גארת' ברוקס
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תחביר לקוי, תרגמת, ויקיזציה. | |
טרויאל גארת' ברוקס (באנגלית: Troyal Garth Brooks, נולד ב-7 בפברואר 1962) הוא זמר ויוצר אמריקאי של מוזיקת קאנטרי. ברוקס נמצא במקום השני בין שיאני מכירות התקליטים בארצות הברית, עם יותר מ-128 מיליון תקליטים.[1]
לידה |
7 בפברואר 1962 (בן 62) טלסה, אוקלהומה, ארצות הברית |
---|---|
שם לידה | טרויאל גארת' ברוקס |
שם במה | Chris Gaines |
מוקד פעילות | נאשוויל |
תקופת הפעילות |
1984–2001 2005 |
מקום לימודים | האוניברסיטה של מדינת אוקלהומה |
סוגה | קאנטרי |
שפה מועדפת | אנגלית |
כלי נגינה | גיטרה, מפוחית פה, פסנתר, סקסופון |
חברת תקליטים | Capitol Nashville, Liberty, Pearl, Big Machine, RCA Nashville |
בן או בת זוג |
Sandy Mahl (1986–2001) טרישה יירווד (10 בדצמבר 2005–?) |
פרסים והוקרה | ראו פרסים והוקרה |
garthbrooks.com | |
פרופיל ב-IMDb | |
ביוגרפיה
עריכהברוקס נולד בטלסה שבאוקלהומה כבן זקונים לטרויאל ריימונד ברוקס ג'וניור ולקולין מקאלרוי קרול. אביו עבד כשרטט טכני בחברת שמן, ואימו הייתה זמרת קאנטרי. לברוקס עוד אח וארבעה אחים למחצה מנישואים קודמים של הוריו. כבר בילדותו התעניין ברוקס במוזיקה, למד לנגן על גיטרה ובנג'ו ושר באירועים משפחתיים. בתיכון שיחק ברוקס פוטבול ובייסבול, והיה אצן. לאחר סיום לימודיו בתיכון, הוא קיבל מלגת לימודים לאוניברסיטה של מדינת אוקלהומה, שם עסק הטלת כידון. הוא למד פרסום וסיים תואר ראשון ב-1984.
ב-1989 פרץ ברוקס לתודעה, והפך במהירות לפופולרי. ברוקס שילב אלמנטים של מוזיקת פופ ורוק בקלטותיו והופעותיו, והצליח לשלוט במצעדי הסינגלים ואלבומי הקאנטרי בארצות הברית.
ברוקס נהנה מאחת הקריירות המצליחות בהיסטורית המוזיקה הפופולרית עם מכירה של יותר מ-115 מיליון אלבומים בארצות הברית בלבד. ברוקס, אשר לא היה מסופק מעבודתו ורצה להרחיב את גבולות עיסוקו, יצא בפרויקט אמנותי שאפתני, אותו לא הצליח לסיים, הכולל זהות בדויה של ברוקס בשם כריס גאינס.
ב-2001, החליט ברוקס לפרוש רשמית בשל לחצים משפחתיים ואומנותיים והפסיק להקליט ולהופיע עד שנת 2005. בשנת 2016, הוציא עם טרישה יירווד את אלבום חג המולד המשותף, Christmas Together.
באוקטובר 2024, ברוקס נתבע בגין תקיפה מינית ואונס על ידי אישה אנונימית בתביעה שהוגשה בלוס אנג'לס. התובעת טוענת כי ברוקס אנס אותה במהלך שנת 2019, בזמן שעבדה עבורו כמעצבת שיער ומאפרת. בנוסף לטענות על האונס, התובעת טוענת כי ברוקס חשף אותה להתנהגויות מיניות בלתי הולמות נוספות במהלך 2019. בתביעה נחשף כי הוגשה גם תביעה קודמת בחודש הקודם בבית משפט פדרלי במיסיסיפי על ידי תובע אנונימי, במטרה למנוע מאדם לחשוף טענות לתקיפה מינית ולכנותן כ"ניסיון סחיטה מתמשך". ברוקס אישר כי הוא זה שעומד מאחורי התביעה האנונימית שהוגשה במיסיסיפי, וטוען שהיא הוגשה באופן אנונימי כדי לשמור על פרטיות המשפחות משני הצדדים. בהצהרה שנשלחה ל"בילבורד", ברוקס הכחיש את הטענות המיוחסות לו ואומר כי האיומים וההאשמות הם "כמו להחזיק אקדח טעון מול פניי". ברוקס טוען כי במשך החודשיים האחרונים הופעלו עליו איומים ולחצים לשלם סכום כסף גדול, ואומר כי סחיטה כספית היא בגדר "דמי שתיקה".[2]
דיסקוגרפיה
עריכהאלבומי אולפן
עריכה- 1989: Garth Brooks
- 1990: No Fences
- 1991: Ropin' the Wind
- 1992: The Chase
- 1993: In Pieces
- 1995: Fresh Horses
- 1997: Sevens
- 1999: Garth Brooks in.... The Life of Chris Gaines
- 2001: Scarecrow
- 2014: Man Against Machine
- 2016: Christmas Together
- 2016: Gunslinger
- 2020: Fun
פרסים והוקרה
עריכה- 2 פרסי גראמי (מתוך 7 מועמדויות)
- 16 פרסי המוזיקה האמריקאית
- 11 פרסי איגוד מוזיקת הקאנטרי
- 18 פרסי האקדמיה למוזיקה
- 24 פרסי המוזיקה של בילבורד
- פרסי המוזיקה האמריקאית, זמר העשור של שנות ה-90'
- פרסי האקדמיה למוזיקת קאנטרי, זמר העשור של שנות ה-90'
- אמן השנה של פרס המוזיקה האמריקאית (1996)
- פרס גראמי לשיתוף פעולה למוזיקת קאנטרי (1997)
- Country Music Association Award for Entertainer of the Year (1998)
- Country Music Association Award for Entertainer of the Year (1997)
- פרס גראמי לשיתוף פעולה למוזיקת קאנטרי (1997)
- פרס המוזיקה האמריקאית לאמן הקאנטרי האהוב ביותר (1997)
- פרס המוזיקה האמריקאית לאלבום אהוב – קאנטרי (1999)
- פרס המוזיקה האמריקאית לאלבום אהוב – קאנטרי (2000)
- פרס גרשווין (2020)
- פרס המוזיקה האמריקאית לאמן הקאנטרי האהוב ביותר (1999)
- פרס המוזיקה האמריקאית להצטיינות (2002)
- פרס המוזיקה האמריקאית לאמן הקאנטרי האהוב ביותר (2000)
- פרס המוזיקה האמריקאית לאלבום אהוב – קאנטרי (1996)
- פרס המוזיקה האמריקאית לאמן הקאנטרי האהוב ביותר (1996)
- פרס המוזיקה האמריקאית לאמן הקאנטרי האהוב ביותר (1995)
- פרס גראמי להופעת קאנטרי (גברים) (1991)
- פרס המוזיקה האמריקאית לאלבום אהוב – קאנטרי (1992)
- Favorite Country Single (1992)
- Favorite Country Single (1991)
- פרס המוזיקה האמריקאית לאמן הקאנטרי האהוב ביותר (1992)
- Country Music Association Award for Entertainer of the Year (1991)
- פרס ג'ונו לבדרן הבין-לאומי של השנה (1992)
- פרס המוזיקה האמריקאית לאמן הקאנטרי האהוב ביותר (1994)
- פרס המוזיקה האמריקאית לאמן הקאנטרי האהוב ביותר (1993)
- Country Music Association Award for Entertainer of the Year (1992)
- פרס מרכז קנדי (2020)
- כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של גארת' ברוקס (באנגלית)
- גארת' ברוקס, ברשת החברתית פייסבוק
- גארת' ברוקס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- גארת' ברוקס, ברשת החברתית אינסטגרם
- גארת' ברוקס, ברשת החברתית Goodreads
- גארת' ברוקס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- גארת' ברוקס, באתר AllMovie (באנגלית)
- גארת' ברוקס, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- גארת' ברוקס, באתר Metacritic (באנגלית)
- גארת' ברוקס, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
- גארת' ברוקס, באתר ספוטיפיי
- גארת' ברוקס, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
- גארת' ברוקס, באתר Last.fm (באנגלית)
- גארת' ברוקס, באתר AllMusic (באנגלית)
- גארת' ברוקס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- גארת' ברוקס, באתר דיזר
- גארת' ברוקס, באתר Yandex.Music (ברוסית)
- גארת' ברוקס, באתר Discogs (באנגלית)
- גארת' ברוקס, באתר Songkick (באנגלית)
- גארת' ברוקס, באתר Genius
- גארת' ברוקס, באתר SecondHandSongs
- גארת' ברוקס, באתר בילבורד (באנגלית)
- גארת' ברוקס, באתר טיידל (באנגלית)
- גארת' ברוקס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ על פי נתוני התאחדות חברות התקליטים האמריקנית (RIAA)
- ^ Katie Atkinson, Garth Brooks Responds to Sexual Assault Lawsuit: ‘I Am Not the Man They Have Painted Me to Be’, Billboard, 2024-10-04 (באנגלית אמריקאית)
פרסים - גארת' ברוקס | |
---|---|
|