפכה של ממש בכך שהגשים חלומו של כל אדם: "רכב לכל פועל". "מודל טי", המכונית שייצרה חברת פורד (החל מ-1908), נחשבת לאחת המכוניות הנמכרות בכל הזמנים (15.5 מיליון מכוניות). זכורה גם אמרתו המשעשעת של פורד "תוכל להזמין פורד טי בכל צבע שתחפוץ, ובלבד שיהיה זה שחור".
פורד ניהל רומן עם מזכירתו שהייתה צעירה ממנו בכ-30 שנה. כאשר הרתה לו אילץ אותה להינשא לאחד משומרי ראשו, ומעולם לא הכיר בבנו. נוסף על כך, היה פורד בונה חופשי[2]. פורד לקה בהתקף לב ב-1938. הוא מת ב-1947, בגיל 83 מדימום תוך-גולגולתי.
מלחמת העולם הראשונה
עריכהפורד התנגד נחרצות להצטרפות ארצות הברית למלחמת העולם הראשונה משום שהוא ראה בה בזבוז כסף[3]. הוא היה ביקורתי בייחוד כלפי ממשלות וארגונים שהיו מוכנים לתמוך כלכלית במלחמה[4]. פורד התנגד למלחמה עד כדי כך שהסכים לממן, ב-1915, משלחת של פעילי שלום שתצא מארצות הברית לאירופה. פעיל השלום האמריקאי לואיס לוכנר והעיתונאית רוזיקה שווימר והובילו את המשלחת ופורד שכר את ספינה שכונתה ספינת השלום. הם קיוו ליצור הד ציבורי רחב על מנת לעודד את הצדדים הניצים לכנס ועידת שלום ולשים סוף למלחמה[5]. אולם, היוזמה קבלה חשיפה שלילית והושמה ללעג על ידי העיתונות, אשר התייחסה לספינת השלום כ"ספינת השוטים"[6]. חילוקי דעות בין הפעילים, וזלזול של העיתונאים שהצטרפו למסע פגעו במסע[7]. ארבעה ימים אחרי הגיעה לנורווגיה, פורד עזב את הספינה חולה ומוטרד וחזר לארצות הברית[8]. השאיפה של פעילי השלום לעורר דיון ציבורי ולסיים את המלחמה לא צלחה והיוזמה חיזקה את המוניטין של פורד כמי שתומך ביוזמות יוצאות דופן[9].
מלחמת העולם השנייה
עריכהפורד התנגד לכניסת ארצות הברית למלחמת העולם השנייה והאמין שעסקים בינלאומיים יכולים לייצר שגשוג שימנע מלחמות. פורד התעקש שמלחמה היא תוצר של בעלי הון חמדנים שביקשו להרוויח מהרס אנושות. בשנת 1939 הוא הרחיק לכת וטען כי ספינות סוחר אמריקאיות שטורפדו על ידי צוללות גרמניות היו תוצאה של פעילויות קונספירטיבית שתוכננה על ידי בעלי עניין כלכלי במלחמה[10]. "בעלי ההון" אליהם התייחס היה ככל הנראה מעין שם קוד של פורד ל"יהודים"; הוא האשים את היהודים גם בפרוץ מלחמת העולם הראשונה[11].
לפני כניסת ארצות הברית למלחמה, פורד קיים קשרי מסחר עם גרמניה הנאצית, כולל ייצור ויצוא מוצרים ששימשו ללחימה[12]. במקביל, הוא הסכים לבנות מנועים למטוסי קרב לממשלת בריטניה[13]. לאחר כניסת ארצות הברית למלחמה, הנחה פורד את חברת פורד להקים מפעל רחב ידיים חדש לייצור המוני של מטוסים בווילו ראן (Willow Run הידוע גם בכינוי Air Force Plant 31) ליד דטרויט, מישיגן. המפעל הוקם באביב 1942, ו- B-24 הראשון היה מוכן כבר באוקטובר 1942[14].
אנטישמיות, גזענות והשקפות עולם
עריכה
הנרי פורד היה גזען בכלל ואנטישמי בפרט. כנגד היהודים, כשטען שהם מפיצי הקומוניזם באמריקה הצפונית. התבטא פעמים רבות בצורה שלילית ופוגענית גם כנגד האוכלוסייה האפרו-אמריקאית.
במהלך השנים 1920–1922 הוציא לאור בעיתונו של פורד" ארבעה כרכים של ספר אנטישמי בשם "היהודי הבינלאומי"[15] והפיץ אותם בכחצי מיליון עותקים[16].
ב־1919 רכש פורד את השבועון הדירבורן אינדיפנדנט שיצא לאור עד 1927. העיתון הגיע לתפוצה של 900,000 עד שנת 1925, שני רק "לניו יורק דיילי ניוז", בעיקר בגלל דרישה מסוחרים בחב' פורד למכור את העיתון[17]. חלק מהפרסומים בעיתון התבססו על "הפרוטוקולים של זקני ציון"[18][17]. במרץ 1927 הגיש עורך הדין האמריקאי-יהודי אהרון שפירו תביעה אזרחית כנגד העיתון וזאת בעניין פרסומים אנטישמיים שפורסמו[19]. הפרסום השלילי גרם לפורד לסגור אותו ולפרסם התנצלות על פעילותו נגד היהודים, חזר בו מההאשמות והתנצל[17].
פעילותו של פורד זכתה להערכתו של קנצלר גרמניה, אדולף היטלר, שאף ציין את שמו של פורד בספרו "מיין קמפף". ב-1938 קיבל פורד מהיטלר את מדליית "צלב מסדר הנשר הגרמני הגדול", שהיה העיטור הגבוה ביותר שניתן להעניק למי שאינו אזרח גרמני, כאות הוקרה לפעילותו לטובת הנאציזם בגרמניה[20]. היטלר גם תלה את דיוקנו של פורד על קיר משרדו במינכן[21].
פעילותו האנטישמית של פורד עוררה התנגדות רבה כלפיו בצפון אמריקה. בשנת 1921 פורסמה עצומה שכללה את הנשיא המכהן וודרו וילסון ואישים רבים נוספים בעלי השפעה, שהגדירו את האנטישמיות תופעה לא-אמריקנית ויצאו נגדה.
בתרבות הפופולרית
עריכה- חלק לא מבוטל בספר "עולם חדש מופלא" מבקר את העולם שאליו, על פי תפיסת אלדוס האקסלי, הוביל פורד.
- בספר "הקנוניה נגד אמריקה" מאת הסופר היהודי-אמריקני, פיליפ רות', בו מתוארת היסטוריה חלופית למאורעות בארצות הברית בתקופת מלחמת העולם השנייה פורד הוא מזכיר הפנים בממשלו של נשיא ארצות הברית, צ'ארלס לינדברג. גם בסדרת הטלוויזיה המבוססת על הספר, פורד מכהן כמזכיר הפנים האנטישמי והפרו-נאצי של ארצות הברית.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- אפטון סינקלר, מלך המכוניות - רומן על אמריקה של פורד. הוצאת תבל, 1952
- Le Monde diplomatique המהדורה הרומנית, מאמר של מיכאל לוי, "הנרי פורד - מקור ההשראה של אדולף היטלר"
קישורים חיצוניים
עריכה
- שולמית קיסרי, פורד, באתר ynet, 5 באוקטובר 2000
- עודד רוט, הנרי פורד: יחסו לחברה – ניגודים והפכים, באתר מגזין אימגו, 23 באוגוסט 2012
- יעקב צלאל, האם אילון מאסק יהפוך להנרי פורד של המאה הנוכחית?, באתר הארץ, 8 ביוני 2016
- חייו של הנרי פורד ברשת, באתר The Henry Ford (באנגלית)
- הנרי פורד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- הנרי פורד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי הנרי פורד בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
הנרי פורד (1863-1947), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ פורד קוואדריסייקל - היסטורית רכבי "פורד" corporate.ford.com/history
- ^ Masonic Order of Universal Co-Freemasonry, Masonic Biographies | Henry Ford, Universal Co-Masonry (באנגלית)
- ^ Examining the American peace movement prior to World War I, America Magazine, 2017-04-06 (באנגלית)
- ^ Henry Ford and the World Wars – Military History of the Upper Great Lakes (באנגלית)
- ^ Watts, Steven (2005). The People's Tycoon: Henry Ford and the American Century. New York: Alfred A. Knopf. pp. 228.
- ^ Traxel, David (2006). Crusader Nation: The United States in Peace and the Great War 1898-1920. New York. pp. 206.
- ^ Watts, Steven (2005). The People's Tycoon: Henry Ford and the American Century. New York: Alfred A. Knopf. pp. 234.
- ^ Watts, Steven (2005). The People's Tycoon: Henry Ford and the American Century. New York: Alfred A. Knopf. pp. 235.
- ^ Henry, Jim (16 ביוני 2003). "Noble cause becomes a farce ; Peace Ship cements Henry Ford's image as a well-meaning but naive do-gooder". Automotive News. נבדק ב-7 בדצמבר 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Watts, Steven, 1952-, The people's tycoon : Henry Ford and the American century, 1st ed, New York: A.A. Knopf, 2005, עמ' 505, ISBN 0-375-40735-9
- ^ Ford's Anti-Semitism | American Experience | PBS, www.pbs.org (באנגלית)
- ^ Michael Dobbs, Washingtonpost.com: Ford and GM Scrutinized for Alleged Nazi Collaboration, www.washingtonpost.com, November 30, 1998
- ^ Jayaraman, P., Management icons, 1. ed, New Delhi: Excel Books, 2007, עמ' 27, ISBN 81-7446-545-6
- ^ Willow Run and the Arsenal of Democracy - Michigan History - The Detroit News, web.archive.org, 2018-06-25
- ^ הספר היהודי הבינלאומי - מקוון באתר האנטי-יהודי ג'ו וואטש
- ^ Ford's Anti-Semitism | American Experience | PBS, www.pbs.org (באנגלית)
- ^ 1 2 3 Rosenbaum, Robert A., 1926-, Waking to danger : Americans and Nazi Germany, 1933-1941, Santa Barbara, Calif.: Praeger, 2010, עמ' 41, ISBN 978-0-313-38502-5
- ^ Dinnerstein, Leonard,, Antisemitism in America, New York: Oxford University Press, 1994, עמ' 81, ISBN 0-19-503780-4
- ^ Rohan Pavuluri, Sapiro vs. Ford: The Mastermind of the Marshall Maneuver, Exposé, 2015
- ^ http://rotter.net/forum/scoops1/96805.shtml שליחיו של היטלר מעניקים לפורד את מדליית ההוקרה
- ^ אנטוני ביוור, מלחמת העולם השנייה, הוצאת ידיעות אחרונות, תל אביב, 2014, עמ' 321