ג'יליאן אנדרסון
ג'יליאן אנדרסון (באנגלית: Gillian Anderson; נולדה ב-9 באוגוסט 1968) היא שחקנית, אקטיביסטית ומחברת אמריקאית-בריטית אשר זכתה בפרס אמי, בפרס גלובוס הזהב ובשני פרסי גילדת שחקני המסך. ידועה בעיקר כסוכנת דיינה סקאלי בסדרה האמריקאית "תיקים באפלה" וכסטלה גיבסון בסדרה הבריטית "The Fall" וגם בסדרות של נטפליקס כמו בעונה הרביעית של הכתר בתור מרגרט תאצ'ר ובסדרה "חינוך מיני" בתור ד"ר ג'ין מילברן.
ג'יליאן אנדרסון בפסטיבל ברלין, 2017 | |
לידה |
9 באוגוסט 1968 (בת 56) שיקגו, אילינוי |
---|---|
שם לידה | Gillian Leigh Anderson |
מדינה |
ארצות הברית הממלכה המאוחדת |
תקופת הפעילות | מ-1986 |
עיסוק | שחקנית קולנוע טלוויזיה ותיאטרון, סופרת, אקטיביטית ומפיקה |
מקום לימודים |
|
בן או בת זוג |
|
מספר צאצאים | 3 |
פרסים והוקרה | |
http://gilliananderson.ws | |
פרופיל ב-IMDb | |
חתימה | |
בנוסף לסרטים ולטלוויזיה, אנדרסון זכתה לשבחים והכרה על הופעותיה על הבמה. עבודות הבמה שלה כוללות את המחזה Absent Friends עליו זכתה ב-Theatre World Award, "בית הבובות" עליו קיבלה מועמדות לפרס אוליבייה ותפקידה כבלאנש דובאה בהצגה "חשמלית ושמה תשוקה" עליו קיבלה מועמדות שנייה לפרס אוליבייה.
ביוגרפיה
עריכהאנדרסון נולדה בשנת 1968 בשיקגו לרוזמרי, מתכנתת מחשבים, ולאדוארד אנדרסון, מנהל חברת פוסט-פרודקשן.[1] לאחר שנולדה, עברו הוריה להתגורר בפוארטו ריקו למשך 15 חודשים ומשם עברו לאזור הקראוץ' אנד (Crouch End) בצפון לונדון, שם למד אביה בבית הספר לקולנוע של לונדון (אנ').[2] בגיל 11, חזרה משפחתה לארצות הברית לעיר גרנד ראפידס במישיגן, שם השתתפה במסגרת בית הספר בתוכנית לילדים מחוננים עם דגש על מדעי הרוח. אנדרסון חשה לא שייכת לארצות הברית ורכשה לעצמה מוניטין של נערה פרועה ומתמרדת. היא פיתחה ניב של המערב התיכון עקב הלעג לו זכתה בשל מבטאה הבריטי. במהלך התיכון החלה להתעניין בתיאטרון ולשחק בהצגות בתיאטרון הקהילתי המקומי, וכן עבדה כמתמחה בתיאטרון ובית הספר האזרחי לאמנות הבמה של גרנד ראפידס (Grand Rapids Civic Theatre & School of Theatre Arts). היא סיימה את התיכון בשנת 1986. בשנת 1990 היא סיימה את תוארה בלימודי משחק ואמנות הבמה מאוניברסיטת דה פול (The Theatre School at DePaul University) במישיגן. אנדרסון סיימה גם קורס משחק של התיאטרון המלכותי הלאומי (Royal National Theatre) באוניברסיטת קורנל בניו יורק.
אחיה הצעיר אהרון נפטר בגיל 30 מגידול מוחי אשר מקורו היה במחלת הנוירופיברומטוזיס. כאשר אובחנה מחלתו, אהרון היה בשנתו השנייה ללימודי הדוקטורט בפסיכולוגיה התפתחותית באוניברסיטת סטנפורד. אחותה הצעירה זואי היא אומנית קרמיקה. זואי היא לסבית מוצהרת ונשואה לבת זוגה.
קריירה
עריכהבגיל 22 עברה אנדרסון לניו יורק והחלה להופיע במחזות. ב-1991 היא זכתה ב-Theatre World Award על משחקה במחזה Absent Friends,[3] לצידה של ברנדה בלתין. במקביל עבדה כמלצרית.
בשנת 1992 עברה אנדרסון ללוס אנג'לס ועשתה מבחני בד למיניהם במשך שנה. על אף שנשבעה כי לעולם לא תשחק בטלוויזיה, בהיותה מובטלת משך כשנה שלמה, שינתה את דעתה. היא עשתה סרט לטלוויזיה בכבלים The Turning עם טס הרפר וספר לשמיעה לסיפור "Exit to Eden" של הסופרת אן רייס. ב-1993 הופיעה הופעת אורח בסדרת קולג' בשם "Class of '96" אשר שייכת לרשת הטלוויזיה FOX.
בעקבות הופעת אורח זו, נשלח אל אנדרסון תסריט הסדרה "תיקים באפלה" בגיל 24, והיא החליטה לגשת לאודישנים משום שלדבריה, לראשונה מזה זמן רב, היה זה תסריט עם דמות נשית חזקה, אינטליגנטית ועצמאית כדמות ראשית בסדרה. כריס קארטר, מפיק הסדרה, רצה להעסיק אותה, אולם רשת FOX העדיפה שחקנית ותיקה יותר בתחום ובעלת חזות פרונטלית מודגשת. הרשת שלחה מועמדת נוספת לתפקיד סקאלי אולם קארטר עמד על כך שג'יליאן היא זו שתשחק את סקאלי. ג'יליאן אכן קיבלה את התפקיד של הסוכנת המיוחדת דיינה סקאלי בחושבה שהסדרה תחזיק מעמד 13 פרקים בלבד. הסדרה זכתה להצלחה רבה וצולמה בוונקובר ובלוס אנג'לס במשך תשע עונות ואף צולמו שני סרטי קולנוע. ג'יליאן זכתה בפרסים על משחקה כסוכנת סקאלי, כולל פרס אמי, פרס גלובוס הזהב ושני פרסי גילדת המסך.
בעת צילומי הסדרה אנדרסון פגשה את בעלה הראשון, קלייד קלוץ, שהיה המנהל האמנותי של "תיקים באפלה". ב-1997 שיחקה בדרמה הקומית "מונית לשיקגו" לצד ג'ון קיוזאק וג'וליאן מור. ב-1999 היא נתנה את קולה לסרט יפני בשם "הנסיכה מונונוקי" של הבמאי הייאו מיאזאקי לדמות מורו. אנדרסון ידועה כמעריצת עבודותיו של הייאו מיאזאקי. ב-2000 אנדרסון שיחקה בעיבוד קולנועי לספרה של אדית וורטון בשם "בית האשליות" (The House of Mirth) עליו קיבלה שבחים רבים וזכתה בפרס הקולנוע הבריטי העצמאי לשחקנית הטובה ביותר. היא השתתפה בעבודתה של איב אנסלר במופע "מונולוגים מהווגינה". מנובמבר 2002 ועד 9 בפברואר 2003 הופיעה אנדרסון לראשונה על במות הווסט אנד בהצגה What The Night is For בלונדון. ב-2004 שיחקה בהצגה What The Night Is For בתיאטרון רויאל קורט.
ב-2005 הופיעה בתפקיד ליידי דדלוק בסדרה "בית קדרות" ברשת האנגלית BBC המבוססת על ספרו של צ'ארלס דיקנס בעל אותו השם. גם על משחקה זה זכתה בפרסים ובמועמדויות, ביניהם פרס אמי ופרס גלובוס הזהב. היא כיכבה בסרט אירי בשם The Mighty Celt וזכתה בפרס IFTA. סרט נוסף בו הופיעה היה A Cock and Bull Story, המבוסס על ספר בשם "טריסטרם שנדי". ב-2006 הופיעה בסרט "המלך האחרון של סקוטלנד" וב-2007 ייצא סרטה Straighthead. ב-2008 חזרה אנדרסון לגלם את דיינה סקאלי בסרט ההמשך של "תיקים באפלה". ב-2009 חזרה לבמות הווסט אנד בהצגה "בית הבובות" של המחזאי הנריק איבסן, בתפקיד נורה - תפקיד עליו קיבלה אנדרסון מועמדויות ושבחים רבים. בשנת 2011 שיחקה בסרט "ג'וני אינגליש חוזר".
בשנת 2013 החלה לשחק בתפקיד הראשי בסדרה הבריטית "The Fall". בין 2013 ל-2015 גילמה את ד"ר בידיליה דה מוריאר בסדרה האמריקאית של הרשת NBC, "חניבעל". עוד ב-2013, שיחקה במותחן הקנדי "אני אעקוב אחרייך". ב-2014 הופיעה בסרטים "סיפור האהבה של מיסטר מורגן" ו-I'll Follow You Down. באותה שנה זכתה גם לשבחים ולפרסים רבים על גילום דמותה של בלאנש דובאה בהצגה "חשמלית ושמה תשוקה" בווסט אנד הלונדוני. ב-2015 ביימה ושיחקה בתפקיד הראשי בסרט קצר מקדים ל"חשמלית ושמה תשוקה" בשם The Departure. היא שבה לגלם את התפקיד של בלאנש דובאה על הבמה ב-2016 בברוקלין שבניו יורק.
ב-2017 כיכבה אנדרסון לצידו של יו בונוויל בסרטה התקופתי של גורינדר צ'אדה Viceroy's House, בו היא גילמה את ליידי אדווינה מאונטבאטן. באותה שנה, היא החלה לגלם את מדיה בעיבוד טלוויזוני לספרו של ניל גיימן - "אלים אמריקאים", וכן השתתפה בעיבוד קולנועי לספרה של אגאתה כריסטי, "בית המזימות". ב-2018 שיחקה בסרט "המרגל שזרק אותי" ובסרט "עצם בלתי מזוהה".
החל מ-2019, אנדרסון מככבת עד כה בארבע עונות של הסדרה הבריטית "חינוך מיני" שהופקה עבור נטפליקס.
משנת 2020 אנדרסון מגלמת את ראש ממשלת בריטניה לשעבר מרגרט תאצ'ר בעונה הרביעית של סדרת הדרמה זוכת הפרסים "הכתר" של נטפליקס.[4] על תפקידה בסדרה זו זכתה בפרס גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר בסדרת טלוויזיה.
פילמוגרפיה נבחרת
עריכהמבחר מההצגות בהן שיחקה
עריכה- 1983: רעל ותחרה
- 1990: יתוש בראש
- 1991: Absent Friends
- 1992: The Philanthropist
- 2000-1999: מונולוגים מהווגינה
- 2003-2002: What The Night Is For
- 2004: The Sweetest Swing in Baseball
- 2009: בית הבובות
- 2010: We Are One: A celebration of tribal peoples
- 2013: Letters Live
- 2014: חשמלית ושמה תשוקה
- 2016: Letters Live
- 2016: חשמלית ושמה תשוקה
- 2016: Letters Live
- 2017: בית המזימות
דיסקוגרפיה
עריכה- Hal Featuring Gillian Anderson – Extremis EP (1997), Virgin Records
ביבליוגרפיה
עריכהחיים אישיים
עריכהב-1994 נישאה אנדרסון למנהל האמנותי של "תיקים באפלה", קלייד קלוץ, בטקס בודהיסטי ליד החור השבעה-עשר במגרש הגולף בהוואי. ב-25 בספטמבר 1994 ילדה אנדרסון את בתה הבכורה. אנדרסון התגרשה מקלוץ ב-1997.
ב-2002, בתום סיום העונה האחרונה של "תיקים באפלה", אנדרסון עברה ללונדון. שם היא מתגוררת עם שלושת ילדיה.
בדצמבר 2004 אנדרסון נישאה בשנית לעיתונאי ומפיק הסרטים העצמאיים ג'וליאן אוזאן. ב-21 באפריל 2006 הודיעה אנדרסון על פרידתם. מ-2006 ועד ל-2012 הייתה במערכת יחסים עם איש העסקים מארק גריפיט, עמו הביאה לעולם שני בנים.
ביולי 2012 התראיינה לעיתון "סאנדיי טיימס" וסיפרה כי ניהלה בעבר מספר מערכות יחסים עם נשים.
אקטיביזם
עריכהאנדרסון היא אקטיביסטית ומרבה לתמוך בארגוני הומוניטריים ופעילויות רבות למען מטרות חברתיות וגלובאליות. אחיה של ג'יליאן נפטר ב-2011 בהיותו בן 30, הוא סבל ממחלת הנוירופיברומטוזיס. אנדרסון היא דוברת של רשת הנוירופיברומטוזיס לקידום מחקר וגיוס תרומות עבור המחלה. אנדרסון היא גם מייסדת של ארגון פילנתרופי לקידום חינוך של נוער בדרום-אפריקה (SAYes).
אנדרסון מזדהה כפמיניסטית.
פרסים והוקרה
עריכה- כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד (8 בינואר 2018)
- קצינה במסדר האימפריה הבריטית (2016)
- פרס עולם התיאטרון (1991)
- פרס אמי לשחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה (1997)
- פרס הקולנוע הבריטי העצמאי לשחקנית הטובה ביותר (2000)
- פרס גילדת שחקני המסך למשחק מצטיין לשחקנית בסדרת דרמה (1996)
- פרס גילדת שחקני המסך למשחק מצטיין לשחקנית בסדרת דרמה (1997)
- פרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר – סדרות דרמה (1996)
- Evening Standard Theatre Award for Best Actress
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של ג'יליאן אנדרסון (באנגלית)
- ג'יליאן אנדרסון, ברשת החברתית פייסבוק
- ג'יליאן אנדרסון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- ג'יליאן אנדרסון, ברשת החברתית אינסטגרם
- ג'יליאן אנדרסון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- ג'יליאן אנדרסון, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- ג'יליאן אנדרסון, באתר AllMovie (באנגלית)
- ג'יליאן אנדרסון, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- ג'יליאן אנדרסון, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- ג'יליאן אנדרסון, באתר Metacritic (באנגלית)
- ג'יליאן אנדרסון, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- ג'יליאן אנדרסון, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- ג'יליאן אנדרסון, באתר Discogs (באנגלית)
- ג'יליאן אנדרסון, באתר בילבורד (באנגלית)
- ג'יליאן אנדרסון במסד הנתונים IBDB (באנגלית)
- דף האינסטגרם הרשמי של ג'יליאן אנדרסון (אינסטגרם)
- דף הטאמבלר הרשמי של ג'יליאן אנדרסון (טאמבלר)
- דודי כספי, נפרדת מהאקס, באתר ישראל היום, 8 בפברואר 2018
- בן עופר, כבר לא באפלה: ג'יליאן אנדרסון מתקאמבקת עם לוּק חדש וחינוך מיני, באתר Xnet, 23 בינואר 2019
- דניאל פרידמן, ניו יורק טיימס, ג'יליאן אנדרסון איגדה פנטזיות מיניות של נשים לספר (וגם את שלה), באתר הארץ, 29 בספטמבר 2024
- ג'יליאן אנדרסון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ Gillian Anderson Biography (1968-) באתר Filmreference.com
- ^ Gillian Anderson באתר Yahoo!
- ^ Theatre World Award Recipients
- ^ איתי שטרן, ג'יליאן אנדרסון תגלם את מרגרט תאצ'ר ב"הכתר", באתר הארץ, 20 בינואר 2019