אגנס הקדושה
אַגְנֶס הקדושה (Agnes), או אגנס מרומא, היא מרטירית מהתקופה הרומית, המוכרת כקדושה בנצרות הקתולית ובכנסיות המזרחיות. יום חגה ב-21 בינואר. היא משמשת בעיקר כפטרונית של הבתולות והגננים, וכן כפטרונית של ילדות, זוגות מאורסים וקורבנות אונס.
 | |
| לידה |
המאה ה־3 רומא, האימפריה הרומית  |
|---|---|
| פטירה |
המאה ה־4 רומא, האימפריה הרומית המערבית |
| חג |
21 בינואר |
  | |
לפי האגדה, אגנס, ילדה בת שתים-עשרה שנה, הואשמה בהשתייכות לדת הנוצרית, בזמן הרדיפות של הקיסר דקיוס בשנת 249, או, לפי מקורות אחרים, אלה של ולריאנוס ב-258, או של דיוקלטיאנוס ב-303. האגדה מספרת כי לאחר שסירבה להקריב קורבן לאלה וסטה, הורה הקיסר להפשיטה מבגדיה ולהעמידה במקום שבו הציגו זונות העיר את מרכולתן (לפי אחת הטענות, מאחר שהחוק הרומי אסר על הוצאתן להורג של בתולות). באופן פלאי איש לא העז לחללה; היחיד שהתקרב אליה נפל לארץ ומת. אלא שהנס שנעשה בה לא הצילהּ מהמרטיריום. היא הועלתה על המוקד, וכשהאש לא נגעה בה, פקעה סבלנותו של הנציב הרומי, והוא ערף את ראשה בחרבו.
פולחן הקדושה אגנס עתיק מאוד, וכבר קונסטנטינה, בתו של קונסטנטינוס, הורתה להקים לכבודה כנסייה במקום קבורתה בוִיָה נומנטנה (via Nomentana) ברומא. כנסייה זו נקראת כיום Sant'Agnese fuori le mura (אגנס הקדושה שמחוץ לחומות). כן מוקדשת לה הכנסייה סַנְט'אַנְיֶיזֶה אִין אָגוֹנֶה (S. Agnese in Agone) שבפיאצה נאבונה, אף היא ברומא.
האטריבוט (הסימן המזהה) שלה באיקונוגרפיה הנוצרית הוא טָלֶה, על שום דמיון שמה למילה הלטינית agnus (טלה). כמו כן היא מצוירת לעיתים קרובות עם ענף הדקל שמסמל את המרטיריום.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- אגנס הקדושה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- אגנס הקדושה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)