בית תמחוי
בית תמחוי הוא מוסד המשמש לספק ארוחות, בחינם או במחיר מזערי, לנזקקים שאין ידם משגת לרכוש מזון לעצמם.
בלשון חז"ל המילה תמחוי מתארת קערה גדולה עבור תבשילים שונים שהכניסו נדבנים לתוך הקערה עבור העניים, וכבר הם השאילו אותה לכינוייה את מגבית המצרכים הקהילתית. שימוש שנעשה במגשיות מסוג זה לחלוקת אוכל לנזקקים, היה ביסוד השם "בית תמחוי".
בתי התמחוי מנוהלים על בסיס התנדבותי והפעלתם מבוססת על תרומות כספיות ותרומות של עודפי מצרכים ותבשילים (ממסעדות, מאולמי חתונות וכדומה). הניהול אינו אחיד וגם השיטה אינה זהה בכל המקומות. התלות בתרומות ספורדיות גורמת לכך שפעילות בתי התמחוי אינה מובטחת ועלולה להקטע בגלל חוסר באמצעים.
בארץ-ישראל העות'מאנית, באמצע המאה ה-16, ייסדה רוקסלנה, אשת הסלטאן סלימאן את עמארת ח'אצכי סלטאן, בית תמחוי שנועד לספק מזון לנזקקים מוסלמים.[1]
בתי תמחוי הפכו נפוצים בעיקר מאז התמורות הגדולות שהביאה המהפכה התעשייתית, שמבחינה חברתית יצרה תהליכי עיור והגירה, במהלכם איבדו רבים את מקור פרנסתם, או נאלצו לעבור תקופה של התאקלמות לזירה החדשה, ובתי תמחוי היוו פתרון מינימלי למניעת רעב. בשנת 1800 בערך, המציא היזם והמדען הבריטי בנג'מין תומפסון, את 'מרק רמפורד', מרק מתוכנן כך שיספק את התזונה המינימלית הנחוצה לכל אדם. פילנתרופים רבים הלכו בדרכו של תומפסון והקימו בתי תמחוי מתוך תפיסה שמדובר בצעד יעיל שערכו הישיר רב, וכל זה בעלות יחסית נמוכה. ארגונים ותנועות חברתיות-פוליטיות לעומת זאת, ראו בעצם קיומם של בתי תמחוי ביטוי לעיוות החברתי שנוצר דווקא במציאות של גידול כללי בשפע, אך באופן שלא התחלק באופן שוויוני מספיק.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
מסעדה בדרום תל אביב מתפקדת כבית תמחוי, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1971
מתיה קם, מוסדות הצדקה בקהילה היהודית בתקופת המשנה והתלמוד, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח- רוני סופר, אולמרט סעד בבית תמחוי; התגובות: "פאתטי ומתנשא", באתר ynet, 25 בדצמבר 2005
הערות שוליים
עריכה- ^ Amy Singer, Constructing Ottoman Beneficence: An Imperial Soup Kitchen in Jerusalem, New-York: State University of New York Press, 2002
