גלריה ברבור

גלריה לאמנות בירושלים

"גלריה ברבור" או "Barbur Gallery" היא גלריה לאמנות רב תחומית בירושלים. הרעיון המרכזי העומד מאחורי ברבור הוא האמונה בחשיבותו של דו-שיח ושיתוף פעולה בחברה בכלל ובמיוחד בין אמנים. בימים אלו הגלריה ממוקמת בסמוך לכיכר ציון, ברחוב הרברט סמואל.

גלריה ברבור
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע כללי
סוג גלריה
מיקום ירושלים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים מאשה זוסמן, אבי סבח, ינאי סגל, ניר הראל, דן אורימיאן
מפעיל בר-קיימא לתרבות, אמנות, מוסיקה ושלום עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ? – 1 ביולי 2005
תאריך פתיחה רשמי 1 ביולי 2005
קואורדינטות 31°46′53″N 35°13′10″E / 31.78149°N 35.21932°E / 31.78149; 35.21932
barburgallery.org
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סביב החלטתה של עיריית ירושלים לפנות את הגלריה ממשכנה נערך דיון משפטי נרחב אשר העלה סוגיות הקשורות לחופש הביטוי.

הקמה

עריכה

גלריה ברבור הוקמה בשנת 2005 על ידי קבוצה של בוגרי בצלאל במטרה לבחון את תפקיד הגלריה בחברה ובקהילה. הגלריה הוקמה במרכז ירושלים, סמוך לשוק מחנה-יהודה בחלל קטן, בגובה הרחוב, בשטח גינה קהילתית. בחינת היחס שבין השיח המתקיים בעולם האמנות לבין השיח הציבורי ברחוב, הפך את הגלריה לפורצת-דרך בנוף התרבותי בארץ, כמודל המשלב בין אמנות וקהילה ויוצר מרחב חופשי וסובלני הפתוח לדיון במגוון נושאים. כל הפעילויות במקום נעשות ללא למטרות רווח. הגלריה פועלת כחלק מעמותת בר-קיימא לתרבות, אמנות, מוסיקה ושלום.

משכנה הנוכחי של הגלריה ברחוב הרברט סמואל 2, בסמוך לכיכר ציון, ירושלים.

מאבק משפטי

עריכה

בתחילת 2017 נשלחה לגלריה הודעה כי עיריית ירושלים החליטה לעכב את העברת תקציב התמיכה בגלריה, שאושר על ידי מועצת העירייה. הודעה זו הגיעה לאחר התכתבות עם היועץ המשפטי לעירייה שביקש לבטל את אירועים שהגלריה קיימה במהלך 2016, ביניהם הקרנת סרט על פעילות "תעאיוש", פאנל בנושא פינוי והריסת בתים במזרח ירושלים עם חברי קבוצת "Free Jerusalem", ואירוח קורס מדיני-כלכלי בשיתוף עמותת "קול אחד" וארגון "דרכנו".

בפברואר 2017 שרת התרבות מירי רגב פנתה לראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, בדרישה לבטל אירוע השקה של חוברת של ארגון "שוברים שתיקה" שעתיד היה להתארח בגלריה. בנוסף דרשה רגב מהעירייה לסגור את הגלריה. לאחר האירוע שהתקיים כמתוכנן, עיריית ירושלים הגישה תביעת פינוי לבית משפט השלום בירושלים ובהמשך תביעות לביטול אירועים נוספים. ביצוגו של עוה"ד יוסי חביליו ועמותת צחו"ר, שתי תביעות העירייה בבית משפט השלום והערעור אל בית המשפט המחוזי נדחו, וגם אירועים אלו התקיימו כמתוכנן.[1][2]

בדיון שנערך ב־30 באוגוסט 2018 בבית המשפט השלום בירושלים קיבל השופט אמיר דהאן את תביעת המקרקעין של עיריית ירושלים, שביקשה לפנות את הגלריה. השופט קיבל החלטה זו בניגוד להחלטת השופטת אפרת אייכנשטיין-שמלה שעסקה בתיק קודם לכן ומצאה לנכון כן לאפשר לגלריה ברבור את הזכות להתגונן. בלחץ שרת התרבות מירי רגב, פעלה העירייה לסגירת הגלריה. העירייה טענה כי היא זקוקה למבנה שבו פועלת הגלריה לצרכים אחרים ואולם, בדיון בתביעה אמר השופט אמיר דהאן: ״ברור לחלוטין שהשיקול שעומד בבסיס הגשת התביעה הוא שדעת העירייה לא נוחה מסוג הביטויים שיש שם.״

בדיון תקף עורך הדין יוסי חביליו את התנהלות העירייה וטען כי בקשת הפינוי נובעת משיקולים פוליטיים ועל כן ביקש מבית המשפט לדחות את הדיון עד לאחר הבחירות. לבסוף החליט השופט אמיר דהאן לקבל את עמדת העירייה מבלי להידרש לטענות ההגנה, בכך היפך והפר את החלטת השופטת אפרת אייכנשטיין-שמלה. מועד הפינוי שקבע הוא 1 בפברואר 2018, אחרי כניסת ראש העירייה הבא לתפקידו, השופט אף ציין כי המועצה וראש העירייה החדש יהיו רשאים "לבטלו או להימנע מלאוכפו ככל זוכה בפסק דין אזרחי ולא יהיה בדבר משום זילות ביהמ"ש חלילה."[3]

בספטמבר 2020, לאחר שהגלריה עברה למשכנה החדש בממילא,[4] בית המשפט העליון קיבל חלקית את הערעור שהגישו חברי הגלריה וקבע כי על בית המשפט המחוזי לבחון את טענותיהם כי העירייה פינתה אותה ממניעים פוליטיים. השופט עוזי פוגלמן ציין בפסק הדין. "השתלשלות העניינים... מעלה שאלה בהתייחס לטענת העירייה כי הטעם היחיד לפינוי הגלריה היה הצורך במבנה לגן ילדים". בנוסף קבע פוגלמן כי העירייה תשלם עבור הוצאות משפטיות סכום של 5,000 ש"ח.[5]

לאחר מכן חזר התיק לבית המשפט המחוזי שם נדחתה הגלריה באופן סופי ואף חויבה בהוצאות משפט גבוהות בסך 10,000

מאז 2017 מנעה עיריית ירושלים תקציבים מגלריה ברבור, ובשנת 2021 חזרה העירייה לתמוך בפעילות[6].

הערות שוליים

עריכה