דיאן לוברן
דיאן לוברן (בקרואטית: Dejan Lovren; נולד ב-5 ביולי 1989) הוא כדורגלן קרואטי המשחק בעמדת הבלם בפאוק סלוניקי מליגת העל היוונית.
לוברן במדי זניט, 2020 | ||||
מידע אישי | ||||
---|---|---|---|---|
לידה |
5 ביולי 1989 (בן 35) זניצה שביוגוסלביה | |||
שם מלא | דיאן לוברן | |||
גובה | 1.88 מטר | |||
עמדה | בלם | |||
מועדוני נוער | ||||
| ||||
מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד ומעודכנים ל-16 בספטמבר 2024 |
ראשית חיים
עריכהלוברן נולד להורים קרואטים בזניצה שביוגוסלביה, כיום בוסניה והרצגובינה. כשהיה בן שלוש, עם תחילת מלחמת האזרחים ביוגוסלביה, ברחה משפחתו של לוברן למינכן. לוברן גדל והתחנך בעיר, ובגיל עשר עבר עם משפחתו לעיר קרלובץ שבקרואטיה, מולדת הוריו.
קריירה
עריכהקרואטיה
עריכהלוברן החל את הקריירה בקבוצת הנוער של קרלובץ. ב-2004 זוהה לוברן על ידי סקאוטים של דינמו זאגרב, ועבר לשחק באקדמיית הנוער של הקבוצה. ב-2006 ערך את הופעת הבכורה בקבוצה הבוגרת של המועדון. לאחר עונתו הראשונה בקבוצת הבוגרים, הושאל לאינטר זאפרשיץ', שירדה לליגה השנייה בקרואטיה בקיץ שלפני כן. בעונת ההשאלה הראשונה באינטר זאפרשיץ' רשם 21 הופעות, והיה שותף לעלייתה של הקבוצה לליגת העל הקרואטית. הוא הושאל לעונה נוספת לאינטר זאפרשיץ', ורשם 29 הופעות במדי הקבוצה. ב-10 במאי 2008 כבש את שער הבכורה שלו בקריירה, בהפסד 1–2 לאוסייק. בעונה שלאחר מכן שב לדינמו זאגרב והפך לשחקן הרכב קבוע בקבוצה, כשהוא בן 20. בעונת 2008/09, רשם 38 הופעות ושלושה שערים בכל המסגרות.
ליון
עריכהבינואר 2010 חתם בליון מליגת העל הצרפתית על חוזה לארבע וחצי שנים תמורת 9.5 מיליון אירו. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו ב-24 בינואר, כאשר פתח בהרכב במשחק הגביע הצרפתי, נגד מונקו. הוא סיים את עונת 2009/10 עם עשר הופעות במדי ליון, רובן כמחליף. הוא לא הורשה לשחק במדי ליון במסגרת ליגת האלופות, בשל שכבר רשם ארבע הופעות במוקדמות ליגת האלופות באותה עונה במדי דינמו זאגרב, לפני שנמכר. לאחר עזיבתם של ז'ין אליין בומסונג ומתיאו בודמר, הפך לשחקן הרכב ראשון בליון, וכמה פעמים במהלך העונה אף שיחק כמגן ימני או שמאלי, והפך את עצמו ל"שחקן כלבו" הגנתי. בנובמבר הוא דורג על ידי העיתון הספרדי "דון בלון" כאחד מ-100 שחקני ההגנה הצעירים (עד גיל 23) הטובים בעולם. ב-24 בינואר 2012 האריך את חוזהו בליון בארבע שנים, ובאותה עונה זכה עמה בגביע הצרפתי.
אנגליה
עריכהב-14 ביוני 2013 חתם בסאות'המפטון על חוזה לארבע שנים תמורת סכום שהוערך בכ-8.5 מיליון ליש"ט. הוא רשם את הופעת הבכורה שלו ב-17 באוגוסט, במשחק הפרמייר ליג נגד וסט ברומיץ' אלביון. הוא כבש את שער הבכורה שלו במדי סאות'המפטון ב-21 בספטמבר, והוביל את קבוצתו לניצחון 0–1 נגד ליברפול.
ב-27 ביולי 2014 חתם בליברפול עבור דמי העברה של 25 מיליון יורו. ב-17 באוגוסט ערך את הופעתו הבכורה בקבוצה בניצחון 1–2 על קבוצתו הקודמת סאות'המפטון. ב-28 באוקטובר 2014 כבש את שערו הראשון בקבוצה בניצחון 1–2 על סוונסי סיטי בגביע הליגה.
בעונת 2015/2016 בליגה האירופית העפילו לוברן וליברפול עד למשחק הגמר, שם פתח בהרכב בהפסד קבוצתו 1–3 לסביליה. בעונת 2017/2018 בליגת האלופות העפיל יחד עם ליברפול למשחק הגמר אך נכנעו לריאל מדריד בתוצאה 1–3. הבלם פתח בהרכב והשלים 90 דקות. ב-28 באפריל 2017, לוברן האריך את חוזהו בליברפול, עד 2021. גם בעונת 2018/2019 בליגת האלופות העפיל עם ליברפול לגמר ליגת האלופות אך לא שותף בניצחון קבוצתו 0–2 על טוטנהאם. בסיום עונת 2019/2020 זכה עם הקבוצה באליפות אנגליה,[1] לוברן ערך עשר הופעות בלבד במדי הקבוצה באותה העונה.
זניט
עריכהב־27 ביולי 2020 חתם לשלוש שנים בזניט סנקט פטרבורג מליגת העל הרוסית בכדורגל תמורת 12 מיליון ליש"ט.[2] את הופעת הבכורה ערך במסגרת הסופר קאפ הרוסי בכדורגל, ב-7 באוגוסט, שבו קבוצתו גברה על לוקומוטיב וזכתה בסופר קאפ. את הופעת הבכורה בליגה ערך במחזור הראשון, במשחק החוץ נגד רוטור וולגוגרד, ב-11 באוגוסט 2020. את שער הבכורה במדי זניט הבקיע במחזור ה־2 נגד רוסטוב ב־15 באוגוסט 2020 כשנגח לרשת בניצחון קבוצתו 0–2.[3]
ב־8 בנובמבר 2020, במשחק מול קרסנודאר, עלה לראשונה כקפטן הקבוצה ושימש זמנית כקפטן במספר משחקים. ב־16 בדצמבר 2020, הבקיע שער עצמי במשחק הקלאסיקו הרוסי מול ספרטק, שבו קבוצתו ניצחה 1–3. עם זאת התברג בעמדת קפטן הקבוצה החל מעונת 2020/2021 ועד לעזיבתו בדצמבר 2022.
חזרה לצרפת
עריכהבינואר 2023 חזר לאולימפיק ליון, עשר שנים לאחר שעזב אותה.
במדי נבחרת קרואטיה
עריכהאף על פי שנולד בבוסניה, לוברן מחזיק באזרחות קרואטית ובחר לשחק בנבחרת קרואטיה. הוא ייצג את נבחרת קרואטיה בכל הגילאים, החל מגיל 14 ועד הבוגרים. ב-2009 זומן לראשונה לנבחרת קרואטיה על ידי מאמן הנבחרת, סלאבן ביליץ', שהזמין אותו למשחק הידידות נגד בלארוס. ב-2 בספטמבר 2011, כבש את שער הבכורה שלו במדי נבחרת קרואטיה, כשנגח לרשת בניצחון 1–3 על מלטה במסגרת מוקדמות יורו 2012. הוא נכלל בסגל האחרון של סלאבן ביליץ' ליורו 2012, אך שבוע לפני תחילת הטורניר נפצע ויצא מהסגל. הוא זומן למונדיאל 2014, ובמשחק הפתיחה נגד ברזיל שרק השופט יואיצ'י נישימורה לפנדל שנוי במחלוקת כנגדו לאחר שספק הכשיל ברחבה את פרד בדקה ה-69, במשחק שהסתיים ב־3-1 לנבחרת ברזיל. לוברן זומן למשחקי מונדיאל 2018 בו שיחק את מלוא הדקות, והיה שותף להעפלה ההיסטורית של נבחרתו למשחק הגמר.
נכלל בסגל נבחרת קרואטיה לטורניר מונדיאל 2022.[4]
בפברואר 2023 הודיע על פרישה מהנבחרת.
חיים אישיים
עריכהלוברן נקרא על שמו של אגדת הכדורגל המונטנגרי, דז'אן סביצ'ביץ'. הוא דובר קרואטית, גרמנית, אנגלית וצרפתית. אחיו, דאבור לוברן, משחק בליגת העל הקרואטית.
בשנת 2005, כשהיה בן 16, היה לראשונה במערכת יחסים עם אניטה סקוליץ'. הזוג עבר משבר במהלך חייו בליון והם נפרדו לזמן קצר, אך לאחר מכן התפייסו וחזרו לחיות כזוג. זמן קצר לאחר מכן, נכנסה סקוליץ' להריון והזוג התחתן ביולי 2012. ב-28 באוגוסט באותה שנה, נולדה להם בת בשם אלנה. הזוג התחתן ביוני 2013. ב־21 ביוני 2015 נולד בנם, ג'וסיפ, שנקרא על שם סבו של אביו של לוברן.
בפברואר 2017 פרסמה LFC TV סרט דוקומנטרי קצר בשם: "Lovren: My Life as Refugee" בו סיפר הכדורגלן על חוויותיו, חייו הקשים והטראומות וביקש סובלנות רבה יותר לפליטים באומרו:
כשאני רואה מה קורה היום (עם פליטים) אני פשוט זוכר את הקטע שלי, את המשפחה שלי ואיך אנשים לא רוצים אותך במדינה שלהם. אני מבין שאנשים רוצים להגן על עצמם, אבל לאנשים אין בתים. זאת לא אשמה שלהם, הם נלחמים על חייהם רק כדי להציל את ילדיהם. הם רוצים מקום בטוח לילדיהם ולעתידם. עברתי את כל זה ואני יודע מה עוברות כאלה משפחות. תנו להם סיכוי, תנו להם, ככה אתה יכול לראות מי האנשים הטובים ומי לא.[5][6]
תארים
עריכה- דינמו זאגרב
- ליגת העל הקרואטית (2): 2005/2006, 2008/2009
- הגביע הקרואטי (1):2009
- אינטר זאפרשיץ'
- ליגת המשנה הקרואטית (1): 2006/2007
- ליון
- הגביע הצרפתי (1): 2012
- ליברפול
- ליגה אנגלית (1): 2019/2020
- ליגת האלופות (1): 2018/2019
- הסופר קאפ האירופי (1): 2019
- גביע העולם למועדונים (1): 2019
- זניט
קישורים חיצוניים
עריכה- דיאן לוברן, ברשת החברתית פייסבוק
- דיאן לוברן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- דיאן לוברן, ברשת החברתית אינסטגרם
- דיאן לוברן, באתר Transfermarkt
- דיאן לוברן, באתר Soccerway
- דיאן לוברן, באתר BDFutbol
- דיאן לוברן, באתר WorldFootball.net
- דיאן לוברן, באתר National Football Teams
- דיאן לוברן, באתר FootballDatabase.eu
- דיאן לוברן, באתר זניט סנקט פטרבורג
הערות שוליים
עריכה- ^ "Liverpool win Premier League: Reds' 30-year wait for top-flight title ends". BBC Sport (באנגלית בריטית). 2020-06-25. נבדק ב-2020-07-28.
- ^ "Dejan Lovren is a Zenit player!". en.fc-zenit.ru. 27 ביולי 2020. נבדק ב-27 ביולי 2020.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ Dejan Lovren's dream start to life at Zenit continues after Liverpool transfer
- ^ Croatia Squad בחשבון הטוויטר הרשמי של התאחדות הכדורגל הקרואטית, 9 בנובמבר 2022
- ^ Taylor, Daniel (2017-02-08). "Dejan Lovren: 'I know what refugees are going through – give them a chance'". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2020-06-06.
- ^ LFCTV GO, video.liverpoolfc.com
נבחרת קרואטיה – מונדיאל 2014 | ||
---|---|---|
1 פלטיקוסה • 2 ורסאלקו • 3 פראניץ' • 4 פרישיץ' • 5 צ'ורלוקה • 6 לוברן • 7 רקיטיץ' • 8 ווקוייביץ' • 9 ילאביץ' • 10 מודריץ' • 11 סרנה • 12 זלאניקה • 13 שילדנפלד • 14 ברוזוביץ' • 15 באדל • 16 רביץ' • 17 מנדז'וקיץ' • 18 אוליץ' • 19 סאמיר • 20 קובאצ'יץ' • 21 וידה • 22 אדוארדו • 23 סובשיץ' • מאמן: קובאץ' |
נבחרת קרואטיה – מונדיאל 2018 (מקום שני) | ||
---|---|---|
1 ליבאקוביץ' • 2 ורסאלקו • 3 סטריניץ' • 4 פרישיץ' • 5 צ'ורלוקה • 6 לוברן • 7 רקיטיץ' • 8 קובאצ'יץ' • 9 קרמאריץ' • 10 מודריץ' • 11 ברוזוביץ' • 12 ל. קאליניץ' • 13 ידבאיי • 14 ברדאריץ' • 15 צ'אלטה-צאר • 16 נ. קאליניץ' • 17 מנדז'וקיץ' • 18 רביץ' • 19 באדל • 20 פיאצה • 21 וידה • 22 פיבאריץ' • 23 סובשיץ' • מאמן: דאליץ' |
נבחרת קרואטיה – יורו 2020 | ||
---|---|---|
1 ליבאקוביץ' • 2 ורסאלקו • 3 בארישיץ' • 4 פרישיץ' • 5 צ'אלטה-צאר • 6 לוברן • 7 ברקאלו • 8 קובאצ'יץ' • 9 קראמריץ' • 10 מודריץ' • 11 ברוזוביץ' • 12 קאליניץ' • 13 ולאשיץ' • 14 בודימיר • 15 פשאליץ' • 16 שקוריץ' • 17 רביץ' • 18 אורשיץ' • 19 באדל • 20 פטקוביץ' • 21 וידה • 22 יוראנוביץ' • 23 סלוגה • 24 ברדאריץ' • 25 גברדיול • 26 איוואנושץ • מאמן: דאליץ' |
נבחרת קרואטיה – מונדיאל 2022 (מקום שלישי) | ||
---|---|---|
1 ליבאקוביץ' • 2 סטנישיץ' • 3 בארישיץ' • 4 פרישיץ' • 5 ארליץ' • 6 לוברן • 7 מאייר • 8 קובאצ'יץ' • 9 קרמאריץ' • 10 מודריץ' • 11 ברוזוביץ' • 12 גרביץ' • 13 ולאשיץ' • 14 ליבאיה • 15 פשאליץ' • 16 פטקוביץ' • 17 בודימיר • 18 אורשיץ' • 19 סוסה • 20 גברדיול • 21 וידה • 22 יוראנוביץ' • 23 איבושיץ' • 24 שוטאלו • 25 סוצ'יץ' • 26 יאקיץ' • מאמן: דאליץ' |