ויקיפדיה

דרייק (מוזיקאי)

ראפר ומוזיקאי קנדי

אוברי דרייק גרהאם (באנגלית: Aubrey Drake Graham; נולד ב-24 באוקטובר 1986) הוא זמר, מפיק מוזיקלי ושחקן יהודי-קנדי.

דרייק
Drake
לידה 24 באוקטובר 1986 (בן 38)
טורונטו, קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה אוברי דרייק גראהם
שם במה Champagne Papi עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות קנדהקנדה טורונטו, קנדה
תקופת הפעילות מ-2001
מקום לימודים Vaughan Road Academy, Thornhill Secondary School, Forest Hill Collegiate Institute עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה היפ הופ, פופ ראפ, R&B
שפה מועדפת אנגלית, ספרדית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים OVO סאונד, יאנג מאני, קאש מאני רקורדס
בן או בת זוג קשיה שנטה עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Adonis Graham עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
drakerelated.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

דרייק נולד בטורונטו שבקנדה. אביו דניס גרהאם הוא מתופף מקצועי ממשפחה קתולית ממוצא אפרו-אמריקאי.[1][2] אמו סנדי (לבית שר) היא מחנכת קנדית יהודייה.[3][4][5][6][7] דודו, אחיו של אביו, הוא הבסיסט והזמר לארי גראהם. הוריו התגרשו כשהיה בן 5, ואמו גידלה אותו בטורונטו.[8] דרייק למד בבית ספר יהודי בילדותו, וגם חגג בר מצווה.[9][10] בילדותו דרייק למד בבית הספר התיכון פורסט היל (אנ') שבטורונטו.[11][12]

אמו סנדרה גידלה אותו בטורונטו שבקנדה והקפידה על מנהגי הדת בביתה. במספר ראיונות שקיים בעבר, דרייק הגדיר את עצמו כיהודי. בקליפ שצילם בשנת 2012 עבור שירו "HYFR", הוא הזמין אמנים מובילים מהתעשייה לבית כנסת ואף עלה לתורה. בנוסף, הוא חגג בגיל 31 בר מצווה בפעם השנייה בחייו. לאירוע הוזמנו ידוענים כמו לאונרדו דיקפריו, ג'יימי פוקס, טובי מגווייר, קלי רולנד וחברי הרכב ההיפ הופ מיגוס.[13]

קריירה

עריכה

משחק

עריכה

ב-2001 החל דרייק לשחק בסדרת הטלוויזיה "דגראסי - הדור הבא" המשודרת ב-MTV.[14] בסדרה הוא גילם את ג'ימי ברוקס, כדורסלן אשר בהמשך הופך לנכה אחרי שנורה על ידי חברו לכיתה. הוא שיחק בסדרה בשבע העונות הראשונות, ותפקידו בסדרה הסתיים ב-2007 לאחר שדמותו סיימה את הלימודים בתיכון. בנוסף הופיע דרייק בהופעת אורח בעונה השמינית של הסדרה, וכן בסרט הטלוויזיה "Degrassi Spring Break Movie" משנת 2008 המבוסס על הסדרה. ב-2002 התארח בסיטקום האמריקאי "Soul Food".

בשנים 2014 ו-2016 הנחה את תוכנית המערכונים האמריקאית "סאטרדיי נייט לייב".

מוזיקה

עריכה

ב-2006 דרייק הוציא את המיקסטייפ הראשון שלו, Room for Improvement (אנ'), ומאז הוציא מספר מיקסטייפים נוספים. ב-2007 החל לשתף פעולה עם הראפר ליל ויין. במקביל לעבודתו עם ויין, דרייק שיתף פעולה עם אמנים חשובים נוספים בעולם ההיפ הופ, בהם בירדמן, קניה וסט, ג'יי זי, אמינם, טימבלנד, מרי ג'יי בלייג' וריהאנה, תוך שהשתתף בכתיבת שירים עבור ד"ר דרה.

ב-2009 יצא מיקסטייפ נוסף של דרייק, So Far Gone, שזכה להצלחה. מתוכו, הסינגל "Best I Ever Had", הגיע למקום השני במצעד הבילבורד הוט 100 ביולי 2009,[15] והסינגל "Every Girl" הגיע למקום העשירי במצעד זה באותו שבוע. מספר ימים לפני כן הוחתם דרייק בחברת התקליטים של ליל ויין, יאנג מאני.[16]

באותה שנה יצא סינגל השני של דרייק, "Successful" (אנ'), עם הזמר טריי סונגז. בהמשך התארח דרייק בסינגלים של ראפרים וזמרים אחרים, בהם מרי ג'יי בלייג' (בסינגל "The One"), ג'יימי פוקס (בסינגל "Digital Girl" בו התארחו גם דה-דרים וקניה וסט), טימבלנד (בסינגל "Say Something") ופאבולוס (ברמיקס הרשמי של הסינגל "Throw It in the Bag").

בספטמבר 2009 יצא הסינגל השלישי של דרייק, "Forever", בו אירח את הראפרים קניה וסט, ליל ויין ואמינם. הסינגל הגיע למקום השמיני במצעד הבילבורד הוט 100. הסינגל הופיע בפסקול סרט התעודה על הכדורסלן לברון ג'יימס, "More Than A Game", ובגרסה החדשה של האלבום של אמינם Relape: Refill. המתופף טראוויס בארקר הוציא רמיקס רוק לשיר, וביצע אותו עם דרייק, אמינם וליל ויין בטקס פרסי גראמי. באותה התקופה, התארח דרייק בסינגל המצליח של הראפר בירדמן "Money To Blow", וגם בסינגל הראשון מאלבומו של די ג'יי חאלד "Fed Up". כמו כן, הופיע בסינגל השני של חברת התקליטים שלו יאנג מאני, בשיר "Bedrock", שזכה להצלחה ודורג במקום השני במצעד הבילבורד הוט 100.

במרץ 2010 הוציא דרייק את הסינגל הראשון מאלבום הבכורה שלו, "Over".[17] הסינגל הגיע למקום ה-15 במצעד הבילבורד הוט 100. בעקבות ההצלחה, מספר ראפרים וזמרים הוציאו גרסות פריסטייל ראפ לשיר, בהם אמינם, שון קינגסטון, טריי סונגז ופאט ג'ו. במקביל התארח דרייק בשיר "Wavin' Flag" של קיי'נן, שהוקלט כחלק מפעילות למען תושבי האיטי בעקבות רעידת אדמה שהתרחשה באותה שנה, לצד אמנים נוספים מקנדה, ובהם נלי פורטדו, אבריל לאבין, קנדיאל אופיטל וג'סטין ביבר.

באותה השנה, יצא הסינגל "Find Your Love" מתוך האלבום. השיר הופק על ידי קניה וסט והגיע למקום החמישי במצעד הבילבורד הוט 100. הסינגל השלישי, "Miss Me", בהשתתפות ליל ויין, יצא ב-1 ביוני 2010 והגיע למקום ה-15 במצעד הבילבורד הוט 100. ב-15 ביוני 2010 יצא אלבום הבכורה של דרייק, Thank Me Later.[18] האלבום זכה להצלחה מסחרית והגיע בסוף השבוע הראשון ליציאתו למקום הראשון במצעד הבילבורד 200. מגזין התרבות רולינג סטון דירג את האלבום הבכורה זה ברשימתם "100 האלבומי הבכורה הטובים ביותר בכל הזמנים" במקום ה-90.[19]

באוגוסט 2010 הוציא דרייק את הסינגל הרביעי מאלבום הבכורה שלו, "Fancy". בסינגל מתארחים הראפר T.I. והמפיק סוויז ביטס. בנוסף, התארח דרייק בסינגל הראשון מהמיני-אלבום של ליל ויין "Right Above It"; הסינגל מכר 225,000 הורדות דיגיטליות בשבוע הראשון והגיע למקום השישי במצעד הבילבורד הוט 100. בנוסף דרייק התארח באותה תקופה באלבומם של באן בי (בשירים "Put It Down" ו-"It's Been a Pleasure"), דידי ודרטי מאני ("Loving You No More"), השוטר ריקי ("Aston Martin Music") ויאנג ג'יזי ("Killer" וברמיקס של "Lose My Mind").

באוקטובר 2010 יצא הסינגל "What's My Name?‎" של ריהאנה בשיתוף דרייק. השיר זכה להצלחה והגיע למקום הראשון במצעדים רבים, בהם בילבורד הוט 100; בנובמבר באותה שנה יצא הקליפ לשיר, שזכה גם הוא להצלחה. באותה השנה, דרייק היה מועמד לשני פרסי גראמי, על הסינגל והופעת הסולו של "Best I Ever Had". בנוסף זכה בשני פרסי ג'ונו והיה מועמד לשניים נוספים.

בשנת 2011 יצא אלבומו השני, Take Care, שזכה להצלחה מסחרית רבה והגיע היישר אל המקום הראשון במצעד הבילבורד 200, עם 631,000 עותקים בשבוע הראשון לצאתו. בנוסף, זכה לשבחים ממבקרי המוזיקה.[20][21] בשנת 2013 זכה האלבום בפרס גראמי לאלבום הראפ הטוב ביותר.[22][23] באותה השנה, יצא אלבומו השלישי, Nothing Was the Same,[24] שהגיע אף הוא למקום הראשון במצעד הבילבורד 200.[25] מתוך האלבום יצאו מספר סינגלים, בהם "Started from the Bottom" ו-"Hold On, We're Going Home", שהגיעו לעשירייה הפותחת במצעד הבילבורד הוט 100.[26]

בשנת 2015 הוציא דרייק בהפתעה את המיקסטייפ If You're Reading This It's Too Late, ללא כל הודעה מוקדמת. המיקסטייפ הגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד 200, עם מעל ל-495 אלף עותקים שנמכרו באותו השבוע. בסוף אותה השנה, הוציא את הסינגל "Hotline Bling" שזכה לפרודיות רבות בעקבות סגנון הריקוד המיוחד איתו הופיע דרייק בקליפ, בהם המועמד לנשיאות ארצות הברית, דונלד טראמפ, שהשתתף בפרודיה של תוכנית המערכונים סאטרדיי נייט לייב לשיר.[27] הסינגל זכה להצלחה ביוטיוב והגיע למקום השני במצעד הבילבורד הוט 100.

בינואר 2016 השתתף בשירה של הזמרת ריהאנה, "Work". השיר הפך ללהיט והגיע למקום הראשון במצעד בילבורד הוט 100. שיר זה הוא השיר השני שלו שמגיע למקום הראשון במצעד, אחרי השיר "What's My Name?‎" של ריהאנה משנת 2010. ב-29 באפריל 2016 הוציא דרייק את אלבומו הרביעי, Views. לפני צאת האלבום, הוציא דרייק את הסינגלים "Hotline Bling",‏ "Pop Style" ו-"One Dance", שהגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100. האלבום זכה לביקורות חיוביות לרוב, אך נמתחה ביקורת על אורכו ועל השינוי שעשה דרייק מהיפ הופ לז'אנרים נוספים במוזיקה. האלבום זכה להצלחה במכירות, כשמכר 852,000 עותקים בשבוע הראשון, ודורג במקום הראשון במצעד הבילבורד 200.[28]

ב-18 במרץ 2017 הוציא דרייק את המיקסטייפ More Life, אותו הגדיר כפלייליסט.[29] באלבום מתארחים אמנים רבים, ובהם PartyNextDoor,‏ 2 צ'יינז, קניה וסט ויאנג ת'אג. מתוך האלבום יצאו הסינגלים "Fake Love" ו-"Passionfruit", שהגיעו לעשירייה הפותחת במצעד הבילבורד הוט 100. האלבום קיבל לרוב ביקורות חיוביות, עקב הפנייה של דרייק לז'אנרים אחרים במוזיקה, בהם R&B, אפרו-ביט, דאנס, דאנסהול ופאנק.

ב-29 ביוני 2018 הוציא את אלבומו החמישי, Scorpion. האלבום כולל את שני הלהיטים "Nice for What" ו-"God's Plan" שיצאו כסינגלים באותה השנה והגיעו למקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100. האלבום הגיע היישר אל המקום הראשון במצעד הבילבורד 200, ואף שבר שיא של להקת הביטלס משנת 1964, כאשר שבעה משיריו הגיעו לעשירייה הפותחת במצעד בילבורד הוט 100, ובראשם "Nice For What" ו-"Nonstop". בנוסף, שבר שיא נוסף, עם כניסת כל 25 השירים באלבום ועוד שני שירים בהם התלווה לזמרים אחרים, 27 שירים סך הכל, מתוך 100 במצעד, יותר מכל זמר או להקה בהיסטוריה. האלבום זכה לכ-431 מיליון השמעות בתוך 24 שעות ברחבי העולם ובתוך שבוע מיליארד השמעות.[30] האלבום קיבל ביקורות מעורבות ממבקרי המוזיקה.

ב-10 ביולי 2018 הוציא את הסינגל "In My Feelings" מתוך אלבומו החמישי, שהגיע במהירות למיליוני צפיות והוליד את אתגר ויראלי ומספר רב של פארודיות אשר במסגרתם הרקדן יוצא מהרכב בכביש בזמן שהוא נוסע ורוקד לצלילי השיר.[31]

ב-2020 הוציא את השיר "Toosie Slide". השיר זכה להצלחה רבה והגיע היישר אל המקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100.[32] השיר אף הפך ללהיט ברשת החברתית טיקטוק. השיר נכלל במיקסטייפ השישי של דרייק, Dark Lane Demo Tapes, שיצא כחודש לאחר מכן כפרומו לאלבומו השישי. באותה השנה, יצא הסינגל המוביל מתוך אלבומו השישי, "Laugh Now Cry Later" בהשתתפות ליל דורק, שהגיע למקום השני במצעד הבילבורד הוט 100.

בשנת 2021 הוציא את המיני-אלבום Scary Hours 2, מתוכו יצא הסינגל "What's Next", שהגיע היישר אל המקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100, כשלצידו השירים "Wants and Needs" בהשתתפות ליל בייבי ו-"Lemon Paper Freestyle" בהשתתפות ריק רוס במקומות השני והשלישי בהתאמה. בכך, דרייק הפך לאמן הראשון בהיסטוריה של המצעד שהכניס שלושה שירים היישר אל המקומות הראשון, השני והשלישי בו זמנית. באותה השנה, זכה דרייק בפרס "אמן העשור" בטקס פרסי המוזיקה של בילבורד 2021.[33]

בספטמבר 2021 יצא אלבום האולפן השישי שלו, Certified Lover Boy. האלבום הגיע היישר אל המקום הראשון במצעד ומתוכו 9 שירים שנכנסו היישר לעשירייה הפותחת במצעד הבילבורד הוט 100, בהם הסינגל המוביל מתוך האלבום, "Way 2 Sexy" בהשתתפות פיוצ'ר ויאנג ת'אג, שהגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100 והיה לשיר החמישי של דרייק שהגיע היישר אל המקום הראשון במצעד.

באפריל 2022 יצא השיר "Wait for U" של הראפר פיוצ'ר בהשתתפות דרייק וטמס. השיר היה לשירו השישי של דרייק שהגיע היישר אל המקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100. ביוני של אותה השנה, הוציא דרייק בהפתעה את אלבום האולפן השביעי שלו Honestly, Nevermind. האלבום מכיל את השיר "Jimmy Cooks" בהשתתפות 21 סבאג', שהגיע אף הוא היישר אל המקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100. בנומבר, על רקע הצלחת השיר, יצא אלבום משותף של דרייק ו-21 סבאג' בשם Her Loss.

ב-15 בספטמבר 2023 הוציא דרייק את הסינגל המוביל מתוך אלבומו השמיני, "Slime You Out" בהשתתפות סיזה, שהגיע למקום הראשון במצעד בילבורד הוט 100.[34][35] ב-5 באוקטובר, יום לפני צאתו של האלבום, יצא הסינגל השני מתוכו, "8AM in Charlotte".[36] באוקטובר 2023 יצא אלבום הסולו השמיני שלו, For All the Dogs, שהגיע היישר אל המקום הראשון במצעד בילבורד 200. מתוכו, הגיע גם השיר "First Person Shooter" בהשתתפות ג'יי קול למקום הראשון בבילבורד הוט 100. ב-8 במרץ 2024, דרייק השתתף ברמיקס לשיר "Act II: Date @ 8" של 4Batz.[37][38]

ב-19 באפריל הוציא את הסינגל "Push Ups", המהווה שיר דיס כתגובה לבית של הראפר קנדריק לאמאר בשיר "Like That" מתוך We Don't Trust You של פיוצ'ר ומטרו בומין. בסמוך לצאתו, פרסם דרייק שיר ברשתות החברתיות שיר בשם "Taylor Made Freestyle" המהווה גם הוא דיס ללאמאר, שהציג בתים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית של סנופ דוג וטופאק שאקור, אבל מנהל העזבון של טופאק ביקש ממנו להוריד את השיר.[39] ב-3 במאי, לאחר צאתם של שיריו של לאמאר, "Euphoria" ו-"6:16 in LA", הוציא דרייק שיר תגובה בשם "Family Matters", לאחר 20 דקות לאמאר הוציא את "Meet the Grahams", וביום שאחרי את "Not Like Us".[40] ב-6 במאי הוציא דרייק את "The Heart Part 6", התייחסות לשיר משנת 2022 של לאמאר "The Heart Part 5".[41]

דיסקוגרפיה

עריכה
 
דרייק בהופעה, 2010

אלבומי אולפן

עריכה

מיני אלבומים

עריכה

מיקסטייפים

עריכה

אלבומי אוסף

עריכה

הופעות

עריכה

סיבובי הופעות

עריכה
  • 2010: Away from Home Tour
  • 2012: Club Paradise Tour
  • 2013-2014: ?Would You Like a Tour
  • 2015: Jungle Tour
  • 2017: Boy Meets World Tour
  • 2019: Assassination Vacation Tour
  • 2023: It's All Blur Tour

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא דרייק בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ "Drake". Biography. נבדק ב-29 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Drake's Competition in 2017 Might Just Be His Father". Billboard. נבדק ב-29 ביוני 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ Siegel, Tatiana (8 בנובמבר 2017). "Drake's Hotline to Hollywood: Inside an Ambitious Push Into Film and TV". The Hollywood Reporter. נבדק ב-4 במאי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Doherty, Rosa (20 במרץ 2017). "Double helpings of Drake". The Jewish Chronicle. נבדק ב-4 במאי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Rapkin, Mickey (13 באוקטובר 2011). "Drake Looks for Love". Elle. נבדק ב-4 במאי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Beaumont-Thomas, Ben (6 באפריל 2018). "Drake's progress: the making of a modern superstar". The Guardian. נבדק ב-27 במאי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Friedman, Gabe (13 במאי 2015). "Drake named his new Toronto club after his Jewish grandparents". Jewish Telegraphic Agency. נבדק ב-27 במאי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Drake's Relationship With His Mother Through Fame & Music". DJBooth. נבדק ב-29 ביוני 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ Bandler, Aaron (9 בנובמבר 2017). "Rapper Drake Throws a Re-Bar Mitzvah Party on His 31st Birthday". Jewish Journal. נבדק ב-4 במאי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Markman, Rob (17 באפריל 2012). "Drake Proclaims 'I'm A Proud Young Jewish Boy' On 'HYFR' Set". MTV News. נבדק ב-27 במאי 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ Ostroff, Joshua (23 במרץ 2009). "Aubrey Graham: from Degrassi to Drake". The Globe and Mail. אורכב מ-המקור ב-29 בדצמבר 2009. נבדק ב-24 במרץ 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Infantry, Ashante (21 ביוני 2009). "Chasing Drake". Toronto Star. נבדק ב-21 ביוני 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ מערכת mako מוזיקה, ‏הבר מצווש של דרייק, באתר ‏מאקו‏, 26 באוקטובר 2017
  14. ^ "Preview: Drake rises from the rap pack with a moody, sensual style". Pittsburgh Post-Gazette. post-gazette.com. 24 במאי 2012. אורכב מ-המקור ב-29 ביולי 2013. נבדק ב-31 ביולי 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ Shaheem Reid (15 ביולי 2009). "MTV.com Drake's So Far Gone Is The Hottest Mixtape of 2009 (So Far)". {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ Concepcion, Mariel (3 ביוני 2009). "Drake's Major Label Bidding War Heats Up, Universal Signing Likely". Billboard. נבדק ב-14 ביולי 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ Drake – Over JefeMedia. Retrieved March 10, 2010.
  18. ^ איל רוב‏, לא תודה: על אלבום הבכורה של דרייק, באתר וואלה, 17 ביוני 2010
  19. ^ David Browne,Jon Dolan,Jon Freeman,Will Hermes,Christian Hoard,Julyssa Lopez,Mosi Reeves,Jody Rosen,Rob Sheffield,Noah Shachtman, David Browne, Jon Dolan, Jon Freeman, Will Hermes, 100 Best Debut Albums of All Time, Rolling Stone, ‏2022-07-01 (באנגלית אמריקאית)
  20. ^ איל רוב‏, "Take Care" של דרייק: האלבום שהפך את דרייק לאמן אמיתי, באתר וואלה, 14 בנובמבר 2011
  21. ^ גיא סידיס, מתוק מריר: דרייק מעלה את רף ההיפ-הופ, באתר nrg‏, 23 בנובמבר 2011
  22. ^ "Drake Shooting Video For 'Started From the Bottom' In Toronto, Old Video Teaser Surfaces". MTV. אורכב מ-המקור ב-21 בספטמבר 2013. נבדק ב-14 בספטמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ Horowitz, Steven J. (31 בינואר 2013). "Drake To Release First Single From New Album on Grammy Awards Night". hiphopdx.com. אורכב מ-המקור ב-21 בספטמבר 2013. נבדק ב-14 בספטמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ מתן שרון‏, האלבום החדש של דרייק: מתעסק ברגשות יותר מדי, באתר וואלה, 23 בספטמבר 2013
  25. ^ "Drake's 'Nothing Was the Same' Debuts at No. 1 on Billboard 200". Billboard. 1 באוקטובר 2013. נבדק ב-4 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ "Drake Scores 11th No. 1 on Hot R&B/Hip-Hop Songs Chart". Billboard. נבדק ב-10 ביוני 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ מיכאל כהן, ‏החדש של דרייק יגרום לכם לרצות לסמס לאקסית, באתר ‏מאקו‏, 6 במאי 2016
  28. ^ מערכת mako מוזיקה, ‏2016 הולכת להיות השנה של דרייק, באתר ‏מאקו‏, 2 במאי 2016
  29. ^ שי סגל‏, טיזינג חלול: "More Life" של דרייק הוא אוסף של גימיקים, באתר וואלה, 24 במרץ 2017
  30. ^   בן שלו, דרייק הוא האיקאה של ההיפ-הופ: סופר מצליח וחסר ייחוד, באתר הארץ, 17 ביוני 2020
  31. ^ מאת מערכת טיים אאוט, קיקי, ביי: ירד לנו מדרייק וזה סופי, באתר טיים אאוט, ‏2018-10-18
  32. ^ Drake's "Toosie Slide" No. 1 Hot 100 Debut, Billboard, ‏2020-04-13
  33. ^ דור מאיר מועלם, ‏השיא של דה וויקנד, והכבוד המדהים לדרייק: הכל על טקס פרסי הבילבורד 2021, באתר ‏מאקו‏, 24 במאי 2021
  34. ^ "Drake & SZA Drop 'Slime You Out' Collab: Stream It Now". Billboard. 2023-09-15. נבדק ב-2023-09-16.
  35. ^ Andriyashchuk, Yuriy (2023-09-16). "Drake postpones "For All The Dogs" album to October 6". Hip Hop Vibe (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2023-09-16.
  36. ^ Zemler, Emily (5 באוקטובר 2023). "Drake Heralds Forthcoming Album With Single '8 AM in Charlotte'". Rolling Stone. נבדק ב-5 באוקטובר 2023. {{cite journal}}: (עזרה)
  37. ^ Espinoza, Joshua (8 במרץ 2024). "Drake Hops on 4batz's "Act II: Date @ 8" Remix". Complex. נבדק ב-8 במרץ 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  38. ^ Gonzalez, Alex (8 במרץ 2024). "4Batz And Drake Ball Out For Their Ladies On Their Charming New 'Act II: Date @ 8 Remix'". Uproxx. נבדק ב-8 במרץ 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  39. ^ Kyle Denis,Michael Saponara, Kyle Denis, Michael Saponara, R&B/Hip-Hop Fresh Picks of the Week: Normani & Gunna, Tommy Richman, JT, Bairi & More, Billboard, ‏2024-04-29 (באנגלית אמריקאית)
  40. ^ Savage, Mark (4 במאי 2024). "Drake and Kendrick Lamar get personal on simultaneously released diss tracks". BBC News. נבדק ב-5 במאי 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  41. ^ Avila, Pamela. "Drake denies Kendrick Lamar's grooming allegations in new diss track 'The Heart Part 6'". USA Today. נבדק ב-6 במאי 2024. {{cite web}}: (עזרה)


דרייק – פרסים
הקודם:
2019: קארדי בי
2021: רודי ריץ' 		פרסי המוזיקה של iHeartRadio – אמן ההיפ-הופ של השנה
2020: דרייק
2022–2023: דרייק 		הבא:
2021: רודי ריץ'
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=דרייק_(מוזיקאי)&oldid=39943482"