הצגת המקור של הדף "סרט תיעודי"

'''סרט תיעודי''' או '''סרט דוקומנטרי''' הוא [[סרט קולנוע]] שמטרתו לתעד את ה[[מציאות]] – בניגוד לסרט עלילתי שמטרתו להציג [[תסריט]] [[בדיון|בדוי]] (אם כי לעיתים הוא מבוסס על סיפור אמיתי).

סרטים אלו עשויים להיות מיוצרים למטרות בידור, או למטרות שונות דוגמת מטרות חינוכיות<ref name=":3">{{קישור כללי|כתובת=https://www.britannica.com/art/documentary-film|כותרת=סרט תיעודי|אתר=אנציקלופדיה בריטניקה}}</ref>.

== היסטוריה והתפתחות ==
ג'ון גרירסון, מחנך סקוטי שלמד תקשורת המונים בארצות הברית, מוכר כזה שתבע את המונח "סרט דוקומנטרי" באמצע [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה־20 של המאה ה־20]], בהשראת המילה ה[[צרפתית]] "documentaire". עם זאת, סרטים תיעודיים הופיעו עוד קודם לכן. סרטונים עוד מראשית ימי הקולנוע שימשו ל[[תעמולה]], למשל ברוסיה של ימי [[מהפכת אוקטובר|המהפכה הבולשביקית]]<ref name=":3" />, ונתפסו באותה עת כאותנטים<ref name=":1" />. בשנת [[1922]] הציג הבמאי האמריקני [[רוברט פלאהרטי]] את ננוק מהצפון, תיעוד של חיי ה[[אסקימואים]] המבוסס על התבוננות אישית – יצירה שהייתה ל[[אב טיפוס|אב הטיפוס]] של סרטים דוקומנטריים רבים<ref name=":3" />.

ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה־30]] תעשיית הקולנוע ה[[הממלכה המאוחדת|בריטית]] החלה לטפח נישה קולנועית של יצירות תיעודיות שהשפיעו על התפתחות הקולנוע העולמי. החל מתקופה זו הובילו הבריטים את התעשייה התיעודית למשך מספר עשורים. במלחמת העולם השנייה ממשלות שונות משני צידי הקרב הפיקו סרטים תיעודיים חינוכיים במטרה להסביר מדוע הם נלחמים<ref name=":3" />.

במפנה [[המאה ה-21|המאה ה־21]], התפוצה הרחבה והזמינות של מצלמות וידאו באמצעות טכנולוגיית [[טלפון חכם|טלפונים חכמים]] למשל, הגבירה משמעותית את כמות התכנים הקיימים ובהתאמה הגבירה את היכולת להשיג תכנים תיעודיים. מגמה זו הגבירה את התפוצה של יצירות תיעודיות בעשורים האחרונים<ref name=":0" />.

== בימוי תיעודי ==
בסרט תיעודי מוכרות שתי דרכים מסורתיות לצלם:
*צילום בזמן אמת – [[צילום]] האובייקט הנבחר בזמן פעולתו, לדוגמה: סרט תיעודי העוסק בחייו של אדם מפורסם, (סגנון הידוע בשם "נעלי בית") יצלם את אותו אדם בסביבתו הטבעית כשהוא פועל בסביבה זו בלי להתייחס למצלמה.
*שחזור – צילום מציאות באופן יזום, באופן הזה דומה [[משחק תפקידים|למשחק]]. על האובייקט הנבחר לשחק את עצמו, כך לדוגמה אם הסרט אמור לתאר את חייו של [[אצן]] יתבקש האצן לרוץ בשביל הצילום.

== סוגי סרטים תיעודיים ==
* [[סרט מסה]] (מלשון "[[מסה (חיבור עיוני)|מסה]]") – סרט דוקומנטרי המוצג כ"מאמר קולנועי" באופן "מודע לעצמו", שואף לתאר את המציאות, אולם מטשטש את הגבול בין מציאות לדמיון, ומכיל פרשנות סובייקטיבית של היוצרים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.oxfordbibliographies.com/display/document/obo-9780199791286/obo-9780199791286-0216.xml|כותרת=Essay Film|אתר=Oxford bibliographies|תאריך=12 APRIL 2023}}</ref><ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://books.google.co.il/books/about/Essays_on_the_Essay_Film.html?id=3UUwDwAAQBAJ&redir_esc=y|הכותב=Nora M. Alter, Timothy Corrigan|כותרת=Essays on the Essay Film|עמודים=הקדמה}}</ref>. החל משנות ה־80 הפך לסוג מרכזי של סרטים תיעודיים ברחבי העולם<ref name=":0" />.
* [[סרט טבע|סרטי טבע]] – סרטים המציגים את ה[[טבע]] והחיים בו כפי שהם מתרחשים לעיני המצלמה.
* [[דוקו-אקטיביזם]] – סרטי תעודה שבהם היוצר לא רק מתעד את המציאות, אלא גם מנסה לשנות אותה ומתעד את הניסיון לשינוי ואת ההשלכות של ניסיונו.
* [[סרט תיעודי מונפש]] – [[הנפשה]] המוגשת בסגנון תיעודי. זוהי סוגה המטשטשת את גבולות הבדיוני בתוך היצירה התיעודית<ref name=":2">{{קישור כללי|כתובת=https://www.academia.edu/3034921/Objective_and_subjective_documentation_of_the_contemporary_by_animated_films_Case_studies|הכותב=Lawrence Thomas Martinelli|כותרת=Objective and subjective documentation of the contemporary by animated films. Case studies.}}</ref>.
* [[סרט ניצול#סרטי מונדו|שוקומנטרי/מונדו]] – סרטי תעודה המתייחסים לנושאים שהם בבחינת [[טאבו (סוציולוגיה)|טאבו]], במיוחד בכל הנוגע למין או למוות, ומביאים אותם בצורה סנסציונית, לרוב באמתלה של תיעוד מנהגיהם של עמים נידחים ברחבי העולם. סרטים אלה מכונים כך על שם הסרט האיטלקי "[[מונדו קאנה]]" מ-[[1962]], שהיה חלוץ בסוג זה של סרטים.
* [[רוקומנטרי|רוקומנטארי]] – תיעוד מסע הופעות של להקה או זמר. לדוגמה ראו "this is us" של להקת הבנים המצליחה [[ואן דיירקשן|וואן דירקשן]] או ראו גם "wonder" של הזמר [[שון מנדס]].

==אובייקטיביות וסובייקטיביות==
עד [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה־30 של המאה ה־20]], נתפסו הסרטים התיעודיים כתיעוד אובייקטיבי של המציאות<ref name=":1" />. לעיתים נוצלה תפיסה זו לרתימת הסרטים התיעודיים לצורכי [[תעמולה]]<ref name=":3" />. מגמה זו השתנתה בהדרגה החל מ[[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה־40]] עם התפתחות הסוגה והתרבותן של יצירות בהן לוקחים היוצרים יותר חופש אמנותי<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=https://omnia.sas.upenn.edu/story/subjective-objectivity|הכותב=Blake Cole|כותרת=Subjective Objectivity|אתר=[[אוניברסיטת פנסילבניה]]|תאריך=August 28, 2012}}</ref>. עם השנים התפתחו גם סוגים היברידים, תיעודיים למחצה, והגבולות בין הסוגות הטשטשו<ref name=":2" />.

הגבול – עד כמה מותר ליוצרים לשנות את הסיפור המקורי – מטושטש. המחזאי [[מוטי לרנר]] טען כי יש הצדקה לשינוי פרטים בסיפור כאשר אלו יכולים ללמד את הצופים על המציאות טוב יותר מאשר המציאות המקורית. לעיתים ישנם פרטים אשר לא ידועים, ודרושים לצורך יצירת רצף אירועים בהיר עבור הצופים – דוגמת כוונותיהן ורצונותיהן של אנשים המוזכרים בסרט, ולעיתים היוצרים הם אלו שמשלימים פערי מידע אלו על פי הבנתם<ref name=":4">{{קישור כללי|כתובת=https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=93756379#9.1856.6.default|הכותב=דן אוריין|כותרת=דרמה טלוויזיונית|עמודים=119-116|מידע נוסף=הוצאת מכון מופ"ת|תאריך=תשס"ד}}</ref>.

מאז מפנה המאה ה־21 התפתחו סוגות המותחות עוד יותר את הגבול בין תיעוד אותנטי לבדיוני, דוגמת [[סרט תיעודי מונפש|הסרטים התעודיים המונפשים]]. לעיתים משמשת ההנפשה כניסיון להשלמה אותנטית של פערים שלא ניתן להציג, דוגמת ראיון עם אדם בו מוצגת הנפשה של מה שהוא מתאר, או המחשה לדעותיו של אדם. חלק מיוצרי הסוגה מאמינים כי באופן זה היצירה עשויה דווקא להעשיר את המימד הריאליסטי שלה, מכיוון שהיא מציגה עוד נדבכים של [[נפש|נפש האדם]]<ref name=":2" />. הפרופסור לקולנוע, טימוטי קוריגן, רואה בסרט התיעודי דיאלוג בין היוצרים לבין המציאות<ref name=":1" />. בדיאלוג זה, לעיתים הדיוק האותנטי חשוב פחות לקהל הצופים לעומת אספקטים אחרים של היצירה<ref name=":2" />.

סרטים הלוקחים את הבדיוני צעד נוסף קדימה ומכניסים במכוון אלמנטים לא מציאותיים לתוך יצירות תיעודיות נקראים [[דוקופיקשן]] {{אנ|Docufiction}}<ref name=":2" />.

==ראו גם==
* [[מוקומנטריה]]
* [[סרט תיעודי מונפש]]
* [[הפורום הדוקומנטרי בישראל]]

==לקריאה נוספת==
* אלן רוזנטל, '''אמנות התיעוד החזותי – יצירת סרטי תעודה לטלוויזיה''', [[האוניברסיטה הפתוחה]] {{גוגל ספרים|FJZIcca_5IMC|מלא}}
* [[מיכל אביעד|אביעד מיכל]], '''קולנוע תיעודי''', [[סל תרבות ארצי]]

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=דוקומנטריה}}
* {{הרעיונות|documentary|דוקומנטרי, תיעודי}}
* {{הארץ|רותה קופפר|הנרטיב של הדוקו|1.6337673|13 באוגוסט 2018|מנויים=לא}}
* {{הארץ|נתנאל שלומוביץ|כך ניצח הקולנוע התיעודי את העיתונות. תשאלו את מייקל ג'קסון|1.7024536|17 במרץ 2019}}
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007550968405171|סרטי תעודה}}

{{ש}}{{סוגות קולנועיות}}
{{בקרת זהויות}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:סרטים תיעודיים|*]]
[[קטגוריה:סוגות בקולנוע|תיעודי]]