אתנול

תרכובת אורגנית ממשפחת הכוהלים

אֶתָנוֹלאנגלית: Ethanol) הוא תרכובת אורגנית ממשפחת הכוהלים, שנוסחתה C2H6O או CH3CH2OH (מקובל גם בקיצור EtOH). זהו הכוהל הפשוט ביותר לאחר מתנול. האלכוהול הנמצא במשקאות חריפים הוא למעשה אתנול.

אתנול
המבנה של מולקולת אתנול
כתיב כימי C₂H₆O עריכת הנתון בוויקינתונים
מסה מולרית 46.07 גרם/מול
מספר CAS 64-17-5
צפיפות 790±10 קילוגרם למטר מעוקב
טמפרטורת היתוך - 114 °C
159.15 K
טמפרטורת רתיחה 78 °C
351.15 K
מקדם שבירה 1.361
חומציות 15.9 ‏pKa
נקודת הבזק 13-14 °C
272.15 K
נקודת התלקחות 363 °C
636.15 K
אנתלפיית התהוות סטנדרטית −277.6±0.1 קילוג'ול למול, −234.8±0.1 קילוג'ול למול
אנטרופיה מולרית תקנית 160.7±0.1 ג'ול למול־קלווין, 281.6±0.1 ג'ול למול־קלווין
LD50 7340 מ"ג לק"ג
NFPA 704
NFPA 704#סיכון לשריפהNFPA 704#אזהרות מיוחדותNFPA 704#אי יציבות / פעילותNFPA 704#סיכון בריאותי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אתנול הוא חומר פסיכואקטיבי המצוי בכל המשקאות החריפים, והוא זה שמקנה להם את השפעתם המשכרת על גוף האדם. הדומיננטיות הרבה של האתנול בקרב משפחת הכוהלים, וכן ההשפעה הרבה של המשקאות החריפים על התרבות האנושית, הביאו לכך שבשפת היום-יום מכונה האתנול כוהל או אלכוהול, כמייצג הראשי של המשפחה כולה (הכוללת אלפי תרכובות אחרות). בעבר היה שמו הכימי של האתנול כוהל אתילי או אתיל אלכוהול.

בנוסף לשימושו בייצור משקאות חריפים, קיימים לאתנול שימושים רבים אחרים, בעיקר כחומר מוצא של מאות תרכובות בתעשייה הכימית, וכן כחומר חיטוי וכממס. בנוסף אתנול יכול לשמש כדלק במנועים.

יצירת האתנול

עריכה

האתנול נוצר בפעולה הנקראת תסיסה הפועלת אצל חלק מהחיידקים והפיטריות האנארוביים. במהלך התסיסה הגלוקוז הופך לפירובט כחלק מתהליך הגליקוליזה (C3H4O3). בשלב הבא הפירובט מחומצן על ידי הקואנזים NADH2 לאתנול, הפעולה מלווה בפליטת פחמן דו-חמצני (CO2), אחוז הגלוקוז האופטימלי בתערובת לייצור אתנול בתסיסה ללא עיכוב על ידי ריכוז התוצר הוא 17% . התהליך מנוצל ליצירת אלכוהול במשקאות חריפים, ולחלופין לשם התפחת הבצק על ידי התוצר השני בתהליך (CO2).

בנוסף לשיטת ההתססה, ניתן לייצר אתנול בצורה סינתטית באמצעות הידרציה של אתילן שמקורו בזיקוק נפט. לצורך כך מגיבים קיטור עם אתילן בלחץ גבוה, בנוכחות זרז חומצי (לרב חומצה גפרתית)[1]. האתנול שנוצר זהה בהרכבו הכימי ובתכונותיו לאתנול שמקורו בהתססה, ועל מנת להבדיל ביניהם יש צורך לזהות את האיזוטופים שמרכיבים את המולקולה[2].

שימוש באתנול כדלק

עריכה

תערובת של בנזין עם אתנול משמשת במספר ארצות כתחליף לבנזין נקי. ,תערובת נפוצה כזו לתדלוק מכוניות מכונה "E85" ומכילה 85% אתנול לפי נפח ו 15% בנזין. כיום ישנם ברחבי העולם מפעלים המיצרים אתנול מתירס, קנה סוכר וגידולים עתירי פחמימות אחרים. הדלק בברזיל נדרש להכיל לפחות 25 אחוזי אתנול, שרובו מופק ממטעי קנה הסוכר באגן האמזונאס. אתנול נחשב לדלק "ירוק" הודות לעובדה שפחות פחמן דו-חמצני מגיע לאטמוספירה בייצורו בהשוואה לנפט. כמות הפחמן הדו-חמצני המשתחררת בעת שריפת אתנול דומה לזו שמשתחררת בעת שריפת בנזין.

אחד היתרונות של תערובת האתנול בנזין הוא שניתן להפיק אתנול מצמחים שונים בכל שטח קרקע פורייה, ואילו עתודות הדלק המאובן (נפט ופחם) הולכות ומתדלדלות. חיסרון של התערובת הוא העובדה שתכולת האנרגיה של אתנול נמוכה מעט מזו של בנזין, ומשמעות הדבר היא שהרכב עובר עם מכל תערובת מרחק קטן מזה שיעבור עם מכל בנזין רגיל.

ממחקר שנערך על ידי פורום האנרגיה של מוסד שמואל נאמן של הטכניון, עולה כי ניתן להפיק בישראל 265 מיליון ליטר אתנול מפסולת, כ-10% מצריכת הדלק של ישראל[3].

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Weissermel, Klaus., Industrial organic chemistry, 3rd completely rev. ed, Weinheim: VCH, 1997, עמ' 191-193, ISBN 3-527-28838-4
  2. ^ Seung-Soo Kim, Jinsoo Kim, Seong-Cheol Shin, Foster A. Agblevor, Distinction between Bioethanol and Synthetic Ethanol in a Mixture of Gasoline Using Low Level Liquid Scintillation Counting, Chemistry Letters 38, 2009-08-05, עמ' 850–851 doi: 10.1246/cl.2009.850
  3. ^ יעל עברי-דראל, מחקר: 10% מצריכת הדלק של ישראל - בפסולת, באתר ynet, 21 ביולי 2008