אמהרים
אמהרים (אמהרית: አማራ, געז: አምሐራ) הם אומה או קבוצה אתנית, שמקורה בקרן אפריקה, והחיים ברובם במדינת אמהרה שבחבל ההיסטורי חבש בצפון הפדרציה האתיופית. עם זה התגבש כחלק מקבוצת העמים החבשים (געז: "ሐበሻ") בתקופת החושך האתיופית במאות ה-9 וה-10, האמהרים נהפכו לקבוצה המשפיעה באימפריה האתיופית כאשר שושלת הקיסרים האמהרים, השושלת הסולומונית עלתה לשלטון בתחילת המאה ה-13. האמהרים משתייכים לעמים האתיושמים ומסווגים במשפחת העמים השמיים. שפתם האמהרית הנכתבת בכתב געז נהפכה לשפת הקיסרות האתיופית מתחילת המאה ה-14 וכיום היא שפתה הרשמית של אתיופיה כמו כן היא השפה השמית השנייה במספר דובריה לאחר הערבית.
| אוכלוסייה | |
|---|---|
| כ-22 מיליון | |
| ריכוזי אוכלוסייה עיקריים | |
|
 ישראל מספר לא ידוע | |
| שפות | |
| דת | |
| קבוצות אתניות קשורות | |
  |
רקע
עריכהמיהו אמהרי
עריכה
השלטון הפשיסטי באימפריה האתיופית תחת שם "מזרח אפריקה האיטלקית" סיווג את האוכלוסייה המקומית לפי מחוזות אתניים ולראשונה נוצר אזור אתני אחיד לכלל האמהרים. לאחר מלחמת השחרור האתיופית החלה הקצנה בין הקבוצות האתניות השונות בעיקר כנגד האמהרים ומנקודה זו החל הדיון על המונח "אמהרים", בהיסטוריה של קבוצה זו שם זה הוא למעשה שם לכור היתוך של שבטים ועמים שונים שקיבלו על עצמם את השפה האמהרית ומרותה של הכנסייה האורתודוקסית האתיופית ובבסיס עומדים החבשים, למעשה שם זה נהפך לשם נרדף לכינוי "אתיופי" וכך רבים מן האמהרים מכנים עצמם.
לאחר סיום מלחמת האזרחים האתיופית, אתיופיה הוכרזה כפדרציה מולטי-אתנית והחלה בחלוקה למחוזות על בסיס לאומי-אתני (קילילוץ') וכך נוצרה בפעם השנייה מחוז שכלול את רוב רובם של האמהרים בשטח מוגדר. המינוח ההיסטורי של מיהו אמהרי כולל בתוכו:
- לשונית: בני אדם אשר שפת האם שלהם היא אמהרית כונו כשם השפה "אמהרניה". כיום הגדרה זו כוללת רבים מאוכלוסיית אתיופיה מכיוון ששפה זו מוגדרת כשפה הלאומית-פדרלית, הגדרה זו היא אחת מאבני היסוד אך כיום אינה נמדדת כך. בין האמהרים עצמם כיום ישנם הבדלים, דוברי אמהרית משאווה ומגונדר רואים אחת את השנייה כקבוצה נפרדת שלא שייכת לאותה ההגדרה של "אמהרים".[1]
- דתית: הגדרה זו היא אחת מאבני היסוד ההיסטוריים של הקבוצה, בעבר השם "אמהרה" היה שם נרדף לאדם אשר בפיו הייתה שגורה האמהרית וכן קיבל את מרותה הדתית של הכנסייה האתיופית.
- גנאלוגית: בני אדם אשר מתגוררים, או שאבותיהם התגוררו במחוז אמהרה ההיסטורי כיום מחוז דרום וולו.
- זהות אתנית/אזורית: בני אדם אשר מחשיבים עצמם כאתיופים ללא שום סיווג אתני אחר, וכן אנשים אשר מכנים עצמם בשמות המחוזות והממלכות ההיסטוריים של האימפריה האתיופית כגון: גוג'אמים ושאוונים.
האוכלוסייה המוסלמית-אמהרית המהווה אחוז מכובד מדוברי האמהרית יחד עם המוסלמים-תגרים ידועים בכיוני "ג'ברתים" ללא שום קשר לשפתם או למוצאם. כיום המינוח כולל כל דובר אמהרית שמוצאו משטחי דוברי האמהרית בחבל ההיסטורי חבש. יהודי אתיופיה אינם נכללים תחת קבוצה זו אלא בתור יהודים-חבשים מכיוון שלא כול קהילות ביתא ישראל דוברי אמהרית, כמו כן העדה הסתייגה מלהציג את עצמה בתור המינוח "אמהרה" שהוא שם נרדף ל"נוצרי" אלא היא השתמשה במילה "אמהרניה" - "דובר אמהרית", כיום השם "אמהרים" מקובל ככינוי לדוברי אמהרית מביתא ישראל. דוגמה נוספת הוא הכינוי "אמהרי חדש" שהוא אחד מהכינויים שכונו בני הפרס מורה בפי הנוצרים האמהרים.[2]
פזורה
עריכהכ-59% מהאמהרים חיים במולדתם אמהרה כאשר הם מהווים כ-91% מהאוכלוסייה המקומית. כ-7.3% חיים באורומיה בעיקר במחוז ארסי ועל הגבול עם אמהרה וכן במזרח באזור דירה דאווה - הרר ריכוז גדול נוסף של האמהרים הוא באדיס אבבה שם הם כמעט כמחצית מתושבי העיר. כחצי אחוז חיים בבנישנגול-גומאז אך מהווים במדינה זו כ-21%, בהררי האמהרים הם כ-23% שהם רק כ-0.1% מכלל עמם, מספר דומה ישנו גם בדירה דאווה כ-20% שהם כ-0.2% מהאמהרים. כאחוז וחצי פזורים בעפר (5%), תיגראי (1.6%), סומלי (0.66%), גמבלה (8%) ומדינת האומות, הלאומים ועמי הדרום. כ-1.5% חיים בפזורה מחוץ לאתיופיה במדינות ארצות הברית, סודאן, סומליה, אריתריאה, קנדה, שוודיה, תימן, גרמניה, ג'יבוטי, נורווגיה, מצרים וישראל.
היסטוריה
עריכההאמהרים הם אחד מהעמים המרכיבים את החבשים שמוצאם מעמים שמיים שהיגרו ונדדו מחצי האי ערב, בעיקר מתימן דהיום, דרך מצרי שער הדמעות אל עבר צפון קרן אפריקה בגלים שונים. שפת הגעז היא שפה שמית עתיקה והיא שפתו של שבט האגעזי שהיגר לאזור ככל הנראה במאה ה-20 לפנה"ס.[3] במהלך המאה ה-10 לפנה"ס החלה שוב הגירה של עמים ושבטים שמיים, עמים אלו התגבשו ויצרו את ממלכת דעמת, ולאחר התמוטטות ממלכה זו הקימו ממלכה נוספת, קיסרות אקסום. עמים אלו אשר היו ערב רב עברו כור היתוך והחלו להיקרא בשם "חבשים" שמשמעותו "מעורב"[4] ככל הנראה לרמוז על מוצאם הרב שהתערבב, והופיע לראשונה במאה ה-2 בשם "חבשט".[5] במאה ה-3 המלך סאמבראוטאס שינה את תואר שליטי אקסום לקיסר ואקסום הפכה לאימפריה עד תחילת המאה ה-9 אקסום שלטה כל השטח מהנילוס הכחול בדרום ועד לים סוף בצפון וכן שלטה לסירוגין על שטחים נרחבים בחצי האי ערב ובסודאן, בשנת 858 התרחש מרד יהודית המלכה שמוטט את הקיסרות וגרם לבריחתם של משפחת המלוכה דרומה לשאווה שם שליטים אלו המשיכו לשלוט בעוד שבצפון ממלכת ביתא ישראל תפסה אחיזה עד אשר השטח עבר לשליטת שושלת זאגווה תקופה זו ידוע בשם תקופת החושך. תוך כדי זה השפה האמהרית החלה להתפתח והאזור שבו היא התפתחה החל להיקרא בשם "אמהרה", במהלך המאה ה-13 הצליחו האמהרים להשתלט על אתיופיה לאחר מלחמת אזרחים וייסדו את השושלת הסולומונית, האמהרית החלה להתפשט בקיסרות עד אשר החליפה את הגעז בתור שפת האימפריה ("לסנא נגוס") במהלך תקופת תור הזהב עמים חבשים רבים קיבלו עליהם את השפה האמהרית ברחבי אתיופיה.
מאז התבססותם של האמהרים בשלטון הם החלו בהרחבת האימפריה האתיופית לחלקים גדולים בקרן אפריקה, הקיסרים האמהרים הגדולים של ימי הביניים עמדה ציון הראשון וזרע יעקב הרחיבו את האימפריה ותחת שלטונם אתיופיה והתרבות האמהרית שנהפכה לתרבות הקיסרות התפשטה ברחבי הרמה האתיופית. מלחמת התרבות באזור גברה כאשר התרחשה מלחמת אתיופיה-אדאל העמים המוסלמים לחמו כנגד האמהרים הנוצרים וידם של האחרונים הייתה על העליונה, במאות ה-16 וה-17 האורומו החלו לאיים על מרכז האימפריה שבשאווה וביתא אמהרה והחלו להגר ולפלוש לשטחי האימפריה, אחד משבטי האורומו ה"וולו" התיישב והתבסס באמהרה והאזור החל להיקרא בשם זה במהלך תקופת השופטים. השפה האמהרית, קלטה לתוכה השפעות לשוניות מקומיות רבות ונעשתה "לשון הקיסרות" האתיופית כשהיא נושאת בחובה את המסרים התרבותיים של אחדות אתיופיה ושל ריכוזיות פוליטית. האמהרים נישאו בנישואי תערובת עם רבים מבני הקבוצות האתניות הלשוניות והאליטה האמהרית שילבה את בני האליטות האחרות במימסד השולט. בתחילת המאה העשרים כבר לא היו האמהרים קבוצה אתנית, אלא בעצם הדבק התרבותי-פוליטי של הארץ כולה וצמרתם הייתה לאליטה כל-אתיופית שהתרכזה ברובה בשוואה.
קישורים חיצוניים
עריכה
- מי שולט באתיופיה? המיתוס של 'השליטה האמהרית' (באנגלית)
- אמהרים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ Takkele Taddese,Do the Amhara Exist as a Distinct Ethnic Group? ,p. 168-186.
- ^ הגר סלמון, בין אתניות לדתיות - הבטים פנים-קבוצתיים של המרות דת בקרב ביתא ישראל באתיופיה, עמ' 116.
- ^ Herausgegeben von Uhlig, Encyclopaedia Aethiopica: "Ge'ez", p. 732.
- ^ William Pulleyn, The Etymological Compendium, p. 270.
- ^ Stuart Munro-Hay, Aksum: A Civilization of Late Antiquity, p. 39.