דוד חנזין
הרב דוד חנזין (ו' באדר ה'תרע"א, 6 במרץ 1911 - י"ט בתמוז ה'תשס"ג, 19 ביולי 2003) היה מנהל רשת אהלי יוסף יצחק, חבר בית הדין הרבני בפתח תקווה, ואב"ד בית דין רבני חב"ד. בצעירותו היה מתלמידי הראי"ה קוק.
 | |
| לידה |
ו' באדר ה'תרע"א קונוטופ, אוקראינה |
|---|---|
| פטירה | י"ט בתמוז ה'תשס"ג (בגיל 92) |
| מקום קבורה |
בית הקברות סגולה  |
| השתייכות | חסידות חב"ד |
  | |
ילדות וחינוך
עריכהנולד בעיר קונוטופ, שבמחוז צ'רניהיב באוקראינה לפריידל ולרב מנחם מענדל (נפטר בחודש ניסן ה'תרצ"ה) חנזין. משפחתו נמנתה על צאצאי חסידי חב"ד. מגיל צעיר ניכר בכישרונות מיוחדים, ובתחומי עניין רחבים. למד לבדו בבית המדרש המקומי. בשנת ה'תרפ"ט עברה משפחתו להתגורר בעיר מוסקבה, שם המשיך הרב חנזין בלימודיו, במכתב שנים מאוחר יותר הוא מציין, שבט"ו בשבט ה'תר"צ סיים תלמוד בבלי בפעם הראשונה ושבט"ו בסיוון ה'תרצ"א סיים תלמוד בבלי פעם שנייה.
במוסקבה למד אצל הרב אבא דוד גולדפיין, רבה של מוסקבה, חתנו של הגאון מרוגוטשוב, רבי יוסף רוזין, שאליו נקשר מאוד. במהלך תקופה זו פגש חנזין את הרב משה צבי נריה שכותב ביומניו: "באותן שנים הזדמנתי למוסקבה והגעתי אל בית הרב גולדפיין, בביתו פגשתי אל הרב חנזין, שמעתי כי עבר על הש"ס בהיותו כבן שבע עשרה בלבד…" ביניהם התפתחה ידידות הדוקה, והם למדו ביחד את מסכתות בבא קמא ופסחים, עד לעזיבתו של הרב נריה אל ארץ ישראל.
בארץ ישראל
עריכהבאותן השנים הקים הרב אברהם יצחק קוק את ישיבתו ישיבת מרכז הרב בירושלים, והוא תר אחרי בחורים מצוינים, על מנת להביאם לישיבתו, הראי"ה שלח מכתבים לרבנים שונים ברחבי ברית המועצות, על מנת להודיעו על שמות של בחורים תלמידי חכמים, המומלצים להביאם לישיבתו. הרב מאיר סטלביץ', שהיה אב"ד, חסלביץ, המליץ לפני הראי"ה על הבחור דוד חנזין, וכך השתדל הרב קוק בשביל לשלוח לו סרטיפיקט, לעליה לארץ. בבקשת היציאה שלו מברית המועצות כתב הרב חנזין: אני תלמודיסט ואין לי מה לחפש בברית המועצות. לאחר דחיות שונות, והשתדלויות, מצד הרב גולדפיין, קיבל הרב חנזין בשנת ה'תרצ"ד את היתר היציאה. על בואו כותב הרב נריה ביומנו: "הגיע דוד חנזין, אני מכירו ממוסקבה, הוא כבר עבר על כל הש"ס, עכשיו יגור בדירתי, סבור אני לקבוע עמו זמני לימוד, הוא שקדן ובחור הגון".
חבריו בישיבה היו הרב יהודה גרשוני, והרב שאול ישראלי, שבפני שלושתם, היה חוזר הראי"ה את שיעורו לפני שמסרו לקהל התלמידים. בתקופת לימודו בישיבת מרכז הרב למד בחברותא אישית עם ראש הישיבה הראי"ה, שנים אחר כך סיפר לרב יצחק יהודא ירוסלבסקי, אשר בזמן לימודם ביחד, אם מישהו היה נוקש על דלת חדרם היה הרב קוק משיב "אני לא פה". כמו כן היה הרב דוד מתלווה אל הראי"ה במסעותיו, על מנת לשמש לראי"ה כש"ס מהלך בלימודיו. הראי"ה היה מחבבו ממש, והיה מכנהו "מיין דוד'ל" (בעברית: דוד'ל שלי). חבריו מציינים את התמדתו בתקופת לימודיו בישיבה, את עדינותו הרבה ויראת השמים בהן הצטיין. באותו הזמן התקרב אל גדולי ירושלים באותה תקופה, בהם: הרב אפרים בורודיאנסקי, וכן אל הרב יעקב משה חרל"פ, ואל הרב צבי יהודה קוק.
בי"ג באלול ה'תש"ג, נשא לאשה את מרת רחל בת הרב ישראל אריה ספיר אב"ד פתח תקווה (נפטרה בשנת ה'תשי"א). לאחר נישואיו למד בבית מדרש לתורת ארץ ישראל. בשנת ה'תש"ד החל לכהן כמשיב ובהמשך גם כר"מ בישיבת אחי תמימים בתל אביב. בשנת ה'תשי"א מונה לרב וחבר בית הדין, בעיר פתח תקווה, ושם התגורר עד יומו האחרון.
נפטר בליל שבת י"ט בתמוז ה'תשס"ג[1] ונקבר בבית הקברות סגולה. לרב חנזין ארבעה בנים ובת. שנתיים קודם פטירתו נפטר בנו.
לאחר פטירתו - רחוב בפתח תקווה, עיר מגוריו, הונצח על שמו.
התקרבותו לחסידות
עריכהבמשך תקופת לימודיו בישיבת מרכז הרב, התקרב אל חסידות חב"ד והיה מבקר הרבה בישיבה החב"דית ישיבת תורת אמת. בתקופה זו אף החל לגדל את זקנו. הרב חנזין נטל חלק פעיל בהקמת רשת אהלי יוסף יצחק, רשת חינוך המאגדת תחתיה את מוסדות חינוך חב"ד בארץ הקודש. ועמד בראשה כל חייו. וכן היה מעורב בתוכניות הלימודים השונות, ואף היה נוסע לביקורים בבתי הספר, על מנת לעקוב מקרוב על מצב הלימודים.
באחת השנים ביקש לנסוע לניו יורק לבקר בחצר הרבי, אך הרבי סירב בטענה שעליו להישאר ולקיים תפקידו נאמנה - "ואיך ינעם לו לבוא לכאן להשתטח על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר ולומר לו שלמרות שליחותו בקודש .. נטש הכל בשעה מיוחדת זו ונסע לכאן".
בשנת ה'תשל"ו, הורה הרבי מליובאוויטש לרב שלמה יוסף זוין, להקים גוף עליון של רבני חב"ד בישראל, שיהווה את הסמכות העליונה של חסידי חב"ד. עם הקמת בית הדין נתמנה הרב חנזין כחבר בבית הדין, ובשנת 1978 לאחר פטירת הרב זווין נתמנה הרב חנזין לעמוד בראשות בית הדין.
חבר הרבנות פתח תקווה
עריכהבמהלך רבנותו בעיר פתח תקווה, פעל הרב חנזין רבות בעיר, בעיקר בענייני השחיטה, שמירת השבת, ושיעורי תורה שונים שהיה מוסר. היה בקשר הדוק עם הרבנים השונים בעירו שאף העריצו את עבודתו, מהם הרב יהושע משה אהרונסון, הרב ראובן כץ, וכן גיסו הרב דוד סלומון, ואחיינו הרב ברוך שמעון סלומון. היה אחראי מטעם הרבנות על כשרות הערובין, המקוואות ובית המטבחיים, שם עמד על כשרות השחיטה.
מלחמתו על שמירת השבת
עריכההרב חנזין יצא פעמים רבות להפגין נגד חילול שבת בעירו, ואף נאסר בשל כך מספר פעמים. הוא היה הולך במשך השבת אל חנויות בעיר, ומבקש מהם לסגור את חנותם בשבת. ומפורסמת תמונתו בוויכוח עז מול ראש העיר דאז דב תבורי, על שמירת השבת בעיר.
לקריאה נוספת
עריכה- מנחם זיגלבוים, דוד עבדי מסכת חיים מרתקת של הגאון החסיד הרב דוד חנזין ע"ה, הוצאת אשל כפר חב"ד, ה'תשס"ד.
קישורים חיצוניים
עריכה- תמונות מימי חייו, אתר col תמוז תשע"ו
- תמונת מצבתו בבית העלמין סגולה
הערות שוליים
עריכה- ^ נפטר זקן רבני חב"ד בארץ - הרב דוד חנזין ע"ה באתר col, תמוז תשס"ג