המשמר החברתי

עמותה ישראלית

"המשמר החברתי" היא עמותה שקמה במהלך המחאה החברתית בישראל בסוף קיץ 2011. הכוונה הייתה לממש את התובנות החברתיות של המחאה הדוגלת באקטיביזם אזרחי ובלקיחת אחריות האדם על גורלו.

טקס ההקמה של "המשמר החברתי בכנסת" בגן וואהל לוורדים בירושלים, 2011
טקס הענקת המדד החברתי הראשון
טקס הענקת המדד החברתי הראשון

המטרות הראשוניות של "המשמר החברתי" היו לפי הצהרותיה, קירוב הציבור אל הכנסת ודיווח ומעקב שוטף אחרי הנעשה בוועדות, מתוך רצון לחזק את הכנסת ואת חבריה אל מול לחצי ההון והלחצים הפוליטיים, ולהזכיר לנציגי הציבור את מחויבותם לבוחרים, ואת דרישת העם לצדק חברתי.

היסטוריה

עריכה

בתחילה היה ״המשמר החברתי״ קבוצה של פעילים חברתיים מתנדבים שנפגשו לראשונה בעקבות קריאה של הסופרת ליה נירגד ובן זוגה, ד"ר דניאל דור, בפייסבוק, להקים כוח אזרחי שישקיף, יפקח, וידווח לציבור מתוך דיוני הכנסת.

לאחר כחצי שנה של פעילות וולונטרית, נרשם המשמר החברתי כעמותה, בה פועלים מתנדבים (משקיפים בכנסת), ויש לה מנגנון בשכר. משקיפי המשמר מגיעים לכל הדיונים המתקיימים בוועדות הכנסת והקשורים לצדק חברתי ולשוויון אזרחי, צופים, מדווחים, ולאחר שצברו ניסיון גם מתחילים להעלות שאלות בוועדה. עדויות המשקיפים, ובהן מידע על תפקוד הכנסת, מתפרסמות באתר ובדפי הפייסבוק של הארגון, ואף מגיעות לתקשורת המסחרית.

פעילות שטח זו היא גם הבסיס לפרויקטים מיוחדים של המשמר החברתי, כמו "המדד החברתי" המדרג ח"כים ומפלגות לפי הצבעות בחוקים חברתיים וכלכליים.

המשמר החברתי מנהל מדיניות של שקיפות מלאה בכל הקשור להוצאותיו הכספיות. תקציב "המשמר החברתי" בשנת 2013 עומד על 535 אלף שקל. לארגון זה אין משרדים אבל יש לו 9 חברים שהם חברי ועד מנהל ושלושה חברים בוועידת הביקורת.[1]

החל משנת 2019 בעקבות מערכות הבחירות התכופות וחוסר תפקוד הכנסת, ובהמשך מגפת הקורונה שמנעה את האפשרות להגיע לכנסת, הצטמצמה מאד פעילות הארגון. [2]

נכון לנובמבר 2024 נמצא הארגון בהליכי פרוק.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא המשמר החברתי בוויקישיתוף

כתבות בטלוויזיה וברדיו

עריכה

כתבות בעיתונות

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^   צבי זרחיה, "המחאה החברתית לא מתה": האנשים שלא נותנים מנוח לחברי הכנסת, באתר TheMarker‏, 14 באוקטובר 2013
  2. ^ מקור: אריה לוי- יו"ר הוועד המנהל של המשמר החברתי.