בלהה
בִּלְהָה, דמות מקראית, הייתה אמם של דן ונפתלי, שפחתה של רחל ואשתו השלישית של יעקב. לעיתים מכונה גם פילגש יעקב.
 | |
| בן או בת זוג |
יעקב  |
|---|---|
| צאצאים |
דן, נפתלי |
| עיסוק |
עובדת משק בית |
  | |
קשרים משפחתיים
עריכהכאשר יעקב התחתן עם רחל, נתן לבן לרחל את בלהה שפחתו כמתנה. חז"ל אומרים שבלהה הייתה בתו של לבן שנולדה לשפחתו, ובעצם הייתה אחותה של רחל מצד האב.
כשראתה רחל שהיא עקרה, נתנה את שפחתה בלהה ליעקב על מנת שתלד לו ילדים, אשר ייחשבו במובן מסוים כילדיה של רחל. נוהג זה היה רווח בעמי המזרח באותה התקופה וכן נהגה שרה בנותנה את הגר לאברהם (ספר בראשית, פרק ט"ז). מעשה זה של רחל היה חלק מהמאבק בין רחל ללאה על הולדת בנים ליעקב. הילדים שנולדו לבלהה ויעקב הם דן ונפתלי.
בניגוד לתלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ט"ז, עמוד ב', המונה את ארבע האמהות, כאשר התורה מסכמת את מניין השבטים היא מונה את בלהה וזלפה כחלק מהאמהות (בראשית לה, כב-כו), ואף חז"ל מציינים במספר מקורות שיש שש אמהות ומונים את בלהה וזלפה בתוכן (כך לדוגמה במדרש שיר השירים רבה: "שש עגלות צב... ו' כנגד ו' אמהות- שרה רבקה רחל לאה זלפה בלהה", שם, פרשה ו).
בלהה וראובן
עריכה
ערך מורחב – מעשה ראובן ובלהה
בבראשית ל"ה מסופר כי לאחר מות רחל, ראובן, בכורו של יעקב, שכב עם בלהה: ”וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת-בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו, וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל” (בראשית, ל"ה, כ"ב). במסכת שבת מובאת דעתו של ר' שמואל בר נחמני כי אין מדובר במשכב ממש אלא ”מלמד שבלבל מצעו של אביו, ומעלה עליו הכתוב כאילו שכב עמה”. הוא מסביר שראובן קינא לאמו לאה, כאשר לאחר מות רחל העדיף יעקב את בלהה על פני לאה ולכן החליף את מיטותיהן.
במספר מקומות נוספים בחז"ל (זוהר, פסיקתא רבא, תרגום יונתן) מוצגת בלהה כאשתו של יעקב לאחר מותן של רחל ולאה. כך גם חלומו של יוסף על השמש, הירח והכוכבים המשתחווים לו מפורש כמכוון לבלהה אשר גידלה את יוסף במקום אמו.
קברה
עריכהעל פי מסורת אחת, בלהה וזלפה, ביחד עם צפורה אשת משה, יוכבד בת לוי ואלישבע בת עמינדב אשת אהרן קבורות בקבר האמהות בצפון טבריה.
על פי ספר היובלים, בלהה מתה ביום הכיפורים ונקברה עם דינה סמוך לקבר רחל.
ראו גם
עריכה| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל תנ"ך | ||
- עץ משפחה של דמויות מקראיות - מתרח ועד שלמה
עץ משפחתה
עריכה| תרח | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| קטורה | הגר | אברהם | שרה | נחור | הרן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| זמרן | יקשן | ישמעאל | מילכה | לוט | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| בתואל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדן | מדין | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יצחק | רבקה | לבן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ישבק | שוח | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| עשו | יעקב (ישראל) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| לאה | רחל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| בלהה | זלפה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראובן | שמעון | יוסף | בנימין | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| דן | גד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| לוי | יהודה | מנשה | אפרים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נפתלי | אשר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יששכר | זבולון | דינה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
לקריאה נוספת
עריכה- שלוי, אליס, האמהות האחרות . בתוך רביצקי, רות, (עורכת). נשים ישראליות כותבות על נשות ספר בראשית .תל אביב: למשכל, 2008. עמ' 263–266.
- אילת, נגב, אמהות פונדקאיות, בתוך רביצקי, רות, (עורכת). נשים ישראליות כותבות על נשות ספר בראשית .תל אביב: למשכל, 2008 עמ' 266–274.
- זקוביץ יאיר ושנאן, אביגדור, לא כך כתוב בתנ"ך בתוך חלק רביעי - פרק כ"ז 'כיצד הגיב יעקב על מעשה ראובן בבלהה?'. תל אביב: למשכל, 2004.עמ' 219–222.
- רחל, רייך, האשה אשר נתת עמדי - נשים כעילה לסכסוך ולמלחמה במקרא, הילל בן חיים -הקיבוץ המאוחד, 2005, עמ' 78–82.
- חיים חיון, ותצא דינה:קריאה בסיפור המקראי ועיון בזיקותיו, ירושלים: הוצאת מאגנס, 2011. בתוך פרק שני מעשה דינה וסיפורי יעקב עמ' 66–69.
- ליאורה רביד, התנ"ך היה באמת. תל אביב: ידיעות ספרים, 2009. עמ' 268–272.
קישורים חיצוניים
עריכה
- בלהה, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
- בלהה, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
- בלהה במדרש ובאגדה, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
- ליאור טל, האמהות השקופות שלנו, בבלוג "מה למעלה מה למטה"