אשתורי הפרחי

רבי אשתורי הפרחי
**Ishtori haFarhi**
לידה	כנראה בסביבות 1280; כנראה בסביבות ה'מ'; פרובאנס
פטירה	כנראה בסביבות 1355; כנראה בסביבות ה'קט"ו; ארץ ישראל, ישראל
מדינה	כתר אראגון
מקום מגורים	פרפיניאן, ברצלונה, מיורקה
מקום פעילות	ספרד, פרובנס וארץ ישראל
תקופת הפעילות	?–1337
השתייכות	רבני ארץ ישראל וצרפת (פרובאנס)
תחומי עיסוק	מצוות התלויות בארץ, גאוגרפיה של ארץ ישראל, רפואה, אסטרונומיה
רבותיו	אביו רבי משה, רבי אליעזר משינון (או גינון), רבינו אשר (הרא"ש), הרשב"א, ורבי ברוך פנרוך (תלמיד המהר"ם מרוטנבורג) בארץ ישראל
חיבוריו	כפתור ופרח, "בתי הנפש", "שושנת מלך" "שער השמים" ותרגום שני ספרי רפואה

רבי אֶשְׁתוֹרִי (יש אומרים שזהו שם ספרותי שמשמעותו "אִיש הַתּוֹרִי" (מגלה ארצות), ושמו הנכון: הרב יצחק הכהן)^[2] בן ר' משה הַפַּרְחִי (בספרדית: Ishtori haFarhi;‏ נולד: המחצית השנייה של המאה ה-13. נפטר: המחצית הראשונה של המאה ה-14) היה חוקר ארץ ישראל והלכותיה. מקום לידתו אינו ידוע. לפי דעה אחת נולד בצרפת ומוצא משפחתו בפלורנסיה (Florencia) שבספרד,^[3] ולפי דעה אחרת הוא גם נולד בפלורנסיה ובעודו נער עבר לצרפת ללמוד תורה אצל סבו ר' נתן מטרונקטילא. לאחר גירוש יהודי צרפת עבר לפרפיניאן שבדרום צרפת (אז לא נכללה בשטחי צרפת), ומשם לברצלונה שבספרד. לאחר מספר שנים עלה לארץ ישראל. בשנת 1313 הגיע לירושלים, וכעבור זמן מה השתקע בבית שאן. ספרו החשוב הוא "כפתור ופרח", ספר הלכה על המצוות התלויות בארץ, ואגב כך הוא עוסק בגאוגרפיה של ארץ ישראל. ייחודו בתחום מחקר תולדות ארץ ישראל הוא בזיהוי מקומות בארץ, על פי אזכוריהם במקורות יהודיים קדומים.

תולדות חייו

רבי אשתורי הפרחי אינו מוזכר בספרות של בני זמנו, כנראה בגלל מיעוט הקשרים בין ארץ ישראל לגולה בימיו, והמידע אודותיו מתבסס על ספרו "כפתור ופרח" (בעיקר על ההקדמה), וכן על כתבי יד של ספרי רפואה שתורגמו על ידו.

רבי אשתורי היה "חוטר מגזע רבנים וחכמים גדולים אשר העשירו את ספרותנו עושר רב"^[4]. ספרי אביו, רבי משה, לא שרדו, אבל קיימים אזכורים שלהם בספרי בנו. סבו מצד אמו היה רבי נתן מטרונקטילא, מחבר הספר "שער התפיסה" העוסק בדיני ממונות, ומרבותיו של הרמב"ן^[5]. אבי סבו, רבי מאיר מקרקסון (נפטר ד"א תתק"פ 1220), הוא מחבר "ספר העזר", תשובות להשגות הרז"ה על הרי"ף.

שנת לידתו אינה ידועה. בהקדמה לספרו הוא מתאר כיצד גורש מצרפת: "מבית ספר הוציאוני, כתנתי הפשיטוני, כלי גולה הלבישוני, בעוצם לימודי גרשוני, מבית אבי ומארץ מולדתי ערום יצאתי, שולל הלכתי, נער הייתי, מגוי אל גוי וממלכה אל עם לא ידעתי לשונו נודחתי. מנוחה לא מצאתי, עד כי הביאני חדריו המלך שהשלום שלו, משבי - לארץ צבי, ארצה הקדושה". נראה שכוונתו לגירוש היהודים מצרפת בשנת ה'ס"ו (1306), אותו הוא מתאר במקום אחר בספרו (פרק נ"א), ומדבריו בהקדמה ניתן להבין כי גירוש זה היה בימי נעוריו^[6], ומכאן שלידתו הייתה בשלהי המאה ה-13. למרות זאת, לדעת לונץ^[7] הדבר אינו מתיישב עם יבולו הספרותי הרב בשנים שלאחר הגירוש, ולפיכך לונץ משער שר' אשתורי נולד בסביבות 1280, והיה כבן 25 בזמן הגירוש. הרב אברהם חבצלת^[8] סבור, על פי שיקולים אלה, שאולי הגירוש המתואר בהקדמה קדם לגירוש של שנת 1306, והיה זה גירוש מקומי שאיננו מתועד בספרות ההיסטורית (אולי היה זה הגירוש שב-1270). על פי זה ייתכן שר' אשתורי נולד כבר בראשית האלף הששי (1240 והלאה), בהתאמה סבירה יותר לשנת פטירתו (ראו להלן), וכן לשנת לידתו של סבו ר' נתן^[9].

ראשית לימודיו הייתה בבית אביו^[10], ולאחר מכן למד אצל רבו העיקרי, ר׳ אליעזר בן ר' יוסף מהעיר שינון^[11], המוזכר מספר פעמים בספרו בכינוי "טהור קודש"^[12]. עוד למד אצל ר' יעקב בן מכיר אבן תיבון ממונטיפישלייר, ממשפחת אבן תיבון הידועה, ממנו למד גם "חכמת התכונה". ר' אשתורי מציין כאחד מרבותיו חכם בשם "רבי אשר". לונץ הניח שכוונתו לרבינו אשר בן יחיאל, הרא"ש המפורסם, אולם לדעת הרב חבצלת^[13] אין כל ראיה לדבר, ואפשר שהיה זה חכם אחר בשם זה.

ספריו משקפים ידיעה מקיפה במקורות היהדות ועושר רב של ספרים, בהשוואה למקובל בזמנו. היה בקיא גם במדעי הימים ההם, כמו רפואה, אסטרונומיה, ידיעת השפה הלטינית, ועוד. הוא הכיר את כתבי החכמים: אריסטו, אלפרנגי, אבוקרט, בטלמיוס, גאלינוס, אבן סינא, המוזכרים בספריו.

בעקבות הגרוש של שנת 1306 הגיע לברצלונה בספרד, שם ישב כשבע שנים. בשנת 1313 נסע למצרים, שם, בקהיר, פגש את רבי שמואל, נינו של הרמב"ם^[14], ומשם עלה לירושלים. מגמתו המוצהרת בעלייתו ארצה הייתה לרענן את לימוד המצוות התלויות בארץ וקיומן, ובלשונו בהקדמתו לכפתור ופרח: "להעביר ממצוות התלויות בארץ דשתיך טפי (=שהחלידה מאד) החלודה על פי ההלכה". בשבתו בירושלים החל, כנראה, במחקריו בסוגיות הקשורות להר הבית, על מנת לקבוע את התחום המותר בכניסה על פי ההלכה. כעבור זמן מה עזב את ירושלים, בין השאר כדי "לאפוקי נפשאי מפלוגתא" (=להוציא את עצמי ממחלוקת). כוונתו, כנראה, לוויכוח שהתנהל בירושלים באותה עת בין תומכי הרמב"ם לבין שולליו.

ר' אשתורי בחר לשבת בבית שאן, שהייתה "יושבת על מים רבים, ארץ חמדה מבורכת"^[15]. משם יצא למסע ממושך בארץ שנמשך שבע שנים, תחילה שנתיים בגליל ולאחר מכן חמש שנים בשאר אזורי הארץ^[16].

ספרו "כפתור ופרח"

ערך מורחב – כפתור ופרח

כפתור ופרח הוא חיבור הלכתי של רבי אשתורי הפרחי שחובר במאה ה-14 על המצוות התלויות בארץ. לצורך מחקרו זה תייר ר' אשתורי בארץ במשך שבע שנים, כאמור. בניגוד לנוסעים אחרים שביקרו בארץ ישראל בימי הביניים, אשר תיארו בעיקר את האתרים המיושבים ביהודים ומצויים על "דרך המלך", שוטט ר' אשתורי גם במקומות נידחים, ומכאן חשיבותו המיוחדת כראשון חוקרי ארץ ישראל. הוא מברר את גבולותיה ההיסטוריים של ארץ-ישראל, חלוקתה לשבטים, הטופוגרפיה של ירושלים, צמחיית הארץ וגידוליה החקלאים, משקולות מידות ומטבעות בעבר ובהווה. לפיכך ספר זה אוצר בתוכו מידע רב על הנעשה בארץ-ישראל באותה תקופה. במהלך מסעו זיהה 180 מקומות ששמותיהם מוזכרים במקרא, במשנה ובתלמוד, חלקם על פי הדמיון לשמות האתרים הערביים בימיו. כתיבת הספר נשלמה בשנת ה'פ"ב (1322). למרות פקפוקים שונים על כמה מקביעותיו, מחקרו החלוצי של ר' אשתורי על גבולות הארץ משמש עד היום את פוסקי ההלכה כאבן פינה בדיונים בנושא רחב זה.

בספרו (פרק עשירי) הוא חותר להוכיח שיש להבדיל בין מעלתה וקדושתה הרוחנית של ארץ ישראל לבין קדושתה ההלכתית בכל הנוגע למצוות התלויות בארץ: הקדושה ההלכתית קיימת רק בשטח שישבו בו יהודים בזמן בית המקדש השני ("גבולות עולי בבל"), אבל הקדושה הרוחנית קיימת בכל השטח שהובטח בתורה לאברהם יצחק ויעקב. בכך יצא כנגד תפיסה רווחת לפיה אין כל קדושה מחוץ ל"גבולות עולי בבל"^[17]. על פי תפיסה זו, נמנעו יהודים בתקופתו להתגורר בבית שאן, מפני שעל פי התלמוד^[18] פרטים מסוימים בדיני תרומות ומעשרות אינם נוהגים בה, והוא התאמץ לשכנעם שמצווה לגור גם במקומות אלה^[19].

במשך כמאתיים שנה אחרי חיבורו לא היה הספר מוכר, עקב ריחוקו של המחבר ממרכזי התורה באירופה. בשנת ה'ש"ט (1549) נדפס הספר לראשונה בוונציה, ומאז הוכר מעמדו כפוסק הלכה חשוב בנושאי מחקרו. הספר נדפס שוב בברלין תרי"א (1851) על ידי הרב צבי הירש חן טוב, ולאחר מכאן על ידי אברהם משה לונץ בירושלים בשנים 1897-1899. מהדורה זו מחולקת לשני כרכים (פרקים א-טו, טז-ס), בתוספת מבוא ומפתחות. מהדורה חדשה ומוערת על פי כתבי יד והדפוס הראשון יצאה לאור בשנת תשנ"ד (1994) על ידי בית המדרש להלכה בהתיישבות, בעריכת הרב אברהם חבצלת.

ספריו הנוספים

מלבד הספר "כפתור ופרח" חיבר ר' אשתורי שישה ספרים נוספים: שני תרגומים (מתקופת שהייתו בברצלונה), ששרדו, וארבעה מקוריים, שאבדו וידועים לנו רק משום אזכורם בכפתור ופרח:

תרגום ספר רפואה של ארמנגד בליסה (Armengaud Blaise).
תרגום מלטינית של "ספר הכבוסים", מאת הרופא אליהו בן-יהודה.
מאמר על ספרו הרפואי של אבן סינא.
"בתי הנפש" - תוכנו הכללי אינו ברור, ובכפתור ופרח יש שתי מובאות ממנו בהלכות תפילה.
"שושנת מלך" - באזכור ממנו בכפתור ופרח מצוין שהוא עוסק (גם?) בידע המדעי של חכמי התלמוד.
"שער השמים" - תוכנו אינו ידוע.

אחרית ימיו

לא ידוע דבר על נסיבות פטירתו, מועדה, מקום קבורתו וצאצאיו. כנראה נפטר אחרי פרסום ספרו. ככל הנראה בשנת ה'צ"ז (1337) כבר נפטר, שכן אחד הנוסעים בארץ בשנה זו, ר' יצחק חילו, המפרט את שמות ערי הארץ וחכמיה, אינו מזכיר את ר' אשתורי. לדעת לונץ, נפטר לכל המאוחר לפני שנת ה'קי"ח (1358), שכן הוא מביא בספרו (פרק ששי) חישובים שונים של קץ הגאולה, וביניהם שנה זו.

לקריאה נוספת

עמיחי שוורץ, גאוגרפיה היסטורית בחיבור 'כפתור ופרח' לר' אשתורי הפרחי, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך במחלקה ללימודי ארץ ישראל בבר-אילן, רמת גן תשע"א.
יצחק אלפסי, ממזרח שמש, הוצאת קשרים ירושלים, עמודים 64-68
כפתור ופרח במהדורת "בית המדרש להלכה בהתיישבות", ירושלים תשנ"ד, מבוא מאת הרב אברהם חבצלת
זהר עמר, הרב אשתורי הפרחי וצמחי ארץ-ישראל, סיני, קיב, (תשנ"ג), עמ' רסג-רעב.
ישראל רוזנסון ושלמה גליקסברג (עורכים), רבי אשתורי הפרחי חלוץ חוקרי ארץ ישראל, הוצאת אפרתה, ירושלים, תשע”ה.
אלחנן ריינר, עלייה ועלייה לרגל לארץ ישראל 1099-1517, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, ירושלים תשמ"ח, עמ' 129-130

קישורים חיצוניים

כפתור ופרח - חלק א', מהדורת ירושלים, תרנ"ט, באתר היברובוקס
כפתור ופרח - חלק ב', מהדורת ירושלים, תרנ"ט, באתר היברובוקס
מתוך מסעות אשתורי הפרחי, בתוך מסעות ארץ ישראל, תל אביב: אברהם יערי, תש"ו-1946, עמ' 105-98, באתר Hebrew Books
מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' אשתורי (בר' משה) הפרחי", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 138-130, באתר היברובוקס
אבשלום קור, באופן מילולי במלחמה: האפרוחים הפרחים והפרֵחה, גלי צה"ל, 29 באוקטובר 2024
אשתורי הפרחי, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ אוצר הגדולים אלופי יעקב כרך ב' סימן תתקסד
^ מאמר "גמרא דבי ר' ישי", ישורון (מאסף תורני), כרך כ"א, דף תתפה. אבל ראה אוצר ישראל שמוכיח בראיות ברורות שזהו טעות גמורה, וש'אשתורי' הוא באמת שמו הפרטי ואף שלפעמים השתמש בשמו גם בדרך מליצה, "אִיש הַתּוֹרִי".
^ משמעות השם Florenzia הוא "פרח" ומכאן שמו
^ לונץ, במבוא לספר כפתור ופרח בהוצאתו.
^ חידושי הרמב"ן למסכת שבועות דף לז עמוד א
^ מטבעות הלשון "נער הייתי", "מבית הספר הוציאוני, כתנתי הפשיטוני" לקוחים מן המקורות (תהלים לז, כה; תלמוד בבלי מסכת כתובות דף כו עמוד א), ואפשר לפרשן כמליצה לגילו הצעיר יחסית ולישיבה בה למד. ברם, ר' אשתורי מספר זאת כהתנצלות על כך שלא הספיק ללמוד הרבה, ומכאן שהיה צעיר מאד.
^ מבוא לכפתור ופרח במהדורתו, עמ' 16 הערה 3
^ מבוא לכפתור ופרח בהוצאה "בית המדרש להלכה בהתיישבות", ירושלים תשנ"ד, עמ' 17
^ בערך ד'תתק"ל, 1170, על פי הרב אברהם חבצלת, כתב עת "המעין" שנה לד, גיליון 3, ניסן תשנ"ד, עמ' 14.
^ לדעת לונץ למד גם אצל סבו, ר' נתן, אולם במבואו של הרב חבצלת, עמ' 16-17, הפריך את ראיותיו.
^ בשו"ת הרשב"א חלק ג סימן ז: גינון.
^ ר' אשתורי מספר אודותיו שנשרף על קדושת השם בראש השנה, ועל שנת פטירתו ראו במבואו של הרב חבצלת, עמ' 19.
^ כתב העת "המעין", שנה לד, גיליון מס' 3, ניסן תשנ"ד, עמ' 16
^ הוא מוסר מפיו את הידיעה, לה אין אישור ממקורות אחרים, שהרמב"ם נהג לחתום במכתביו: "העובר בכל יום שלושה לאוים", עקב ישיבתו בארץ מצרים בניגוד להלכה האוסרת מגורים שם.
^ כפתור ופרח, הקדמה
^ כפתור ופרח, פרק יא
^ תפיסה המתבטאת, למשל, בדברי כמה ראשונים על מסכת גיטין דף ב, בעניין קדושתה של עכו.
^ מסכת חולין דף ו
^ כפתור ופרח, פרק שביעי

תקופת חייו של הרב אשתורי הפרחי על ציר הזמן
ציר הזמן

[1] אוצר הגדולים אלופי יעקב כרך ב' סימן תתקסד

[2] מאמר "גמרא דבי ר' ישי", ישורון (מאסף תורני), כרך כ"א, דף תתפה. אבל ראה אוצר ישראל שמוכיח בראיות ברורות שזהו טעות גמורה, וש'אשתורי' הוא באמת שמו הפרטי ואף שלפעמים השתמש בשמו גם בדרך מליצה, "אִיש הַתּוֹרִי".

[3] משמעות השם Florenzia הוא "פרח" ומכאן שמו

[4] לונץ, במבוא לספר כפתור ופרח בהוצאתו.

[5] חידושי הרמב"ן למסכת שבועות דף לז עמוד א

[6] מטבעות הלשון "נער הייתי", "מבית הספר הוציאוני, כתנתי הפשיטוני" לקוחים מן המקורות (תהלים לז, כה; תלמוד בבלי מסכת כתובות דף כו עמוד א), ואפשר לפרשן כמליצה לגילו הצעיר יחסית ולישיבה בה למד. ברם, ר' אשתורי מספר זאת כהתנצלות על כך שלא הספיק ללמוד הרבה, ומכאן שהיה צעיר מאד.

[7] מבוא לכפתור ופרח במהדורתו, עמ' 16 הערה 3

[8] מבוא לכפתור ופרח בהוצאה "בית המדרש להלכה בהתיישבות", ירושלים תשנ"ד, עמ' 17

[9] בערך ד'תתק"ל, 1170, על פי הרב אברהם חבצלת, כתב עת "המעין" שנה לד, גיליון 3, ניסן תשנ"ד, עמ' 14.

[10] לדעת לונץ למד גם אצל סבו, ר' נתן, אולם במבואו של הרב חבצלת, עמ' 16-17, הפריך את ראיותיו.

[11] בשו"ת הרשב"א חלק ג סימן ז: גינון.

[12] ר' אשתורי מספר אודותיו שנשרף על קדושת השם בראש השנה, ועל שנת פטירתו ראו במבואו של הרב חבצלת, עמ' 19.

[13] כתב העת "המעין", שנה לד, גיליון מס' 3, ניסן תשנ"ד, עמ' 16

[14] הוא מוסר מפיו את הידיעה, לה אין אישור ממקורות אחרים, שהרמב"ם נהג לחתום במכתביו: "העובר בכל יום שלושה לאוים", עקב ישיבתו בארץ מצרים בניגוד להלכה האוסרת מגורים שם.

[15] כפתור ופרח, הקדמה

[16] כפתור ופרח, פרק יא

[17] תפיסה המתבטאת, למשל, בדברי כמה ראשונים על מסכת גיטין דף ב, בעניין קדושתה של עכו.

[18] מסכת חולין דף ו

[19] כפתור ופרח, פרק שביעי

[2]

[3]

[1]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

לידה	כנראה בסביבות 1280 כנראה בסביבות ה'מ' פרובאנס
פטירה	כנראה בסביבות 1355 כנראה בסביבות ה'קט"ו ארץ ישראל, ישראל
מדינה	כתר אראגון
מקום מגורים	פרפיניאן, ברצלונה, מיורקה
מקום פעילות	ספרד, פרובנס וארץ ישראל
תקופת הפעילות	?–1337
השתייכות	רבני ארץ ישראל וצרפת (פרובאנס)
תחומי עיסוק	מצוות התלויות בארץ, גאוגרפיה של ארץ ישראל, רפואה, אסטרונומיה
רבותיו	אביו רבי משה, רבי אליעזר משינון (או גינון), רבינו אשר (הרא"ש), הרשב"א, ורבי ברוך פנרוך (תלמיד המהר"ם מרוטנבורג) בארץ ישראל^[1]
חיבוריו	כפתור ופרח, "בתי הנפש", "שושנת מלך" "שער השמים" ותרגום שני ספרי רפואה