אתי רזניק
במאית תיאטרון, מורה למשחק ומרצה בכירה באוניברסיטת חיפה
אתי רזניק היא במאית תיאטרון, מורה למשחק ומרצה בכירה באוניברסיטת חיפה.
ביוגרפיה
עריכהרזניק נולדה בפולין בסוף שנות הארבעים של המאה העשרים ועלתה לארץ בשנת 1957. אביה היה שחקן התיאטרון העירוני חיפה, נתן מייזלר. רזניק חברת קיבוץ אורים.
רזניק בעלת תואר ראשון מן החוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב. ב-1972 הצטרפה לצוות של "בימת הקיבוץ", ובהמשך הייתה במאית בית של סדנת הנגב ומנהלת אמנותית של תיאטרון הקיבוץ.
בשנות השמונים הוזמנה לביים בגרמניה במסגרת חילופי במאים[1]. בשנים 1994–1995 החליפה את גרי בילו בניהול בית הספר בית צבי[2].
מאז 1995 מלמדת בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב, ובעבר עמדה בראש הסדנה לתיאטרון פמיניסטי באוניברסיטה.
הצגות שביימה
עריכה- צ'כוב צוחק - ערב מערכונים המבוססים על מחזותיו של צ'כוב. בימוי יחד עם שמואל שילה (1976)[3]
- השיר לא תם - מופע מוזיקלי שהופק בחסות מטה אירועי ה-30 לעצמאות ישראל. את התמליל כתב ירון לונדון עם לחנים של חיים ברקני, שייקה פייקוב ומאיר מינדל (1978)[4]
- ממשלת הנשים - קומדיה על פי אריסטופאנס מאת נסים אלוני (1984)[5]
- יוליסינגר - מחזה מאת המחזאית היווניה קסניה קלוגרופולוס. התיאטרון לילדים ולנוער, 1978[6]
- המכשפה (1984)
- מפי העם - עיבוד בימתי לסיפוריו של י"ל פרץ, שהוצגו בשלושה חלקים גם בשידורי הילדים והנוער בטלוויזיה הכללית (1985)[7]
- בלרינה - הצגה המגוללת את סיפורה של נערה אוטיסטית (1988)
- נשים בצמרת - גרסה עברית של רבקה משולח למחזה לתשע שחקניות מאת קריל צ'רצ'יל (1989)[8]
- יצרים - גרסה עברית למחזה של ויליאם מאסטרוסימון על התמודדותה של אישה צעירה עם אונס שעברה (1993)[9]
- לשבור את הצופן (1994)
- מחלת נעורים (1998)
- מולי סוויני - הפקה ראשונה בעברית בתרגומו של עידו ריקלין למחזה של בריאן פריל (2001)
- השועל (2002)
- דואט לאחת (2002)
- 3 ימים של גשם (2003)
- טלמכוס קליי (2003)[10]
- מחול המוות (2004)
- שרה סמפסון (2004)
- ועידת פסגה (2004)
- הסוחר מוונציה (2007)
- חברות הכי טובות - הפקדה מחודשת למחזה של ענת גוב (2009)[11]
- קשר בלב - גרסה עברית של עידו ריקלין למחזה של דייוויד אלדריג' (2012)[12]
- הדיירת (2016)[13]
- סינית אני מדברת אליך (2017)
- מחזה חדש - יצירת הביכורים של המחזאי גיא ברכה העוסקת בגברים הומואים המנהלים חיים כפולים (2018)[14]
- ילדי קנדי (1983)
- שמונה נשים (1988)
- רשומון (1989)
- עשב השדה - גרסה עברית של אבי עוז וטלי יצחקי למחזה מאת שרה דניאלס העוסק באם גרושה, לסבית, הנאבקת בבעלה לשעבר ובבית הספר שבו היא מלמדת (1990)[15]
- לה מוסקטה (1992)
- העיקר שתום בסדר (1993)
- בית מלאכה (1994)
- המחרשה והכוכבים (1995)
- רצח האחות ג'ורג' (1997)
- שרידי אנוש לא מזוהים וטבעה האמיתי של האהבה (1998)
- תמונות צייד מבאווריה תחתית (1999)
- יום הדין (2000)
- חתומות (2000)
- מאדאם דה סאד - הפקה ראשונה בעברית בתרגומו של אלי ביז'אווי (2002).
- אומנות ההצלחה (2011)[16]
- הטחנה על הנהר - עיבוד לרומן של ג'ורג' אליוט (2011)[17]
- מוזיקת לילה זעירה - מחזמר של סטיבן סונדהיים (2014)[18]
- רכבות הילדים (2015)[19]
- כובע מלא גשם (2017)
- המכשפה מאדמונטון (2018)
- יומנה של אנה פרנק - הגרסה העברית של נסים אלוני (2018)[20]
- מניין נשים - המחזה הראשון של נעמי רגן החושף את עולמן של הנשים החרדיות (2018)[21]
- נשי טרויה (2022)
- גן עדן דרום (2022)
- שירה (2023)
במסגרות אחרות
עריכה- אשה מן האדמה - פרס שני בפסטיבל עכו, 1981[24]
- החזיר שרצה לרזות - תיאטרון בורגהופבונה, דינסלאקן, גרמניה 1986[25]
- אפרים חוזר לצבא - צוותא, 1987. המחזה הוזמן גם לפסטיבל ברלין 1990[26].
- רוסמרסהולם - הפקה ישראלית ראשונה למחזה הקלאסי של איבסן. תיאטרון חיפה, 1989[27]
- בעקבות הזמן האבוד - גרסה עברית של רבקה משולח לעיבוד לבמה של הרולד פינטר לספרו של מרסל פרוסט. תיאטרון תהל, 2011[28]
- אמא אמרה שאסור - הבימה, 2017[29]
- חבורת שלולית - תיאטרון החאן, 2019[30]
הערות שוליים
עריכה- ^ מסתערים על בתי הספר | מעריב | 15 אוגוסט 1988 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ הנהלת בית צבי, באתר www.beit-zvi.com
- ^ מעריב | 13 פברואר 1976 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ שירים בקיבוץ עם נוסטלגיה והומור | מעריב | 30 נובמבר 1978 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ מעריב | 29 יוני 1984 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ כולנו יוונים | מעריב | 20 ספטמבר 1985 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ מעריב | 20 ספטמבר 1985 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ הודמנות לנשים | מעריב | 20 דצמבר 1989 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ יצרים | 19 יולי 1993 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ תיאטרון - טלמכוס קליי, באתר www.habama.co.il
- ^ תיאטרון - "חברות הכי טובות" בתיאטרון הספריה, באתר www.habama.co.il
- ^ marthayodaat, קשר ממכר, באתר מרתה יודעת, 2012-07-26
- ^ "הדיירת" - הצגה חדשה בתיאטרון הספרייה (מייסודו של בית צבי) רמת גן מאת: גדי ענבר, בבימויה של אתי רזניק - פוסט בבלוג | מוטק'ה לבני 50 פלוס, באתר www.motke.co.il
- ^ תומר אלדובי, גיא ברכה: "כשאשתי הפילה, הבנתי שאני לא יכול להמשיך לשקר לה", באתר מאקו, 31 באוגוסט 2018
- ^ המחיר | חדשות | 23 נובמבר 1990 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ אמנות ההצלחה - בכורה ישראלית בבית צבי, באתר m.news1.co.il
- ^ הטחנה על הנהר: דרמה טרגית מהתקופה הוויקטוריאנית, באתר www.news1.co.il
- ^ מוזיקת לילה זעירה - ביקורת הצגה
- ^ מאיה כהן, הילדים שהוברחו ברכבות, באתר www.israelhayom.co.il, 15 באפריל 2015
- ^ יומנה של אנה פראנק, באתר www.beit-zvi.com
- ^ פרשן - ביקורת: מניין נשים – המחזה הראשון של נעמי רגן החושף את עולמן של הנשים החרדיות, באתר www.parshan.co.il
- ^ בית לייסין —מרחיב 'פעולתו | דבר | 28 מרץ 1980 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ ציפי שוחט, חמישה מחזות בפותחים במה, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2008
- ^ אישה מן האדמה, באתר www.accofestival.co.il
- ^ אתי רזניק תביים בגרמניה | מעריב | 29 בדצמבר 1985, באתר www.nli.org.il (בערבית)
- ^ אפרים נוסע לברלין | חדשות | 17 אוקטובר 1990 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ איבסן | חדשות | 7 אוגוסט 1989 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ תיאטרון תהל - בעקבות הזמן האבוד, באתר www.shireshef.com
- ^ "אמא אמרה שאסור" בתיאטרון הבימה - Photour, באתר www.photour.co.il
- ^ קברט סאטירי בטעם חריף מעודן, באתר m.news1.co.il