גבון

הרפובליקה הגבונית (בצרפתית: République Gabonaise) היא מדינה במערב מרכז אפריקה. היא גובלת בגינאה המשוונית ובקמרון בצפון, ברפובליקה של קונגו במזרח ובדרום, ובמפרץ גינאה במערב. אוכלוסיית גבון מונה כ-2.4 מיליון נפש. היא גם מדינה חברה בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי.

הרפובליקה הגבונית
République Gabonaise

דגל סמל
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
מוטו לאומי	אחדות, עבודה, צדק
המנון לאומי	המנון גבון המנון
ממשל
משטר	רפובליקה נשיאותית
ראש המדינה	נשיא גבון
נשיא גבון	עלי בונגו
ראש הרשות המבצעת	ראש ממשלת גבון
ראש ממשלת גבון	Raymond Ndong Sima
שפה רשמית	צרפתית
עיר בירה	ליברוויל 0°30′N 9°32′E (והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת	הפרלמנט של גבון
גאוגרפיה
יבשת	אפריקה
שטח יבשתי	267,667 קמ"ר (78 בעולם)
אחוז שטח המים	זניח
אזור זמן	UTC +1
היסטוריה
הקמה
עצמאות מצרפת	17 באוגוסט 1960
ישות קודמת	אפריקה המשוונית הצרפתית
דמוגרפיה
אוכלוסייה (הערכה 1 בדצמבר 2024)	2,561,523 נפש (145 בעולם)
צפיפות	9.57 נפש לקמ"ר (219 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים גילאי 0–14 36.48% גילאי 15–24 17.43% גילאי 25–54 36.91% גילאי 55–64 5.10% גילאי 65 ומעלה 4.08%
כלכלה
תמ"ג (2023)	20.52 מיליארד $ (122 בעולם)
תמ"ג לנפש	8,009$ (108 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי (2022)	0.693 (123 בעולם)
מדד ג'יני	38 (נכון ל־2017)
מטבע	פרנק CFA‏ (XAF)
בנק מרכזי	בנק מדינות מרכז אפריקה
שונות
קוד ISO 3166-1	GA
סיומת אינטרנט	ga.
קידומת בין־לאומית	241
gouvernement.ga
(למפת גבון מוגדלת)   ליברוויל פורט-גנטיל אויים פרנסוויל טשיבאנגה מואילה מאקוקו גינאה המשוונית קמרון קונגו מפרץ גינאה גבון (למפת גבון רגילה)   ליברוויל פורט-גנטיל אויים פרנסוויל טשיבאנגה מואילה מאקוקו גינאה המשוונית קמרון קונגו מפרץ גינאה גבון

היסטוריה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בשלהי המאה ה-15 הקימו הפורטוגלים תחנות מסחר בגבון והאזור הפך למרכז לסחר העבדים האטלנטי. באמצע המאה ה-19, התיישבו הצרפתים בגבון. גבון זכתה בעצמאותה מצרפת ב-17 באוגוסט 1960. מאז ידעה עליות ומורדות במצבה הפוליטי והכלכלי. עד לאחרונה המשטר בה היה יציב יחסית לשכנותיה, ואף קיימה סממנים דמוקרטיים מסוימים, ומבחינה כלכלית, בעיקר הודות לרווחי הנפט, היא משגשגת ביחס לרוב מדינות אפריקה. עם זאת ב-30 באוגוסט 2023 עם קבלת תוצאות הבחירות בוצעה בה הפיכה צבאית.

פוליטיקה

נשיאה השני של גבון, עומאר בונגו, שלט בה כשליט דיקטטורי יחיד לאורך רוב שנות עצמאותה, משנת 1967 ועד מותו ב-2009.

בשנים האחרונות לשלטון בונגו הותר מעט רסן השלטון והותרה להלכה פעילותן של מפלגות אופוזיציה. לאחר מותו של עומר בונגו נבחר בנו עלי בונגו לנשיא. גורמי אופוזיציה טענו לזיוף רחב היקף בבחירות, ובעקבות טענות אלה החל גל מהומות במדינה.

ב-6 בינואר 2019, נכשל ניסיון הפיכה במדינה שתוכנן על ידי חיילים בצבא גבון.

ב-30 באוגוסט 2023 נעשה ניסיון הפיכה צבאית נוסף, כאשר דקות ספורות לאחר שוועדת הבחירות במדינה הודיעה כי הנשיא עלי בונגו זכה בכהונה שלישית, קבוצת קצינים בכירים בצבא גבון הודיעה בשידורי טלוויזיה כי תפסה את השלטון.

הפרלמנט של גבון מורכב משני בתים: הסנאט והאספה הלאומית.

חלוקה מינהלית

ערך מורחב – מחוזות גבון

גבון מחולקת לתשע פרובינציות:

אסטואר (העיר הראשית ליברוויל), אוגואואה עילית (העיר הראשית פרנסוויל), אוגואואה התיכונה (העיר הראשית לאמברנה), נגוניה (העיר הראשית מואילה), ניאנגה (העיר הראשית צ'יבנגה), אוגואואה איוינדו (העיר הראשית מאקוֹקוּ), אוגואואה עילית (העיר הראשית לוֹלוֹ), אוגואואה הימית (העיר הראשית פור ז'נטיל), ווֹלֶה נְטֵם (העיר הראשית אוֹיֶים).

כלכלה

התמ"ג לנפש בגבון נמוך אומנם משמעותית מרמתו במדינות המערב, אך הוא בין הגבוהים באפריקה, וגבוה פי ארבעה מהממוצע באפריקה שמדרום לסהרה. המקור העיקרי לשגשוג היחסי הוא הנפט, שהתגלה במים הטריטוריאליים של גבון בשנות השבעים של המאה העשרים. כיום הוא מהווה כ-81% מהיצוא של המדינה ו-43% מהתמ"ג. קודם לכן נשענה הכלכלה על ענפי העץ והמנגן. קיימים פערים גדולים מאוד בחלוקת העושר בגבון, כשקבוצת עלית מצומצמת של תעשיינים נוטלת לעצמה את רוב הרווחים ממחצביה הרבים של המדינה. שיעור האבטלה גבוה ועומד על כ-20%.

גאוגרפיה

גבון מצויה על חוף האוקיינוס האטלנטי, בקרבת קו המשווה. כ-88% משטח המדינה מכוסים יערות גשם. אורכו של הנהר הגדול ביותר במדינה, נהר האוגווה, כ-1,200 ק"מ. עם המשאבים הטבעיים שבה נמנים נפט, מגנזיום, ברזל, זהב ואורניום.

בשנת 1972 התגלו באזור אוקלו ראיות לקיומם של כורים גרעיניים טבעיים קדומים, שתוארכו לתור הפרוטרוזואיקון. ב-2007 העניק אונסק"ו לפארק הלאומי לופה-אוקנדה, שבמרכז גבון, מעמד של אתר מורשת עולמית. בחלקו הצפוני מצויים השרידים האחרונים של סוואנת הדשא שנוצרה במרכז אפריקה במהלך עידן הקרח האחרון, לפני כ-15,000 שנים. אחד הפארקים הלאומיים הגדולים במדינה הוא הפארק הלאומי לואנגו.

דמוגרפיה

שפות ומוצאות אתניים

השפה הצרפתית בניב המקומי מהווה גורם מאחד, ומרבית ההשפעה התרבותית החיצונית באה מצרפת. קיים מיעוט של כ-154 אלף תושבים שהם ממוצא אירופאי המתגוררים במדינה, כשמתוכם כ-120 אלף הם ממוצא צרפתי.

התושבים הם ברובם הגדול בני בנטו, ומשתייכים ליותר מ-40 קבוצות שבטיות שונות, שהגבולות ביניהן מטושטשים יותר מאשר במדינות אפריקאיות אחרות.

אוכלוסייתה של גאבון מונה כ-2.4 מיליון איש, אך יחד עם זאת היא אחת המדינות דלילות האוכלוסין ביותר ביבשת האפריקאית, לאחר שמסיבות היסטוריות וסביבתיות קטנה אוכלוסייתה בין השנים 1900–1940. תוחלת החיים עומדת על כ-69.7 שנים בממוצע. שיעור הפריון עומד על 3.31 ילדים בממוצע לאישה.

דתות

על פי אומדן של ה-Pew Research Center מ-2020, הנצרות היא הדת הבולטת ברפובליקה הגאבונית כאשר כ-76% מאוכלוסייתה הם נוצרים (בפרט קתולים), לצד כ-12% מהגאבונים שהם מוסלמים (בעיקר בני הזרם האסלאמי-סוני), וכ-6% מהם בני אמונות אפריקאיות שבטיות ופולקיסטיות שלרוב מוגדרים גם כאנימיסטים.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של גבון
• גבון באתר הנתונים על מדינות העולם של ה-CIA
• גבון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מידע על גבון בקטלוג הספרייה הלאומית
• פרטי עיתונות היסטוריים על גבון באתר עיתונות יהודית היסטורית