גדעון פת
גדעון פַּת (2 בפברואר 1933 – 26 באפריל 2020) היה כלכלן, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל, חבר הנהלת הליכוד, וחבר מרכז "מכבי" בישראל.
 | |||||||||
| גדעון פת, 1980 | |||||||||
| לידה |
2 בפברואר 1933 ירושלים, פלשתינה (א"י) | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
26 באפריל 2020 (בגיל 87) סביון, ישראל | ||||||||
| מדינה |
 ישראל | ||||||||
| השכלה | אוניברסיטת ניו יורק | ||||||||
| מפלגה |
הליכוד  | ||||||||
| סיעה | גח"ל, הליכוד | ||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
  | |||||||||
ביוגרפיה
עריכהגדעון מרקוס נולד בירושלים. הוא גדל אצל דודתו חיה פת, בעלת "קפה פת" בעיר, ולימים אימץ את שם משפחתה. התגייס לצה"ל ושירת בנח"ל.
בשנים 1953–1955, היה מנהל לשכתו של שר התחבורה, יוסף ספיר, איש "הציונים הכלליים".[1] באמצע שנות ה-50 נסע לארצות הברית, שם היה פעיל בהסתדרות הציונית וקיבל תואר ראשון ב"כלכלה וסחר בין-לאומי" מאוניברסיטת ניו יורק. ב-1967, עם הקמת ממשלת הליכוד הלאומי, מונה ספיר לשר בלי תיק, ופת שב לישראל לנהל את לשכתו.[2] בשנת 1968 נבחר להנהלת "מכבי".[3]
קריירה ציבורית
עריכהלקראת הבחירות לכנסת השביעית התמודד מטעם המפלגה הליברלית ברשימת גח"ל, ונחשב לנציג הצעירים.[4] הוא נכנס לרשימה במקום גבולי[5] ולא נבחר לכנסת השביעית. פת נכנס לכנסת ב-1970, עקב פטירתו של אריה בן-אליעזר.[6]
בממשלה ה-18 בראשות מנחם בגין, שהוקמה אחרי הבחירות לכנסת התשיעית, שימש כשר הבינוי והשיכון. בתקופת כהונתו יצא לפועל "פרויקט שיקום שכונות".
בינואר 1979 מונה לשר התעשייה, המסחר והתיירות. באותה שנה עמד פת בראש ועדה על שמו, אשר בחנה דרכים לפיתוח התיירות באילת, בעקבות המשבר בענף התיירות.
בממשלה ה-19 שימש כשר התיירות עד אוגוסט 1981 ולאחר מכן שוב כשר התעשייה והמסחר, תפקיד בו המשיך גם בממשלה ה-20.[7] בממשלות ה-21 וה-22 שימש כשר המדע והפיתוח.[8] בכנסת ה-12 שימש בשתי הממשלות שוב כשר התיירות. בחלק מזמן כהונתה של הכנסת השלוש עשרה היה יו"ר ועדת הכלכלה.
במפלגה הליברלית, ובהמשך בתוך "הליכוד", בלטה היריבות בין גדעון פת ליצחק מודעי, שהתבטאה גם בחילופי דברים קשים ביניהם.[9]
עם פרישתו מהכנסת בשנת 1996, כיהן פת כנשיא "הבונדס" עד שנת 2002,[10] וכן כיהן כנשיא המועצה לישראל יפה.[11]
חיים אישיים
עריכהפת התגורר בסביון והיה אב לשלושה בנים. את רעייתו אן, בתו של קרול פיקל, מחלוצי תעשיית היהלומים בארץ ישראל, הכיר בעת לימודיו בניו יורק. היה גיסו של שמואל טולידאנו.
לקריאה נוספת
עריכה- יאיר קוטלר, הנבחרת הלאומית, כרך ב', פרק א' (9), ירדן הוצאה לאור, 1988, עמודים 220 - 239
קישורים חיצוניים
עריכה
גדעון פת, באתר הכנסת - גדעון פת, באתר כנסת פתוחה
- ניבה לניר, פת עם כל דבר, דבר, 2 בדצמבר 1983
- אבי בטלהיים, "אני צובע בשחור? הרי הכל שחור", מעריב, 23 באוגוסט 1985
עופר אדרת, השר וחבר הכנסת לשעבר גדעון פת מת בגיל 87, באתר הארץ, 27 באפריל 2020
הערות שוליים
עריכה- ^ לא בסמכות שר התחבורה, על המשמר, 15 במרץ 1953
מקבלי פניו של שר התחבורה, הארץ, 11 במאי 1955 - ^ ניבה לניר, פת עם כל דבר, דבר, 2 בדצמבר 1983
- ^ נבחרה הנהלה למרכז מכבי, מעריב, 1 ביולי 1968
- ^ יהושע ביצור, הכיסאות המתפנים של גח"ל, מעריב, 28 במרץ 1969
- ^ מרכז הליברלים אישר את הרשימה, דבר, 24 בספטמבר 1969
- ^ ג. פת מגח"ל לכנסת, למרחב, 30 בינואר 1970
גדעון פת — ח"כ חדש מגח"ל, דבר, 11 בפברואר 1970 - ^ התערבות מיידית, ביקשה הנהלת מפעל רוגוזין באשדוד משר התעשיה והמסחר, גדעון פת, חדשות, 14 במרץ 1984
- ^ אריאלה רבדל, דווקא פת, כותרת ראשית, 26 בפברואר 1986
- ^ אבי בטלהיים, מריבות בצמרת, מעריב, 19 בדצמבר 1980, המשך, מעריב, 19 בדצמבר 1980
אבי בטלהיים, "אני צובע בשחור? הרי הכל שחור", מעריב, 23 באוגוסט 1985
אבי בטלהיים, "ריח של קנוניה עולה מסיכום מודעי־לוי; זו הצעה בזויה ומזיקה", מעריב, 11 ביוני 1986
מנחם רהט, מודעי: גדעון פת הוא הטיפש של העיירה, מעריב, 30 במאי 1989 - ^ חיים הנדוורקר, מי צריך את הבונדס, באתר הארץ, 8 בינואר 2002
- ^ אבי בר-אלי, המועמד של מופז לתפקיד יו"ר הרכבת - השר לשעבר גדעון פת, באתר TheMarker, 22 ביולי 2007
- ^ ירון דרוקמן ואיתמר אייכנר, הלך לעולמו השר לשעבר גדעון פת, באתר ynet, 27 באפריל 2020